פרק ג', הלכות חגיגה, ספר קרבנות
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְהִיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף, בְּכָל מוֹצָאֵי שְׁמִטָּה כְּשֶׁיַּעֲלוּ לָרֶגֶל, וְלִקְרוֹת בְּאָזְנֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁהֵן מְזָרְזוֹת אוֹתָן בַּמִּצְווֹת וּמְחַזְּקוֹת יְדֵיהֶם בְּדַת הָאֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל וכו' הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" וכו' (דברים לא,י-יב).
א. בְּכָל מוֹצָאֵי שְׁמִטָּה. בשנה השמינית. כְּשֶׁיַּעֲלוּ לָרֶגֶל. בחג הסוכות (לקמן ה"ג). בְּדַת הָאֱמֶת. באמונה בבורא.
ב. כָּל הַפָּטוּר מִן הָרְאִיָּה – פָּטוּר מִמִּצְוַת הַקְהֵל, חוּץ מִן הַנָּשִׁים וְהַטָּף וְהֶעָרֵל. אֲבָל הַטָּמֵא פָּטוּר מִמִּצְוַת הַקְהֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא,יא), וְזֶה אֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה. וְהַדָּבָר בָּרוּר שֶׁהַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרָגִינָס חַיָּבִין, שֶׁהֲרֵי הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת.
ב. הַפָּטוּר מִן הָרְאִיָּה. לעיל ב,א. וְהֶעָרֵל. פטור מראייה כיוון שמאוס ואינו יכול להביא קרבן, אבל יכול להיכנס להר הבית ועזרת נשים ולכן חייב בהקהל (ריק"ו). הַטָּמֵא פָּטוּר מִמִּצְוַת הַקְהֵל… אֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה. אסור לו להיכנס למקדש (הלכות ביאת מקדש ג,א).
ג. אֵימָתַי הָיוּ קוֹרְאִין? בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת יְמֵי חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁל שָׁנָה שְׁמִינִית. וְהַמֶּלֶךְ הוּא שֶׁיִּקְרָא בְּאָזְנֵיהֶם. וּבְעֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיוּ קוֹרְאִין. וְקוֹרֵא כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב, וְאִם קָרָא מֵעוֹמֵד – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
מֵאֵיכָן הוּא קוֹרֵא? מִתְּחִלַּת חֻמַּשׁ 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים' עַד סוֹף פָּרָשַׁת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' (דברים א,א-ו,ט), וּמְדַלֵּג לִ'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ' (שם יא,יג) וְגוֹמֵר אוֹתָהּ, וּמְדַלֵּג לְ'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר' (שם יד,כב), וְקוֹרֵא מֵ'עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר' עַל הַסֵּדֶר עַד סוֹף בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, עַד "מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" (שם כח,סט), וּפוֹסֵק.
ג. וּבְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. שהייתה ממזרח לעזרה (הלכות בית הבחירה ה,ז).
ד. כֵּיצַד הוּא קוֹרֵא? תּוֹקְעִין בַּחֲצוֹצְרוֹת בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהַקְהִיל אֶת הָעָם, וּמְבִיאִין בִּימָה גְּדוֹלָה, וְשֶׁל עֵץ הָיְתָה, וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע עֶזְרַת הַנָּשִׁים, וְהַמֶּלֶךְ עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ קְרִיאָתוֹ, וְכָל יִשְׂרָאֵל הָעוֹלִין לֶחָג מִתְקַבְּצִין סְבִיבָיו. וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ, כְּדֵי לְהַדְּרוֹ בְּרֹב בְּנֵי אָדָם. וְהַמֶּלֶךְ מְקַבְּלוֹ עוֹמֵד, וְאִם רָצָה – יוֹשֵׁב, וּפוֹתֵחַ וּמְבָרֵךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ כָּל קוֹרֵא בַּתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרֵא הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁאָמַרְנוּ עַד שֶׁהוּא גּוֹמֵר, וְגוֹלֵל וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וּמוֹסִיף שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְאֵלּוּ הֵן:
'רְצֵה יי אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל' וכו', 'מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ' וכו', 'אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים' וכו' עַד 'מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים', כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בַּתְּפִלָּה – הֲרֵי שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת כְּמַטְבְּעָן.
רְבִיעִית מִתְפַּלֵּל עַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיַּעֲמֹד, וְחוֹתֵם בָּהּ: 'הַשּׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן'. חֲמִישִׁית מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּעֲמֹד מַלְכוּתָן, וְחוֹתֵם בָּהּ: 'הַבּוֹחֵר בְּיִשְׂרָאֵל'. שִׁשִּׁית מִתְפַּלֵּל עַל הַכֹּהֲנִים שֶׁיִּרְצֶה הָאֵל עֲבוֹדָתָם, וְחוֹתֵם בָּהּ: 'מְקַדֵּשׁ הַכֹּהֲנִים'. שְׁבִיעִית מִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל בָּהּ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל, וְחוֹתֵם בָּהּ: 'הוֹשַׁע יי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַמְּךָ צְרִיכִין לְהִוָּשַׁע, בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה'.
ד. וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן. היו מעבירים את הספר מאדם לאדם להראות את חשיבות המלך (בדומה לכך ראה הלכות עבודת יום הכיפורים ג,י). חזן הכנסת הוא השמש של בית הכנסת, וראש הכנסת הוא מנהל בית הכנסת. הסגן הוא סגן הכהנים, המשנה לכהן גדול. וְהַמֶּלֶךְ מְקַבְּלוֹ עוֹמֵד וְאִם רָצָה יוֹשֵׁב. לאחר שמקבל את הספר בעמידה יכול, אם הוא רוצה, להתיישב (הר המוריה). וּפוֹתֵחַ וּמְבָרֵךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ כָּל קוֹרֵא בַּתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. "אשר בחר בנו" (הלכות תפילה יב,ה). וְגוֹלֵל. סוגר את ספר התורה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת. "אשר נתן לנו תורת אמת" (שם). וּמוֹסִיף שֶׁבַע בְּרָכוֹת. בדומה לברכות שמוסיף הכהן הגדול לאחר הקריאה בספר התורה ביום הכיפורים (הלכות עבודת יום הכיפורים ג,יא).
הֲרֵי שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת כְּמַטְבְּעָן. כדרך שאנו מתפללים בתפילת העמידה בימים טובים.
ה. הַקְּרִיאָה וְהַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים לא,יא) – בִּלְשׁוֹנָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם לָעוֹזוֹת
ה-ו. לָעוֹזוֹת וְגֵרִים שֶׁאֵינָן מַכִּירִין וכו'. שאינם מבינים לשון הקודש, ואף על פי כן עליהם להכין לבם ולהקשיב.
אֲפִלּוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִין כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חַיָּבִין לִשְׁמֹעַ. לדין דומה ראה הלכות חמץ ומצה ז,א.
ו. וְגֵרִים שֶׁאֵינָן מַכִּירִין – חַיָּבִין לְהָכִין לִבָּם וּלְהַקְשִׁיב אָזְנָם לִשְׁמֹעַ בְּאֵימָה וְיִרְאָה וְגִילָה בִּרְעָדָה, כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ בְּסִינַי.
אֲפִלּוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁיּוֹדְעִין כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חַיָּבִין לִשְׁמֹעַ בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ – מְכַוֵּן לִבּוֹ לִקְרִיאָה זוֹ, שֶׁלֹּא קְבָעָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא לְחַזֵּק דַּת הָאֱמֶת, וְיִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עַתָּה נִצְטַוָּה בָּהּ וּמִפִּי הַגְּבוּרָה שׁוֹמְעָהּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלִיחַ הוּא לְהַשְׁמִיעַ דִּבְרֵי הָאֵל.
ז. יוֹם הַקְהֵל שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת – מְאַחֲרִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתְּחִנּוֹת שֶׁאֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן

ז. יוֹם הַקְהֵל. יום ראשון של חול המועד.

תקציר הפרק 

פרק ג' הלכות חגיגה

פרק אחרון בנושא זה💪🏻💪🏻

מצוות הַקְהֵל

מעמד ההקהל נערך בכל שבע שנים, בתחילת חול המועד של חג הסוכות שאחרי שנת שמיטה.
לקראת הכינוס הגדול עוברים הכוהנים ברחובות ירושלים ובידם חצוצרות, ותוקעים כדי להקהיל את העם לרחבת המקדש.
ברחבה ניצבת בימת עץ שעליה עולה המלך.
כביטוי של כבוד לתורה, עובר ספר התורה בין כמה מבעלי התפקידים הנכבדים שבהר הבית, עד שהוא מגיע למלך.
המלך קורא באוזני העם מספר התורה חלקים מתוך חומש דברים.
לפני ואחרי הקריאה המלך מברך ברכות אחדות, מודה לה', ומתפלל אליו על המקדש ועל עם ישראל.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות חגיגה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.נשים ועבדים וקטנים חייבים בהקהל ופטורים מן הראיה?

2.דוחים "הקהל" שחל בשבת-משום איסור בונה של הבמה?

3.מצוות הקהל כמוה כמתן תורה?

תשובות
1-לא 2-לא 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן