פרק ב', הלכות עדות, ספר שופטים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת? בַּחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת, אִם כִּוֵּן הָאֶחָד אֶת עֵדוּתוֹ, וְהָעֵד הַשֵּׁנִי אָמַר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – עֵדוּתָן בְּטֵלָה; אֲבָל בַּבְּדִיקוֹת, אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶן אוֹמְרִין: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין' – עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה – אֲפִלּוּ בַּבְּדִיקוֹת עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
כֵּיצַד? הֵעִידוּ שֶׁהָרַג זֶה אֶת זֶה, וְאָמַר הָעֵד הָאֶחָד כְּשֶׁנֶּחֱקַר: 'בְּשָׁבוּעַ פְּלוֹנִי, בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית, בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי, בְּכָךְ וְכָךְ בַּחֹדֶשׁ, בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֲרָגוֹ', וְכֵן כְּשֶׁדָּרְשׁוּ בַּמֶּה הֲרָגוֹ, אָמַר: 'הֲרָגוֹ בְּסַיִף', וְכֵן הָעֵד הַשֵּׁנִי כִּוֵּן עֵדוּתוֹ בַּכֹּל חוּץ מִן הַשָּׁעוֹת, שֶׁאָמַר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ בְּכַמָּה שָׁעוֹת הָיָה בַּיּוֹם', אוֹ שֶׁכִּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְאָמַר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה הֲרָגוֹ, וְלֹא הֵבַנְתִּי בַּכְּלִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ' – עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
אֲבָל אִם כִּוְּנוּ הַכֹּל, וְאָמְרוּ לָהֶם הַדַּיָּנִין: 'כֵּלָיו הָיוּ שְׁחֹרִים אוֹ לְבָנִים?', וְאָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, וְלֹא שַׂמְנוּ לִבֵּנוּ לִדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ' – הֲרֵי עֵדוּתָן קַיֶּמֶת.
א. מַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת. חקירת העדים כוללת את שבע החקירות שחוקרים את העדים היכן ומתי בדיוק נעשה המעשה, ואת דרישת העדים בשאלות העוסקות בבירור גוף המעשה (כמבואר לעיל א,ד). הבדיקות הן שאלות נוספות ששואלים את העדים בדברים שאינם עיקר העדות (שם ה"ו). כאן מבואר מה ההבדל ההלכתי בין סוגי שאלות אלו. אִם כִּוֵּן הָאֶחָד אֶת עֵדוּתוֹ. בירר במדויק את עדותו. וְהָעֵד הַשֵּׁנִי אָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ. ולא העיד במדויק היכן, מתי או היאך היה המעשה. עֵדוּתָן בְּטֵלָה. הואיל ובלא בירור גוף המעשה אין כאן עדות כלל, ואף בירור זמן ומקום המעשה נדרש לקיום העדות כי ללא זה אי אפשר להזים את העדים (שם ה"ה). אֲבָל בַּבְּדִיקוֹת אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶן אוֹמְרִין אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. שמאחר שהבדיקות עוסקות בעניינים משניים שאינם מעיקר העדות, יכולים העדים לטעון שאינם בקיאים בהם. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה. סותרים זה את דבריו של זה.
בְּשָׁבוּעַ פְּלוֹנִי. במחזור שמיטה פלוני משמיטות היובל. בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית. משנות השמיטה. בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת. ביום רביעי בשבוע. בְּסַיִף. בחרב. כִּוֵּן עֵדוּתוֹ בַּכֹּל חוּץ מִן הַשָּׁעוֹת. בירר במדויק את עדותו מלבד שעת האירוע. וְלֹא הֵבַנְתִּי בַּכְּלִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ. לא שמתי לב לכלי שבו הרג.
כֵּלָיו. בגדיו.
ב. אָמַר אֶחָד: 'כֵּלִים שְׁחֹרִים הָיָה לָבוּשׁ', וְאָמַר הַשֵּׁנִי: 'לֹא כִי, אֶלָּא כֵּלִים לְבָנִים הָיָה לָבוּשׁ' – הֲרֵי עֵדוּתָן בְּטֵלָה, וּכְאִלּוּ אָמַר הָאֶחָד: 'בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת', וְהַשֵּׁנִי: 'בַּחֲמִישִׁי', שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת, אוֹ שֶׁאָמַר הָאֶחָד: 'בְּסַיִף הֲרָגוֹ', וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'בְּרֹמַח', שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת; שֶׁנֶּאֱמַר: "נָכוֹן הַדָּבָר" (דברים יג,טו; יז,ד), וְכֵיוָן שֶׁהִכְחִישׁוּ זֶה אֶת זֶה בְּדָבָר מִכָּל הַדְּבָרִים – אֵין זֶה "נָכוֹן".
ב. הֲרֵי עֵדוּתָן בְּטֵלָה וכו'. כאשר העדים מכחישים זה את זה, אפילו אם מדובר בעניין משני שאינו מגוף המעשה, העדות בטלה כאילו הכחישו זה את זה בגוף העדות. בְּסַיִף. בחרב. בְּרֹמַח. בחנית (ארוכה). שֶׁנֶּאֱמַר נָכוֹן הַדָּבָר. נאמר בפסוק: "ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר", ומכאן שצריך ששתי העדויות תהיינה מכוונות ותואמות ושלא תהיה סתירה ביניהן.
ג. הָיוּ הָעֵדִים מְרֻבִּין, שְׁנַיִם מֵהֶן כִּוְּנוּ עֵדוּתָן בַּחֲקִירוֹת וּבִדְרִישׁוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי אָמַר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁנַיִם, וְיֵהָרֵג. אֲבָל אִם הִכְחִישׁ אֶת שְׁנֵיהֶן, אֲפִלּוּ בִּבְדִיקוֹת – עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
ג. הָיוּ הָעֵדִים מְרֻבִּין. יותר משניים, כגון שבאו להעיד שלושה עדים. תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁנַיִם. שכן עדות העד השלישי בטלה הואיל ואמר 'איני יודע' (כדלעיל ה"א). וְיֵהָרֵג. אותו שהעידו עליו שהרג את הנפש. אֲבָל אִם הִכְחִישׁ אֶת שְׁנֵיהֶן. סתר בעדותו את דבריהם.
ד. עֵד אֶחָד אוֹמֵר: 'בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ', וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ' – עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, שֶׁזֶּה יָדַע בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה לֹא יָדַע.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? עַד חֲצוֹת הַחֹדֶשׁ. אֲבָל אַחַר חֲצוֹת, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הָאֶחָד: 'בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ', וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ', אַף עַל פִּי שֶׁכִּוְּנוּ שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד מִימֵי הַשַּׁבָּת – עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁאֵין חֲצִי הַחֹדֶשׁ בָּא אֶלָּא וּכְבָר יָדְעוּ הַכֹּל אֵימָתַי הָיָה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ.
ד. עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. ואין הפער ביניהם נחשב לסתירה בעדותם. שֶׁזֶּה יָדַע בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. שהחודש הקודם היה מלא, בן שלושים יום, והחודש הנוכחי התחיל רק ביום שלישי. לכן העיד שהמעשה שהיה ביום רביעי היה בשני לחודש. וְזֶה לֹא יָדַע. אלא סבר שהחודש הקודם היה חסר, בן עשרים ותשעה יום, והחודש הנוכחי התחיל ביום שני. לכן טעה והעיד שהמעשה שהיה ביום רביעי היה בשלישי לחודש.
חֲצוֹת הַחֹדֶשׁ. אמצע החודש. שֶׁאֵין חֲצִי הַחֹדֶשׁ בָּא אֶלָּא וּכְבָר יָדְעוּ הַכֹּל אֵימָתַי הָיָה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ. לאחר שעבר חצי חודש כולם יודעים כבר מתי היה ראש חודש, והואיל והדבר ידוע ומפורסם לכול אי אפשר לתלות את הסתירה בעדותם בטעות בידיעת עיבור החודש.
ה. אָמַר אֶחָד: 'בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ', וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'בַּחֲמִשָּׁה' – עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
אָמַר עֵד אֶחָד: 'בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם', וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָיָה' – עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, שֶׁדֶּרֶךְ הָעָם לִטְעוֹת בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל אִם אָמַר הָאֶחָד: 'בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת', וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'בְּחָמֵשׁ' – עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
אָמַר עֵד אֶחָד: 'קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה', וְאֶחָד אוֹמֵר: 'בְּהָנֵץ הַחַמָּה' – עֵדוּתָן בְּטֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שָׁעָה אַחַת, שֶׁהַדָּבָר נִכָּר לַכֹּל. וְכֵן אִם נֶחְלְקוּ בִּשְׁקִיעָתָהּ.
ה. אָמַר אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה עֵדוּתָן בְּטֵלָה. שכן כשיש פער של יומיים ביניהם, אי אפשר לתלות את הסתירה בעדותם בטעות בידיעת עיבור החודש.
בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם. בשעה השנייה מתחילת היום.
וְכֵן אִם נֶחְלְקוּ בִּשְׁקִיעָתָהּ. שאחד מעיד שהמעשה היה לפני השקיעה, והשני מעיד שהיה אחריה.

תקציר הפרק 

🤔 זוהי שקיעתה של הזריחה?
העולם המודרני מפספסים את הזריחה ואת השקיעה: את הזריחה כי רובנו עדיין ישנים בשעה שהשמש יוצאת להאיר את העולם, ואת השקיעה – כי אנחנו עדיין ספונים במשרדים שלנו… העולם הקדום, לעומת זאת, חי לפי תנועת השמש בשמיים ומיקומה של השמש היה השעון שלפיו פעלו אנשים. לכן, אי-התאמה בעדות בין שני עדים, שאחד מהם אומר שאירוע פלילי מסוים היה "קודם הנץ החמה" והאחר אומר: "בהנץ החמה", היא אי-התאמה שגוררת את ביטול העדות, שכן העדים אינם מצליחים להסכים על השעה שבה התרחש האירוע. בדומה לכך אם נחלקו באירוע שהתרחש סמוך לשקיעה (הלכה ד). ולקינוח, חידה: האם האימוג'י הבא מציג את הנץ החמה או את השקיעה? 🌅

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות עדות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.היתכן שטעות בבדיקות מבטלת את העדות?

2.טעות בשעה אחת- פוסלת את העדות?

3.טעות ביומיים- פוסלת את העדות?

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן