א. בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁדָּרְשׁוּ בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהַדִּין כָּךְ, וְדָנוּ דִּין, וְעָמַד אַחֲרֵיהֶן בֵּית דִּין אַחֵר, וְנִרְאָה לוֹ טַעַם אַחֵר לִסְתֹּר אוֹתוֹ הַדִּין – הֲרֵי זֶה סוֹתֵר, וְדָן כְּפִי מַה שֶּׁיֵּרָאֶה בְּעֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (דברים יז,ט, ושם: וְאֶל) – אֵין אַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת אֶלָּא אַחַר בֵּית דִּין שֶׁבְּדוֹרְךָ.
ב. בֵּית דִּין שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרָה וְהִתְקִינוּ תַּקָּנָה וְהִנְהִיגוּ מִנְהָג, וּפָשַׁט הַדָּבָר בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וּבִקֵּשׁ לְבַטֵּל דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְלַעֲקֹר אוֹתָהּ הַתַּקָּנָה וְאוֹתָהּ הַגְּזֵרָה וְאוֹתוֹ הַמִּנְהָג – אֵינוֹ יָכוֹל, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן.
הָיָה גָּדוֹל בְּחָכְמָה אֲבָל לֹא בְּמִנְיָן, בְּמִנְיָן אֲבָל לֹא בְּחָכְמָה – אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת דְּבָרָיו. אֲפִלּוּ בָּטַל הַטַּעַם שֶׁבִּגְלָלוֹ גָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ הִתְקִינוּ – אֵין הָאַחֲרוֹנִים יְכוֹלִין לְבַטֵּל עַד שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים מֵהֶן.
וְהֵיאַךְ יִהְיוּ גְּדוֹלִים בְּמִנְיָן, הוֹאִיל וְכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד הוּא? זֶה מִנְיַן חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהִסְכִּימוּ וְקִבְּלוּ הַדָּבָר שֶׁאָמְרוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וְלֹא חָלְקוּ בּוֹ.
ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אוֹתָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג, אֶלָּא בִּשְׁאָר דִּינֵי תּוֹרָה. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין לִגְזֹר וְלֶאֱסֹר אוֹתָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג, אִם פָּשַׁט אִסּוּרָן בְּכָל יִשְׂרָאֵל – אֵין בֵּית דִּין הַגָּדוֹל אַחֵר יָכוֹל לְעָקְרָן וּלְהַתִּירָן אֲפִלּוּ הָיָה גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים.
ד. וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לַעֲקֹר אַף דְּבָרִים אֵלּוּ לְפִי שָׁעָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטֹן מִן הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ גְּזֵרוֹת אֵלּוּ חֲמוּרִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה עַצְמָהּ, שֶׁאֲפִלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשׁ לְכָל בֵּית דִּין לַעֲקֹר אוֹתָן הוֹרָאַת שָׁעָה.
כֵּיצַד? בֵּית דִּין שֶׁרָאוּ לְחַזֵּק הַדָּת וְלַעֲשׂוֹת סְיָג כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ הָעָם עַל הַתּוֹרָה – מַכִּין שֶׁלֹּא כַּדִּין וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַּדִּין, אֲבָל אֵין קוֹבְעִין הַדָּבָר לְדוֹרוֹת וְאוֹמְרִין שֶׁהֲלָכָה כָּךְ הִיא.
וְכֵן אִם רָאוּ לְפִי שָׁעָה לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהַחֲזִיר רַבִּים לַדָּת, אוֹ לְהַצִּיל רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל מִלְּהִכָּשֵׁל בִּדְבָרִים אֲחֵרִים – עוֹשִׂין לְפִי מַה שֶּׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה.
כְּשֵׁם שֶׁהָרוֹפֵא חוֹתֵךְ יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ שֶׁל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה כֻּלּוֹ, כָּךְ בֵּית דִּין מוֹרִין בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים לַעֲבֹר עַל מִקְצָת מִצְווֹת לְפִי שָׁעָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כֻּלָּן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה.
ה. בֵּית דִּין שֶׁנִּרְאָה לָהֶם לִגְזֹר גְּזֵרָה אוֹ לְתַקֵּן תַּקָּנָה אוֹ לְהַנְהִיג מִנְהָג – צְרִיכִין לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר, וְלֵידַע תְּחִלָּה אִם רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ אוֹ אֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּדָבָר זֶה. וּלְעוֹלָם אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ.
ו. הֲרֵי שֶׁגָּזְרוּ בֵּית דִּין גְּזֵרָה, וְדִמּוּ שֶׁרֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ, וּלְאַחַר שֶׁגָּזְרוּ אוֹתָהּ פִּקְפְּקוּ הָעָם בָּהּ וְלֹא פָּשְׁטָה בְּרֹב הַצִּבּוּר – הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה, וְאֵינָן רַשָּׁאִין לָכֹף אֶת הָעָם לָלֶכֶת בָּהּ.
ז. גָּזְרוּ, וְדִמּוּ שֶׁפָּשְׁטָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְעָמַד הַדָּבָר כֵּן שָׁנִים רַבּוֹת, וּלְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה עָמַד בֵּית דִּין אַחֵר וּבָדַק בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה שֶׁאֵין אוֹתָהּ הַגְּזֵרָה פּוֹשֶׁטֶת בְּכָל יִשְׂרָאֵל – יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַטְּלָהּ. וַאֲפִלּוּ הָיָה פָּחוּת מֵאוֹתוֹ בֵּית דִּין הָרִאשׁוֹן בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן – יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל.
ח. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהִתִּיר שְׁנֵי דְּבָרִים – אַל יְמַהֵר לְהַתִּיר דָּבָר שְׁלִישִׁי.
ט. הוֹאִיל וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְזֹר וְלֶאֱסֹר דָּבָר הַמֻּתָּר וְיַעֲמֹד אִסּוּרוֹ לְדוֹרוֹת, וְכֵן יֵשׁ לָהֶן לְהַתִּיר אִסּוּרֵי תּוֹרָה לְפִי שָׁעָה, מַה הוּא זֶה שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה: "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג,א)? שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא לִגְרֹעַ מֵהֶן וְלִקְבֹּעַ הַדָּבָר לְעוֹלָם שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה, בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
כֵּיצַד? הֲרֵי כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג,יט; לד,כו; דברים יד,כא), וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה הַכָּתוּב אָסַר לְבַשֵּׁל וְלֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב, בֵּין בְּשַׂר הַשּׁוֹר בֵּין בְּשַׂר הַשֶּׂה; אֲבָל בְּשַׂר הָעוֹף מֻתָּר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה.
אִם יָבֹא בֵּית דִּין וְיַתִּיר בְּשַׂר הַשֶּׂה בְּחָלָב – הֲרֵי זֶה גּוֹרֵעַ. וְאִם יֶאֱסֹר בְּשַׂר הָעוֹף וְיֹאמַר שֶׁהוּא בִּכְלַל הַגְּדִי וְהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה – הֲרֵי זֶה מוֹסִיף.
אֲבָל אִם אָמַר: בְּשַׂר הָעוֹף מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה, וְאָנוּ נֶאֱסֹר אוֹתוֹ וְנוֹדִיעַ לָעָם שֶׁהוּא גְּזֵרָה, שֶׁלֹּא יָבֹא מִן הַדָּבָר חֻרְבָּה וְיֹאמְרוּ: הָעוֹף מֻתָּר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה, כָּךְ הַחַיָּה מֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְפָּרְשָׁה, וְיָבֹא אַחֵר לוֹמַר: אַף בְּשַׂר בְּהֵמָה מֻתָּר חוּץ מִן הָעֵז, וְיָבֹא אַחֵר לוֹמַר: אַף בְּשַׂר הָעֵז מֻתָּר בַּחֲלֵב הַפָּרָה אוֹ הַכִּבְשָׂה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא "אִמּוֹ", שֶׁהִיא מִינוֹ, וְיָבֹא אַחֵר לוֹמַר: אַף בַּחֲלֵב הָעֵז שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ מֻתָּר, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא "אִמּוֹ", לְפִיכָךְ נֶאֱסֹר כָּל בָּשָׂר בְּחָלָב, וַאֲפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף; אֵין זֶה מוֹסִיף, אֶלָּא עוֹשֶׂה סְיָג לַתּוֹרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
