א. נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה. וְכָל הָאֲנָשִׁים חַיָּבִין בִּרְאִיָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ וְאִלֵּם וְשׁוֹטֶה וְקָטָן, סוּמָא וְחִגֵּר וְטָמֵא וְעָרֵל, וְכֵן הַזָּקֵן וְהַחוֹלֶה וְהָרַךְ וְהֶעָנֹג מְאֹד שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲלוֹת עַל רַגְלֵיהֶן – כָּל אֵלּוּ הָאַחַד עָשָׂר פְּטוּרִין, וּשְׁאָר כָּל הָאֲנָשִׁים חַיָּבִין בִּרְאִיָּה.
הַחֵרֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְדַבֵּר, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת – פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה. וְכֵן הַסּוּמָא בְּעֵינוֹ אַחַת אוֹ חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת – פָּטוּר. הָאִלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ – פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס – פְּטוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סָפֵק אִשָּׁה. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חֹרִין – פָּטוּר, מִפְּנֵי צַד עַבְדוּת שֶׁבּוֹ.
וּמִנַּיִן שֶׁכָּל אֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג,יז; לד,כג; דברים טז,טז) – לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים; וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בָּהּ – אֵין הָעֲבָדִים חַיָּבִין בָּהּ. וְעוֹד, הֲרֵי נֶאֱמַר: "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא,יא) – לְהוֹצִיא אֶת הָעֲבָדִים.
וְנֶאֱמַר: "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת" (שם) – כְּשֵׁם שֶׁהֵן בָּאִין לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי יי, כָּךְ הֵן בָּאִין לִרְאוֹת הֲדַר קָדְשׁוֹ וּבֵית שְׁכִינָתוֹ, לְהוֹצִיא סוּמָא שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, אֲפִלּוּ נִסְמֵית עֵינוֹ אַחַת, שֶׁהֲרֵי אֵין רְאִיָּתוֹ שְׁלֵמָה גְּמוּרָה.
וְשָׁם נֶאֱמַר: "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ" (דברים לא,יב) – לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שְׁמִיעָה גְּמוּרָה; "וּלְמַעַן יִלְמְדוּ" (שם) – לְהוֹצִיא מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר, שֶׁכָּל הַמְצֻוֶּה לִלְמֹד מְצֻוֶּה לְלַמֵּד. וְנֶאֱמַר: "בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יי" (שמות לד,כד) – מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו, לְהוֹצִיא חִגֵּר וְחוֹלֶה וְזָקֵן וְעָנֹג. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵין הַטָּמֵא רָאוּי לְבִיאָה, וְכֵן הֶעָרֵל מָאוּס כַּטָּמֵא.
ב. הַמְקַמֵּץ, וְהוּא שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְקַבֵּץ צוֹאַת הַכְּלָבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לְעַבֵּד הָעוֹרוֹת אוֹ לִרְפוּאָה, וְכֵן הַמְצָרֵף נְחֹשֶׁת בְּמַחֲצֵב שֶׁלּוֹ, וְהָעַבְּדָנִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְאוּסִין מִפְּנֵי מְלַאכְתָּן – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַהֲרִין גּוּפָן וּמַלְבּוּשָׁן וְעוֹלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל לְהֵרָאוֹת.
ג. כָּל קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת – אָבִיו חַיָּב לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְהֵרָאוֹת בּוֹ, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ" (שמות כג,יז; לד,כג; דברים טז,טז). וְאִם הָיָה הַקָּטָן חִגֵּר אוֹ סוּמָא אוֹ חֵרֵשׁ, אֲפִלּוּ בְּאַחַת – אֵינוֹ חַיָּב לְחַנְּכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָאוּי לִרְפוּאָה, שֶׁאִלּוּ הָיָה גָּדוֹל כָּךְ, הָיָה פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד. כָּל הַחַיָּב בָּרְאִיָּה חַיָּב בַּחֲגִיגָה, וְכָל הַפָּטוּר מִן הָרְאִיָּה פָּטוּר מִן הַחֲגִיגָה. וְכֻלָּם חַיָּבִין בַּשִּׂמְחָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר וְשׁוֹטֶה וְקָטָן וְעָרֵל וְטָמֵא: חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בְּנֵי חִיּוּב, הֲרֵי הֵן פְּטוּרִין מִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה; וְעָרֵל וְטָמֵא – מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן אוֹכְלִים בַּקֳּדָשִׁים וְאֵינָן רְאוּיִין לְבִיאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ וּבְהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת.
ה. מִי שֶׁהָיָה חִגֵּר אוֹ סוּמָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְנִתְרַפֵּא בַּשֵּׁנִי – פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה וּמִן הַחֲגִיגָה, שֶׁבְּיוֹם חוֹבָתוֹ הָיָה פָּטוּר, שֶׁכָּל יְמוֹת הֶחָג תַּשְׁלוּמֵי רִאשׁוֹן הֵן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם נִטְמָא בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁטָּהַר לְמָחָר – פָּטוּר. אֲבָל אִם נִטְמָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן – הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא חֲגִיגָתוֹ וּרְאִיָּתוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי הָרֶגֶל כְּשֶׁיִּטְהַר.
ו. מִי שֶׁבָּא לָעֲזָרָה בְּכָל יְמוֹת הֶחָג – אֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא עוֹלָה בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּכָּנֵס, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כג,טו, ושם: וְלֹא), אֵינוֹ אֶלָּא בְּעִקַּר הָרֶגֶל בִּלְבַד, שֶׁהוּא יוֹם רִאשׁוֹן אוֹ תַּשְׁלוּמֵי רִאשׁוֹן. וְאִם הֵבִיא בְּכָל עֵת שֶׁיָּבֹא – מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וּמַקְרִיבִין אוֹתָהּ לְשֵׁם עוֹלַת רְאִיָּה, שֶׁהָרְאִיָּה אֵין לָהּ שִׁעוּר.
ז. הִפְרִישׁ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת לַחֲגִיגָתוֹ, וְהִקְרִיב מֵהֶן מִקְצָתָן בָּרִאשׁוֹן וּפָסַק – שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַקְרִיב הַשְּׁאָר, שֶׁהֲרֵי שִׁיֵּר אוֹתָן. וְאִם לֹא פָּסַק, אֶלָּא דְּחָקוֹ הַיּוֹם וְלֹא יָכוֹל לְהַקְרִיבָן הַיּוֹם – מַקְרִיב הַשְּׁאָר לְמָחָר.
ח. עוֹלַת רְאִיָּה אֵינָהּ בָּאָה כֻּלָּהּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, כִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֶן. אֲבָל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה בָּאוֹת מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַמְעֹרָבוֹת עִם מְעוֹת חֻלִּין, לוֹקֵחַ מִן הַתַּעֲרֹבֶת בְּהֵמָה, וּמַקְרִיבָהּ שַׁלְמֵי חֲגִיגָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שִׁעוּר אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחֻלִּין, מִפְּנֵי שֶׁשַּׁלְמֵי חֲגִיגָה חוֹבָה, וְכָל שֶׁהוּא חוֹבָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
ט. וְיוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבַת שַׁלְמֵי חֲגִיגָה בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה, וְאֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְעַשֵּׂר בְּיוֹם טוֹב.
י. יוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבַת שַׁלְמֵי שִׂמְחָה בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, וְהַכֹּהֲנִים בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם וּבִבְכוֹר וּבְחָזֶה וְשׁוֹק, שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא לִשְׂמֹחַ בַּאֲכִילַת בָּשָׂר לִפְנֵי יי, וַהֲרֵי אָכְלוּ. אֲבָל אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן לֹא בְּעוֹפוֹת וְלֹא בִּמְנָחוֹת, שֶׁאֵינָן בָּשָׂר הַמְשַׂמֵּחַ.
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בִּפְסָחִים שֶׁחֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר רְשׁוּת, לְפִיכָךְ אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבַת חֲגִיגָה. אֲבָל יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבַת שִׂמְחָה.
יא. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלָמִים נֶדֶר אוֹ נְדָבָה וּשְׁחָטָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁאֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב – אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת חֲגִיגָה, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אֲבָל יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת שִׂמְחָה;
יב. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁחָטָן קֹדֶם הָרֶגֶל, הוֹאִיל וְאָכַל מֵהֶן בָּרֶגֶל – יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁחֹט שַׁלְמֵי שִׂמְחָה בִּשְׁעַת שִׂמְחָה.
יג. לֹא יָבִיא אָדָם תּוֹדָה בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, מִפְּנֵי הֶחָמֵץ שֶׁבָּהּ, שֶׁאֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל. וְאִם הֵבִיא – יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יד. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה שֶׁאֵצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתִי לְשֵׁם חֲגִיגָה' – חַיָּב לְהָבִיא תּוֹדָה, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חֲגִיגָה, שֶׁאֵין חֲגִיגָה בָּאָה אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
כְּשֶׁיִּזְבַּח אָדָם שַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה, לֹא יִהְיֶה אוֹכֵל הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ בִּלְבַד וִידַמֶּה שֶׁעָשָׂה מִצְוָה גְּמוּרָה, אֶלָּא חַיָּב לְשַׂמֵּחַ הָעֲנִיִּים וְהָאֲמֵלָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה" (דברים טז,יד), מַאֲכִיל הַכֹּל וּמַשְׁקָן כְּפִי עָשְׁרוֹ. וּמִי שֶׁאָכַל זְבָחָיו וְלֹא שִׂמֵּחַ אֵלּוּ עִמּוֹ – עָלָיו נֶאֱמַר: "זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם" (הושע ט,ד).
מִצְוָה בַּלֵּוִי יָתֵר מִן הַכֹּל, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ לֹא חֵלֶק וְלֹא נַחֲלָה, וְאֵין לוֹ מַתָּנוֹת בַּבָּשָׂר. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְזַמֵּן לְוִיִּם עַל שֻׁלְחָנוֹ לְשַׂמְּחָם, אוֹ יִתֵּן לָהֶן מַתְּנוֹת בָּשָׂר עִם מַעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאוּ בּוֹ צָרְכֵיהֶם. וְכָל הָעוֹזֵב אֶת הַלֵּוִי מִלְּשַׂמְּחוֹ, וְשִׁהָה מִמֶּנּוּ מַעַשְׂרוֹתָיו בָּרְגָלִים – עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי" (דברים יב,יט).
הַחֵרֵשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְדַבֵּר. שלא כחרש שעליו מדובר בדרך כלל בהלכה שהוא מי שאינו שומע ואינו מדבר (הלכות אישות ב,כו). טֻמְטוּם. מי שאיברי המין שלו מכוסים ואין ניכר אם הוא זכר או נקבה. [הערה: בפה"מ מנקד הרמב"ם מילה זו: טֻומְטוֹם.] וְאַנְדְּרָגִינָס. מי שיש לו איברי מין זכריים ונקביים. שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חֹרִין. שהיו לו שני בעלים שותפים ואחד מהם שחררו, או ששחרר בעליו את חציו (ראה הלכות עבדים ז,ד).
וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בָּהּ. כגון מצוות עשה שבאות מזמן לזמן שנשים פטורות מהן (הלכות עבודה זרה יב,ג).
הֲרֵי נֶאֱמַר בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל. פסוק זה והפסוקים בהמשך ההלכה, נאמרו לגבי מצוות הקהל, ולמדו ממה שנאמר בהם לגבי ראייה (בבלי חגיגה ג,א).
לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שְׁמִיעָה גְּמוּרָה. חרש אפילו באוזן אחת. לְהוֹצִיא מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר שֶׁכָּל הַמְצֻוֶּה לִלְמֹד מְצֻוֶּה לְלַמֵּד. ומי שאינו יכול לדבר אינו יכול ללמד ולכן פטור (ראה גם הלכות תלמוד תורה א,א). וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. פרק ג. וְכֵן הֶעָרֵל מָאוּס כַּטָּמֵא. ואינו יכול להביא קרבן (ראה לקמן ה"ד).