א. הַנֵּפֶל, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בַּגִּידִין – מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל כְּאָדָם גָּדוֹל שֶׁמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם" (במדבר יט,יא). וְכֵן כַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת, בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ כְּחֶרֶס – מְטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. וְהַנֶּצֶל כַּבָּשָׁר, וּמְטַמֵּא בְּכַזַּיִת.
אֵיזֶה הוּא נֶצֶל? זֶה הַבָּשָׂר שֶׁנִּמּוֹחַ וְנַעֲשָׂה לֵחָה סְרוּחָה, וְהוּא שֶׁתִּקְרֹשׁ אוֹתָהּ הַלֵּחָה הַנִּמְצֵאת מִן הַמֵּת, שֶׁאִם קָרְשָׁה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא מִבְּשָׂרוֹ, וְאִם לֹא קָרְשָׁה – אֵינָהּ מְטַמְּאָה, שֶׁמָּא כֹּחוֹ וְנֹעוֹ הוּא.
ב. אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׁעוּרִין כֻּלָּן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הֵן, אָמְרוּ חֲכָמִים: תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם כַּזַּיִת, וּלְפִיכָךְ שִׁעוּר טֻמְאַת בְּשָׂרוֹ כַּזַּיִת.
ג. אֵבֶר שֶׁנֶּחְתַּךְ מִן הָאָדָם הַחַי – הֲרֵי הוּא כְּמֵת שָׁלֵם: מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל, אֲפִלּוּ אֵבֶר קָטָן שֶׁל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ, שֶׁהָאֵבָרִים אֵין לָהֶן שִׁעוּר. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב" (במדבר יט,טז), וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁדִּין חֲלַל חֶרֶב כְּדִין חֲלַל אֶבֶן אוֹ חֲלַל שְׁאָר דְּבָרִים. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁלֹּא בָּא זֶה אֶלָּא לְטַמֵּא נוֹגֵעַ בְּאֵבֶר שֶׁפְּלָטַתּוּ הַחֶרֶב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הָאֵבֶר שָׁלֵם כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ בְעֶצֶם אָדָם" (במדבר יט,טז) – עֶצֶם שֶׁהוּא כְּאָדָם, מָה אָדָם בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, אַף אֵבֶר מִן הַחַי עַד שֶׁיִּהְיֶה כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת. אֲבָל הַכֻּלְיָה וְהַלָּשׁוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֵבֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן עֶצֶם – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר הַבָּשָׂר.
חָסַר מִן הָעֶצֶם שֶׁל אֵבֶר כָּל שֶׁהוּא – הֲרֵי הָאֵבֶר כֻּלּוֹ טָהוֹר. חָסַר מִבְּשָׂרוֹ: אִם נִשְׁאַר עָלָיו בָּשָׂר שֶׁרָאוּי לַעֲלוֹת בּוֹ אֲרוּכָה בַּחַי וְיִתְרַפֵּא וְיִשְׁלַם – הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל; וְאִם לָאו – מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. וּבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי – טָהוֹר, וְכֵן עֶצֶם בְּלֹא בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי – טָהוֹר.
ד. אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַמֵּת – מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל כַּמֵּת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת. חָסַר עַצְמוֹ – אִם נִשְׁאַר עָלָיו בָּשָׂר כַּזַּיִת, מְטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. חָסַר הַבָּשָׂר: אִם נִשְׁאַר עָלָיו כְּדֵי לַעֲלוֹת אֲרוּכָה בַּחַי – מְטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם; וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר עַצְמוֹת הַמֵּתִים שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר.
ה. מֹחַ שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם – הֲרֵי הוּא מַעֲלֶה אֲרוּכָה מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ, קוּלִית הַמֵּת, וְהוּא הָעֶצֶם הַסָּתוּם מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו, אִם יֵשׁ בְּתוֹכָהּ מֹחַ כְּדֵי לַעֲלוֹת אֲרוּכָה – הֲרֵי זֶה כְּמֵת שָׁלֵם. הָיָה בָּהּ מֹחַ הַמִּתְנַדְנֵד, אִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת – הֲרֵי זוֹ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל; אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶצֶם סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו, טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, שֶׁהַמֹּחַ כַּבָּשָׂר לְכָל דָּבָר.
ו. הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בָּאָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַחֲזֹר וְלִחְיוֹת – טְהוֹרִין. מֵת הָאָדָם – הֲרֵי הַבָּשָׂר טָהוֹר, וְהָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַמֵּת.
מַה בֵּין אֵבֶר מִן הַחַי לְאֵבֶר מִן הַמֵּת? אֵבֶר מִן הַחַי – בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְעֶצֶם הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טְהוֹרִים; וְאֵבֶר מִן הַמֵּת – בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְעֶצֶם הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כְּפוֹרְשִׁין מִן הַמֵּת הַשָּׁלֵם, וּמְטַמְּאִין בְּשִׁעוּרָן.
ז. וּבֵין אֵבֶר מִן הַחַי בֵּין אֵבֶר מִן הַמֵּת – אֵין לָהֶם שִׁעוּר.
אָמְרוּ חֲכָמִים: מָאתַיִם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים אֵבָרִים יֵשׁ בָּאִישׁ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן בָּשָׂר וְגִידִים וְעֶצֶם, וְאֵין הַשִּׁנַּיִם מִן הַמִּנְיָן, וּבָאִשָּׁה מָאתַיִם אֶחָד וַחֲמִשִּׁים; כָּל אֵבֶר מֵהֶם שֶׁפֵּרֵשׁ כִּבְרִיָּתוֹ, בֵּין מִן הַחַי בֵּין מִן הַמֵּת – מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה אֵבָרִים יְתֵרוֹת שֶׁבָּאִשָּׁה שֶׁאֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל.
וְכֵן אֶצְבַּע יְתֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶם וְאֵין בָּהּ צִפּוֹרֶן: אִם נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד – עוֹלָה לְמִנְיַן רֹב הָאֵבָרִים; וְאִם אֵינָהּ נִסְפֶּרֶת – מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, וְטֻמְאָתָהּ מִדִּבְרֵיהֶם. וְאִם הָיָה בָּהּ צִפּוֹרֶן – הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר הָאֵבָרִים.
וּמִפְּנֵי מָה גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל אֶצְבַּע שֶׁאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת? גְּזֵרָה מִשּׁוּם הַנִּסְפֶּרֶת. וְלָמָּה לֹא טִמְּאוּהָ בְּאֹהֶל? עָשׂוּ לָהּ הֶכֵּר כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁטֻּמְאָתָהּ מִדִּבְרֵיהֶן מִשּׁוּם גְּזֵרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ עַל טֻמְאָתָהּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים.
ח. עַצְמוֹת הַמֵּת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר, אִם נִכֶּרֶת בָּהֶן צוּרַת עַצְמוֹת הָאָדָם – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל כְּמֵת שָׁלֵם, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן 'עֶצֶם אָדָם'. וְאֵלּוּ הֵן הָעֲצָמוֹת שֶׁהֵן מְטַמְּאִין כַּמֵּת: הַשִּׁזְרָה, וְהַגֻּלְגֹּלֶת, וְרֹב בִּנְיָנוֹ, וְרֹב מִנְיָנוֹ.
הַשִּׁזְרָה כֵּיצַד? שִׁזְרָה שֶׁהִיא שְׁלֵמָה – הֲרֵי הִיא כְּמֵת שָׁלֵם, וְאִם חָסְרָה אֲפִלּוּ חֻלְיָה אַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת – הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר הָעֲצָמוֹת.
הַגֻּלְגֹּלֶת כֵּיצַד? גֻּלְגֹּלֶת שֶׁהִיא שְׁלֵמָה – הֲרֵי הִיא כַּמֵּת, וְאִם חָסְרָה כַּסֶּלַע – הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר הָעֲצָמוֹת. הָיוּ בָּהּ נְקָבִים קְטַנִּים – כֻּלָּם מִצְטָרְפִין לְכַסֶּלַע.
כָּל בִּנְיָנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא שְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם וְהַיְרֵכַיִם וְהַצְּלָעוֹת וְהַשִּׁדְרָה. וְרֹב בִּנְיָנוֹ שֶׁל מֵת הֲרֵי הוּא כְּמֵת שָׁלֵם. כֵּיצַד? כְּגוֹן שְׁתֵּי שׁוֹקָיו וְיָרֵךְ אַחַת. וְאִם חָסֵר רֹב בִּנְיָנוֹ כָּל שֶׁהוּא – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר הָעֲצָמוֹת.
רֹב מִנְיָנוֹ כֵּיצַד? רֹב מִנְיַן עַצְמוֹת הַמֵּת, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מֵאָה חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים עֶצֶם – הֲרֵי אֵלּוּ כְּמֵת שָׁלֵם. הָיוּ מֵאָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר הָעֲצָמוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָדָם זֶה יָתֵר בְּאֵבָרָיו אוֹ חָסֵר בְּאֵבָרָיו – אֵין מַשְׁגִּיחִין אֶלָּא עַל מִנְיַן רֹב כָּל אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה אֶצְבַּע שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צִפּוֹרֶן אוֹ שֶׁהָיְתָה נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד, שֶׁהִיא עוֹלָה לַמִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ט. שְׁאָר עַצְמוֹת הַמֵּת, שֶׁאֵין בָּהֶן רֹב מִנְיָן וְלֹא רֹב בִּנְיָן וְלֹא שִׁדְרָה שְׁלֵמָה וְלֹא גֻּלְגֹּלֶת שְׁלֵמָה: אִם הָיָה בָּהֶן רֹבַע הַקַּב – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין כַּמֵּת בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל; הָיוּ פָּחוֹת מֵרֹבַע הַקַּב, אֲפִלּוּ עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה – מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.
י. הָיָה עֶצֶם אֶחָד, אֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ רֹבַע – הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל.
טֻמְאַת עֶצֶם אֶחָד – הֲלָכָה הִיא מִפִּי הַקַּבָּלָה. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם" (במדבר יט,יח, ושם: וְעַל הַנֹּגֵעַ), לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה: אֲפִלּוּ עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. וּלְפִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ הֲלָכָה, הֲרֵי הִיא דִּין תּוֹרָה, לֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
יא. מֵת שֶׁהִרְקִיבוּ עַצְמוֹתָיו בַּקֶּבֶר וְנַעֲשׂוּ רָקָב – מְלֹא חָפְנַיִם מֵאוֹתוֹ רָקָב מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וּבְאֹהֶל כַּמֵּת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגַּע בְּכֻלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ גּוּף אֶחָד. וַאֲפִילּוּ גִּבְּלוֹ בַּמַּיִם – אֵינוֹ חִבּוּר.
יב. דַּם הַמֵּת – מְטַמֵּא כַּמֵּת, בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם" (במדבר יט,יג), וְנֶאֱמַר: "כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ" (דברים יב,כג). וְכַמָּה שִׁעוּרוֹ? רְבִיעִית. וַאֲפִלּוּ תַּמְצִית הַדָּם, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲדַמְדּוּמִית – מְטַמֵּא בְּאֹהֶל כַּמֵּת.
יג. דַּם הַחַי, אֲפִלּוּ דַּם נְחִירָה – הֲרֵי זֶה טָהוֹר כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי. נִתְעָרֵב הַדָּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ בָּאַחֲרוֹנָה סָמוּךְ לַמִּיתָה עִם הַדָּם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁמֵּת, וְכָל הַתַּעֲרֹבֶת רְבִיעִית, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה, אֲפִלּוּ חֲצִי רְבִיעִית מֵחַיִּים וְחֶצְיָהּ אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה נִקְרָא דַּם תְּבוּסָה, וּמְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל, אֶלָּא שֶׁטֻּמְאָתוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
יד. הָרוּג שֶׁהָיָה מֻטָּל עַל הַמִּטָּה וְדָמוֹ מְנַטֵּף כְּשֶׁהוּא חַי וְיוֹרֵד לַגֻּמָּא, וּמֵת, וַהֲרֵי הַדָּם מְנַטֵּף אַחַר מוֹתוֹ וְיוֹרֵד לְאוֹתָהּ גֻּמָּה – הֲרֵי כָּל הַדָּם שֶׁבָּהּ טָהוֹר, שֶׁטִּפָּה טִפָּה רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה בְּטֵלָה בַּדָּם שֶׁיָּצָא מֵחַיִּים.
יָצָא מִמֶּנּוּ רְבִיעִית דָּם בִּלְבַד, וְסָפֵק כֻּלָּהּ מֵחַיִּים סָפֵק כֻּלָּהּ לְאַחַר מִיתָה – הֲרֵי זוֹ סְפֵק טוּמְאָה כִּשְׁאָר הַסְּפֵקוֹת, וְהַנּוֹגֵעַ בָּהּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.
טו. הַקֶּבֶר, כָּל זְמַן שֶׁהַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ – מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל כַּמֵּת דִּין תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר" (במדבר יט,טז). וְאֶחָד הַנּוֹגֵעַ בְּגַגּוֹ שֶׁל קֶבֶר אוֹ הַנּוֹגֵעַ בִּכְתָלָיו. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בָּנוּי וְסָתוּם, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה כֻּלּוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל.
אֲבָל הַמַּעֲמִיד כֵּלִים אוֹ אֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּצִדֵּי הַמֵּת, וְכִסָּה עָלָיו מִלְּמַעְלָה בְּכֵלִים אוֹ אֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם – זֶה הַכִּסּוּי הַמֻּטָּל מִלְּמַעְלָה נִקְרָא גּוֹלֵל, וְאֵלּוּ הַצְּדָדִין הַמַּעֲמִידִין אֶת הַגּוֹלֵל שֶׁהוּא נִשְׁעָן עֲלֵיהֶן נִקְרָאִין דּוֹפֵק. וּשְׁנֵיהֶן, הַגּוֹלֵל אוֹ הַדּוֹפֵק, מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל כַּקֶּבֶר, וְטֻמְאָתָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.
לְפִיכָךְ, אִם גָּרַר אֶת הַגּוֹלֵל בַּחֲבָלִים עַד שֶׁכִּסָּה בּוֹ הַמֵּת, אוֹ גְּרָרוֹ וּשְׁמָטוֹ מֵעַל הַמֵּת, אוֹ שֶׁגָּרַר הַדּוֹפֵק עַד שֶׁהֶעֱמִיד עָלָיו הַגּוֹלֵל, אוֹ שְׁמָטוֹ בַּחֲבָלִים מִתַּחַת הַגּוֹלֵל – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וּדְבָרִים שֶׁסּוֹמְכִין אֶת הַדּוֹפֵק, וְהֵן הַנִּקְרָאִין דּוֹפֵק דּוֹפְקִין – הֲרֵי הֵן טְהוֹרִים.
טז. שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ הַקֶּבֶר, וְאָבְדוּ עַצְמוֹת הַמֵּת בַּעֲפָרָהּ – הִיא נִקְרֵאת בֵּית הַפְּרָס, וַעֲפָרָהּ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, שֶׁמָּא יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל. וְכֵן כָּל אַרְצוֹת הָעַמִּים – עֲפָרָן מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, מִפְּנֵי הָעֲצָמוֹת שֶׁאֵין נִזְהָרִין בָּהֶן. וְטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס וְאֶרֶץ הָעַמִּים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
א. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בַּגִּידִין. והוא עדיין רק בשר בלבד שאין בו גידים ועצמות. לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם. כל נפש שהיא ואפילו נפלים במשמע. כַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת. בשר של מת בשיעור של כזית.
הַבָּשָׂר שֶׁנִּמּוֹחַ וְנַעֲשָׂה לֵחָה סְרוּחָה. חלק מבשר המת שנימוח ונעשה נוזלי (על ידי חום, מחלה או ריקבון), וכן חלקים נוזליים בגוף (כנוזלי סיכה שבפרקים) שיוצאים כשהבשר מתחיל לירקב. וְהוּא שֶׁתִּקְרֹשׁ. שלאחר המוות הנוזלים חזרו ונקרשו. שֶׁאִם קָרְשָׁה בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא מִבְּשָׂרוֹ. ואז מטמאת כדין בשר המת. אֵינָהּ מְטַמְּאָה שֶׁמָּא כֹּחוֹ וְנֹעוֹ הוּא. הואיל ולא קרשה אנו מניחים שהיא באה מהפרשות שמקורן בריאה (כתוצאה מהצטננות וכדו') שאינן נחשבות כחלק מגופו של המת ומשום כך אינן מטמאות כבשרו.