א. שֵׂעָר לָבָן שֶׁהוּא סִימַן טֻמְאָה בַּצָּרַעַת – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְכַמָּה יִהְיֶה אָרְכָּן? כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִטָּלוֹת בְּזוּג. הָיְתָה אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה מִשִּׁעוּר זֶה, אוֹ אַחַת שְׁחֹרָה וְאַחַת לְבָנָה, אוֹ אַחַת מִלְּמַטָּן וְנֶחְלְקָה מִלְּמַעְלָן וְהִיא נִרְאֵית כִּשְׁתַּיִם, אוֹ שֶׁהָיָה עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַלְבִּין – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. הָיָה עִקָּרָן מַלְבִּין וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר – אַף עַל פִּי שֶׁהִלְבִּין כָּל שֶׁהוּא, טָמֵא.
א. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִטָּלוֹת בְּזוּג. שיהיו מספיק ארוכות שיוכלו להינטל על ידי מספריים (ור"י קאפח פירש עפ"י פה"מ נגעים ד,ד שהכוונה למלקטת). עִקָּרָן. מקום צמיחת השערות.
ב. שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁהֵן בְּתוֹךְ הַנֶּגַע, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שֵׂעָר שָׁחֹר בֵּינֵיהֶן וְהֵן מְפֻזָּרוֹת אַחַת כָּאן וְאַחַת כָּאן – הֲרֵי אֵלּוּ סִימַן טֻמְאָה. אֲפִלּוּ הָיָה הַנֶּגַע כִּגְרִיס מְצֻמְצָם – אֵין מְקוֹם שֵׂעָר הַשָּׁחֹר מְמַעֲטוֹ. וּבֵין שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת וְהִיא מַקֶּפֶת אוֹתָן וּבֵין שֶׁהָיוּ בְּסוֹף הַבַּהֶרֶת – הֲרֵי זֶה טָמֵא. אֲבָל אִם הָיוּ בְּצַד הַבַּהֶרֶת מִבַּחוּץ – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹר שֶׁצּוֹמְחוֹת בּוֹ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת לָבָן.
הָיוּ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת בְּתוֹךְ הַנֶּגַע וְשׁוֹכְבוֹת חוּצָה לוֹ – טָמֵא. הָיוּ חוּץ לַנֶּגַע וְשׁוֹכְבוֹת לְתוֹכוֹ – אֵינָן סִימַן טֻמְאָה.
הָיוּ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת בְּתוֹךְ הַנֶּגַע וְשׁוֹכְבוֹת חוּצָה לוֹ – טָמֵא. הָיוּ חוּץ לַנֶּגַע וְשׁוֹכְבוֹת לְתוֹכוֹ – אֵינָן סִימַן טֻמְאָה.
ב. מְצֻמְצָם. שיעור מדויק. אֵין מְקוֹם שֵׂעָר הַשָּׁחֹר מְמַעֲטוֹ. מקום צמיחת השער השחור אינו גורע משיעור הגריס. וּבֵין שֶׁהָיוּ בְּסוֹף הַבַּהֶרֶת. בקצה שלה כך שאין היא מקיפה אותן מכל הצדדים (בניגוד למחיה שצריכה להיות מוקפת מכל הכיוונים כדי שתטמא – לקמן ג,א).
ג. לֹבֶן הַשְּׂעָרוֹת מְטַמֵּא בְּכָל מַרְאֶה, בֵּין שֶׁהָיוּ לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג בֵּין שֶׁהָיוּ לְבָנוֹת לֹבֶן דֵּהֶה בְּיוֹתֵר, הוֹאִיל וּמַרְאֵיהֶם לֹבֶן – טָמֵא.
ג. מְטַמֵּא בְּכָל מַרְאֶה. בניגוד ללובן הבהרת שמטמא מקרום ביצה ולמעלה בלבד (לעיל א,א).
ד. אֵין שֵׂעָר לָבָן סִימַן טֻמְאָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּגוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת. כֵּיצַד? בַּהֶרֶת וּבְתוֹכָהּ שְׁחִין אוֹ מִכְוָה אוֹ בֹּהַק אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַמִּכְוָה, וּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת בְּתוֹךְ הַשְּׁחִין אוֹ הַמִּכְוָה אוֹ הַבֹּהַק שֶׁבְּתוֹךְ הַנֶּגַע – אֵינָן סִימַן טֻמְאָה, וַהֲרֵי זוֹ כְּבַהֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, וְיַסְגִּיר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּהֶרֶת מַקֶּפֶת אֶת הַשְּׁחִין אוֹ אֶת הַמִּכְוָה אוֹ אֶת מִחְיָתָן אוֹ אֶת הַבֹּהַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
וְכֵן אִם הָיָה שְׁחִין אוֹ מִכְוָה אוֹ מִחְיָתָן אוֹ בֹּהַק מַקִּיף אֶת שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת אוֹ סָמוּךְ לָהֶן בְּצִדָּן, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֵק בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ אֵינָן סִימַן טֻמְאָה, וַהֲרֵי הַבַּהֶרֶת כְּבַהֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, וְיַסְגִּיר.
וְכֵן אִם הָיָה שְׁחִין אוֹ מִכְוָה אוֹ מִחְיָתָן אוֹ בֹּהַק מַקִּיף אֶת שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת אוֹ סָמוּךְ לָהֶן בְּצִדָּן, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֵק בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ אֵינָן סִימַן טֻמְאָה, וַהֲרֵי הַבַּהֶרֶת כְּבַהֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, וְיַסְגִּיר.
ד. שְׁחִין אוֹ מִכְוָה. מכות בעור הבשר שכל עוד הן טריות אינן מיטמאות בנגעים (ראה לקמן ה,א-ג). בֹּהַק. מראה לבן דהה יותר מארבעת המראות המטמאים (לעיל א,א). מִחְיַת הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַמִּכְוָה. שחין ומכווה שהתחילו להתרפאות ואז מיטמאות בנגעים (לקמן ה,ד; וראה מרכה"מ וערוה"ש פג,ג-ה שמבארים מדוע אינם מיטמאים מחמת השער שבתוכם). וַהֲרֵי זוֹ כְּבַהֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וְיַסְגִּיר. כדלעיל א,י. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבַּהֶרֶת מַקֶּפֶת אֶת הַשְּׁחִין וכו'. הואיל ואין השערות צומחות בגופה של בהרת אין זה סימן טומאה.
וְכֵן אִם הָיָה שְׁחִין… מַקִּיף אֶת שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת. אף על פי שהן עצמן צומחות מתוך הבהרת. אוֹ סָמוּךְ לָהֶן בְּצִדָּן. שהשחין או חבריו צמודים לשתי השערות ומפרידים אותן מהבהרת. אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֵק בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת. שהשחין או חבריו חולקים את הבהרת לשניים כך שכל שערה בחלק אחר (תפא"י נגעים א,ה).
וְכֵן אִם הָיָה שְׁחִין… מַקִּיף אֶת שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת. אף על פי שהן עצמן צומחות מתוך הבהרת. אוֹ סָמוּךְ לָהֶן בְּצִדָּן. שהשחין או חבריו צמודים לשתי השערות ומפרידים אותן מהבהרת. אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֵק בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת. שהשחין או חבריו חולקים את הבהרת לשניים כך שכל שערה בחלק אחר (תפא"י נגעים א,ה).
ה. הָלְכוּ לָהֶן הַשְּׁחִין וְהַבֹּהַק וְהַמִּכְוָה שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אֶת הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת אוֹ נִסְמָכִין לָהֶן אוֹ חוֹלְקִין אוֹתָן, וְנִמְצְאוּ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת בְּגוּפָהּ בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן אוֹ בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִי – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט. וְאִם לֹא הָלְכוּ לָהֶן – יִפְטֹר אוֹתוֹ.
ה. וְאִם לֹא הָלְכוּ לָהֶן יִפְטֹר אוֹתוֹ. כדין כל נגע העומד בעיניו בסוף שבוע שני (לעיל א,יא).
ו. אֵין שֵׂעָר לָבָן סִימַן טֻמְאָה עַד שֶׁתִּקְדֹּם הַבַּהֶרֶת אֶת הַשֵּׂעָר הַלָּבָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן" (ויקרא יג,י) – שֶׁתַּהֲפֹךְ אוֹתוֹ הַבַּהֶרֶת. אֲבָל אִם קָדַם שֵׂעָר לָבָן אֶת הַבַּהֶרֶת – הֲרֵי הִיא כְּבַהֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ סִימַן טֻמְאָה, וְיַסְגִּיר.
ו. וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן. משמע שהבהרת צריכה לגרום לכך.
ז. הָיְתָה בּוֹ בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, וְהֻחְלַט בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה הַבַּהֶרֶת וְהִנִּיחָה שֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, וְטָהַר, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה בַּהֶרֶת אַחֶרֶת בִּמְקוֹם הַבַּהֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי הַשֵּׂעָר הַלָּבָן בְּתוֹכָהּ – זֶה הוּא הַנִּקְרָא שְׂעַר פְּקֻדָּה, וְאֵינוֹ סִימַן טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן" (ויקרא יג,י) – שֶׁהֲפָכַתּוּ הִיא, לֹא שֶׁהֲפָכַתּוּ חֲבֶרְתָּהּ.
ז. וְהֻחְלַט בּוֹ. הנגע הוחלט לטומאה בשל השער. שְׂעַר פְּקֻדָּה. מלשון פיקדון, כאילו הבהרת הפקידה את השער במקום עד שתחזור (פה"מ נגעים ה,ג).
ח. הָיָה בּוֹ בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְהֻחְלַט, וְהָלַךְ מִמֶּנָּה כַּחֲצִי גְּרִיס, וְטָהַר, וְנִשְׁאֲרוּ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת בַּחֲצִי גְּרִיס הַנִּשְׁאָר, וְחָזַר כַּחֲצִי גְּרִיס בִּמְקוֹם זֶה שֶׁהָלַךְ, וַהֲרֵי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת בְּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס – אֵינָן סִימַן טֻמְאָה, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת בַּהֶרֶת אַחַת.
ח. עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת בַּהֶרֶת אַחַת. עד שבהרת אחת כגריס תגרום לצמיחת שתי השערות, וכאן רק חצי מהבהרת הנוכחית הפך את השער.
ט. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, וְנוֹלְדָה בְּצִדָּהּ בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת – הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת, וְנוֹלְדָה לָהּ בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת – הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר.
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלְדָה לָהּ בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת – הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, וְנוֹלְדָה לָהּ בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת – הֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט, שֶׁהֲרֵי קָדְמָה בַּהֶרֶת לִשְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת. סָפֵק שֵׂעָר לָבָן קָדַם סָפֵק הַבַּהֶרֶת קָדְמָה – הֲרֵי זֶה טָמֵא. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ בְּסָפֵק.
בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְנוֹלְדָה לָהּ בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שַׂעֲרָה אַחַת – הֲרֵי זוֹ לְהַסְגִּיר. בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, וְנוֹלְדָה לָהּ בַּהֶרֶת כַּחֲצִי גְּרִיס וּבָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת – הֲרֵי זוֹ לְהַחֲלִיט, שֶׁהֲרֵי קָדְמָה בַּהֶרֶת לִשְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת. סָפֵק שֵׂעָר לָבָן קָדַם סָפֵק הַבַּהֶרֶת קָדְמָה – הֲרֵי זֶה טָמֵא. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁטֻּמְאָתוֹ בְּסָפֵק.
