א. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר אֶלָּא עַל פִּי מֻמְחֶה שֶׁנָּתַן לוֹ הַנָּשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת וְאָמַר לוֹ: 'הַתֵּר בְּכוֹרוֹת בְּמוּמָן'. אֲפִלּוּ הָיָה מוּם גָּדוֹל וְגָלוּי לַכֹּל – לֹא יַתִּירוֹ אֶלָּא מֻמְחֶה שֶׁנָּטַל רְשׁוּת. וְכָל הַבְּכוֹרוֹת אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִבְּכוֹרֵי עַצְמוֹ.
ב. אִם אֵין שָׁם מֻמְחֶה, וְהָיָה הַמּוּם מִן הַמּוּמִין הַגְּלוּיִין הַמֻּבְהָקִין, כְּגוֹן שֶׁנִּסְמָת עֵינוֹ אוֹ נִקְטְעָה יָדוֹ אוֹ נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ – הֲרֵי זֶה יִשָּׁחֵט עַל פִּי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת. וְכֵן בְּכוֹר שֶׁיָּצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְנָפַל בּוֹ מוּם מֻבְהָק – הֲרֵי זֶה נִתָּר עַל פִּי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הַכְּנֶסֶת.
ג. אֵין רוֹאִין אֶת הַבְּכוֹר לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן עִמּוֹ, שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ הַמֻּמְחֶה: 'מוּם הוּא וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עָלָיו', וְיֵלֵךְ וְיִשְׁחֲטֶנּוּ לְעַצְמוֹ וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לֶאֱכֹל קָדָשִׁים בַּחוּץ, חָשׁוּד הוּא לִגְזֹל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. לְפִיכָךְ אִם הָיָה חָכָם, וְיָדוּעַ שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ – רוֹאִין לוֹ.
הָיָה הַמּוּם גָּלוּי לַכֹּל, כְּגוֹן שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הוֹאִיל וֶהֱבִיאוֹ לְחָכָם הַמֻּמְחֶה – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ רוֹאִין לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ כֹּהֵן.
ד. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה אֶת מוּמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּם גָּלוּי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה בִּשְׁחִיטָה, כְּגוֹן שֶׁנֶּחְתְּכָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הוֹאִיל וְנִשְׁחַט שֶׁלֹּא עַל פִּי מֻמְחֶה – הֲרֵי זֶה אָסוּר, וְיִקָּבֵר כִּבְכוֹר שֶׁמֵּת.
ה. בְּכוֹר שֶׁהָיְתָה לוֹ בֵּיצָה אַחַת וּשְׁנֵי כִּיסִין, וּבְדָקוֹ הַמֻּמְחֶה, וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל חַרְגּוּזוֹ וּמִעֲכוֹ וְלֹא יָצָאת בֵּיצָה שְׁנִיָּה, וְהִתִּירוֹ הַמֻּמְחֶה, וְנִשְׁחַט, וְנִמְצֵאת הַשְּׁנִיָּה דְּבוּקָה בַּכְּסָלִים – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, הוֹאִיל וּמִעֲכוֹ. אִם לֹא נִמְעַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט עַל פִּי מֻמְחֶה – הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר.
ו. מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה וְרָאָה אֶת הַבְּכוֹר וְנִשְׁחַט עַל פִּיו – הֲרֵי זֶה יִקָּבֵר, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. וְכַמָּה מְשַׁלֵּם? רְבִיעַ לְדַקָּה, וּמֶחֱצָה לְגַסָּה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא יְשַׁלֵּם כָּל דָּמָיו? מִפְּנֵי שֶׁקָּנְסוּ אֶת בַּעַל הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ, וְלֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
ז. הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לִהְיוֹת רוֹאֶה בְּכוֹרוֹת – אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל וְיָדְעוּ בּוֹ חֲכָמִים שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ, וּפָסְקוּ לוֹ שָׂכָר עַל הָרְאִיָּה וְהַבִּקּוּר בֵּין שֶׁנִּמְצָא מוּם בֵּין שֶׁנִּמְצָא תָּמִים. וְלֹא יִטֹּל שָׂכָר עַל בְּהֵמָה זוֹ חוּץ מִפַּעַם אַחַת, וְרוֹאֶה אוֹתָהּ לְעוֹלָם כָּל זְמַן שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חֲשָׁד.
ח. הֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת לִמְכֹּר אוֹתָן לְשֵׁם חֻלִּין – אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּשַׂר צְבָאִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִבְשַׂר עֵגֶל. וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִין, אֲפִלּוּ שֶׁל נְקֵבָה, שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ זַכְרוּתוֹ וְיֹאמַר: 'עוֹר נְקֵבָה הוּא'. וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר, אֲפִלּוּ מְלֻבָּן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר צֹאִי.
אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טָווּי, וּלְבָדִים, וְעוֹרוֹת עֲבוּדִים, שֶׁאֵינוֹ מְעַבֵּד עוֹר בְּכוֹר תָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְפַחֵד לְשַׁהוֹתוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ בּוֹ הַדַּיָּנִין וְיִקְנְסוּ אוֹתוֹ כְּפִי רִשְׁעוֹ.
ט. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְמֻמְחֶה – מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ, וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים, וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱכַל יִקָּבֵר, וְיַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים. וְכֵן הַדִּין בְּמַאֲכִיל אֶת הַטְּרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מֶקַח וּמִמְכָּר.
י. בְּכוֹר שֶׁנִּמְצָא טְרֵפָה: אִם תָּמִים הוּא, וְנִמְצָא טְרֵפָה אַחַר שֶׁהֻפְשַׁט – הָעוֹר יִשָּׂרֵף, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, וְהַבָּשָׂר יִקָּבֵר; וְאִם בְּמוּמוֹ נִשְׁחַט – הַבָּשָׂר יִקָּבֵר, וְיֵאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ; וְהוּא שֶׁנִּשְׁחַט עַל פִּי מֻמְחֶה.
יא. הַבְּכוֹר שֶׁנֶּאֱכַל בְּשָׂרוֹ כַּהֲלָכָה, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם – כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לֵהָנוֹת בְּעוֹרוֹ, כָּךְ נֶהֱנִין בְּגִזָּתוֹ. אֲבָל כָּל צֶמֶר שֶׁנִּגְזַז מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא חַי, אֲפִלּוּ נָשַׁר – הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, אֲפִלּוּ נָשַׁר מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁחִיטָתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר מִיתָתוֹ – הֲרֵי אוֹתוֹ הַצֶּמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ מֵחַיִּים בְּאִסּוּרוֹ עוֹמֵד. וְכֵן בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְעִילָה שֶׁלֹּא גָּזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ אֶלָּא עַל הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר בִּלְבַד, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בָּאִין לְכַפָּרָה, שֶׁמָּא יַשְׁהֶה אוֹתָן אֶצְלוֹ כְּדֵי לִקַּח כָּל הַצֶּמֶר שֶׁיִּנְשֹׁר מֵהֶן, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁמִּצְוָה לְאָכְלוֹ בִּשְׁנָתוֹ, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם.
יב. בְּכוֹר שֶׁהָיָה בּוֹ צֶמֶר מְדֻבְלָל וּשְׁחָטוֹ: אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ מִן הַגִּזָּה – מֻתָּר בַּהֲנָיָה; וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ, וְהוּא הַצֶּמֶר שֶׁעִקָּרוֹ הָפוּךְ כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ – אָסוּר, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנָּשַׁר מֵחַיִּים.
יג. גִּזַּת בְּכוֹר, אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם, שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּגִזֵּי חֻלִּין, אֲפִלּוּ אַחַת בְּכַמָּה אֲלָפִים – הַכֹּל אֲסוּרִין; הֲרֵי הִיא דָּבָר חָשׁוּב, וּמְקַדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא.
הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר הַבְּכוֹר בְּבֶגֶד – יִדָּלֵק. מִצֶּמֶר הַמֻּקְדָּשִׁין – מְקַדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא.
