א. הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָמוּל, וַאֲפִלּוּ הֶעָרֵל וְעֶבֶד וְאִשָּׁה וְקָטָן מוֹלִין בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ. אֲבָל גּוֹי לֹא יָמוּל כְּלָל, וְאִם מָל — אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְמוּלוּ שְׁנִיָּה. וּבַכֹּל מוֹלִין, אֲפִלּוּ בְּצֹר וּבִזְכוּכִית וּבְכָל דָּבָר שֶׁכּוֹרֵת. וְלֹא יָמוּל בִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לָמוּל בְּבַרְזֶל, בֵּין בְּסַכִּין בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם. וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּסַכִּין.
ב. כֵּיצַד מוֹהֲלִין? חוֹתְכִין אֶת כָּל הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הָעֲטָרָה עַד שֶׁתִּתְגַּלֶּה כָּל הָעֲטָרָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹרְעִין אֶת הַקְּרוּם הָרַךְ שֶׁלְּמַטָּה מִן הָעוֹר בְּצִפֹּרֶן, וּמַחֲזִירוֹ לְכָאן וּלְכָאן עַד שֶׁיֵּרָאֶה בְּשַׂר הָעֲטָרָה. וְאַחַר כָּךְ מוֹצֵץ הַמִּילָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַדָּם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי סַכָּנָה. וְכָל מָל שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵץ — מַעֲבִירִין אוֹתוֹ. וְאַחַר שֶׁמּוֹצֵץ, נוֹתֵן עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית אוֹ רְטִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
ג. יֵשׁ צִיצִין מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, וְיֵשׁ צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין. כֵּיצַד? אִם נִשְׁאַר מֵעוֹר הָעָרְלָה עוֹר הַחוֹפֶה אֶת רֹב גָּבְהָהּ שֶׁל עֲטָרָה — הֲרֵי זֶה עָרֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וְזֶה הָעוֹר הוּא צִיץ הַמְעַכֵּב. וְאִם לֹא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ אֶלָּא מְעַט שֶׁאֵינוֹ חוֹפֶה רֹב גָּבְהָהּ שֶׁל עֲטָרָה — זֶה הוּא צִיץ שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב.
ד. הַמָּל: כָּל זְמַן שֶׁעוֹסֵק בַּמִּילָה — חוֹזֵר בֵּין עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין בֵּין עַל צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין; פֵּרֵשׁ — עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין חוֹזֵר, וְעַל צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֵינוֹ חוֹזֵר. מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה — כְּאִלּוּ לֹא מָל.
ה. קָטָן שֶׁבְּשָׂרוֹ רַךְ וּמְדֻלְדָּל, אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל בָּשָׂר עַד שֶׁיֵּרָאֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ מָהוּל — רוֹאִין אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁיִּתְקַשֶּׁה: אִם נִרְאֶה שֶׁהוּא נִמּוֹל — אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם, וְצָרִיךְ לְתַקֵּן הַבָּשָׂר מִכָּאן וּמִכָּאן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן; וְאִם בְּעֵת שֶׁיִּתְקַשֶּׁה לֹא יֵרָאֶה שֶׁהוּא נִמּוֹל — חוֹזְרִין וְקוֹצְצִין מִן הַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּל מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁתֵּרָאֶה הָעֲטָרָה גְּלוּיָה בִּשְׁעַת קִשּׁוּיוֹ. וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲבָל מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּעָרֵל, הוֹאִיל וּמָל — אֵינוֹ צָרִיךְ לָמוּל פַּעַם שְׁנִיָּה.
ו. עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בְּשַׁבָּת: מוֹלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין, וְחוֹזֵר עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרֵשׁ, וְעַל צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית. אֲבָל מַכְשִׁירֵי מִילָה אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ סַכִּין — אֵין עוֹשִׂין סַכִּין בְּשַׁבָּת, וְלֹא מְבִיאִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וַאֲפִלּוּ בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר. וְאֵין עֵרוּב דְּדִבְרֵיהֶם נִדְחֶה מִפְּנֵי הֲבָאַת הַסַּכִּין, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לַהֲבִיאוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת.
ז. וְכֵן אֵין שׁוֹחֲקִין לָהּ סַמְמָנִין, וְאֵין מְחִמִּין לָהּ חַמִּין, וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ אִסְפְּלָנִית, וְאֵין טוֹרְפִין יַיִן וְשֶׁמֶן. לֹא שָׁחַק כַּמָּן מֵעֶרֶב שַׁבָּת — לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן. לֹא טָרַף לָהּ יַיִן וְשֶׁמֶן — נוֹתֵן זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אֶלָּא אִם שָׁכְחוּ וְלֹא הֵכִינוּ הַמַּכְשִׁירִין — תִּדָּחֶה הַמִּילָה לַתְּשִׁיעִי.
ח. מָלוּ אֶת הַקָּטָן בְּשַׁבָּת וְאַחַר כָּךְ נִשְׁפְּכוּ הַחַמִּין אוֹ נִתְפַּזְּרוּ הַסַּמָּנִין — עוֹשִׂין לוֹ הַכֹּל בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁסַּכָּנָה הִיא לוֹ. מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לְהַרְחִיץ אֶת הַקָּטָן — מַרְחִיצִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת בְּיוֹם הַמִּילָה, בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה בֵּין לְאַחַר הַמִּילָה, אוֹ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁל מִילָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, בֵּין רְחִיצַת כָּל גּוּפוֹ בֵּין רְחִיצַת מִילָה, בֵּין בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין בְּחַמִּין שֶׁמְּחִמִּין לוֹ בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁסַּכָּנָה הִיא לוֹ.
ט. שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אוֹמְרִין לַגּוֹי לְהָבִיא סַכִּין בְּשַׁבָּת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל דָּבָר שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ בְּשַׁבָּת אֲסוּרָה עָלֵינוּ מִשּׁוּם שְׁבוּת — מֻתָּר לָנוּ לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בִּזְמַנָּהּ; וְדָבָר שֶׁעֲשִׂיָּתוֹ בְּשַׁבָּת אֲסוּרָה עָלֵינוּ מִשּׁוּם מְלָאכָה — אָסוּר לָנוּ לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת.
י. מַכְשִׁירֵי מִילָה, אֲפִלּוּ בִּזְמַנָּהּ, אֵינָן דּוֹחִין אֶת יוֹם טוֹב, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְקַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים: אִם לֹא דָּחוּ מַכְשִׁירֵי מִילָה שְׁבוּת שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם, הֵיאַךְ יִדְחוּ לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל תּוֹרָה? אֲבָל שׁוֹחֲקִין לָהּ סַמָּנִין בְּיוֹם טוֹב, הוֹאִיל וּרְאוּיִין לִקְדֵרָה, וְטוֹרְפִין לָהּ יַיִן וְשֶׁמֶן.
