פרק ב', הלכות יסודי התורה, ספר המדע
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה – מִצְוָה לְאָהֳבוֹ וּלְיִרְאָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו,ה; יא,א), וְנֶאֱמַר: "אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (שם ו,יג; י,כ).
ב. וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶם חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ – מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" (תהלים מב,ג).
וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן, מִיָּד הוּא נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וְיִירָא וְיִפְחַד, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה, עוֹמֵד בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ וגו' מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" וגו' (תהלים ח,ד-ה).
וּלְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲנִי מְבָאֵר כְּלָלִים גְּדוֹלִים מִמַּעֲשֵׂה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פֶּתַח לַמֵּבִין לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּעִנְיַן אַהֲבָה: שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.
ב. שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ. שאין דבר שניתן להשוותו אליה והיא אינסופית.
נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו. נסוג לאחור, משום הבנת שפלות ערכו ביחס לבורא. אֲפֵלָה. חשוכה וחומרית. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ. "מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כֹננתה", ואז עלתה בו המחשבה "מה אנוש…" – מהו האדם ומה ערכו?
וּלְפִי הַדְּבָרִים וכו'. משום שההתבוננות במעשי ה' מביאה לאהבתו ויראתו (וראה גם לקמן ד,יב). כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּעִנְיַן אַהֲבָה וכו'. על סמיכות הפסוקים "ואהבת את ה' אלהיך… והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו,ה-ו) אמרו חכמים שהדרך להגיע לאהבת ה' היא על ידי שתיתן את 'הדברים האלה' על לבך "שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו" (ספרי דברים פסקה לג). ובדומה לכך הבנת מעשי הבריאה יכולה להביא לאהבת ה'.
ב. וּלְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲנִי מְבָאֵר כְּלָלִים גְּדוֹלִים וכו'. לקמן פרקים ג-ד נותן הרמב"ם תיאור מדעי של מבנה העולם שאותו הוא מכנה 'מעשה בראשית' (לקמן ד,י). לגישות השונות ביחס לתיאורו זה של הרמב"ם ראה הרחבות: 'התיאור המדעי של העולם בהלכות יסודי התורה', עמ' $$$.
ג. כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ נֶחֱלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מֵהֶם בְּרוּאִים שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין מִגֹּלֶם וְצוּרָה, וְהֵם נֶהֱוִים וְנִפְסָדִים תָּמִיד, כְּמוֹ גּוּפוֹת הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְהַצְּמָחִים וְהַמַּתָּכוֹת; וּמֵהֶם בְּרוּאִים שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים מִגֹּלֶם וְצוּרָה, אֲבָל אֵינָם מִשְׁתַּנִּים מִגּוּף לְגוּף וּמִצּוּרָה לְצוּרָה כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא צוּרָתָם קְבוּעָה בְּגָלְמָם לְעוֹלָם וְאֵינָם מִשְׁתַּנִּים כְּמוֹ אֵלּוּ, וְהֵם הַגַּלְגַּלִּים וְהַכּוֹכָבִים שֶׁבָּהֶן, וְאֵין גָּלְמָם כִּשְׁאָר גְּלָמִים וְלֹא צוּרָתָם כִּשְׁאָר צוּרוֹת.
וּמֵהֶם בְּרוּאִים צוּרָה בְּלֹא גֹּלֶם כְּלָל, וְהֵם הַמַּלְאָכִים, שֶׁהַמַּלְאָכִים אֵינָן גּוּף וּגְוִיָּה, אֶלָּא צוּרוֹת נִפְרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ.
ג. בְּרוּאִים שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין מִגֹּלֶם וְצוּרָה. הגולם הוא החומר עצמו, שאין לו כל תכונות. והצורה היא מכלול התכונות שיש בחומר (משקל, צבע, תבנית וכל שאר התכונות). ולפי תפיסת העולם הזו הצורה היא מציאות לעצמה, אף שכרגיל היא צמודה לחומר. וְהֵם נֶהֱוִים וְנִפְסָדִים תָּמִיד. הם נוצרים וכן גם כָּלִים בכל זמן. בְּרוּאִים שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים מִגֹּלֶם וְצוּרָה אֲבָל אֵינָם מִשְׁתַּנִּים וכו'. אף שגם להם יש בסיס של חומר (גולם) וגם תכונות (צורה), מהותם אינה משתנה, והיא קיימת לעולם ללא שינוי. וְאֵין גָּלְמָם כִּשְׁאָר גְּלָמִים וְלֹא צוּרָתָם כִּשְׁאָר צוּרוֹת. לפי תפיסה זו, הכוכבים בנויים מחומר מיוחד ('חומר חמישי') שאינו דומה לחומר של המציאויות בעולמנו. ואף הצורה שלהם יש בה תכונות שאינן קיימות בשאר דברים בעולם.
בְּרוּאִים צוּרָה בְּלֹא גֹּלֶם כְּלָל. יצורים שאינם חומריים כלל, ואינם אלא 'צורות' – הוויות מופשטות רוחניות, שאינן מתחברות לחומר כלשהו. צוּרוֹת נִפְרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ. שהמלאכים הם צורות בלא חומר, אלא שהם צורות שונות זו מזו (ראה לקמן ה"ה).
ד. וּמַה הוּא זֶה שֶׁהַנְּבִיאִים אוֹמְרִים שֶׁרָאוּ הַמַּלְאָךְ אֵשׁ וּבַעַל כְּנָפַיִם? הַכֹּל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וְדֶרֶךְ חִידָה, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ גּוּף, וְאֵינוֹ כָּבֵד כַּגּוּפוֹת הַכְּבֵדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יי אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (דברים ד,כד), וְאֵינוֹ אֵשׁ, אֶלָּא מָשָׁל, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת" (תהלים קד,ד).
ד. וּמַה הוּא זֶה וכו'. אם המלאכים הינם חסרי חומר וגוף, כיצד ניתן להסביר את תיאורם בפסוקים כעשויים אש, או כבעלי כנפיים? וְדֶרֶךְ חִידָה. משל ודימוי (וראה לקמן ז,ג). לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ גּוּף וְאֵינוֹ כָּבֵד וכו'. משל זה בא לומר כי המלאכים אינם גוף, בדומה לאש, וחסרים הם את תכונות הגוף ככובד גשמי (ועל כך מרמזים הכנפיים). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יי אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. כשם שנאמר על ה' שהוא אש, שגם זה בדרך משל (ראה לעיל א,ט).
ה. וּבַמֶּה יִפָּרְדוּ הַצּוּרוֹת זוֹ מִזּוֹ, וַהֲרֵי אֵינָן גּוּפִין? לְפִי שֶׁאֵינָן שָׁוִין בִּמְצִיאָתָן, אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵהֶם לְמַטָּה מִמַּעֲלָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְהוּא מָצוּי מִכֹּחוֹ, זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְהַכֹּל נִמְצָאִים מִכֹּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְטוּבוֹ. וְזֶה הוּא שֶׁרָמַז שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ וְאָמַר: "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר" (קהלת ה,ז).
ה. וּבַמֶּה יִפָּרְדוּ הַצּוּרוֹת זוֹ מִזּוֹ וכו'. אם אין לצורות קיום חומרי, מהו ההבדל ביניהן (ראה לעיל א,ה). שֶׁאֵינָן שָׁוִין בִּמְצִיאָתָן וכו'. נבדלות זו מזו בתכונותיהן, במהות אותה צורה. וְהוּא מָצוּי מִכֹּחוֹ. שהיחסים ביניהן הם יחס סיבתי, שהגבוה הוא סיבה למה שלמטה ממנו. כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר. ופירושו של דבר שהמלאכים אינם זהים זה לזה אלא הם במדרגות שונות.
ו. זֶה שֶׁאָמַרְנוּ לְמַטָּה מִמַּעֲלָתוֹ – אֵינָהּ מַעֲלַת מָקוֹם, כְּמוֹ אָדָם שֶׁיּוֹשֵׁב לְמַעְלָה מֵחֲבֵירוֹ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין בִּשְׁנֵי חֲכָמִים שֶׁאֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ בְּחָכְמָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמַּעֲלָתוֹ שֶׁל זֶה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִין בָּעִלָּה, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הֶעָלוּל.
ו. לְמַטָּה מִמַּעֲלָתוֹ. שכל צורה היא למטה ממעלת הצורה הקודמת. אֵינָהּ מַעֲלַת מָקוֹם. אין ההפרש ביניהם במיקום פיסי, שהאחד נמצא מעל האחר. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִין בָּעִלָּה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הֶעָלוּל. כפי שמתייחסים אל סיבת הדבר ('העילה') כאילו היא מצויה למעלה מן הדבר הנגרם ממנה ('העלול').
ז. שִׁנּוּי שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים – עַל שֵׁם מַעֲלוֹתָם הוּא, וּלְפִיכָךְ נִקְרָאִים: חַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ, וְהֵם לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, וְאוֹפַנִּים, וְאֶרְאֶלִּים, וְחַשְׁמַלִּים, וּשְׂרָפִים, וּמַלְאָכִים, וֵאלֹהִים, וּבְנֵי אֱלֹהִים, וּכְרוּבִים, וְאִישִׁים.
כָּל אֵלּוּ עֲשָׂרָה הַשֵּׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ בָּהֶם הַמַּלְאָכִים – עַל שֵׁם עֶשֶׂר הַמַּעֲלוֹת שֶׁלָּהֶם הֵם. וּמַעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה אֶלָּא מַעֲלַת הָאֵל בָּרוּךְ שְׁמוֹ, הִיא מַעֲלַת הַצּוּרוֹת שֶׁנִּקְרֵאת חַיּוֹת. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה שֶׁהֵם תַּחַת הַכִּסֵּא. וּמַעֲלָה עֲשִׂירִית הִיא מַעֲלַת הַצּוּרָה שֶׁנִּקְרֵאת אִישִׁים, וְהֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁמְּדַבְּרִים עִם הַנְּבִיאִים וְנִרְאִים לָהֶם בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה. לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ אִישִׁים, שֶׁמַּעֲלָתָם קְרוֹבָה מִמַּעֲלַת דַּעַת הָאָדָם.
ז. שִׁנּוּי שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים וכו'. השמות השונים שניתנו לסוגי המלאכים, נקבעו לפי מעלתם: הדרגה הגבוהה ביותר היא חיות הקודש, והנמוכה ביותר היא אישים.
שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה וכו'. שהיא המעלה הגבוהה ביותר. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה. יחזקאל א,כו. וְהֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁמְּדַבְּרִים… שֶׁמַּעֲלָתָם קְרוֹבָה מִמַּעֲלַת דַּעַת הָאָדָם. דרגתם והשגתם הרוחנית גבוהה אך במעט מהשגת בני האדם (והאדם שנחה עליו רוח הנבואה, מגיע בדעתו למעלתם והשגתם הרוחנית של האישים – לקמן ז,א).
ח. וְכָל הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ חַיִּים וּמַכִּירִים אֶת הַבּוֹרֵא וְיוֹדְעִין אוֹתוֹ דֵּעָה גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד, כָּל צוּרָה וְצוּרָה לְפִי מַעֲלָתָהּ, לֹא כְּפִי גָּדְלוֹ. אֲפִלּוּ מַעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא כְּמָה שֶׁהִיא, אֶלָּא דַּעְתָּהּ קְצָרָה לְהַשִּׂיג.
אֲבָל מַשֶּׂגֶת וְיוֹדַעַת יָתֵר מִמַּה שֶּׁמַּשֶּׂגֶת וְיוֹדַעַת צוּרָה שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה. וְכֵן כָּל מַעֲלָה וּמַעֲלָה, עַד מַעֲלָה עֲשִׂירִית, גַּם הִיא יוֹדַעַת הַבּוֹרֵא דֵּעָה שֶׁאֵין כֹּחַ בְּנֵי הָאָדָם הַמְחֻבָּרִין מִגֹּלֶם וְצוּרָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג וְלֵידַע כְּמוֹתָהּ. וְהַכֹּל אֵינָם יוֹדְעִין אֶת הַבּוֹרֵא כְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַצְמוֹ.
ח. לֹא כְּפִי גָּדְלוֹ. של הבורא, שהרי גודלו הוא אינסופי ובלתי מושג. אֲפִלּוּ מַעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה וכו'. אף הדרגה העליונה, חיות הקודש, אין בכוחה להשיג את הבורא כפי שהוא.
מַעֲלָה עֲשִׂירִית גַּם הִיא יוֹדַעַת וכו'. אפילו היא יודעת את הבורא באופן שאין באפשרות בני האדם להבין, משום שהם מוגבלים בהשגתם בשל המרכיב החומרי שלהם. וְהַכֹּל אֵינָם יוֹדְעִין אֶת הַבּוֹרֵא כְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַצְמוֹ. שהרי רק הוא לבדו יכול להשיג את עצמו.
ט. כָּל הַנִּמְצָאִים חוּץ מִן הַבּוֹרֵא, מִצּוּרָה הָרִאשׁוֹנָה עַד יַתּוּשׁ קָטָן שֶׁיִּהְיֶה בְּטַבּוּר הָאָרֶץ – הַכֹּל מִכֹּחַ אֲמִתּוֹ נִמְצְאוּ. וּלְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַצְמוֹ וּמַכִּיר גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ וַאֲמִתּוֹ – הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל, וְאֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ.
ט. מִצּוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. חיות הקודש. בְּטַבּוּר הָאָרֶץ. באמצע, בתוך הארץ. הַכֹּל מִכֹּחַ אֲמִתּוֹ נִמְצְאוּ. כמבואר לעיל א,א-ג. וּלְפִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַצְמוֹ וכו'. שכיון שכל הנמצאים תלויים ונובעים מתוך 'אמתת הימצאו', הרי שבמובן מסוים הוא כולל את כולם. ובידיעת עצמו יודע את כל מה שנמצא בעולם.
י. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר אֲמִתּוֹ וְיוֹדֵעַ אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדֵעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין, שֶׁאֵין אָנוּ וְדַעְתֵּנוּ אֶחָד. אֲבָל הַבּוֹרֵא, הוּא וְדַעְתּוֹ וְחַיָּיו אֶחָד מִכָּל צַד וּמִכָּל פִּנָּה. שֶׁאִלְמָלֵי הָיָה חַי בְּחַיִּים וְיוֹדֵעַ בְּדֵעָה – הָיוּ שָׁם אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה: הוּא, וְחַיָּיו, וְדַעְתּוֹ. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא אֶחָד מִכָּל צַד וּמִכָּל פִּנָּה וּבְכָל דֶּרֶךְ יִחוּד.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: הוּא הַיּוֹדֵעַ, וְהוּא הַיָּדוּעַ, וְהוּא הַדֵּעָה עַצְמָהּ – הַכֹּל אֶחָד. וְדָבָר זֶה אֵין כֹּחַ בַּפֶּה לְאָמְרוֹ, וְלֹא בָּאֹזֶן לְשָׁמְעוֹ, וְלֹא בְּלֵב הָאָדָם לְהַכִּירוֹ עַל בֻּרְיוֹ. וּלְפִיכָךְ אוֹמְרִין: "חֵי פַרְעֹה" (בראשית מב,טו-טז) וְ"חֵי נַפְשְׁךָ" (שמואל א א,כו ועוד), וְאֵין אוֹמְרִין: 'חֵי יי' אֶלָּא "חַי יי" (שופטים ח,יט ועוד), שֶׁאֵין הַבּוֹרֵא וְחַיָּיו שְׁנַיִם כְּמוֹ חַיֵּי הַגּוּפוֹת הַחַיִּים אוֹ כְּחַיֵּי הַמַּלְאָכִים.
לְפִיכָךְ אֵינוֹ מַכִּיר הַבְּרוּאִים וְיוֹדְעָם מֵחֲמַת הַבְּרוּאִים, כְּמוֹת שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים אוֹתָם, אֶלָּא מֵחֲמַת עַצְמוֹ יֵדָעֵם. לְפִיכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַצְמוֹ – יֵדַע הַכֹּל, שֶׁהַכֹּל נִסְמָךְ בַּהֲוָיָתוֹ לוֹ.
י. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדֵעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ וכו'. שאין בבורא מהות מחולקת של 'דעת' שבה הוא יודע, כפי שהיא בנבראים. שֶׁאִלְמָלֵי הָיָה חַי בְּחַיִּים וְיוֹדֵעַ בְּדֵעָה הָיוּ שָׁם אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה. שאותן תכונות (החיים והדעה), אם היו נבדלות היו צריכות להיות במדרגת אלוהות, ונמצא שיש שם אלהויות הרבה. אֶחָד מִכָּל צַד וכו'. כמבואר לעיל שהוא אחדות שאין כמותה בכל מציאות אחרת, אחדות גמורה לחלוטין.
וְהוּא הַיָּדוּעַ. שהרי הוא יודע את הדברים בידיעת עצמו ונמצא שהוא גם היודע וגם הידוע. וְהוּא הַדֵּעָה. שאינה מהות נבדלת לעצמה, כאמור. וּלְפִיכָךְ אוֹמְרִין חֵי פַרְעֹה וכו'. בצורת נסמך, שהכוונה היא, החיים של פרעה. וכן "חי נפשך" – החיים של נפשך. וְאֵין אוֹמְרִין חֵי יי אֶלָּא חַי יי. לגבי ה' אין אפשרות לדבר על חייו של ה' שהרי הם באחדות שלמה עם מהותו, אלא אומרים חַי ה' שהוא שם תואר בדומה ללשון 'אלהים חיים'.
יא. דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיָן זֶה בִּשְׁנֵי פְּרָקִים אֵלּוּ – כְּמוֹ טִפָּה מִן הַיָּם הֵן מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְבָאֵר בְּעִנְיָן זֶה. וּבֵאוּר כָּל הָעִקָּרִים שֶׁבִּשְׁנֵי פְּרָקִים אֵלּוּ, הוּא הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.
יא. בְּעִנְיַָן זֶה. של מציאות הבורא ודעתו, ויחסו למציאות ולברואים, והמלאכים ומעלתם השכלית ושכל האדם.
יב. צִוּוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ בִּדְבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא לְאִישׁ אֶחָד בִּלְבַד, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹסְרִין לוֹ רָאשֵׁי הַפְּרָקִים וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁמֶץ מִן הַדָּבָר, וְהוּא מֵבִין מִדַּעְתּוֹ וְיוֹדֵעַ סוֹף הַדָּבָר וְעָמְקוֹ.
וּדְבָרִים אֵלּוּ – דְּבָרִים עֲמֻקִּים הֵם עַד לִמְאֹד, וְאֵין כָּל דַּעַת וָדַעַת רְאוּיָה לְסָבְלָן, וַעֲלֵיהֶן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ דֶּרֶךְ מָשָׁל: "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ" (משלי כז,כו). כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים בְּפֵירוּשׁ מָשָׁל זֶה: דְּבָרִים שֶׁהֵן כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ לִלְבוּשֶׁךָ, כְּלוֹמַר לְךָ לְבַדְּךָ, וְאַל תִּדְרֹשׁ אוֹתָן בָּרַבִּים. וַעֲלֵיהֶם אָמַר: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ" (שם ה,יז), וַעֲלֵיהֶן אָמַר: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיר השירים ד,יא) – כָּךְ פֵּרְשׁוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: דְּבָרִים שֶׁהֵן כִּדְבַשׁ וְחָלָב יִהְיוּ תַּחַת לְשׁוֹנְךָ.
יב. אֶלָּא לְאִישׁ אֶחָד בִּלְבַד. לאדם אחד באופן פרטי ולא ללמד כמה אנשים יחד, משום החשש שהדברים לא יובנו כראוי על ידי אחד מהם ולא יוכל הרב לעמוד על כך (ראה לקמן ד,יא). חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. שמבין העניינים מעצמו, ואין צריך לבאר לו אלא די לרמוז לו. מוֹסְרִין לוֹ רָאשֵׁי הַפְּרָקִים. מלמדים אותו את עיקרי הדברים. שֶׁמֶץ. מעט.
לְסָבְלָן. להבינם. כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. הדברים הכבושים (הנסתרים) של המציאות. לִלְבוּשֶׁךָ כְּלוֹמַר לְךָ לְבַדְּךָ. כמו בגדיך, שאתה לובשם ואינך משתף בהם אחרים. דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּדְבַשׁ וְחָלָב. דברים ערבים וטעימים. יִהְיוּ תַּחַת לְשׁוֹנְךָ. תהנה מהם לבדך (וראה לקמן ד,יג).

תקציר הפרק 

האם אפשר לראות את אלוהים באמצעות טלסקופ?
כאשר ייצר גלילאו גליליי את הטלסקופ המדעי הראשון, הוא נתקל בהתנגדות; בין היתר, היו מי שאמרו שאם אלוהים היה מעוניין שבני אדם ישתמשו בהמצאות מעין אלו כדי להשיג ידע על העולם, הוא היה מצייד אותנו בעיני טלסקופ… אכן, רמב"ם בפרקנו סובר אחרת. לדבריו, הדרך לאהבתו ויראתו של הבורא מתחילה דווקא בהתבוננות "במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים" של ה', ומתוך ש"יראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ – מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול" של מי שיצר אותן" (הלכה ב). וכך, דווקא באמצעות טלסקופ – או מיקרוסקופ – אפשר "לראות" את בורא העולם!

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. ההתבוננות במעשי ה' ובברואיו מביאה לידי –

א. אהבת ה'.
ב. אהבת ה' ויראת ה'.
ג. אמונה באחדות ה'.

[פרק ב', הלכה א-ב]

2. לאיזה חלק מן הברואים שייך האדם?

א. ברואים המחוברים מגולם וצורה, ונהוין ונפסדין.
ב. ברואים שיש להם צורה ולא גולם.
ג. ברואים שיש להם גולם ולא צורה.

[פרק ב', הלכה ג']

3. מהי המדרגה הגבוהה בין המלאכים, ומהי המדרגה הנמוכה?

א. גבוהה – אופנים; נמוכה – חיות הקודש.
ב. גבוהה – אופנים; נמוכה – אישים.
ג. גבוהה – חיות הקודש; נמוכה – אישים.

[פרק ב', הלכה ז']

4. מהו "מעשה מרכבה"?

א. ביאור מעשי ה'.
ב. ביאור ענייני מציאות ה' וייחודו, סוגי הנבראים, ומהות ידיעת ה'.
ג. ביאור מראה ארבעת החיות הנושאות את כסא הכבוד.

[פרק ב', הלכה י"א]

 

תשובות:

1-ב 2-א 3-ג 4-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן