א. מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא יָבֹא הַיָּבָם עַל יְבִמְתּוֹ עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ אוֹתָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם עֵדִים בִּפְרוּטָה אוֹ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מַאֲמָר. וְאֵין הַמַּאֲמָר קוֹנֶה בַּיְבָמָה קִנְיָן גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ – לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא לִרְצוֹנָהּ. וּקְטַנָּה מִן הָאֵרוּסִין אֵין עוֹשִׂין בָּהּ מַאֲמָר אֶלָּא מִדַּעַת אָבִיהָ.
ב. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא מְקַדֵּשׁ אֶת יְבִמְתּוֹ, כָּךְ הוּא מְבָרֵךְ בִּרְכַּת נִשּׂוּאִין בַּעֲשָׂרָה וְכוֹתֵב כְּתֻבָּה, כְּדִין כָּל נוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְאִם בָּא עַל יְבִמְתּוֹ וְלֹא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר – קָנָה קִנְיָן גָּמוּר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְקַדֵּשׁ אַחַר הַבְּעִילָה. וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וְכוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה.
ג. הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין שֶׁהָיָה הוּא מֵזִיד וְהִיא שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה בֵּין שֶׁהָיְתָה הִיא מְזִידָה וְהוּא שׁוֹגֵג אוֹ אָנוּס, בֵּין שֶׁהָיְתָה יְשֵׁנָה בֵּין שֶׁהָיְתָה עֵרָה, בֵּין שֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר – קָנָה.
ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִבְעֹל. אֲבָל אִם נָפַל וְנִתְקַע בָּהּ, אוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ שִׁכּוֹר שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר כְּלוּם, אוֹ יָשֵׁן – לֹא קָנָה. נִתְכַּוֵּן לְהַטִּיחַ בַּכֹּתֶל וְהִטִּיחַ בִּיבִמְתּוֹ – לֹא קָנָה; לְהַטִּיחַ בִּבְהֵמָה וְהִטִּיחַ בִּיבִמְתּוֹ – קָנָה, שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוֵּן לְשׁוּם בְּעִילָה מִכָּל מָקוֹם.
ה. יְבָמָה שֶׁנִּתְיַבְּמָה, וְאָמְרָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם: 'לֹא נִבְעַלְתִּי', וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'בָּעַלְתִּי' – כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ, הוֹאִיל וְקָדַם וְגֵרְשָׁהּ בְּגֵט. וְאִם עֲדַיִן לֹא גֵּרֵשׁ – כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיִּבְעֹל, אוֹ יַחֲלֹץ וְיוֹצִיא בְּגֵט.
גֵּרְשָׁהּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהִיא אוֹמֶרֶת: 'לֹא נִבְעַלְתִּי' – מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ. וְאִם הָיָה מוֹדֶה שֶׁלֹּא בָּעַל – כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ. הִיא אוֹמֶרֶת: 'נִבְעַלְתִּי', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא בָּעַלְתִּי' – אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה, שֶׁאֵין זֶה נֶאֱמָן לְאָסְרָהּ עַל כָּל אָדָם אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ.
ו. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אַחִים רַבִּים – מִצְוָה עַל הַגָּדוֹל לְיַבֵּם אוֹ לַחֲלֹץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד" וכו' (דברים כה,ו) – מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּבְּכוֹר שֶׁבָּאַחִים, כְּלוֹמַר: גְּדוֹל הָאַחִים יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו שֶׁמֵּת; וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תֵּלֵד" – מַשְׁמָעוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָאֵם, עִם מַשְׁמַע אֲשֶׁר תֵּלֵד הַיְבָמָה.
ז. לֹא רָצָה הַגָּדוֹל לְיַבֵּם – מְחַזְּרִין עַל כָּל הָאַחִים. לֹא רָצוּ – חוֹזְרִין אֵצֶל הַגָּדוֹל וְאוֹמְרִין לוֹ: 'עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם'. וְאֵין כּוֹפִין אֶת הַיָּבָם לְיַבֵּם, אֲבָל כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ.
ח. אָמַר הַגָּדוֹל: 'הַמְתִּינוּ עַד שֶׁיַּגְדִּיל הַקָּטָן' אוֹ 'עַד שֶׁיָּבֹא הַהוֹלֵךְ' אוֹ 'עַד שֶׁיַּבְרִיא הַחֵרֵשׁ' 'וְנִמְלָכִין בּוֹ, וְאִם לֹא יִרְצֶה אֲנִי אֲיַבֵּם אוֹ אֶחֱלֹץ' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא אוֹמְרִין לוֹ: 'עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ יַבֵּם אוֹ חֲלֹץ'.
ט. וְכֵן אִם הָיָה הַגָּדוֹל בִּמְדִינָה אַחֶרֶת – אֵין אָחִיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ יָכוֹל לוֹמַר: 'עַל אָחִי הַגָּדוֹל הִיא הַמִּצְוָה, הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁיָּבֹא', אֶלָּא אוֹמְרִין לָזֶה שֶׁהוּא כָּאן: 'אוֹ יַבֵּם אוֹ חֲלֹץ'.
י. יְבָמָה הָרְאוּיָה לְיִבּוּם שֶׁלֹּא רָצָת לְהִתְיַבֵּם – דִּינָהּ כְּדִין מוֹרֶדֶת עַל בַּעְלָהּ, וְכוֹפִין אֶת יְבָמָהּ לַחֲלֹץ לָהּ, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. הִנִּיחַ אָחִיו נָשִׁים רַבּוֹת: כָּל מִי שֶׁתָּבַע הַיָּבָם מֵהֶם לְיִבּוּם וְלֹא רָצָת – הִיא הַמּוֹרֶדֶת, וְחוֹלֵץ לָהּ, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה; וּשְׁאָר צָרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא נִתְבְּעוּ – נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּתָן כִּשְׁאָר הָאַלְמָנוֹת.
יא. הָיוּ הַיְבָמִין רַבִּים, וְתָבַע אוֹתָהּ הַגָּדוֹל לְיִבּוּם וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה בּוֹ וְרוֹצָה בְּאָחִיו – אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, שֶׁמִּצְוָה בַּגָּדוֹל.
יב. אָמַר הַגָּדוֹל: 'אֵינִי רוֹצֶה לֹא לַחֲלֹץ וְלֹא לְיַבֵּם, הֲרֵי אָחִי לְפָנַיִךְ', וְתָבַע אוֹתָהּ אֶחָד מִן הָאַחִים לְיִבּוּם וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה בּוֹ, וְרָצָת בְּאָח אַחֵר וְהוּא רוֹצֶה בָּהּ – אֵין זוֹ מוֹרֶדֶת; מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַגָּדוֹל שֶׁמִּצְוָה בּוֹ, הֲרֵי כֻּלָּן שָׁוִין, וְהוֹאִיל וְהִיא רוֹצָה בּוֹ – הֲרֵי לֹא מָרְדָה.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, וְאָמְרָה: 'הֲרֵינִי מַמְתֶּנֶת עַד שֶׁיָּבֹא וִייַבֵּם אוֹתִי, אֲבָל זֶה, אֵינִי רוֹצָה בּוֹ' – אֵין זוֹ מוֹרֶדֶת. וְאוֹמְרִין לָזֶה שֶׁאֵינוֹ הַגָּדוֹל שֶׁתּוֹבֵעַ אוֹתָהּ: 'אִם תִּרְצֶה לַחֲלֹץ לָהּ וְלִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ – חֲלוֹץ, וְאִם לָאו – הֲרֵי רָצָת שֶׁתֵּשֵׁב עַד שֶׁיָּבֹא אָחִיךָ, הוֹאִיל וְאֵין לְךָ דִּין קְדִימָה עָלָיו'.
יג. בָּא זֶה שֶׁתָּלָת בּוֹ וְלֹא רָצָה בָּהּ – חוֹזְרִין אֵצֶל זֶה שֶׁתָּבַע אוֹתָהּ לְיִבּוּם וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה בּוֹ, וְאוֹמְרִין לָהּ: 'אֵין כָּאן מִי שֶׁרוֹצֶה לְיַבֵּם אֶלָּא זֶה, וּמִצְוַת יִבּוּם קוֹדֶמֶת'; אוֹ תִּתְיַבֵּם לוֹ, אוֹ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּדִין כָּל מוֹרֶדֶת.
יד. כָּל יְבָמָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁדִּינָהּ שֶׁתַּחֲלֹץ וְלֹא תִּתְיַבֵּם – הֲרֵי זוֹ נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ, אִם יֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה, כִּשְׁאָר כָּל הָאַלְמָנוֹת. וְכֵן אִם הָיָה יְבָמָהּ מֻכֵּה שְׁחִין אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁאָר מוּמֵי אֲנָשִׁים – חוֹלֵץ לָהּ וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ. נוֹלְדוּ בָּהּ מוּמִין כְּשֶׁהִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם – נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ; אִם לֹא רָצָה לְיַבֵּם – יַחֲלֹץ וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
טו. יְבָמָה שֶׁנָּדְרָה הֲנָיָה מִיְּבָמָהּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, אוֹ שֶׁנָּדְרָה הֲנָיָה מִכָּל הַיְּהוּדִים – כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ לָהּ, וְתִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם נָדְרָה לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ – מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ, וְאִם לֹא רָצָה – הֲרֵי זוֹ מוֹרֶדֶת. וְכֵן אִם נִתְכַּוְּנָה בְּנִדְרָהּ, אֲפִלּוּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְיַבֵּם אוֹתָהּ – אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ אֶלָּא אִם כֵּן מָרְדָה, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.
טז. יְבָמָה שֶׁתְּבָעָהּ הַיָּבָם לַחֲלִיצָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת: 'אֵינִי חוֹלֶצֶת וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה, אֶלָּא אֵשֵׁב בְּבֵית בַּעְלִי כִּשְׁאָר הָאַלְמָנוֹת' – אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, שֶׁהֲרֵי הִקְנוּ אוֹתָהּ לָזֶה מִן הַשָּׁמַיִם, וְרָצָה מְיַבֵּם, רָצָה חוֹלֵץ וְנוֹתֵן כְּתֻבָּתָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָמְרָה: 'אֲנִי נִזּוֹנֶת מִשֶּׁלִּי וְאֵשֵׁב עֲגוּנָה כָּל יָמַי' – אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, שֶׁהֲרֵי הַיָּבָם אוֹמֵר לָהּ: 'כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ זְקוּקָה בִּי אֵין נוֹתְנִין לִי אִשָּׁה'. וַאֲפִלּוּ הָיָה נָשׂוּי – אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, אוֹ תִּהְיֶה לוֹ מְרִיבָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מִפְּנֵי הַיְבָמָה.
יז. יְבָמָה שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ עַל בַּעְלָהּ כְּתֻבָּה מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה עָלָיו, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לַיָּבָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, אִם רָצָה הַיָּבָם לְיַבֵּם – מְיַבֵּם, וְאֵין לָהּ עָלָיו כְּתֻבָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ עַל בַּעְלָהּ, וְדִינָהּ עִם יְבָמָהּ בַּתּוֹסֶפֶת כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִם בַּעְלָהּ. אֲבָל אִם לֹא כָּתַב לָהּ בַּעְלָהּ כְּתֻבָּה, אוֹ שֶׁמָּכְרָה לוֹ כְּתֻבָּתָהּ אוֹ מָחֲלָה אוֹתָהּ – צָרִיךְ הַיָּבָם לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה כִּשְׁאָר הָאַלְמָנוֹת.
יח. הַיְבָמָה, קֹדֶם שֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ יְבָמָהּ אוֹ קֹדֶם שֶׁיַּחֲלֹץ לָהּ – הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לְזָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר" (דברים כה,ה). וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּבְעָלָהּ – לוֹקֶה הוּא וָהִיא, וּמוֹצִיאָהּ בְּגֵט אֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ כַּמָּה בָּנִים, וְנֶאֶסְרָה עָלָיו וְעַל יְבָמָהּ. וִיבָמָהּ חוֹלֵץ לָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים.
יט. נִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר – לֹא נֶאֶסְרָה עַל יְבָמָהּ, אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ הַזָּר שֶׁקִּדְּשָׁהּ גֵּט, וִיבָמָהּ מְיַבֵּם אוֹ חוֹלֵץ. וְאִם הָיָה יְבָמָהּ כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׂא גְּרוּשָׁה – תֵּצֵא מִן הַזָּר בְּגֵט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר, וְיַחֲלֹץ לָהּ יְבָמָהּ.
כ. חָזַר הַזָּר שֶׁגֵּרְשָׁהּ מִן הָאֵרוּסִין וּנְשָׂאָהּ אַחַר שֶׁחָלַץ לָהּ יְבָמָהּ – אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ. אֲבָל אִם גֵּרְשָׁהּ מִן הַנִּשּׂוּאִין וְחָזַר וּנְשָׂאָהּ אַחַר שֶׁחָלְצָה – מוֹצִיאִין אוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא דּוֹמָה לְאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּשֵּׂאת וּבָא בַּעְלָהּ, שֶׁהִיא אֲסוּרָה עַל זֶה וְעַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַיְבָמָה שֶׁזִּנָּת וְהִיא זְקוּקָה – לֹא נֶאֶסְרָה עַל יְבָמָהּ, אֶלָּא רָצָה חוֹלֵץ, רָצָה מְיַבֵּם.
כא. כָּל יְבָמָה שֶׁהִיא סָפֵק מִדִּבְרֵיהֶם אִם יֵשׁ עָלֶיהָ זִקַּת יָבָם אוֹ אֵין עָלֶיהָ זִקַּת יָבָם, כְּגוֹן יְבָמָה שֶׁיָּלְדָה וָלָד שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁדִּינָהּ שֶׁתַּחֲלֹץ מִסָּפֵק מִדִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: אִם הָלְכָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר קֹדֶם חֲלִיצָה – חוֹלֵץ לָהּ יְבָמָהּ וְתֵשֵׁב עִם בַּעְלָהּ; וְאִם נִתְקַדְּשָׁה לְכֹהֵן, שֶׁהוּא אָסוּר בַּחֲלוּצָה – אֵינוֹ חוֹלֵץ לָהּ, שֶׁאֵין אוֹסְרִין עַל זֶה אִשְׁתּוֹ מִסְּפֵק דִּבְרֵיהֶם. גֵּרְשָׁהּ הַכֹּהֵן אוֹ מֵת – הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת, וְאַחַר כָּךְ תִּנָּשֵׂא לַאֲחֵרִים לְכַתְּחִלָּה.