א. קָדָשִׁים קַלִּים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם – מוֹעֲלִין בְּאֵמוּרֵיהֶן עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן, שֶׁהֲרֵי הֵן לָאִשִּׁים, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּדָבָר הַנֶּאֱכָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲפִלּוּ הֶעֱלָה הָאֵמוּרִין שֶׁלָּהֶן לַמִּזְבֵּחַ קֹדֶם זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם.
הוֹצִיא אֵמוּרֵיהֶן לַחוּץ קֹדֶם זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵן בַּחוּץ וְלֹא הֶחֱזִירָן – מוֹעֲלִין בָּהֶן, שֶׁהַזְּרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחֲמִיר.
ב. כָּל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם – מוֹעֲלִין בָּהֶן בְּדָבָר שֶׁכֻּלּוֹ לָאִשִּׁים עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף וְיֵצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּדָבָר הַנֶּאֱכָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג. כֵּיצַד? הָעוֹלָה, אֶחָד עוֹלַת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת בְּהֵמָה, וְהַקֹּמֶץ, וְהַלְּבֹנָה, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וְהַחֲבִתִּים, וּמִנְחַת נְסָכִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשְּׁעַת הֶקְדֵּשָׁן עַד שֶׁיֵּצְאוּ אַחַר שְׂרֵפָתָן עַל הַמִּזְבֵּחַ לְבֵית הַדֶּשֶׁן.
ד. וְכֵן פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשְּׁעַת הֶקְדֵּשָׁן עַד שֶׁיִּשָּׂרְפוּ וְתִגָּמֵר שְׂרֵפָתָן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן וְיִתּוֹךְ הַבָּשָׂר. אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתּוֹךְ – מוֹעֲלִין בּוֹ וְהוּא בְּבֵית הַדֶּשֶׁן.
ה. וְכֵן פָּרָה אֲדֻמָּה – מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, הֲרֵי נֶאֱמַר בָּהּ: "חַטָּאת הִיא" (במדבר יט,ט). וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא שֶׁלֹּא יִמְעֹל אָדָם בְּאֵפֶר הַפָּרָה.
ו. חַטַּאת בְּהֵמָה, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר – מוֹעֲלִין בְּכֻלָּן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם – מוֹעֲלִין בְּאֵמוּרֵיהֶן עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. וְכֵן חַטַּאת הָעוֹף – מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה עַד שֶׁיַּזֶּה דָּמָהּ. הֻזָּה דָּמָהּ – אֵין בָּהּ מְעִילָה, אֲבָל אָסוּר לֵהָנוֹת בְּמֻרְאָתָהּ וְנוֹצָתָהּ. וְהַנֶּהֱנֶה בָּהֶן אַחַר הַזָּיָה – לֹא מָעַל.
ז. הַמְּנָחוֹת – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת, עַד שֶׁיַּקְטִיר הַקֹּמֶץ. קָרַב הַקֹּמֶץ – הֻתְּרוּ הַשְּׁיָרִים בַּאֲכִילָה. וְאִם נִפְסְלוּ הַשְּׁיָרִים אוֹ חָסְרוּ, וְאַחַר כָּךְ הִקְטִיר הַקֹּמֶץ, הוֹאִיל וְהַקְטָרָה זוֹ אֵינָהּ מַתֶּרֶת הַשְּׁיָרִים בַּאֲכִילָה – הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק אִם יָצְאוּ יְדֵי מְעִילָה אוֹ לֹא יָצְאוּ.
ח. לֶחֶם הַפָּנִים – מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהֻקְדַּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֱפָה, עַד שֶׁיַּקְטִיר הַבָּזִיכִין. הִקְטִיר הַבָּזִיכִין – הֻתַּר בַּאֲכִילָה. וְכֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ, קֹדֶם שֶׁיֵּאָפוּ, עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַכְּבָשִׂים. נִזְרַק דַּם הַכְּבָשִׂים – הֻתְּרוּ בַּאֲכִילָה.
ט. הַנְּסָכִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. יָרְדוּ לַשִּׁיתִין – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. מַיִם שֶׁמְּנַסְּכִין בְּחַג הַסֻּכּוֹת: כָּל הַזְּמַן שֶׁהֵן בַּכַּד שֶׁל זָהָב – אֵין נֶהֱנִין בָּהֶן, וְהַנֶּהֱנֶה לֹא מָעַל; נָתְנוּ אוֹתָן בַּצְּלוֹחִית – מוֹעֲלִין בְּכֻלָּם, שֶׁהֲרֵי הֵן מִכְּלַל הַנְּסָכִים.
י. לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע – מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהֻקְדַּשׁ בִּכְלִי עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הָאָשָׁם. נִזְרַק דַּם הָאָשָׁם – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, עַד שֶׁיִּתְּנוּ מִמֶּנּוּ מַתָּנוֹת. נָתְנוּ מִמֶּנּוּ הַמַּתָּנוֹת – הֻתְּרוּ הַשְּׁיָרִים בַּאֲכִילָה כִּבְשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם.
יא. כָּל דְּמֵי שְׁחִיטַת הַקֳּדָשִׁים – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, בֵּין לִפְנֵי כַּפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה, עַד שֶׁיֵּצֵא לְנַחַל קִדְרוֹן. יָצָא לַנַּחַל – מוֹעֲלִין בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נִמְכָּר לַגַּנּוֹת, וְדָמָיו הֶקְדֵּשׁ. אֲבָל הַמַּקִּיז דָּם לְבֶהֱמַת קָדָשִׁים – הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, וּמוֹעֲלִין בּוֹ; הוֹאִיל וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִחְיוֹת בְּלֹא דָּם – הֲרֵי הוּא כְּגוּפָהּ.
יב. הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם שֶׁפֵּרְשׁוּ מִקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן; פֵּרְשׁוּ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. עַצְמוֹת הָעוֹלָה שֶׁפֵּרְשׁוּ לִפְנֵי זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן לְאַחַר זְרִיקָה, שֶׁהַזְּרִיקָה מַתֶּרֶת אוֹתָן; וְאִם פֵּרְשׁוּ אַחַר זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן לְעוֹלָם.
עַצְמוֹת הָעוֹלָה שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ: קֹדֶם חֲצוֹת הַלַּיְלָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן; לְאַחַר חֲצוֹת – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁפָּקְעוּ קֹדֶם חֲצוֹת; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה – נַעֲשׂוּ כָּל הָאֵבָרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְאַכְּלוּ וְנַעֲשׂוּ אֵפֶר.
יג. גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, בֵּין לִפְנֵי חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. אֲבָל גַּחֶלֶת שֶׁל קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת – מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.
יד. דֶּשֶׁן הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, בֵּין קֹדֶם הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן בֵּין אַחַר הֲרָמָה – מוֹעֲלִין בּוֹ.
טו. דִּשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.
טז. כָּל בֶּהֱמַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁהִיא בַּעֲלַת מוּם, בֵּין שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁהּ בֵּין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁהּ לְמוּם קָבוּעַ, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מְחֻסַּר זְמַן – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ עַד שֶׁיִּפָּדוּ. אֲבָל תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, וְהֵן קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן – הַנֶּהֱנֶה לֹא מָעַל; הוֹאִיל וְאֵינָן רְאוּיִין לְפִדְיוֹן, הֲרֵי הֵן כַּחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, לְפִיכָךְ אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן.