א. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא לִמְנוּיָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה" (שמות יב,ד), מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִתְמַנִּין עָלָיו כְּשֶׁהוּא חַי. וְאֵלּוּ הַמִּתְמַנִּין עַל הַפֶּסַח הֵן הַנִּקְרָאִין בְּנֵי חֲבוּרָה.
ב. וְיָחִיד שֶׁשָּׁחַט אֶת הַפֶּסַח לְעַצְמוֹ – כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לֶאֱכֹל אֶת כֻּלּוֹ. וּמִשְׁתַּדְּלִין שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט לְכַתְּחִלָּה עַל יָחִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" (שם יב,מז; במדבר ט,יא; ט,יב).
ג. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא עַל מִי שֶׁרָאוּי לֶאֱכֹל. הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה קָטָן אוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה: אִם יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת – שׁוֹחֲטִין עָלָיו; וְאִם לָאו – אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ" (שמות יב,ד) – עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לֶאֱכֹל. אֲפִלּוּ חֲבוּרָה שֶׁל מֵאָה וְאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת – אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם.
ד. אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרָה נָשִׁים וַעֲבָדִים אוֹ קְטַנִּים וַעֲבָדִים, מִפְּנֵי קַלּוּת שֶׁתִּהְיֶה בֵּינֵיהֶן. אֲבָל עוֹשִׂין חֲבוּרָה כֻּלָּהּ נָשִׁים, אֲפִלּוּ בְּפֶסַח שֵׁנִי, אוֹ כֻּלָּהּ עֲבָדִים. וְשׁוֹחֲטִין עַל הַקְּטַנִּים שֶׁיִּהְיוּ מִכְּלַל בְּנֵי חֲבוּרָה; לֹא שֶׁתִּהְיֶה חֲבוּרָה כֻּלָּהּ קְטַנִּים, שֶׁאֵינָן בְּנֵי דַּעַת.
וְכֵן אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרָה כֻּלָּהּ חוֹלִין אוֹ זְקֵנִים אוֹ אוֹנְנִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יְכוֹלִין לֶאֱכֹל, הוֹאִיל וַאֲכִילָתָן מְעוּטָה, שֶׁמָּא יַשְׁאִירוּ הַפֶּסַח וִיבִיאוּהוּ לִידֵי פְּסוּל. וְאִם עָבְרוּ וְשָׁחֲטוּ עַל חֲבוּרָה זוֹ – כָּשֵׁר. וְכֵן אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרָה כֻּלָּהּ גֵּרִים, שֶׁמָּא יְדַקְדְּקוּ בּוֹ וִיבִיאוּהוּ לִידֵי פְּסוּל. וְאִם שָׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן – כָּשֵׁר.
ה. שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, אוֹ לְמִי שֶׁאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, אוֹ שֶׁשְּׁחָטוֹ לַעֲרֵלִים אוֹ לִטְמֵאִים – פָּסוּל. שְׁחָטוֹ לְמִי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, לְמוּלִים וְלַעֲרֵלִים, לִטְהוֹרִין וְלִטְמֵאִין – כָּשֵׁר, שֶׁאֵלּוּ הָרְאוּיִין לוֹ אוֹכְלִין כַּהֲלָכָה, וְהָאֲחֵרִים כְּאִלּוּ לֹא חָשַׁב עֲלֵיהֶן.
ו. שְׁחָטוֹ לְמוּלִין, וְזָרַק דָּם לְשֵׁם מוּלִים וַעֲרֵלִים – פָּסוּל, שֶׁהַזְּרִיקָה חֲמוּרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַקָּרְבָּן. שְׁחָטוֹ לְמוּלִים שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ בּוֹ עֲרֵלִים – פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ מַחֲשֶׁבֶת עֲרֵלִים בַּזְּרִיקָה. שְׁחָטוֹ לָאוֹכְלִין לִזְרֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לָאוֹכְלִין – הַפֶּסַח כָּשֵׁר, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַחֲשֶׁבֶת אוֹכְלִין בַּזְּרִיקָה.
ז. מִי שֶׁהוּא בָּרִיא בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וְחוֹלֶה בִּשְׁעַת זְרִיקָה, אוֹ חוֹלֶה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וּבָרִיא בִּשְׁעַת זְרִיקָה – אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עָלָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה עַד שְׁעַת זְרִיקָה.
ח. שׁוֹחֵט אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, בֵּין מִדַּעְתָּן בֵּין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּן. אֲבָל אֵינוֹ שׁוֹחֵט עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִין, וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וְלֹא עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא מִדַּעְתָּן. וְאִם שָׁתְקוּ וְלֹא מִחוּ – הֲרֵי זֶה מִדַּעְתָּן.
ט. שָׁחַט עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִיִּים, וְהָלְכוּ וְשָׁחֲטוּ הֵן לְעַצְמָן – יוֹצְאִין בְּשֶׁל רַבָּן.
י. שָׁחַט עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִין וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וְשָׁחֲטוּ הֵן לְעַצְמָן – אֵין לְךָ מִחוּי גָּדוֹל מִזֶּה, וְאֵינָן יוֹצְאִין אֶלָּא בְּשֶׁל עַצְמָן.
יא. הָאִשָּׁה שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ – תֹּאכַל מִשֶּׁל בַּעְלָהּ. הָיְתָה נֶחְפֶּזֶת לֵילֵךְ בֵּית אָבִיהָ בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְנִשּׂוּאֶיהָ כְּדֶרֶךְ כָּל הַבָּנוֹת, וְשָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ – תֹּאכַל מִשֶּׁל אָבִיהָ. מִכָּאן וָאֵילָךְ – תֹּאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה, וְהוּא שֶׁתִּבְרֹר לָהּ מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה. וְכֵן יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפִּטְרוֹפִּין – יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָתוֹם קָטָן. אֲבָל גָּדוֹל נַעֲשֶׂה כִּמְמַנֶּה עַצְמוֹ עַל שְׁנֵי פְּסָחִים, וְהַמְמַנֶּה עַצְמוֹ עַל שְׁנֵי פְּסָחִים – אֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מִן הַנִּשְׁחָט רִאשׁוֹן.
יב. עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין: בִּזְמַן שֶׁמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה – לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶן; וְאִם אֵינָן מַקְפִּידִין – מִמָּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה יֹאכַל.
יג. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חֹרִין – לֹא יֹאכַל לֹא מִשֶּׁל רַבּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כֻּלּוֹ בֶּן חֹרִין.
יד. עַד כַּמָּה נִמְנִין עַל הַפֶּסַח? עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְנִמְנִין עָלָיו וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁחַט – אֵינוֹ יָכוֹל לִמְשֹׁךְ אֶת יָדוֹ, שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט עָלָיו.
נִמְנוּ עָלָיו, וְחָזְרוּ אֲחֵרִים וְנִמְנוּ עָלָיו: רִאשׁוֹנִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כַּזַּיִת – אוֹכְלִין וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי; וְאַחֲרוֹנִים שֶׁרַבּוּ עַד שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד – אֵינָן אוֹכְלִין, וְחַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
טו. הַמְמַנֶּה אֲחֵרִים עִמּוֹ עַל חֶלְקוֹ וְלֹא יָדְעוּ בָּהֶם בְּנֵי חֲבוּרָה – הֲרֵי בְּנֵי הַחֲבוּרָה רַשָּׁאִין לִתֵּן לוֹ חֵלֶק אַחַר שֶׁיִּצָּלֶה בְּעֵת הָאֲכִילָה, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן, וְהוּא אוֹכֵל חֶלְקוֹ עִם הָאֲחֵרִים שֶׁמִּנָּה עָלָיו.
וְכֵן בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם גַּרְגְּרָן – רַשָּׁאִין לְהוֹצִיאוֹ מֵהֶן, וְנוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ וְיֹאכְלֵהוּ בַּחֲבוּרָתוֹ. וְאִם אֵינוֹ זוֹלֵל – אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק.