א. שְׁלֹשָׁה דִּינִין הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה בְּאַרְבָּעָה הַשּׁוֹמְרִין – אֵינָן אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשֶׁל הֶדְיוֹט. שֶׁנֶּאֱמַר: "כֶּסֶף אוֹ כֵלִים… וְכָל בְּהֵמָה" (שמות כב,ו-ט) – יָצְאוּ הַקַּרְקָעוֹת, וְיָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת, וְיָצְאוּ הַשְּׁטָרוֹת שֶׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן; וְנֶאֱמַר: "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שם) – יָצְאוּ הֶקְדֵּשׁוֹת וְנִכְסֵי גּוֹיִם.
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: הָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַקַּרְקָעוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת – שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁלָּהֶן אֵינוֹ נִשְׁבָּע, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר אוֹ שׂוֹכֵר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ – חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.
ב. וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁנִּשְׁבָּעִין עַל הַהֶקְדֵּשׁוֹת שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בַּהֶקְדֵּשׁוֹת.
ג. יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם פָּשַׁע הַשּׁוֹמֵר בָּעֲבָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – חַיָּב לְשַׁלֵּם; שֶׁאֵינוֹ פָּטוּר בַּעֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּשְׁטָרוֹת אֶלָּא מִדִּין הַגְּנֵבָה וְהָאֲבֵדָה וְהַמִּיתָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁאִם הָיָה שׁוֹמֵר חִנָּם עַל הַמִּטַּלְטְלִין וְנִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ – יִשָּׁבַע, וּבַעֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּשְׁטָרוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה.
וְכֵן אִם הָיָה שׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁמְּשַׁלֵּם גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה בְּמִטַּלְטְלִין – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם בָּאֵלּוּ. אֲבָל אִם פָּשַׁע – חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁכָּל הַפּוֹשֵׁעַ מַזִּיק הוּא, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין דִּין הַמַּזִּיק קַרְקַע לְדִין הַמַּזִּיק מִטַּלְטְלִין. וְדִין אֱמֶת הוּא זֶה לַמְּבִינִים וּבוֹ רָאוּי לָדוּן.
וְכֵן הוֹרוּ רַבּוֹתַי, שֶׁהַמּוֹסֵר כַּרְמוֹ לְשׁוֹמֵר, בֵּין בַּאֲרִיסוּת בֵּין בִּשְׁמִירַת חִנָּם, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיַּחְפֹּר אוֹ יִזְמֹר אוֹ יְאַבֵּק מִשֶּׁלּוֹ, וּפָשַׁע וְלֹא עָשָׂה – חַיָּב כְּמִי שֶׁהִפְסִיד בַּיָּדַיִם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁהֶפְסֵד בַּיָּדַיִם חַיָּב עַל כָּל פָּנִים.
ד. הַמּוֹסֵר לַחֲבֵרוֹ דָּבָר הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע לִשְׁמֹר, אֲפִלּוּ הָיוּ עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לְהִבָּצֵר – הֲרֵי הֵן כַּקַּרְקַע בְּדִין הַשּׁוֹמְרִים.
ה. הִפְקִיד הֶקְדֵּשׁ וְאַחַר כָּךְ פָּדָהוּ, וַהֲרֵי הוּא חֻלִּין בְּעֵת שֶׁנְּטָלוֹ מִיַּד הַשּׁוֹמֵר, אוֹ שֶׁהִשְׁאִילוֹ חֻלִּין וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ וְהוּא בְּיַד הַשּׁוֹאֵל, וְכֵן גּוֹי שֶׁהִפְקִיד וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר – כָּל אֵלּוּ אֵין בָּהֶן כָּל דִּינֵי הַשּׁוֹמְרִין, עַד שֶׁתִּהְיֶה תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן נִכְסֵי הֶדְיוֹט וְנִכְסֵי יִשְׂרָאֵל.
ו. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה בְּדִין הַשּׁוֹמְרִין, בֵּין שֶׁהָיָה הַדָּבָר הַשָּׁמוּר שֶׁל אִשָּׁה אוֹ שֶׁהָיָה בְּיַד הָאִשָּׁה.
ז. קָטָן שֶׁהִפְקִיד בְּיַד הַגָּדוֹל אוֹ הִשְׁאִילוֹ – הֲרֵי זֶה הַגָּדוֹל נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין לַקָּטָן. הוֹרוּ רַבּוֹתַי שֶׁאֵין זֶה נִשְׁבָּע בְּטַעֲנַת הַקָּטָן כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת הַקָּטָן, שֶׁכָּל הַשּׁוֹמְרִין שְׁבוּעָתָן שְׁבוּעַת שֶׁמָּא הִיא.
ח. כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּקְּנוּ מְשִׁיכָה בַּלָּקוֹחוֹת, כָּךְ תִּקְּנוּ מְשִׁיכָה בַּשּׁוֹמְרִין. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'שְׁמֹר לִי זֶה', וְאָמַר לוֹ: 'הַנַּח לְפָנַי' – הֲרֵי זֶה שׁוֹמֵר חִנָּם. אָמַר לוֹ: 'הַנַּח לְפָנֶיךָ' אוֹ 'הַנַּח' סְתָם, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: 'הֲרֵי הַבַּיִת לְפָנֶיךָ' – אֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵר חִנָּם וְלֹא שׁוֹמֵר שָׂכָר, וְאֵינוֹ חַיָּב שְׁבוּעָה כְּלָל, אֲבָל מַחֲרִים עַל 'מִי שֶׁלָּקַח הַפִּקָּדוֹן שֶׁלִּי וְלֹא יַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
אֶחָד הַמַּפְקִיד אוֹ הַמַּשְׁאִיל אוֹ הַמַּשְׂכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים אוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים – דִּין אֶחָד יֵשׁ לָהֶן: כֵּיוָן שֶׁהוֹדָה זֶה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁשָּׁמַר לוֹ אוֹ שָׁאַל מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין, שֶׁאֵין אוֹמְרִין 'מִגּוֹ' לְפָטְרוֹ מִשְּׁבוּעָה אֶלָּא לְפָטְרוֹ מִלְּשַׁלֵּם.
אֲפִלּוּ הָיָה הַדָּבָר הַשָּׁאוּל אוֹ הַמֻּפְקָד אוֹ הַמֻּשְׂכָּר שָׁוֶה פְּרוּטָה – הֲרֵי זֶה הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע עָלָיו. וְאֵין אֶחָד מִן הַשּׁוֹמְרִין צָרִיךְ לְהוֹדָיָה בְּמִקְצָת.
ט. מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה, וְהַשּׁוֹאֵל לִהְיוֹת פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, וְכֵן מַתְנֶה בַּעַל הַפִּקָּדוֹן עַל שׁוֹמֵר חִנָּם אוֹ נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר לִהְיוֹת חַיָּבִין בַּכֹּל כַּשּׁוֹאֵל, שֶׁכָּל תְּנַאי בְּמָמוֹן אוֹ בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁל מָמוֹן קַיָּם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן וְלֹא עֵדִים.
י. טָעַן זֶה שֶׁהָיָה שָׁם תְּנַאי, וְהַשּׁוֹמֵר אוֹמֵר: 'לֹא הָיָה שָׁם תְּנַאי' – נִשְׁבָּע הַשּׁוֹמֵר שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין, וּמְגַלְגֵּל בָּהּ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם תְּנַאי.
יא. טָעַן שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ, וְזֶה אוֹמֵר: 'לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא הַנַּח לְפָנֶיךָ, וְלֹא נַעֲשֵׂיתִי לוֹ שׁוֹמֵר' – נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְכוֹלֵל בִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יָד וְלֹא אִבְּדוֹ בַּיָּדַיִם וְלֹא בִּגְרָם שֶׁגּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם.
יב. זֶה אוֹמֵר: 'הִשְׁאַלְתִּיךָ' אוֹ 'הִשְׂכַּרְתִּיךָ' אוֹ 'הִפְקַדְתִּי אֶצְלְךָ', וְהַלָּה אוֹמֵר: 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם', אוֹ שֶׁאָמַר: 'כֵּן הָיָה, אֲבָל הֶחֱזַרְתִּי לְךָ, וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁמִירָה וְלֹא נִשְׁאֲרָה בֵּינֵינוּ תְּבִיעָה' – הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא הָיָה שָׁם שְׁטָר. אֲבָל אִם הִפְקִיד אֶצְלוֹ אוֹ הִשְׂכִּיר אוֹ הִשְׁאִיל בִּשְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: 'הֶחֱזַרְתִּי לְךָ' – הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר שׁוֹמֵר חִנָּם: 'נִגְנַב' וְ'אָבַד', וְהַשּׁוֹאֵל: 'מֵתָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה' – נֶאֱמָן לוֹמַר: 'הֶחֱזַרְתִּי', וּכְשֵׁם שֶׁאִם טָעַן שֶׁנֶּאֱנַס, נִשְׁבָּע מִן הַתּוֹרָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כָּךְ אִם טָעַן: 'הֶחֱזַרְתִּי' – יִשָּׁבַע כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה, הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם שְׁטָר בְּיַד הַתּוֹבֵעַ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַשּׁוֹמֵר יָכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר: 'נֶאֶנְסוּ', וְלֹא נַצְרִיךְ אוֹתוֹ לְהָבִיא רְאָיָה. אֲבָל אִם הָיָה חַיָּב לְהָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר – אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר: 'הֶחֱזַרְתִּי', אֶלָּא יִשָּׁבַע בַּעַל הַשְּׁטָר בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא הֶחֱזִיר לוֹ, וִישַׁלֵּם.
אֵין לְךָ מִי שֶׁנִּשְׁבָּע מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר כָּךְ וְכָךְ וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, אֶלָּא זֶה הַשּׁוֹמֵר בִּלְבַד שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שְׁטָר. אֲבָל שְׁאָר כָּל הַנִּשְׁבָּעִין בְּדִין 'מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר' – אֵינָן נִשְׁבָּעִין אֶלָּא הֶסֵּת.
אֵינוֹ נִשְׁבָּע. אם נגנב הפיקדון או אבד או נאנס, אינו צריך להישבע שלא פשע כדי להיפטר. וְנוֹשֵׂא שָׂכָר אוֹ שׂוֹכֵר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. אף אם נגנב הפיקדון או אבד שבמקרה רגיל חייב, בדברים אלו פטור. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אם הוסכם ביניהם שהשומר יהיה חייב בדיני השומרים אף בדברים אלו ועשו על כך קניין סודר (ראה הלכות מכירה ה,ה ובביאור שם).