פרק ב', הלכות סנהדרין, ספר שופטים
ט״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
ט״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלאים, ספר זרעים
י״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלאים, ספר זרעים
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֵין מַעֲמִידִין בַּסַּנְהֶדְרִין, בֵּין בַּגְּדוֹלָה בֵּין בַּקְּטַנָּה, אֶלָּא אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, מֻפְלָאִין בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, בַּעֲלֵי דֵּעָה מְרֻבָּה, וְיוֹדְעִין קְצָת מִשְּׁאָר חָכְמוֹת, כְּגוֹן רְפוּאוֹת וְחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאִצְטַגְנִינוּת, וְדַרְכֵי הַמְעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים וְהַמְכַשְּׁפִים, וְהַבְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִין לָדוּן אוֹתָם.
וְאֵין מַעֲמִידִין בַּסַּנְהֶדְרִין אֶלָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים הַמְיֻחָסִין הָרְאוּיִין לְהַשִּׂיא לִכְהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא,טז) – בְּדוֹמִין לְךָ בְּחָכְמָה וּבְיִרְאָה וּבְיִחוּס.
א. מֻפְלָאִין בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה. מובדלים וידועים בחכמתם. וְחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאִצְטַגְנִינוּת. חישוב עונות השנה ומהלכי המאורות והכוכבים (ראה הלכות קידוש החודש א,ו). הַמְעוֹנְנִים. הקובעים איזו עונה טובה למעשים שונים על ידי הסתכלות בכוכבים (הלכות עבודה זרה יא,ח). וְהַקּוֹסְמִים. מגלי עתידות (שם הל' ו-ז). וְהַבְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה… כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִין לָדוּן אוֹתָם. ידעו אם יש איסור וחיוב מיתה בכל מעשה ממעשי העבודה הזרה (שם ג,ב).
הַמְיֻחָסִין. שיש עדים שהעידו על הייחוס שלהם (ראה הלכות איסורי ביאה כ,ב). הָרְאוּיִין לְהַשִּׂיא לִכְהֻנָּה. שאין בייחוסם פגם הפוסל את בנותיהם להינשא לכהנים (כגון ממזרים וחללים).
ב. וּמִצְוָה לִהְיוֹת בְּסַנֶדְרִי גְּדוֹלָה כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם" (דברים יז,ט). וְאִם לֹא מָצְאוּ, אֲפִלּוּ כֻּלָּם יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
ג. אֵין מַעֲמִידִין בְּכָל סַנְהֶדְרִין לֹא זָקֵן מֻפְלָג בְּשָׁנִים וְלֹא סָרִיס, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַכְזָרִיּוּת, וְלֹא מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רַחֲמָן.
ג. לֹא זָקֵן מֻפְלָג בְּשָׁנִים וְלֹא סָרִיס מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַכְזָרִיּוּת. שמכיוון ששכחו צער גידול בנים או שלא מצפים לבנים, הרי הם קשי לב ומחמירים ביותר בדין. וְלֹא מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רַחֲמָן. שעדיין לא נולדו לו ילדים, ולא התפתחה אצלו מידת החמלה והרחמנות.
ד. וְאֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּסַּנְהֶדְרִין, שֶׁאָסוּר לַחֲלֹק עָלָיו וְלַמְרוֹת דְּבָרוֹ, אֲבָל מוֹשִׁיבִין כֹּהֵן גָּדוֹל אִם הָיָה רָאוּי בְּחָכְמָה.
ה. מַלְכֵי בֵּית דָּוִד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן בַּסַּנְהֶדְרִין – דָּנִין הֵם אֶת הָעָם, וְדָנִין אוֹתָן אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶן דִּין. אֲבָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל – אֵין דָּנִין וְאֵין דָּנִין אוֹתָן, לְפִי שֶׁאֵינָן נִכְנָעִין לְדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁמָּא תָּבֹא מֵהֶן תַּקָּלָה.
ה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן בַּסַּנְהֶדְרִין. שאינם משמשים כדיינים בסנהדרין. דָּנִין הֵם אֶת הָעָם. דיני ממונות בבית דין של שלושה (תוספות סנהדרין יט,א), או כשהם לבדם (לח"מ). וְדָנִין אוֹתָן אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶן דִּין. אם יש עליהם תביעה. שֶׁמָּא תָּבֹא מֵהֶן תַּקָּלָה. שלא יקבלו את פסק הדין (ראה גם הלכות מלכים ג,ז).
ו. כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנֻקִּין בְּצֶדֶק, כָּךְ צְרִיכִין לִהְיוֹת מְנֻקִּין מִכָּל מוּמֵי הַגּוּף. וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִבְדֹּק וּלְחַפֵּשׂ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בַּעֲלֵי שֵׂיבָה, בַּעֲלֵי קוֹמָה, בַּעֲלֵי מַרְאֶה, נְבוֹנֵי לַחַשׁ, וְשֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִין בְּרֹב הַלְּשׁוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן.
ו. מְנֻקִּין בְּצֶדֶק. נקיים מכל אשמה ומכל חשד. בַּעֲלֵי שֵׂיבָה. מבוגרים. בַּעֲלֵי קוֹמָה. גבוהים. בַּעֲלֵי מַרְאֶה. יפים. נְבוֹנֵי לַחַשׁ. היודעים לנסח דבריהם באופן קצר ושלם (ראה מו"נ א,לד). כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן. שעל דייני בית הדין להבין בעצמם את טענות בעלי הדין והעדים (לקמן כא,ח).
ז. בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בָּהֶן בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל אֶחָד מֵהֶן שִׁבְעָה דְּבָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: חָכְמָה, וְיִרְאָה, וַעֲנָוָה, וְשִׂנְאַת מָמוֹן, וְאַהֲבַת הָאֱמֶת, וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת לָהֶן, וּבַעֲלֵי שֵׁם טוֹב.
וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁין הֵם בַּתּוֹרָה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים" (דברים א,יג) – הֲרֵי בַּעֲלֵי חָכְמָה אָמוּר. "וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (שם) – אֵלּוּ שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה מֵהֶן. וּבַמֶּה יִהְיוּ אֲהוּבִין לַבְּרִיּוֹת? בִּזְמַן שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי עַיִן טוֹבָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, וְחֶבְרָתָן טוֹבָה, וּמַשָּׂאָן וְדִבּוּרָן בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "אַנְשֵׁי חַיִל" (שמות יח,כא; יח,כה) – אֵלּוּ שֶׁהֵן גִּבּוֹרִים בַּמִּצְווֹת, וּמְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן, וְכוֹבְשִׁין אֶת יִצְרָן, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן שׁוּם גְּנַאי וְלֹא שֵׁם רַע, וְיִהְיֶה פִּרְקָן נָאֶה.
וּבִכְלַל אַנְשֵׁי חַיִל – שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן לֵב אַמִּיץ לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד גּוֹזֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן" (שמות ב,יז). וּמַה מֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָנָו, אַף כָּל דַּיָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנָו.
"יִרְאֵי אֱלֹהִים" (שמות יח,כא) – כְּמַשְׁמָעוֹ. "שֹׂנְאֵי בָצַע" (שם) – אֲפִלּוּ מָמוֹן שֶׁלָּהֶן אֵינָן נִבְהָלִין עָלָיו, וְלֹא רוֹדְפִין לְקַבֵּץ הַמָּמוֹן, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא "נִבְהָל לַהוֹן… חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ" (משלי כח,כב).
"אַנְשֵׁי אֱמֶת" (שמות יח,כא) – שֶׁיִּהְיוּ רוֹדְפִין אַחַר הַצֶּדֶק מֵחֲמַת עַצְמָן בְּדַעְתָּן, אוֹהֲבִים אֶת הָאֱמֶת, וְשׂוֹנְאִין אֶת הֶחָמָס, וּבוֹרְחִין מִכָּל מִינֵי הָעָוֶל.
ז. צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל אֶחָד מֵהֶן שִׁבְעָה דְּבָרִים. לכתחילה יש לבקש שיהיו בהם מידות אלו (רדב"ז, לח"מ). וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת לָהֶן. שיהיו אהובים על הבריות.
עַיִן טוֹבָה. שמסתפק במה שיש לו (פה"מ אבות ה,יט). וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה. שאינו רודף אחר התאוות ואינו מתגאה ומתנשא.
וְיִהְיֶה פִּרְקָן נָאֶה. שבזמן שהגיע לפרקו, לבחרותו, לא יצא עליו שם רע (ע"פ בבלי תענית טז,ב).
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן. משה הושיע את בנות יתרו מיד רועי מדין שעשקו אותן.רוֹדְפִין אַחַר הַצֶּדֶק מֵחֲמַת עַצְמָן בְּדַעְתָּן. ולא רק מתוקף תפקידם כדיינים.

ח. אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁמִּבֵּית דִּין הַגָּדוֹל הָיוּ שׁוֹלְחִין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבוֹדְקִין: כָּל מִי שֶׁיִּמְצָאוּהוּ חָכָם וִירֵא חֵטְא, עָנָו וְשָׁפוּי, וּפִרְקוֹ נָאֶה, וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – עוֹשִׂין אוֹתוֹ דַּיָּן בְּעִירוֹ, וּמִשָּׁם מַעֲלִין אוֹתוֹ לְפֶתַח הַר הַבַּיִת, וּמִשָּׁם מַעֲלִין אוֹתוֹ לְפֶתַח הָעֲזָרָה, וּמִשָּׁם מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל.
ח. וְשָׁפוּי. שלו ורגוע. לְפֶתַח הַר הַבַּיִת… לְפֶתַח הָעֲזָרָה. להיות דיין בבתי הדין הנמצאים שם (ראה לעיל א,ג).
ט. בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן גֵּר – הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁתִּהְיֶה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַמְזֵר, אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן מַמְזֵרִים – הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים לָדוּן. וְכֵן אִם הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו – כָּשֵׁר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסַּנְהֶדְרִין. אֲבָל הַסּוּמָא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו – פָּסוּל לַכֹּל.
ט. גֵּר הֲרֵי זֶה פָּסוּל. ראה גם הלכות מלכים א,ד. עַד שֶׁתִּהְיֶה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. ואז כשר לדון אפילו אם אביו גר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסַּנְהֶדְרִין. שהסומא באחת מעיניו פסול לסנהדרין מפני שיש בו מום (לעיל ה"ו), והממזר פסול מפני שאינו משיא לכהונה (לעיל ה"א), והגר שאמו מישראל ואביו גר גם כן פסול לדיני נפשות (כס"מ, והשווה הלכות ייבום וחליצה ד,ה; וראה גם לקמן יא,יא). הַסּוּמָא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו פָּסוּל לַכֹּל. וכן כל הפסולים להעיד, כגון נשים ועבדים וקטנים, פסולים לדון (הלכות עדות טז,ד; לפירוט הפסולים להעיד ראה שם ט,א).
י. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה – מֻתָּר לְאֶחָד לָדוּן מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט,טו). וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה, וּשְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ – אֵין דִּינֵיהֶן דִּין.
י. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה. לפחות משלושה אין מעמד של בית דין. וּשְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ אֵין דִּינֵיהֶן דִּין. מדברי סופרים (כס"מ, לח"מ ועוד).
יא. אֶחָד שֶׁהָיָה מֻמְחֶה לָרַבִּים אוֹ נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לוֹ לָדוּן יְחִידִי, אֲבָל אֵינוֹ חָשׁוּב בֵּית דִּין. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר, מִצְוַת חֲכָמִים הִיא שֶׁיּוֹשִׁיב עִמּוֹ אֲחֵרִים. אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תְּהִי דָּן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד.
יא. מֻמְחֶה לָרַבִּים. מי שגדולתו בתורה ומעלתו בחכמה מפורסמים אצל הרבים (פה"מ סנהדרין א,א, ג,א). אוֹ נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין. קיבל מראש הגולה או מבית דין של ארץ ישראל רשות לדון (שם ג,א). אֲבָל אֵינוֹ חָשׁוּב בֵּית דִּין. אף שפסקיו מחייבים, אין לו מעמד של בית דין לעניינים שונים (ראה לקמן ה,יח). אַל תְּהִי דָּן יְחִידִי. עצה טובה על דרך המוסר (פה"מ אבות ד,ח). שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד. הקדוש ברוך הוא.
יב. יֵשׁ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת דִּין לְעַצְמוֹ אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ; הוֹאִיל וְכַדָּת וְכַהֲלָכָה הוּא עוֹשֶׂה, אֵינוֹ חַיָּב לִטְרֹחַ וְלָבֹא לְבֵית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם הֶפְסֵד בִּנְכָסָיו אִלּוּ נִתְאַחֵר וּבָא לְבֵית דִּין. לְפִיכָךְ, אִם קָבַל עָלָיו בַּעַל דִּינוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵית דִּין, וְדָרְשׁוּ וּמָצְאוּ שֶׁעָשָׂה כַּהֲלָכָה, וְדִין אֱמֶת דָּן לְעַצְמוֹ – אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ.
יב. יֵשׁ לָאָדָם לַעֲשׂוֹת דִּין לְעַצְמוֹ אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ. כשאדם יודע שאחר חייב לו ממון על פי דין, הוא אינו חייב לדון עמו בבית דין אלא הוא רשאי ליטול את הממון המגיע לו בלא דין. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם הֶפְסֵד בִּנְכָסָיו אִלּוּ נִתְאַחֵר וּבָא לְבֵית דִּין. עשיית דין לעצמו מותרת אף במקרה שהדיון בבית דין אינו כרוך בהפסד ממון. לְפִיכָךְ אִם קָבַל עָלָיו בַּעַל דִּינוֹ וכו'. מכיוון שמותר לעשות דין לעצמו, אם בעל דינו התלונן עליו בבית הדין, הם אינם סותרים את מה שעשה, אלא דנים בו כך ורק אם מתברר שהדין נעשה שלא כהלכה מחזירים את הממון.
יג. אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה בֵּית דִּין שָׁלֵם הוּא, כָּל זְמַן שֶׁהֵם רַבִּים – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּמוּטָב שֶׁיֵּחָתֵךְ הַדִּין בְּאַחַד עָשָׂר יָתֵר מֵעֲשָׂרָה. וּצְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ הַיּוֹשְׁבִין כֻּלָּן שָׁם בְּבֵית דִּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּרְאוּיִין.
יג. כָּל זְמַן שֶׁהֵם רַבִּים. שמוסיפים ודנים על ידי יותר דיינים.
יד. וְאָסוּר לְאָדָם חָכָם שֶׁיֵּשֵׁב בַּדִּין עַד שֶׁיֵּדַע עִם מִי יֵשֵׁב, שֶׁמָּא יִצְטָרֵף עִם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנִין, וְנִמְצָא בִּכְלַל קֶשֶׁר בּוֹגְדִים, לֹא בִּכְלַל בֵּית דִּין.

יד. וְאָסוּר לְאָדָם חָכָם שֶׁיֵּשֵׁב בַּדִּין עַד שֶׁיֵּדַע עִם מִי יֵשֵׁב. כך ראוי לאדם חכם לנהוג וכך נהגו גם בקיאי הדעת שבירושלים (לקמן כב,י). אך אם ידוע שהדיין האחר גזלן או רשע אסור להצטרף עמו לדון (שם). וְנִמְצָא בִּכְלַל קֶשֶׁר בּוֹגְדִים. התחברות של אנשים שאינם הגונים.

תקציר הפרק 

🤔 כמה צריך להוציא בפסיכומטרי כדי להתקבל לפקולטה למשפטים!
כדי להתקבל לפקולטה במשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, שנחשבת לאחת הטובות בישראל, צריך להציג ציון של 725 נקודות ומעלה בבחינת הפסיכומטרי. לא קל, אבל עדיין בגבולות האפשרי. לסנהדרין העברית, המוסד למשפטים בה"א הידיעה, לעומת זאת, היו מתקבלים רק "אנשים חכמים ונבונים, מופלאין בחכמת התורה, בעלי דעה מרובה, ויודעין קצת משאר חכמות, כגון רפואות, וחשבון תקופות ומזלות, ואיצטגנינות, ודרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי עבודה זרה וכיוצא באלו", ולדעת את כל זה, תודו, זה הרבה יותר מסובך מ-725 נקודות בפסיכומטרי… (הלכה א) 💪🏼

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות סנהדרין ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם בסנהדרין חייבים להיות כהנים?

2.מותר לרווק לישב בסנהדרין?

3.חכם שמדבר רק עברית יכול לשבת בסנהדרין?

 

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן