פרק ב', הקדמות, ספר המדע
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ד, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ג בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ג, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ב, הלכות אישות, ספר נשים
כ״א בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"א, הלכות אישות, ספר נשים
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ', הלכות אישות, ספר נשים
י״ט בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ט, הלכות אישות, ספר נשים
י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ח, הלכות אישות, ספר נשים
י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ז, הלכות אישות, ספר נשים
ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט"ז, הלכות אישות, ספר נשים
ט״ו בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות אישות, ספר נשים
י״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות אישות, ספר נשים
י״ג בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות אישות, ספר נשים
י״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות אישות, ספר נשים
י״א בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות אישות, ספר נשים
י׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות אישות, ספר נשים
ט׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות אישות, ספר נשים
ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות אישות, ספר נשים
ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות אישות, ספר נשים
ו׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות אישות, ספר נשים
ה׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות אישות, ספר נשים
ד׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות אישות, ספר נשים
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות אישות, ספר נשים
ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות אישות, ספר נשים
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות אישות, ספר נשים
כ״ט במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים
כ״ח במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים
כ״ז במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים
כ״ו במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מגילה וחנוכה, ספר זמנים
כ״ה במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תעניות, ספר זמנים
כ״ד במרחשוון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תעניות, ספר זמנים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

כא. כָּל אֵלּוּ הַחֲכָמִים הַנִּזְכָּרִים הֵם גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת, מֵהֶם רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וּמֵהֶם רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת, וּמֵהֶם מִסַּנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה, וְעִמָּהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שֶׁשָּׁמְעוּ מֵהֶם וְעִמָּהֶם.
כב. רָבִינָא וְרַב אָשֵׁי הֵם סוֹף חַכְמֵי תַּלְמוּד, וְרַב אָשֵׁי הוּא שֶׁחִבֵּר הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, אַחַר שֶׁחִבֵּר רַבִּי יוֹחָנָן הַתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי בִּכְמוֹ מֵאָה שָׁנָה.
כב. שִׁנְעָר. בבל. בִּכְמוֹ מֵאָה שָׁנָה. כמאה שנים לאחר מכן.
כג. וְעִנְיַן שְׁנֵי הַתַּלְמוּדִין הוּא פֵּרוּשׁ דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה וּבֵאוּר עֲמֻקּוֹתֶיהָ, וּדְבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין מִימוֹת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְעַד חִבּוּר הַתַּלְמוּד. וּמִשְּׁנֵי הַתַּלְמוּדִין וּמִן הַתּוֹסֶפְתָּא וּמִסִּפְרָא וּמִסִּפְרֵי וּמִן הַתּוֹסֶפְתּוֹת – מִכֻּלָּם יִתְבָּאֵר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְהַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר וְהַחַיָּב וְהַפָּטוּר וְהַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל, כְּמוֹ שֶׁהֶעְתִּיקוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה מִסִּינַי.
כג. וּמִן הַתּוֹסֶפְתּוֹת. הברייתות שהוזכרו לעיל הי"ז. שֶׁהֶעְתִּיקוּ. שקיבלו.
כד. גַּם יִתְבָּאֵר מֵהֶם דְּבָרִים שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֹּשֶׁה בְּפֵרוּשׁ "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא יח,ל), שֶׁאָמַר: עָשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי. וְכֵן יִתְבָּאֵר מֵהֶם הַמִּנְהָגוֹת וְהַתַּקָּנוֹת שֶׁהִתְקִינוּ אוֹ שֶׁנָּהֲגוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כְּמוֹ שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר, לְפִי שֶׁאָסוּר לָסוּר מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָסוּר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז,יא, ושם: מִן הַדָּבָר).
כד. הַמִּנְהָגוֹת וְהַתַּקָּנוֹת. שיש סמכות לחכמים לתקן תקנות גם בדברים שאינם סייג לתורה, אלא באים להסדיר הנהגות שבין בני אדם וכן לתקן דברים כלליים בענייני הדת (ראה הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה, הלכות ממרים א,ג, ב,ב).
כה. וְכֵן מִשְׁפָּטִים וְדִינִין פֶּלִאים שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָן מִמֹּשֶׁה, וְדָנוּ בָּהֶן בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁל אוֹתוֹ הַדּוֹר בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, וּפָסְקוּ אוֹתָן הַזְּקֵנִים וְגָמְרוּ שֶׁהַדִּין כָּךְ הוּא – הַכֹּל חִבֵּר רַב אָשֵׁי בַּתַּלְמוּד, מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד יָמָיו.
כה. מִשְׁפָּטִים וְדִינִין פֶּלִאים וכו'. הלכות שלא נתפרשו בתורה (הביטוי על פי דברים יז,ח: "כי יפלא ממך דבר…").
כו. וְחִבְּרוּ חַכְמֵי מִשְׁנָה חִבּוּרִין אֲחֵרִים לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה: רַבִּי הוֹשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ חִבֵּר בֵּאוּר סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל פֵּרֵשׁ מֵ'אֵלֶּה שְׁמוֹת' עַד סוֹף הַתּוֹרָה, וְהוּא הַנִּקְרָא מְכִלְתָּא, וְכֵן רַבִּי עֲקִיבָה חִבֵּר מְכִלְתָּא, וַחֲכָמִים אֲחֵרִים אַחֲרֵיהֶם חִבְּרוּ מִדְרָשׁוֹת – וְהַכֹּל חֻבַּר קֹדֶם הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי.
כו. בֵּאוּר סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. מדרש בראשית רבה (שפותח "רבי הושעיא רבה פתח…"). וְכֵן רַבִּי עֲקִיבָה חִבֵּר מְכִלְתָּא. המכונה אצלנו 'מכילתא דרשב"י'.
כז. נִמְצָא רָבִינָא וְרַב אָשֵׁי וְחַבְרֵיהֶם סוֹף גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּעְתִּיקִים תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְשֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרוֹת וְהִתְקִינוּ תַּקָּנוֹת וְהִנְהִיגוּ מִנְהָגוֹת, וּפָשְׁטוּ גְּזֵרוֹתָם וְתַקָּנוֹתָם וּמִנְהֲגוֹתָם בְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם.
כח. וְאַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַב אָשֵׁי, שֶׁחִבֵּר הַתַּלְמוּד בִּימֵי בְּנוֹ וּגְמָרוֹ, נִתְפַּזְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָאֲרָצוֹת פִּזּוּר יָתֵר, וְהִגִּיעוּ לַקְּצָווֹת וְלָאִיִּים הָרְחוֹקִים, וְרָבָת קְטָטָה בָּעוֹלָם, וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ הַדְּרָכִים בִּגְיָסוֹת, וְנִתְמַעֵט תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלֹא נִתְכַּנְּסוּ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד בִּישִׁיבוֹתֵיהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם.
כט. אֶלָּא מִתְקַבְּצִים יְחִידִים, הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר יי קֹרֵא, בְּכָל עִיר וָעִיר וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְבִינִים בְּחִבּוּרֵי הַחֲכָמִים כֻּלָּם, וְיוֹדְעִים מֵהֶם דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הֵיאַךְ הוּא.
ל. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁעָמַד אַחַר הַתַּלְמוּד בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וְגָזַר אוֹ הִתְקִין אוֹ הִנְהִיג לִבְנֵי מְדִינָתוֹ אוֹ לִבְנֵי מְדִינוֹת – לֹא פָּשְׁטוּ מַעֲשָׂיו בְּכָל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי רֹחַק מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְשִׁבּוּשׁ הַדְּרָכִים וֶהֱיוֹת בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה יְחִידִים, וּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁבְעִים בָּטֵל מִכַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם חִבּוּר הַתַּלְמוּד.
ל. קֹדֶם חִבּוּר הַתַּלְמוּד. לפני שנתחבר התלמוד כספר ערוך.
לא. לְפִיכָךְ אֵין כּוֹפִין אַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ לִנְהֹג בְּמִנְהַג מְדִינָה אַחֶרֶת, וְאֵין אוֹמְרִין לְבֵית דִּין זֶה לִגְזֹר גְּזֵרָה שֶׁגְּזָרָהּ בֵּית דִּין אַחֵר בִּמְדִינָתוֹ. וְכֵן אִם לָמַד אֶחָד מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט כָּךְ הוּא, וְנִתְבָּאֵר לְבֵית דִּין אַחֵר שֶׁעָמַד אַחֲרָיו שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתַּלְמוּד – אֵין שׁוֹמְעִין לָרִאשׁוֹן, אֶלָּא לְמִי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה לִדְבָרָיו, בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן.

תקציר הפרק 

לפעמים, דווקא נפילה נותנת תנופה כדי לעלות! בקריאה ראשונה, הפסקה הבאה מהקדמת הרמב"ם למשנה תורה נראית כמו תיאור של משבר היסטורי: "נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר והגיעו לקצוות ואיים הרחוקים ורבתה קטטה בעולם ונשתבשו הדרכים בגייסות, ונתמעט תלמוד תורה, ולא נכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם, אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה' קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה ועוסקין בתורה", אלא שדווקא נפילה קשה כזו בשיעור לומדי התורה בימים שלאחר חתימת התלמוד הוא מה שהוביל לכך שהרמב"ם אזר כוח וחיבר את משנה תורה, שנועד לכנס לתוכו את כל דיני התורה בשפה ברורה כדי שכל יהודי יוכל ללמוד את התורה כולה בקלות! כך שדווקא הנפילה הקשה היא שנתנה לרמב"ם תנופה כדי לחבר את ספרו העצום שהוא עד היום אבן פינה לכל לומד תורה! ומי יודע אילו פירות מתוקים יביא לעולמנו המשבר שאנו חווים עכשיו, משבר הקורונה?

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן