פרק ב', הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
כ״ו בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות גירושין, ספר נשים
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ה, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ד, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ג בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ג, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ב, הלכות אישות, ספר נשים
כ״א בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"א, הלכות אישות, ספר נשים
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ', הלכות אישות, ספר נשים
י״ט בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ט, הלכות אישות, ספר נשים
י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ח, הלכות אישות, ספר נשים
י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ז, הלכות אישות, ספר נשים
ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט"ז, הלכות אישות, ספר נשים
ט״ו בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות אישות, ספר נשים
י״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות אישות, ספר נשים
י״ג בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות אישות, ספר נשים
י״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות אישות, ספר נשים
י״א בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות אישות, ספר נשים
י׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות אישות, ספר נשים
ט׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות אישות, ספר נשים
ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות אישות, ספר נשים
ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות אישות, ספר נשים
ו׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות אישות, ספר נשים
ה׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות אישות, ספר נשים
ד׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות אישות, ספר נשים
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות אישות, ספר נשים
ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות אישות, ספר נשים
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות אישות, ספר נשים
כ״ט במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים
כ״ח במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים
כ״ז במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים
כ״ו במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֵין כָּשֵׁר לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּכָל דָּבָר וְדָבָר; אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים – הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת, וְאֵין מְעִידִים. אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ – יֵלְכוּ לְבֵית דִּין לְהָעִיד, לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵדוּת הַחֹדֶשׁ כְּשֵׁרָה בִּקְרוֹבִין, אֶלָּא שֶׁאִם יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר הַפַּסְלָנוּת – יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אֶחָד וְיָעִיד. וְכָל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּשֵׁר מִן הַתּוֹרָה – פָּסוּל לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
א. שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּכָל דָּבָר וְדָבָר. שקידוש החודש נעשה בפני בית הדין הגדול, וסדריו כסדרי הדין (וראה לקמן ה"ח). אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת. אף שבעניינים מסוימים נאמנים להעיד (ראה למשל הלכות גירושין יב,טו). כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת. הנזכרים בהלכות עדות ט,א (ומפורטים בהמשך הפרקים שם). אָב וּבְנוֹ. שפסולים להעיד יחד משום קרבתם (שם יג,א). שֶׁאִם יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר הַפַּסְלָנוּת יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אֶחָד וְיָעִיד. שאין אומרים שרק אחד מהם ילך ויצטרף עם עד אחר, שמא זה שילך ייפסל, ונמצא שיש צורך אף בהליכת העד שהוא קרובו (ראה לקמן ה"ה). וְכָל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כגון שעבר על דבר שאסור מדברי חכמים (הלכות עדות י,ג).
ב. דִּין תּוֹרָה שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. אֲפִלּוּ קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי עֵדִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין בְּעֵדוּת זוֹ – הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ. לְפִיכָךְ הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת עַד שֶׁיִּוָּדַע לְךָ שֶׁזֶּה פָּסוּל. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים, וְהָיוּ שׂוֹכְרִין אֲנָשִׁים לְהָעִיד שֶׁרָאוּ וְהֵן לֹא רָאוּ – הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ בֵּית דִּין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא מֵעֵדִים שֶׁמַּכִּירִין בֵּית דִּין אוֹתָם שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים, וְשֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִין בְּעֵדוּתוֹ.
ב. שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. להבדיל מעדויות אחרות שבהן חובה לדקדק עם העדים (הלכות עדות א,ד). זוֹמְמִין. שבאו עדים אחרים והעידו שהעדים שהעידו על מולד הלבנה לא יכלו לראותה באותו זמן (שם יח,ב), ובעדות מסוג אחר הייתה עדותם בטלה. הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ. שבכוחו של בית הדין לקדש את החודש אף אם הוטעה (לקמן ה"י). מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים. שכפרו במסורת התורה שבעל פה, ורצו לגרום לכך שיום טוב ראשון של פסח יחול ביום ראשון בשבוע כדי להתאים את ספירת העומר לשיטתם ההלכתית (ראה הלכות תמידין ומוספין ז,יא). וְשֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִין בְּעֵדוּתוֹ. מדקדקים בפרטי העדות, כדי לוודא שאינם מרמים.
ג. לְפִיכָךְ, אִם לֹא יִהְיוּ בֵּית דִּין יוֹדְעִין אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּ הַיָּרֵחַ – מְשַׁלְּחִין אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁנִּרְאָה בָּהּ עִם הָעֵדִים שֶׁרָאוּ עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן לְבֵית דִּין, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁאֵלּוּ כְּשֵׁרִין הֵן, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין מֵהֶן.
ג. לֹא יִהְיוּ בֵּית דִּין יוֹדְעִין אֶת הָעֵדִים. לא מכירים אותם. שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן לְבֵית דִּין. מעידים עליהם שהם כשרים.
ד. בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בַּדְּרָכִים שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין מְחַשְּׁבִין בָּהֶן, וְיוֹדְעִים הַלְּבָנָה כְּשֶׁתֵּרָאֵה בְּחֹדֶשׁ זֶה אִם תִּהְיֶה בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ בִּדְרוֹמָהּ, וְאִם תִּהְיֶה רְחָבָה אוֹ קְצָרָה, וּלְהֵיכָן יִהְיוּ רָאשֵׁי קַרְנֶיהָ נוֹטִים. וּכְשֶׁיָּבֹאוּ הָעֵדִים לְהָעִיד, בּוֹדְקִין אוֹתָם: 'כֵּיצַד רְאִיתֶם אוֹתָהּ, בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם?', 'לְהֵיכָן הָיוּ קַרְנֶיהָ נוֹטוֹת?', 'כַּמָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה בִּרְאִיַּת עֵינֵיכֶם?', וְכַמָּה הָיְתָה רְחָבָה?'. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין לְמַה שֶּׁנּוֹדַע בַּחֶשְׁבּוֹן – מְקַבְּלִין אוֹתָן, וְאִם לֹא נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין – אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן.
ד. בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בַּדְּרָכִים שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין מְחַשְּׁבִין בָּהֶן. את מסלול הירח ומיקומו ביחס לשמש. בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ בִּדְרוֹמָהּ. שמקום ראיית הירח יכול להיות צפוני או דרומי למקום שקיעת השמש (לחישוב זה ראה לקמן טז,י). וְאִם תִּהְיֶה רְחָבָה אוֹ קְצָרָה. אם הסהר שייראה יהיה עבה או דק (לחישוב זה ראה לקמן יח,ג). וּלְהֵיכָן יִהְיוּ רָאשֵׁי קַרְנֶיהָ נוֹטִים. לאיזה כיוון פונים קצות הסהר (לחישוב זה ראה לקמן יט,א-יד). כַּמָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה. מעל קו האופק המערבי (לחישוב זה ראה לקמן יט,טו). מְכֻוָּנִין לְמַה שֶּׁנּוֹדַע בַּחֶשְׁבּוֹן. מתאימים לחישוב שחישבו בית דין. מְקַבְּלִין אוֹתָן. ומקדשים על פיהם את החודש.
ה. אָמְרוּ הָעֵדִים: 'רְאִינוּהוּ בַּמַּיִם' אוֹ 'בֶּעָבִים' אוֹ 'בָּעֲשָׁשִׁית', אוֹ שֶׁרָאוּ מִקְצָתוֹ בָּרָקִיעַ וּמִקְצָתוֹ בֶּעָבִים אוֹ בַּמַּיִם אוֹ בָּעֲשָׁשִׁית – אֵין זוֹ רְאִיָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זֹאת. אָמַר אֶחָד: 'רְאִיתִיו גָּבֹהַּ בְּעֵינַי כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹמוֹת', וְאָמַר הַשֵּׁנִי: 'כְּמוֹ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת הָיָה גָּבֹהַּ' – מִצְטָרְפִין. אָמַר הָאֶחָד: 'כְּמוֹ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת' וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: 'כְּמוֹ חָמֵשׁ' – אֵין מִצְטָרְפִין. וּמִצְטָרֵף הָאֶחָד מֵהֶן עִם שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד כְּמוֹתוֹ אוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם קוֹמָה אַחַת.
ה. רְאִינוּהוּ בַּמַּיִם. את השתקפותו במים. בֶּעָבִים. דרך העננים. בָּעֲשָׁשִׁית. דרך זכוכית (והמאירי ראש השנה כד,א פירש שראו את השתקפותו בכלי זכוכית). אֵין זוֹ רְאִיָּה. כיוון שהירח עצמו לא נראה בבירור. כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. פי שניים מגובה אדם. וְאָמַר הַשֵּׁנִי כְּמוֹ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת הָיָה גָּבֹהַּ מִצְטָרְפִין. שיש סבירות שיטעה אחד מהם באומדן בשיעור זה (להלכה דומה ראה הלכות עדות ב,ד-ה). וּמִצְטָרֵף הָאֶחָד מֵהֶן עִם שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד כְּמוֹתוֹ. כל אחד מהם כשר להצטרף עם עד אחר המעיד כמותו. אוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם קוֹמָה אַחַת. יהיה ההבדל ביניהם רק כדי קומה אחת.
ו. אָמְרוּ: 'רְאִינוּהוּ בְּלֹא כַּוָּנָה, וְכֵיוָן שֶׁהִתְבּוֹנַנּוּ בּוֹ וְנִתְכּוֹנַנּוּ לִרְאוֹתוֹ לְהָעִיד, שׁוּב לֹא רְאִינוּהוּ' – אֵין זוֹ עֵדוּת וְאֵין מְקַדְּשִׁין עָלֶיהָ, שֶׁמָּא עָבִים נִתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאוּ כַּלְּבָנָה וְכָלוּ וְהָלְכוּ לָהֶן. אָמְרוּ עֵדִים: 'רְאִינוּהוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, וּרְאִינוּהוּ עַרְבִית בַּמַּעֲרָב בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים' – הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין, וּמְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זוֹ, שֶׁהֲרֵי רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ; אֲבָל הָרְאִיָּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאוּהוּ בְּשַׁחֲרִית – אֵין נִזְקָקִין לָהּ, שֶׁאֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לִרְאִיַּת שַׁחֲרִית, וּבְיָדוּעַ שֶׁהֶעָבִים הֵם שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאָה לָהֶן כַּלְּבָנָה. וְכֵן אִם רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה – הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין, שֶׁאֵין אָנוּ אַחֲרָאִין אֶלָּא לִרְאִיַּת לֵיל שְׁלֹשִׁים בִּלְבַד.
ו. אָמְרוּ רְאִינוּהוּ בְּלֹא כַּוָּנָה. בלי שהתכוונו לבוא להעיד. שֶׁמָּא עָבִים נִתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאוּ כַּלְּבָנָה. ראה לעיל א,ו. רְאִינוּהוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח… וּרְאִינוּהוּ עַרְבִית בַּמַּעֲרָב בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים. וזוהי מציאות שאינה אפשרית, שלא ייתכן שההפרש בין היסתרות הירח לראייה הראשונה יהיה שתים עשרה שעות בלבד (ראה לעיל א,ג). שֶׁאֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לִרְאִיַּת שַׁחֲרִית. אין בית הדין מתעסק אלא בעדות ראיית מולד הירח, ודברים אחרים אינם מעניינו. רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ. ליל שלושים, בזמן שעל פי החשבון ניתן היה לראותו, ועדות זו נתאמתה. וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ. ליל שלושים ואחד (לעיל א,ד). שֶׁאֵין אָנוּ אַחֲרָאִין אֶלָּא לִרְאִיַּת לֵיל שְׁלֹשִׁים בִּלְבַד. לראיית מולד הירח בזמנו, ולא לראייתו או לחסרונו בימים אחרים.
ז. כֵּיצַד מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ? כָּל מִי שֶׁרָאוּי לְהָעִיד שֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ בָּא לְבֵית דִּין, וּבֵית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתָם כֻּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד, וְעוֹשִׂין לָהֶן סְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעָם רְגִילִין לָבֹא. וְזוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בַּבְּדִיקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ: מַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דְּבָרָיו מְכֻוָּנִין לַחֶשְׁבּוֹן – מַכְנִיסִין אֶת חֲבֵרוֹ. נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין – עֵדוּתָם קַיֶּמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְּבָרִים, לֹא שֶׁצְּרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין לָבֹא.
ז. בַּבְּדִיקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. לעיל ה"ד. הַגָּדוֹל. החשוב. נִמְצְאוּ דְּבָרָיו מְכֻוָּנִין לַחֶשְׁבּוֹן. מתאימים למציאות המתבקשת על פי החישוב האסטרונומי. נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין. מתאימים אחד לדברי חברו. רָאשֵׁי דְּבָרִים. עיקרי הדברים בקצרה. לֹא שֶׁצְּרִיכִין לָהֶן. שהרי כבר נתקבלה עדות הראשונים. שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. מאוכזבים על כך שטרחו ובאו לשווא. כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין לָבֹא. שמא בהזדמנות אחרת הם יהיו העדים היחידים שיוכלו להעיד.
ח. וְאַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁתִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת – רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר: 'מְקֻדָּשׁ!', וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו: 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!'. וְאֵין מְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, וְאֵין מְחַשְּׁבִים אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּיּוֹם. וְאִם קִדְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה – אֵינוֹ מְקֻדָּשׁ.
אֲפִלּוּ רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמְרוּ בֵּית דִּין 'מְקֻדָּשׁ' עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, אוֹ שֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ בֵּית דִּין לוֹמַר 'מְקֻדָּשׁ' עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים – אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְלֹא יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ אֶלָּא יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים, שֶׁאֵין הָרְאִיָּה קוֹבַעַת, אֶלָּא בֵּית דִּין שֶׁאָמְרוּ 'מְקֻדָּשׁ' הֵם שֶׁקּוֹבְעִין.
ח. אַחַר שֶׁתִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת. תיבדק ותתקבל. בִּשְׁלֹשָׁה. בהרכב של שלושה דיינים סמוכים (לקמן ה,א). וְאֵין מְקַדְּשִׁים אֶלָּא חֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ. בליל שלושים, ולא אם נראה בליל שלושים ואחד, שהרי "אין נזקקין לירח בליל אחד ושלושים, בין שנראה בין שלא נראה" (לעיל א,ג). וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּיּוֹם. שקידוש החודש הוא כעין משפט, הנעשה רק ביום (ראה הלכות סנהדרין ג,ג).
רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל. את הירח בחידושו, שנתפרסם הדבר. עַד שֶׁחָשֵׁכָה. ירד הלילה ויצאו הכוכבים (לקמן ה"ט).
ט. רָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים: אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא כּוֹכָב בְּלֵילֵי שְׁלֹשִׁים – בֵּית דִּין אוֹמְרִין 'מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ', שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא; וְאִם רָאוּהוּ בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים – לְמָחָר מוֹשִׁיבִין שְׁנֵי דַּיָּנִין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶן, וְיָעִידוּ הֵם הַשְּׁנַיִם בִּפְנֵי הַשְּׁלֹשָׁה, וִיקַדְּשׁוּהוּ הַשְּׁלֹשָׁה.
ט. רָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן. הדיינים הקובעים את החודש. בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. לפני צאת הכוכבים. בֵּית דִּין אוֹמְרִין. בלא צורך בקבלת עדות, כיוון שראיית הירח ממלאת את מקום העדות. שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא. עד צאת הכוכבים. לְמָחָר מוֹשִׁיבִין שְׁנֵי דַּיָּנִין וכו'. שבעת שיקדשוהו ביום, אינם יכולים להסתמך על הירח שראו בלילה, שכבר אינו לפניהם, אלא צריכים להעיד עליו בעצמם.
י. בֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מֻטְעִין בֵּין אֲנוּסִין – הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ, וְחַיָּבִין הַכֹּל לְתַקֵּן הַמּוֹעֲדוֹת עַל יוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יָדַע שֶׁטָּעוּ – חַיָּב לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֶלָּא לָהֶם, וּמִי שֶׁצִּוָּה לִשְׁמֹר הַמּוֹעֲדוֹת הוּא צִוָּה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם" (ויקרא כג,ב; כג,ד; כג,לז).
י. שׁוֹגְגִין. טעו מעצמם. מֻטְעִין. הוטעו על ידי אחרים. אֲנוּסִין. שהוכרחו לקדש את החודש על ידי אחרים. לְתַקֵּן הַמּוֹעֲדוֹת עַל יוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ. לקבוע את החגים על פי התאריך שנקבע. שֶׁזֶּה יָדַע שֶׁטָּעוּ. כגון שאדם אחד חישב ויודע על פי החשבון שלא ייתכן שייראה הירח. אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם. שהתורה הורתה בפירוש שהדבר תלוי בקריאה ותקנה של בית הדין בלבד.

תקציר הפרק 

פרק ב הלכות *קידוש החודש*

*העדות ואופן קידוש החודש*

העדים הכשרים לעדות החודש – שני אנשים הכשרים לעדות בכל דבר.
מן התורה אין צורך לדקדק בכשרות העדים, משום שכל אדם עומד בחזקת כשרות. אולם משקילקלו המינים שרצו להטעות את החכמים, והיו שוכרים אנשים להעיד שראו את הלבנה למרות שלא ראו, התקינו שלא מקבלים עדות אלא ממי שבית הדין מכיר בכשרותם.
בדיקת העדים – בית הדין מחשבים היכן וכיצד צריכה הלבנה להיראות וע"פ זה בודקים את דברי העדים, ורק אם נמצאו דבריהם מכוונים, מקבלים עדותם.
העדים צריכים לראות את כל הלבנה בצורה ברורה.
העדויות צריכות להיות הגיוניות.

סדר קבלת העדים וקידוש החודש:
כל הרוצה להעיד מגיע לבית הדין, ועושים להם שם סעודות גדולות כדי להרגילם לבוא; בודקים את הזוג הראשון – תחילה את הגדול שבהם, ואח"כ את חבירו, ואם נמצאו דבריהם תואמים, מקבלים את עדותם; שואלים את שאר העדים בראשי דברים, כדי שלא יצאו מאוכזבים ויימנעו לבוא בפעמים הבאות.
קידוש החודש – ראש בי"ד אומר: "מקודש", וכל העם עונים אחריו: "מקודש, מקודש".
התנאים לקידוש החודש- אין מקדשים את החודש, ולא מחשבים את זמנו, אלא בשלושה; אין מקדשים אלא את החודש שנראה בזמנו, דהיינו בליל 30; אין מקדשים אלא ביום.
בי"ד שקידשו בטעות – בין מחמת ששגו, בין מחמת שהוטעו או שהיו אנוסים – הרי זה מקודש, שאין הדבר מסור אלא לבית הדין, שנאמר: "אשר תקראו אתם".

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ב' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.ראו העדים את הלבנה בטלסקופ – האם מקבלים עדותם?

2.אם לא נראה הירח ביום 30 מכריזים בית דין מקודש למחרת?

3.האם די בבית דין של 3 כדי לקדש את הלבנה?

 

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן