א. הַבִּכּוּרִים נִתָּנִין לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְהֵן מְחַלְּקִין אוֹתָן בֵּינֵיהֶן כְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהֵן קְרוּיִין תְּרוּמָה, וּלְפִיכָךְ זָר שֶׁאָכַל בִּכּוּרִים בְּכָל מָקוֹם – חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְהוּא שֶׁיֹּאכַל אוֹתָן מֵאַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם.
ב. הָיוּ מִקְצָתָן בִּפְנִים וּמִקְצָתָן בַּחוּץ – זֶה שֶׁבִּפְנִים חַיָּבִין עָלָיו מִיתָה, וַהֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ לְכָל דְּבָרָיו, וְזֶה שֶׁבַּחוּץ הֲרֵי הוּא כַּחֻלִּין לְכָל דְּבָרָיו.
ג. כֹּהֵן שֶׁאָכַל הַבִּכּוּרִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם מֵאַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וכו' וּתְרוּמַת יָדֶךָ" (דברים יב,יז) – וְהֵן הַבִּכּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּרוּמָה.
וְכֵן אִם אֲכָלָן הַכֹּהֵן בִּירוּשָׁלַיִם קֹדֶם הַנָּחָה בָּעֲזָרָה – לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה כְּמִי שֶׁאֲכָלָן בַּחוּץ, לְפִי שֶׁהֵן טְעוּנִין הַנָּחָה בָּעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יי אֱלֹהֶיךָ" (דברים כו,ד, ושם: וְהִנִּיחוֹ, וראה שם כו,י).
ד. וּמִשֶּׁיַּנִּיחֵן הַמֵּבִיא אוֹתָן בָּעֲזָרָה – הֻתְּרוּ לַכֹּהֵן, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְוַדָּה עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין הַקְּרִיאָה מְעַכֶּבֶת אֲכִילָתָן. וּבִכּוּרִים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לִמְחִצָּתָן וְחָזְרוּ – מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה.
ה. אֲכִילַת בִּכּוּרִים כַּאֲכִילַת תְּרוּמָה לְכָל דָּבָר. וְיָתֵר בַּבִּכּוּרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין לָאוֹנֵן, וּטְעוּנִין הֲבָאַת מָקוֹם, וְכֹהֵן טָהוֹר שֶׁאָכַל בִּכּוּרִים טְמֵאִים לוֹקֶה, כְּשֵׁם שֶׁלּוֹקֶה יִשְׂרָאֵל טָהוֹר שֶׁאָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָמֵא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתְּרוּמָה.
ו. וּמִנַּיִן שֶׁהַבִּכּוּרִים אֲסוּרִין לָאוֹנֵן? שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶן: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" (דברים כו,יא) – מִכְּלָל שֶׁהוּא חַיָּב לְאָכְלָן בְּשִׂמְחָה, לֹא בַּאֲנִינוּת. וְהָאוֹכְלָן בַּאֲנִינוּת – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ז. הַבִּכּוּרִים טְעוּנִין כְּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא" (דברים כו,ב). וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְהָבִיא כָּל מִין וָמִין בִּכְלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאִם הִנִּיחָן בִּכְלִי אֶחָד – יָצָא. וְלֹא יְבִיאֵם בְּעִרְבּוּב, אֶלָּא שְׂעוֹרִים מִלְּמַטָּה, וְחִטִּים עַל גַּבֵּיהֶן, וְזֵיתִים עַל גַּבֵּיהֶן, וּתְמָרִים עַל גַּבֵּיהֶן, וְרִמּוֹנִים עַל גַּבֵּיהֶן, וּתְאֵנִים לְמַעְלָה מִן הַכֹּל. וְיִהְיֶה דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּין כָּל מִין וָמִין, כְּגוֹן הוּצִין וְחֵלֶף אוֹ עָלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וּמַקִּיף לַתְּאֵנִים אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁל עֲנָבִים מִבַּחוּץ.
ח. הֱבִיאָם בִּכְלִי מַתָּכוֹת – נוֹטֵל הַכֹּהֵן הַבִּכּוּרִים, וְחוֹזֵר הַכְּלִי לִבְעָלָיו. וְאִם הֱבִיאָן בְּסַלִּים שֶׁל עֲרָבָה וְחֵלֶף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי הַבִּכּוּרִים וְהַסַּלִּים לַכֹּהֲנִים. וְאִם נִטְמְאוּ הַבִּכּוּרִים – אֵין הַסַּלִּים לַכֹּהֲנִים.
ט. כְּשֶׁהָיוּ מְבִיאִין אֶת הַבִּכּוּרִים, הָיוּ מְבִיאִין בְּיָדָם תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְכֵן הָיוּ תּוֹלִים מִצִּדֵּי הַסַּלִּים תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, כְּדֵי לְעַטֵּר אֶת הַבִּכּוּרִים: אֵלּוּ שֶׁעִם הַסַּלִּים הָיוּ קְרֵבִים עוֹלוֹת, וְאֵלּוּ שֶׁבִּידֵיהֶן הָיוּ נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים.
י. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְוַדּוֹת עַל הַבִּכּוּרִים בַּמִּקְדָּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁמְּבִיאָן. מַתְחִיל וְקוֹרֵא: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיי אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ… אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" וכו' (שם כו,ג-ה) עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה, עַד "אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יי" (שם כו,י). וְאֵין קוֹרְאִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ" (שם כו,ה) – בַּלָּשׁוֹן הַזֹּאת.
יא. בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לִקְרוֹת – קוֹרֵא, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת – מַקְרִין אוֹתוֹ. נִמְנְעוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין יוֹדְעִין לִקְרוֹת מִלְּהָבִיא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּלְמוּ. הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.
יב. הַמֵּבִיא אֶת הַבִּכּוּרִים – יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִתְּנָם לְעַבְדּוֹ וּקְרוֹבוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְהַר הַבַּיִת. הִגִּיעַ לְהַר הַבַּיִת – נוֹטֵל אֶת הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל, וְנִכְנָס עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה, וְקוֹרֵא וְעוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיי אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ" (דברים כו,ג), וּמוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֵז בִּשְׂפָתָיו, וְהַכֹּהֵן מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ תַּחְתָּיו וּמֵנִיף, וְקוֹרֵא: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" וכו' (שם כו,ה) עַד שֶׁגּוֹמֵר, וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן, וְיִשְׁתַּחֲוֶה וְיֵצֵא.
וּמִנַּיִן שֶׁהַבִּכּוּרִים טְעוּנִין תְּנוּפָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" (דברים כו,ד) – לְרַבּוֹת הַבִּכּוּרִים לִתְנוּפָה. וּכְשֵׁם שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה, כָּךְ טְעוּנִין קָרְבַּן שְׁלָמִים וְשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" (שם כו,יא), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר בָּרְגָלִים: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (שם טז,יד) – מַה שִּׂמְחַת הֶחָג בִּשְׁלָמִים, אַף כָּאן בִּשְׁלָמִים. וְאֵין הַקָּרְבָּן מְעַכֵּב.
יג. וְאֵימָתַי קוֹרְאִין בְּשִׁיר עֲלֵיהֶן? כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לָעֲזָרָה מַתְחִילִין הָיוּ הַלְוִיִּם וְקוֹרְאִין: "אֲרוֹמִמְךָ יי כִּי דִלִּיתָנִי" וכו' (תהלים ל,ב).
יד. הַבִּכּוּרִים טְעוּנִין לִינָה. כֵּיצַד? הֵבִיא בִּכּוּרָיו לַמִּקְדָּשׁ וְקָרָא וְהִקְרִיב שְׁלָמָיו – לֹא יֵצֵא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מִירוּשָׁלַיִם לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, אֶלָּא יָלִין שָׁם וְיַחֲזֹר לְמָחָר לְעִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ" (דברים טז,ז) – כָּל פּוֹנוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה מִן הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁתָּבֹא לוֹ, לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בַּבֹּקֶר.
טו. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַבִּכּוּרִים טְעוּנִין שִׁבְעָה דְּבָרִים: הֲבָאַת מָקוֹם, וּבִכְלִי, וּקְרִיאָה, וְקָרְבָּן, וְשִׁיר, וּתְנוּפָה, וְלִינָה שָׁם בִּירוּשָׁלַיִם.
