פרק ב', הלכות מחוסרי כפרה, ספר קרבנות
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַזּוֹב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הִיא שִׁכְבַת זֶרַע הַבָּאָה מֵחֹלִי הַחֲלָלִים שֶׁהִיא מִתְקַבֶּצֶת בָּהֶן. וּכְשֶׁיֵּצֵא הַזּוֹב, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקֹשִׁי כְּשִׁכְבַת זֶרַע, וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָיָה, אֶלָּא נִגְרָר וְיוֹרֵד כְּמֵי בָּצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִין, דּוֹהֶה כְּלֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת. אֲבָל שִׁכְבַת זֶרַע – לְבָנָה, קְשׁוּרָה כְּלֹבֶן בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת.
א. שִׁכְבַת זֶרַע הַבָּאָה מֵחֹלִי הַחֲלָלִים שֶׁהִיא מִתְקַבֶּצֶת בָּהֶן. כתוצאה ממחלה באיברי המין. נִגְרָר וְיוֹרֵד כְּמֵי בָּצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִין. בדומה לעיסה הנעשית מקמח שעורים שאינה נדבקת יפה אלא נוטה להתפורר. דּוֹהֶה כְּלֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת. נוזל דליל וצבעו דהוי (נוטה לאדמומית מעטה – פה"מ זבים ב,ב) בדומה ללובן של ביצה מקולקלת. קְשׁוּרָה. דביקה וצמיגית.
ב. הָרוֹאֶה רְאִיַּת הַזּוֹב הַגּוֹרֶמֶת לוֹ לִהְיוֹת זָב, מֵחֲמַת חֹלִי אוֹ אֹנֶס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵינוֹ זָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו,ב) – מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ הוּא שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא, לֹא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר.
מִכָּאן אָמְרוּ, בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב: בְּמַאֲכָל, וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא, וּבִקְפִיצָה, בְּחֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר.
כֵּיצַד? אָכַל אֲכִילָה גַּסָּה, אוֹ שָׁתָה הַרְבֵּה, אוֹ שֶׁאָכַל אוֹ שָׁתָה אֳכָלִין אוֹ מַשְׁקִין הַמְּבִיאִין לִידֵי שִׁכְבַת זֶרַע, אוֹ שֶׁנָּשָׂא מַשּׂוֹי כָּבֵד, אוֹ שֶׁקָּפַץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּבִכְלַל דָּבָר זֶה אִם הֻכָּה עַל גַּבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה, אוֹ שֶׁרָאָה אִשָּׁה וְהִתְאַוָּה שְׁכִיבָתָהּ, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּעִסְקֵי בְּעִילָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְהֵר בִּבְעִילַת אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּירָהּ, אִם קָדַם אֶחָד מֵאֵלּוּ וְרָאָה רְאִיָּה שֶׁל זוֹב – תּוֹלִין בּוֹ, וְאֵינוֹ טָמֵא.
ב. הָרוֹאֶה רְאִיַּת הַזּוֹב הַגּוֹרֶמֶת לוֹ לִהְיוֹת זָב וכו'. ראייה ההופכת אותו מבעל קרי לזב, שהיא הראייה השנייה (ראה לקמן ה"ה, ראה ריק"ו). מֵחֲמַת חֹלִי אוֹ אֹנֶס וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. שראה זוב שאינו נובע ממחלת כלי הזרע אלא ממערכות אחרות של הגוף או מהשפעות אחרות. מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ. חולשת כלי הזרע שלו (פה"מ זבים ב,ב; שלא כבעל קרי שטמא אפילו כשהקרי יצא שלא מחמת בשרו, הלכות שאר אבות הטומאות ה,א).
בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב. בודקים שאין הזוב שראה מגיע מחמת דברים אחרים.
אֲכִילָה גַּסָּה. אכילה מרובה המכבידה על הגוף. אֳכָלִין אוֹ מַשְׁקִין הַמְּבִיאִין לִידֵי שִׁכְבַת זֶרַע. כגון ביצים וחלב חם (ראה הלכות עבודת יום הכיפורים א,ו). אוֹ שֶׁנָּשָׂא מַשּׂוֹי כָּבֵד אוֹ שֶׁקָּפַץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וכו'. שהדברים הללו מחלישים את כוחות הגוף ומכבידים עליהם ויכולים להביא לידי ראיית זוב (פה"מ שם).
ג. הָרוֹאֶה קֶרִי – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא בְּזוֹב מֵעֵת לְעֵת, שֶׁרְאִיָּה זוֹ שֶׁל זוֹב מֵחֲמַת שִׁכְבַת זֶרַע הִיא. וְכֵן לְמַרְאֶה וּלְהִרְהוּר – תּוֹלִין בָּהֶן מֵעֵת לְעֵת. אֲבָל לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה וּלְמַשָּׂא וְלִקְפִיצָה – תּוֹלִין בָּהֶן כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַעֵר.
ג. מֵעֵת לְעֵת. עשרים וארבע שעות. מֵחֲמַת שִׁכְבַת זֶרַע הִיא. ולא מחמת מחלה בכלי הזרע. כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַעֵר. כל עוד ניתן לתלות את הראייה מחמת הצער הבא מהם ולא מחמת בשרו.
ד. וּמִי שֶׁמָּל וְאַחַר כָּךְ רָאָה זוֹב, בֵּין גּוֹי בֵּין יִשְׂרָאֵל – תּוֹלִין לוֹ בַּמִּילָה כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַעֵר. גּוֹי שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִתְגַּיֵּר – מִטָּמֵא בְּזִיבָה מִיָּד, וְאֵין תּוֹלִין לוֹ מֵעֵת לְעֵת.
קָטָן אֵין תּוֹלִין לוֹ לֹא בְּמַרְאֶה וְלֹא בְּהִרְהוּר, שֶׁאֵין לַקָּטָן מַרְאֶה וְהִרְהוּר הַמֵּבִיא לִידֵי זוֹב, לְפִיכָךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּרָכִים בִּלְבַד.
ד. וְנִתְגַּיֵּר מִטָּמֵא בְּזִיבָה מִיָּד וכו'. וכגון שהיה נימול מלפני הגיור, שאם לא כן הרי תולין לו במילה כל זמן שמצטער (תוספתא זבים ב,ז). וְאֵין תּוֹלִין לוֹ מֵעֵת לְעֵת. כיוון שלאחר גיורו נחשב כקטן שנולד מחדש, אין משגיחים על הקרי שראה קודם שנתגייר (פה"מ זבים ב,ג).
קָטָן. שאפילו הוא בן יומו מטמא בזיבה (לקמן ג,ו).
ה. וּכְשֵׁם שֶׁתּוֹלִין לַקָּטָן בְּחָלְיוֹ, כָּךְ תּוֹלִין לוֹ בְּחֹלִי אִמּוֹ אִם הָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה אוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁבּוֹדְקִין אֶת הַזָּב בִּדְרָכִים אֵלּוּ? בִּרְאִיָּה שְׁנִיָּה שֶׁל זוֹב, שֶׁבָּהּ יֵעָשֶׂה זָב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אֲבָל רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, אֲפִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ בְּאֹנֶס, וְרָאָה הַשְּׁנִיָּה מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ – הֲרֵי זֶה טָמֵא טֻמְאַת זִיבוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כְּדֵי לִמְנוֹת בָּהּ שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת לְחַיְּבוֹ קָרְבָּן.
רְאִיָּה שְׁלִישִׁית – אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּהּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ רָאָה אוֹתָהּ מֵחֲמַת אֹנֶס, הוֹאִיל וְנִזְקַק לְטֻמְאָה, שֶׁהֲרֵי רְאִיּוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן זָב מֵחֲמַת בְּשָׂרוֹ הָיוּ, וּלְפִיכָךְ יִתְחַיֵּב בְּקָרְבָּן.
ה. אִם הָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה אוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ. שהוא מצטער כשהיא חולה או נדבק ממנה עד שיכול לראות זיבה בעקבות כך.
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ה"ו. כְּדֵי לִמְנוֹת בָּהּ שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת לְחַיְּבוֹ קָרְבָּן. שאף על פי שלעניין טומאה הוא נחשב זב אפילו כשהראייה הראשונה הייתה באונס, לעניין חיוב בקרבן אינו חייב עד שיראה את שתי הראיות הראשונות מחמת בשרו.
הוֹאִיל וְנִזְקַק לְטֻמְאָה. שלאחר שראה שתי ראיות נעשה זב והוחזק לראות זיבה.
ו. הָרוֹאָה רְאִיָּה אַחַת שֶׁל זוֹב – הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי. רָאָה שְׁתַּיִם – הֲרֵי זֶה זָב, צָרִיךְ סְפִירַת שִׁבְעָה וּבִיאַת מַיִם חַיִּים, וְאֵינוֹ חַיָּב בְּקָרְבָּן. רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת – הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר, וְחַיָּב בְּקָרְבָּן. וְאֵין בֵּין זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לָרוֹאֶה שָׁלֹשׁ אֶלָּא קָרְבָּן בִּלְבַד. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֻּלָּן קַבָּלָה מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִסִּינַי.
ו. הֲרֵי הוּא כְּבַעַל קֶרִי. שהוא ראשון לטומאה, ונטהר על ידי טבילה במקווה והערב שמש. הֲרֵי זֶה זָב. שהוא אב הטומאה המטמא משכב ומושב (הלכות מטמאי משכב ומושב א,א-ב). צָרִיךְ סְפִירַת שִׁבְעָה וּבִיאַת מַיִם חַיִּים. צריך לספור שבעה ימים נקיים מזוב ובשביעי טובל במעיין שמימיו מים חיים (נובעים, בניגוד למקווה; ראה הלכות מקוואות א,ה, ט,ח). אֶלָּא קָרְבָּן בִּלְבַד. אבל לעניין טומאה שניהם שווים (ראה הלכות מטמאי משכב ומושב שם).
ז. אֶחָד הָרוֹאֶה שְׁתֵּי הָרְאִיּוֹת אוֹ הַשָּׁלֹשׁ בְּשָׁעָה אַחַת זוֹ אַחַר זוֹ, אוֹ שֶׁרָאָה רְאִיָּה בְּכָל יוֹם זֶה אַחַר זֶה – הֲרֵי זֶה זָב; לְפִי שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַזָּבָה בַּיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים" (ויקרא טו,כה), וְהַזָּב לֹא תָּלָה אוֹתוֹ בַּיָּמִים.
ז. לְפִי שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַזָּבָה בַּיָּמִים וכו'. טומאת הזבה תלויה בכך שתראה דם בשלושה ימים רצופים (לעיל א,ו, הלכות איסורי ביאה ו,ז), בין אם ראתה פעם אחת בכל יום ובין אם ראתה פעמים רבות. מה שאין כן הזב שטומאתו תלויה במספר הראיות שראה בין אם ראה ביום אחד ובין אם ראה בשלושה ימים רצופים.
ח. וְאִם הִפְסִיק הַזָּב בֵּין רְאִיָּה לִרְאִיָּה יוֹם גָּמוּר – אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.
כֵּיצַד? רָאָה רְאִיָּה בְּשַׁבָּת וְרָאָה שְׁנִיָּה בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת – אֵין מִצְטָרְפוֹת וְאֵינוֹ זָב. וְכֵן אִם רָאָה רְאִיָּה שְׁנִיָּה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְרָאָה רְאִיָּה שְׁלִישִׁית בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת – אֵינוֹ חַיָּב בְּקָרְבָּן, שֶׁאֵין זוֹ מִצְטָרֶפֶת לִשְׁתַּיִם, שֶׁהֲרֵי הִפְסִיק בֵּינֵיהֶן יוֹם אֶחָד.
אֲבָל אִם רָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו – הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם רָאָה אַחַת בַּלַּיְלָה וּשְׁנִיָּה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִצְטָרְפוֹת. וְכֵן אִם רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת זֶה אַחַר זֶה – הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.

ח. יוֹם גָּמוּר. יממה שלמה שמתחילה בלילה ומסתיימת בלילה שלמחרת.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם רָאָה אַחַת בַּלַּיְלָה וּשְׁנִיָּה בַּיּוֹם שֶׁהֵן מִצְטָרְפוֹת. שבאופן זה שתי הראיות היו באותו היום ממש.

ט. רְאִיַּת הַזָּב אֵין לָהּ שִׁעוּר, אֶלָּא הָרוֹאֶה כָּל שֶׁהוּא טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ" (ויקרא טו,ג) – כָּל שֶׁהוּא נִכָּר בִּבְשָׂרוֹ מְטַמֵּא.
י. הָיָה הַזּוֹב נִגְרָר וְיוֹצֵא וְלֹא פָּסַק: אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת הָרְאִיָּה עַד סוֹפָהּ כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג אוֹ יָתֵר – הֲרֵי זוֹ נֶחֱשֶׁבֶת בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, הוֹאִיל וְהִיא אֲרֻכָּה כִּשְׁתַּיִם; וְאִם לֹא הָאָרְכָה כַּשִּׁעוּר הַזֶּה, אֲפִלּוּ פָּסַק הַזּוֹב בִּנְתַּיִם – הֲרֵי זוֹ רְאִיָּה אַחַת.
וְכֵן אִם הָיְתָה רְאִיָּה אַחַת אֲרֻכָּה כְּשָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת, שֶׁנִּמְצָא מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ כִּשְׁתֵּי טְבִילוֹת וּשְׁנֵי סִפּוּגִין – הֲרֵי זוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּשָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת, וְיָבִיא קָרְבָּן.
י. כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג. שיעור הזמן שלוקח לו לטבול ולהתנגב. הֲרֵי זוֹ נֶחֱשֶׁבֶת בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת. נחשבת לשתי ראיות. אֲפִלּוּ פָּסַק הַזּוֹב בִּנְתַּיִם הֲרֵי זוֹ רְאִיָּה אַחַת. שאין הראיות נבדלות אחת מהשנייה בפחות משיעור טבילה וסיפוג.
יא. רָאָה אַחַת, וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם; אוֹ רָאָה שְׁתַּיִם אוֹ אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, וְהִפְסִיק כְּדֵי טְבִילָה וְסִפּוּג, וְאַחַר כָּךְ רָאָה אַחַת – הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר.
יב. רָאָה רְאִיָּה אַחַת מִקְצָתָהּ בְּסוֹף הַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אֲרֻכָּה כִּשְׁתַּיִם – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, שֶׁהַיָּמִים מְחַלְּקִין הָרְאִיָּה. לְפִיכָךְ, הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁהוּא סָפֵק מִן הַיּוֹם וּמִן הַלַּיְלָה – הֲרֵי זֶה סָפֵק לְטֻמְאָה.
יב. שֶׁהַיָּמִים מְחַלְּקִין הָרְאִיָּה. הואיל ויש כאן חילוק בין שני ימים גם הראייה מתחלקת לשתיים אפילו כשאין בה שיעור שתי ראיות. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. שעת הדמדומים, שספק אם היא שייכת ליום הקודם או ללילה של היממה הבאה (וזמנה המדויק מבואר בהלכות שבת ה,ד). הֲרֵי זֶה סָפֵק לְטֻמְאָה. שמא ראה מקצתה בסוף היום ומקצתה בתחילת הלילה שאז הוא טמא כזב שראה שתי ראיות.
יג. רָאָה רְאִיָּה אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – הֲרֵי זֶה זָב וַדַּאי לְטֻמְאָה וְסָפֵק לְקָרְבָּן, וּמֵבִיא קָרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל.

יג. וְסָפֵק לְקָרְבָּן. שמא הראייה השנייה מקצתה בסוף היום ומקצתה בתחילת הלילה שאז היא מתחלקת לשתיים ונמצא שהוא זב שראה שלוש ראיות וחייב קרבן.

יד. רָאָה רְאִיָּה אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל שַׁבָּת, וּרְאִיָּה שְׁנִיָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת – הֲרֵי זֶה סָפֵק לְטֻמְאָה וְסָפֵק לְקָרְבָּן: סָפֵק לְטֻמְאָה, שֶׁמָּא רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וַהֲרֵי הִפְסִיק שַׁבָּת בֵּינֵיהֶן, וְאֵין כָּאן זִיבוּת כְּלָל.
וַהֲרֵי הוּא סָפֵק לְקָרְבָּן, שֶׁמָּא אַחַת מֵהֶן הָיְתָה מִקְצָתָהּ בַּיּוֹם וּמִקְצָתָהּ בַּלַּיְלָה, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה בִּשְׁתַּיִם, וַהֲרֵי רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת, שֶׁהוּא חַיָּב בְּקָרְבָּן, וּלְפִיכָךְ מֵבִיא קָרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל.

תקציר הפרק 

פרק ב' הלכות מחוסרי כפרה

הגדרת הזב לטומאה ולקרבן

אדם שיצא לו שכבת זרע מוזרה ללא קושי או הנאה או תאווה מוגדר "זב".
על מנת להיטהר עליו לערוך בדיקות שמראות שהוא "נקי" מזובו. בודקים שכולו בריא, ולא היתה סיבה שתביא אותו לקרי (כמפורט בפרק).

איך נטמא?
המספר:בראשונה הוא בעל קרי, בשניה הוא זב ובשלישית חייב גם קרבן.
התדירותאפילו בבת אחת, אך בלי הפסק יממה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ב' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.אין הבדל בין זוב לזרע?

2.כדי לבדוק את הזב שמא ראייתו אינה זיבה-מבקשים ממנו לקפוץ?

3.כל ההבדל בין זב הרואה פעמיים לרואה שלש הוא הקרבן?

תשובות
1-לא 2-לא 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן