א. הָעוֹשֶׂה כְּלִי קִבּוּל מִכָּל מָקוֹם – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לִכְלִי קִבּוּל שִׁעוּר. וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁל קַיָּמָה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲמֹד.
כֵּיצַד? הָעוֹשֶׂה כְּלִי מִן הָעוֹר הַמַּצָּה שֶׁלֹּא נִתְעַבֵּד כְּלָל, אוֹ מִן הַנְּיָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַנְּיָר מְקַבֵּל טֻמְאָה, אוֹ מִקְּלִפַּת הָרִמּוֹן וְהָאֱגוֹז וְהָאַלּוֹן, אֲפִלּוּ חֲקָקוּם הַתִּינוֹקוֹת לָמֹד בָּהֶן אֶת הֶעָפָר אוֹ שֶׁהִתְקִינוּם לְכַף מֹאזְנַיִם – הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה, שֶׁתִּינוֹק חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה.
אֲבָל הָעוֹשֶׂה כֵּלִים מִן הַלֶּפֶת וְהָאֶתְרוֹג וְהַדְּלַעַת הַיְבֵשִׁים שֶׁחֲקָקוּם לָמֹד בָּהֶן, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי הֵן טְהוֹרִים, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעַמְדוּ אֶלָּא זְמַן מֻעָט.
ב. קְנֵה מֹאזְנַיִם וְהַמּוֹחֵק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַתֶּכֶת, וְהָאֵסֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל מָעוֹת, וְקָנֶה שֶׁל עָנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל מַיִם, וּמַקֵּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל מְזוּזָה אוֹ מְקוֹם מַרְגָּלִית, וּמַשְׁחֶזֶת שֶׁל עֵץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן, וְלוּחַ פִּנְקָס שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁפְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ הֵן, הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל כָּל שֶׁהוּא – מְקַבְּלִין טֻמְאָה דִּין תּוֹרָה.
וְאֵין טָמֵא מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בֵּית הַקִּבּוּל לְבַדּוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן, וְהַמְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּית הַקִּבּוּל מִשְּׁאָר הַכְּלִי שֶׁבֵּית הַקִּבּוּל צָרִיךְ לוֹ. אֲבָל הַיָּתֵר עַל הַצֹּרֶךְ מִשְּׁאָר הַכְּלִי הַפָּשׁוּט – טָהוֹר מִן הַתּוֹרָה וְטָמֵא מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג. בֵּית קִבּוּל הֶעָשׂוּי לְמַלֹּאותוֹ – אֵינוֹ בֵּית קִבּוּל. כֵּיצַד? בְּקַעַת שֶׁל עֵץ שֶׁחוֹקְקִין בָּהּ בֵּית קִבּוּל וְתוֹקְעִין בּוֹ הַסַּדָּן שֶׁל בַּרְזֶל, אִם שֶׁל נַפָּחִים הִיא – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל, לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא לְמַלֹּאותוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְאִם הָיְתָה שֶׁל צוֹרְפִים – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַגְבִּיהִין אֶת הַבַּרְזֶל בְּכָל עֵת, וּמְקַבְּצִין אֶת שְׁפוּת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף הַמִּתְקַבֶּצֶת שָׁם תַּחַת הַסַּדָּן, וַהֲרֵי נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
ד. הַכַּף הֶחָקוּק שֶׁתַּחַת רַגְלֵי הַמִּטּוֹת וְהַמִּגְדָּלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְקַבֵּל – טָהוֹר, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְקַבָּלָה, אֶלָּא לִסְמֹךְ בּוֹ בִּלְבַד.
שְׁפוֹפֶרֶת הַקַּשׁ – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּכָל כְּלֵי הָעֵץ שֶׁמְּקַבְּלִין, אֲפִלּוּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל אֶלָּא טִפָּה אַחַת. וּשְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה שֶׁחֲתָכָהּ לְקַבָּלָה – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכָּכַי הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹכָהּ. וְאִם לֹא נֶחְתְּכָה לְקַבָּלָה – הֲרֵי הִיא מִפְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ. אֲבָל שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל פַּקּוּעוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵינָן כֵּלִים, אֶלָּא כָּאֳכָלִין הֵן חֲשׁוּבִין.
ה. שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁחֲתָכָהּ וְנָתַן בָּהּ אֶת הַמְּזוּזָה, וְאַחַר כָּךְ נְתָנָהּ בַּכֹּתֶל, אֲפִלּוּ נְתָנָהּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. קְבָעָהּ בַּכֹּתֶל: אִם קְבָעָהּ כְּדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ – טְמֵאָה; שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ – טְהוֹרָה.
נָתַן אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת בַּכֹּתֶל, וְאַחַר כָּךְ נָתַן בָּהּ אֶת הַמְּזוּזָה: אִם הָיְתָה כְּדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה; וְשֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ – טְהוֹרָה. קְבָעָהּ בַּכֹּתֶל, אֲפִלּוּ כְּדֶרֶךְ קַבָּלָתָהּ – טְהוֹרָה.
ו. כְּלִי שֶׁאוֹרְגִין אוֹתוֹ מִן הַנְּסָרִים אוֹ מִן הַשַּׁעַם כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ עָלָיו הַבְּגָדִים וְהַמֻּגְמָר מִלְּמַטָּה כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּסְּמוּ: אִם הָיָה עָשׂוּי כְּכַוֶּרֶת שֶׁאֵין לָהּ קַרְקַע – טָהוֹר; וְאִם הָיָה בּוֹ בֵּית קַבָּלַת כְּסוּת – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה.
ז. סַנְדָּל שֶׁל בְּהֵמָה: שֶׁל מַתֶּכֶת – טָמֵא; וְשֶׁל שַׁעַם – טָהוֹר; שֶׁאֵין זֶה חָשׁוּב מִכְּלֵי הַקַּבָּלָה.
ח. הַצּוֹרֵר מַרְגָּלִית בְּעוֹר וְהוֹצִיאָהּ, וְנִשְׁאַר מְקוֹמָהּ עָמֹק – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּפְשֹׁט, שֶׁכָּל כְּלֵי קִבּוּל מְקַבְּלִין בְּכָל שֶׁהֵן, וַהֲרֵי מְקוֹמָהּ כְּמוֹ כִּיס קָטָן. אֲבָל צְרוֹר הַמָּעוֹת אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, שֶׁאֵין עָלָיו צוּרַת כְּלִי.
הָעוֹר הַמַּצָּה שֶׁלֹּא נִתְעַבֵּד כְּלָל. בדומה למצה שהיא לחם לא מעובד (ראה בבלי שבת עט,א וברש"י שם). אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַנְּיָר מְקַבֵּל טֻמְאָה. מפני שהוא עשוי מעשבים ודינו כפשוטי כלי עץ. הַתִּינוֹקוֹת. קטנים. לָמֹד. למדוד. שֶׁתִּינוֹק חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וכו'. תינוק היינו קטן, והכפילות היא כנראה משגרת הלשון (ראה מער"ק). יֵשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה. שאם רק חשבו להשתמש בקליפה ככלי אין הקליפה נעשית כלי ואינה מקבלת טומאה, כי מחשבתו של הקטן אינה מועילה. אך כשחקקו את הקליפה היא הופכת לכלי מפני שלמעשה של קטן יש תוקף הלכתי.
וְהַדְּלַעַת. מהחלק הנאכל של הדלעת, שהרי קליפת הדלעת מתקיימת לזמן ארוך (ריק"ו).