פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. זֶרַע שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ זֶרַע אַחֵר, אִם הָיָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּגוֹן סְאָה שֶׁל חִטִּים שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּשָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים סְאָה שֶׁל שְׂעוֹרִים – הֲרֵי זֶה אָסוּר לִזְרֹעַ אֶת הַמְעֹרָב עַד שֶׁיְּמַעֵט הַחִטִּים אוֹ יוֹסִיף עַל הַשְּׂעוֹרִים. וְאִם זָרַע – לוֹקֶה.
א. סְאָה. כ-7 ליטר.
ב. וְכָל שֶׁהוּא כִּלְאַיִם עִם הַזֶּרַע – מִצְטָרֵף לְאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.
כֵּיצַד? שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים סְאָה שֶׁל חִטִּים שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶם שְׁנֵי קַבִּין שְׂעוֹרִין וּשְׁנֵי קַבִּין עֲדָשִׁין וּשְׁנֵי קַבִּין פּוֹלִין – הֲרֵי זֶה לֹא יִזְרַע הַכֹּל עַד שֶׁיְּמַעֵט סְאָה שֶׁל תַּעֲרֹבֶת וְיָבֹר מִקְצָתָהּ אוֹ יוֹסִיף עַל הַחִטִּים, שֶׁהַשְּׂעוֹרִים וְהָעֲדָשִׁים וְהַפּוֹל כֻּלָּן כִּלְאַיִם עִם הַחִטִּים.
ב. שְׁנֵי קַבִּין שְׂעוֹרִין וּשְׁנֵי קַבִּין עֲדָשִׁין וּשְׁנֵי קַבִּין פּוֹלִין. בסך הכל שישה קבים, שהם סאה. וְיָבֹר. יברור מתוך החיטים.
ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁנִּתְעָרְבוּ מִינֵי תְּבוּאָה זֶה בָּזֶה אוֹ מִינֵי קִטְנִיּוֹת זֶה בָּזֶה, אוֹ שֶׁנִּתְעָרְבָה תְּבוּאָה בְּקִטְנִית אוֹ קִטְנִית בִּתְבוּאָה. אֲבָל זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה שֶׁנִּתְעָרֵב אֶחָד מֵהֶן בִּתְבוּאָה אוֹ בְּקִטְנִית – שִׁעוּרָן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִמַּה שֶּׁזּוֹרְעִין בְּבֵית סְאָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין: אִם נִתְעָרֵב בִּסְאָה שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִית – לֹא יִזְרַע עַד שֶׁיְּמַעֵט אוֹ יוֹסִיף עַל הַתְּבוּאָה.
ג. אֲבָל זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה וכו'. בזרעוני גינה לא משערים לפי כמות הזרע אלא לפי כמות השטח הזרוע. מִמַּה שֶּׁזּוֹרְעִין בְּבֵית סְאָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין. בית סאה הוא שטח שמתאים לזריעת סאה חיטים (חמישים אמה על חמישים אמה, כ-625 מ"ר). ובזריעת זרעוני גינה שטח זה מתאים לכמויות אחרות של זרע כפי שמבאר והולך.
ד. כֵּיצַד? חַרְדָּל שֶׁנִּתְעָרֵב בִּתְבוּאָה, וַהֲרֵי הַחַרְדָּל זוֹרְעִין מִמֶּנּוּ קַב בְּכָל בֵּית סְאָה, אִם נִתְעָרֵב מִמֶּנּוּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִן הַקַּב בִּסְאָה שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ שֶׁל קִטְנִית – חַיָּב לְמַעֵט.
וְכֵן אִם הָיָה מִין זֶה מִזֵּרְעוֹנֵי גִּנָּה זוֹרְעִין מִמֶּנּוּ סָאתַיִם בְּכָל בֵּית סְאָה, אִם נִתְעָרֵב מִמֶּנּוּ חֲצִי קַב בְּכָל סְאָה שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ שֶׁל קִטְנִית – יְמַעֵט.
ד. וַהֲרֵי הַחַרְדָּל זוֹרְעִין מִמֶּנּוּ קַב בְּכָל בֵּית סְאָה. שמבחינת השטח הזרוע קב חרדל הוא כמו סאה של תבואה.
אִם נִתְעָרֵב מִמֶּנּוּ חֲצִי קַב בְּכָל סְאָה שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ שֶׁל קִטְנִית יְמַעֵט. חצי קב הוא אחד מתוך שנים עשר בסאה, וכשיזרע תערובת זו הזרע הטפל יתפוס אחד מתוך עשרים וארבעה מן השטח.
ה. לְפִיכָךְ, תְּבוּאָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ זֶרַע פִּשְׁתָּן: אִם הָיָה שְׁלֹשֶׁת רְבָעִים בְּכָל סְאָה – הֲרֵי זֶה יְמַעֵט; וְאִם לָאו – אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט, לְפִי שֶׁבֵּית סְאָה זוֹרְעִין בּוֹ שָׁלֹשׁ סְאִין זֶרַע פִּשְׁתָּן. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ מְשַׁעֲרִין בְּכָל הַזְּרָעִים הָאֲחֵרִים.
ה. שְׁלֹשֶׁת רְבָעִים בְּכָל סְאָה. שלושת רבעי קב זרע פשתן בתוך סאה תבואה, והיינו יחס של אחד מתוך שמונה.
ו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְעָרֵב, וּבְשֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִזְרֹעַ הַשְּׁנֵי מִינִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְעָרֵב זֶרַע בְּזֶרַע אַחֵר אוֹ לִזְרֹעַ הַשְּׁנֵי מִינִין, אֲפִלּוּ הָיְתָה חִטָּה אַחַת בְּתוֹךְ כְּרִי שֶׁל שְׂעוֹרִים – אֲסוּרָה לְזָרְעָהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ו. בְּשֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְעָרֵב וּבְשֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִזְרֹעַ הַשְּׁנֵי מִינִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ. שכך טבעו של זרע שיש בו מעט פסולת שלא מקפידים עליה והכול נחשב מין אחד. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְעָרֵב זֶרַע בְּזֶרַע אַחֵר אוֹ לִזְרֹעַ הַשְּׁנֵי מִינִין וכו'. שכאשר רוצה בזריעת המין האחר אינו נחשב פסולת טבעית ונאסר משום כלאיים. כְּרִי שֶׁל שְׂעוֹרִים. ערמה של זרעי שעורה.
ז. הַזּוֹרֵעַ שָׂדֵהוּ מִין מִן הַמִּינִין, וּכְשֶׁצָּמַח רָאָה בּוֹ כִּלְאַיִם: אִם הָיָה הַמִּין הָאַחֵר אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בַּשָּׂדֶה – הֲרֵי זֶה יְלַקֵּט עַד שֶׁיְּמַעֲטֶנּוּ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: כִּלְאַיִם זָרַע בְּכַוָּנָה, בֵּין שֶׁהָיָה הַמִּין הָאַחֵר שֶׁצָּמַח תְּבוּאָה וְקִטְנִית בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית אוֹ זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית וּבְזֵרְעוֹנֵי גִּנָּה; אִם הָיָה הַצּוֹמֵחַ פָּחוֹת מִכָּאן – אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֲטוֹ.
ז. תְּבוּאָה וְקִטְנִית בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית. מין תבואה או קטנית שצמח בתוך מין אחר של תבואה או קטנית. אוֹ זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה בִּתְבוּאָה וְקִטְנִית וּבְזֵרְעוֹנֵי גִּנָּה. מין זרעוני גינה שצמח בתוך תבואה או קטנית או בתוך מין אחר של זרעוני גינה.
ח. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לַחֲשָׁד. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין שֶׁאֵין זֶה מִדַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה אֶלָּא מֵאֵלֵיהֶן עָלוּ – אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְמַעֵט.
ט. כֵּיצַד? כְּגוֹן תְּבוּאָה שֶׁעָלוּ בָּהּ סִפְחֵי אֶסְטֵיס וְתִלְתָּן שֶׁזְּרָעָהּ לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁעָלוּ בָּהּ מִינֵי עֲשָׂבִים, שֶׁזֶּה מַפְסִיד הוּא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ט. סִפְחֵי אֶסְטֵיס. ספיח הוא מה שצומח מעצמו לאחר קצירת הצמח, ואסטיס הוא צמח שמפיקים ממנו צבע כחול. וְתִלְתָּן שֶׁזְּרָעָהּ לְמַאֲכַל אָדָם וכו'. תלתן הוא הצמח הקרוי בימינו גרגרנית החִלבה (על פי פה"מ כלאיים ב,ה). וכשזורעים תלתן לצורך מאכל אדם, העשבים מפריעים לגידולו, ולא יחשדו שזרעם עם התלתן בכוונה (בניגוד לתלתן הנזרע למאכל בהמה, ראה בבלי ב"ק פא,א).
י. וּבַמֶּה יִוָּדַע שֶׁהַתִּלְתָּן זְרוּעָה לְמַאֲכַל אָדָם? בְּשֶׁהָיְתָה זְרוּעָה עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת, וְעָשָׂה לָהּ גְּבוּל סָבִיב. וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בּוֹ מִינִין הַרְבֵּה – אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַעֲקֹר, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּצְמַח צֶמַח בִּמְקוֹם הַגְּרָנוֹת. וְאִם הֵסִיר מִקְצָתָן – אוֹמְרִין לוֹ: עֲקֹר הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה בְּקִיּוּם הַשְּׁאָר.
י. גְּבוּל סָבִיב. גדר. מְקוֹם הַגְּרָנוֹת. שאוספים בו את התבואה לאחר קצירתה. שֶׁעָלוּ. שצמחו. שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּצְמַח צֶמַח בִּמְקוֹם הַגְּרָנוֹת. שהמקום צריך להיות חלק לצורך דישת התבואה (פה"מ כלאיים ב,ה).
יא. אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. הַטּוֹמֵן אֲגֻדַּת לֶפֶת וּצְנוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן תַּחַת הָאִילָן, אֲפִלּוּ תַּחַת הַגֶּפֶן: אִם הָיוּ מִקְצָת הֶעָלִין מְגֻלִּין – אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רוֹצֶה בְּהַשְׁרָשָׁתָן; וְאִם אֵינָן אֲגֻדָּה אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ הֶעָלִין מְגֻלִּין – חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
יא. אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה. סדן הוא גזע עץ שקצצו את ענפיו (פה"מ ב"ב ד,ח), ושקמה היא תאנה מדברית (פה"מ דמאי א,א). ואף על פי שהירק אינו מתאחה בשקמה, אסור לעשות זאת משום שיש כאן דמיון להרכבת ירק באילן (ראה לעיל א,ה). אֲפִלּוּ תַּחַת הַגֶּפֶן. על אף שכלאיים בכרם חמורים יותר (כדלקמן ה,ד). שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רוֹצֶה בְּהַשְׁרָשָׁתָן. שכן הניחם בדרך הטמנה (אגודה ומקצת עלים מגולים), ולא בדרך זריעה. חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. שיש כאן דמיון להרכבה, שהלפת והצנון חודרים לשורשי האילן (ערוה"ש יו"ד רצז,כ).
יב. שָׂדֶה שֶׁהָיְתָה זְרוּעָה, וְקָצַר הַזֶּרַע וְנִשְׁאֲרוּ הָעִקָּרִין בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מוֹצִיאִין צֶמַח אֶלָּא אַחַר כַּמָּה שָׁנִים – לֹא יִהְיֶה זוֹרֵעַ בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה מִין אַחֵר עַד שֶׁיַּעֲקֹר הָעִקָּרִין.
יב. וְנִשְׁאֲרוּ הָעִקָּרִין בָּאָרֶץ. נשארו שורשים שניכרים כלפי חוץ (ד"א, יד"פ בפירושו הראשון). לֹא יִהְיֶה זוֹרֵעַ וכו'. אפילו אם יספיק לזרוע ולקצור לפני שהצמחים הראשונים יצמחו שנית, משום מראית עין (שם).
יג. הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה חִטִּים, וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים קֹדֶם שֶׁיִּצְמְחוּ הַחִטִּין – יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁיִּפָּסְדוּ הַחִטִּין וְיַתְלִיעוּ בָּאָרֶץ כְּמוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים אִם הָיְתָה שָׂדֵהוּ רָוָה, וְאַחַר כָּךְ יַהֲפֹךְ אוֹתָן בְּמַחְרֵשָׁה וְיִזְרַע הַמִּין הָאַחֵר. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַהֲפֹךְ אֶת כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר חִטָּה שֶׁלֹּא נֶעֶקְרָה, אֶלָּא חוֹרֵשׁ אֶת הַשָּׂדֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹרְשִׁין אוֹתָהּ קֹדֶם הַמָּטָר כְּדֵי שֶׁתִּרְוֶה.
יג. וְנִמְלַךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים. התחרט על זריעת החיטים, והחליט לזרוע שעורים. וְיַתְלִיעוּ. ירקיבו. כְּמוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים אִם הָיְתָה שָׂדֵהוּ רָוָה. כשהשדה לחה, הזרעים מרקיבים על פי רוב תוך שלושה ימים. וכשהשדה יבשה התהליך לוקח יותר זמן (ירושלמי כלאיים ב,ב). כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹרְשִׁין אוֹתָהּ קֹדֶם הַמָּטָר כְּדֵי שֶׁתִּרְוֶה. לפני הגשם הופכים מעט את האדמה על מנת שהגשם יחדור לעומקה, והיא חרישה קלה ללא הקפדה (פה"מ כלאיים ב,ג).
יד. צָמְחוּ הַחִטִּים וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים – יַהֲפֹךְ וְאַחַר כָּךְ יִזְרַע. וְאִם הוֹרִיד בְּהֶמְתּוֹ לְתוֹכָהּ וְקִרְסְמָה אֶת הַצּוֹמֵחַ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ שָׁם מִין אַחֵר.
יד. הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִזְרֹעַ שָׁם מִין אַחֵר. מכיוון שהחיטים לא יצמחו שוב לאחר שהבהמה כרסמה אותם (ד"א, בניגוד למובא לעיל הי"ב, ששם מדובר על מינים שדרכם לחזור ולצמוח).
טו. בְּאֶחָד בַּאֲדָר מְשַׁמְּעִין עַל הַכִּלְאַיִם, וְכָל אָדָם יוֹצֵא לְגִנָּתוֹ וּלְשָׂדֵהוּ, וּמְנַקִּין אוֹתָן מִן הַכִּלְאַיִם. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ יוֹצְאִין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין וּמְסַבְּבִין לִבְדֹּק.
טו. בְּאֶחָד בַּאֲדָר וכו'. בזמן שבו היבול מתחיל לצמוח (רש"י מגילה יג,ב). מְשַׁמְּעִין. מכריזים.
טז. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין, וְהָיוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים שְׂמֵחִין שֶׁמְּנַקִּין לָהֶן שְׂדוֹתֵיהֶן. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַפְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה שֶׁיִּמְצְאוּ בָּהּ כִּלְאַיִם, וְהוּא שֶׁיִּמְצְאוּ בָּהּ מִין אַחֵר אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. אֲבָל פָּחוֹת מִכָּאן – לֹא יִגְּעוּ בָּהּ.
טז. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ וכו'. שלוחי בית דין היו עוקרים הכלאיים, ובעלי השדות התעצלו לעשות זאת בעצמם לפני חמישה עשר באדר. אֲבָל פָּחוֹת מִכָּאן לֹא יִגְּעוּ בָּהּ. שאין חיוב לעקור כדלעיל ה"ז.
יז. וְחוֹזְרִין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין וְיוֹצְאִין בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הַפֶּסַח לִרְאוֹת הָאָפִיל שֶׁיָּצָא. וְכִלְאַיִם שֶׁהֵנֵצוּ – אֵין מַמְתִּינִין לָהֶן, אֶלָּא יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן מִיָּד, וּמַפְקִירִין אֶת כָּל הַשָּׂדֶה אִם יֵשׁ בָּהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.
יז. וְיוֹצְאִין בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הַפֶּסַח. ראה גם הלכות יום טוב ז,יא. הָאָפִיל. המאוחר, יבול שמתאחר לצמוח. שֶׁהֵנֵצוּ. שהתחילו לצמוח. אֵין מַמְתִּינִין לָהֶן. עד חול המועד (בבלי מו"ק ו,א על פי פירוש ר"ח).

תקציר הפרק 

פרק ב' הלכות כלאיים

תערובת זרעים

בפרקנו 3 נושאים מרכזיים:
בחלק הראשון מגדיר הרמב"ם את השיעורים בתערובת זרעים או צמחים שאסרה תורה משום כלאים (א-י). לאחר מכן עוסק הרמב"ם בדיני זריעת ירקות – מקרים שבהם הזריעה נראית כהרכבה (יא). החלק השלישי עוסק בהכנת שדה שהייתה זרועה מין אחד לזריעת מין אחר (יב-יד).
חילוקי הדינים: א) קודם זריעה – אסור לזרוע כל עוד יש יחס של 1 מ-24 (של שני סוגי זרעים) (כמפורט בפרק). ב) קודם צמיחה – בכדי לזרוע מין אחר, ימתין שיופסדו הזרעים הקודמים ויהפכם בחרישה; ג) אחר צמיחה – ממעט אם יש 1 מ-24, אם נראה שזרעם בכוונה; ד) אחר קצירה – עוקר השורשים, ואז זורע מין אחר.
בית דין: א) בא' אדר – מודיעים על כלאיים, וכל אחד מנקה שדהו; ב) בט"ו אדר – בודקים, ומפקירים שדות כלאיים; ג) בחוה"מ פסח – בודקים שוב אחר הצמיחה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלאים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.זרעוני הגינה בתערובת כלאיים – נמדדים ביחס לשדה?

2.האם בכל מצב חייב למעט כלאיים שעלו מאליהן?

3.הקנס למגדלי הכלאיים-בתלישת הגידולים?

 

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן