פרק ג', הלכות חובל ומזיק, ספר נזיקין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הַבֹּשֶׁת? הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ; אֵינוֹ דּוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן לַמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאָדָם גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, שֶׁזֶּה שֶׁבִּיְּשׁוֹ זֶה הַקַּל, בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה.
א. הַקַּל. אדם פחוּת.
ב. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הֶעָרֹם אוֹ אֶת מִי שֶׁהוּא בַּמֶּרְחָץ – פָּטוּר. נָשְׁבָה הָרוּחַ וְהָפְכָה שׁוּלָיו עַל פָּנָיו וַהֲרֵי הוּא עָרֹם, וְהוֹסִיף זֶה בְּהַפְשָׁטָתוֹ – חַיָּב בְּבֹשֶׁת, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מְבַיֵּשׁ אֶת זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֹם לַמְבַיֵּשׁ אֶת שֶׁאֵינוֹ עָרֹם. וְכֵן אִם הִגְבִּיהַּ בְּגָדָיו לֵירֵד לַנָּהָר אוֹ שֶׁעָלָה מִן הַנָּהָר, וּבִיְּשׁוֹ – חַיָּב, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מְבַיֵּשׁ זֶה לַמְבַיֵּשׁ אֶת הַמְכֻסֶּה בִּבְגָדָיו.
ב. וְהָפְכָה שׁוּלָיו עַל פָּנָיו. הרימה את החלק התחתון של בגדו. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מְבַיֵּשׁ אֶת זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֹם לַמְבַיֵּשׁ אֶת שֶׁאֵינוֹ עָרֹם. תשלום הבושת במקרים אלו קטן יותר מהמפשיט אדם לבוש לגמרי, משום שלא היה לבוש באופן מלא קודם שביישו.
ג. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁן – חַיָּב בְּבֹשֶׁת. וְאִם מֵת מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ וְלֹא הֵקִיץ וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּזֶה שֶׁבִּיְּשׁוֹ – אֵין גּוֹבִין בֹּשֶׁת זוֹ מִן הַמְבַיֵּשׁ; וְאִם תָּפְשׂוּ הַיּוֹרְשִׁין – אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
ג. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁן חַיָּב בְּבֹשֶׁת. שהרי עתיד להתבייש כשיתעורר. וְאִם מֵת מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ… אֵין גּוֹבִין בֹּשֶׁת זוֹ מִן הַמְבַיֵּשׁ. תשלום זה מוטל בספק, אם פטור מפני שלא ביישו בפועל או חייב מפני הבושת של בני משפחתו (ראה בבלי בבא קמא פו,ב), ולכן אין מוציאים ממון מספק. וְאִם תָּפְשׂוּ הַיּוֹרְשִׁין אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן. ככל ספק ממוני (ראה לעיל ב,יג, הלכות נזקי ממון א,יא).
ד. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַשּׁוֹטֶה – פָּטוּר, וְהַמְבַיֵּשׁ אֶת הַחֵרֵשׁ – חַיָּב. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַגֵּר אוֹ אֶת הָעֶבֶד – חַיָּב. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן: אִם כְּשֶׁמַּכְלִימִין אוֹתוֹ נִכְלָם – חַיָּב; וְאִם אֵינוֹ נִכְלָם – פָּטוּר. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן לַמְבַיֵּשׁ אֶת הַגָּדוֹל, וְלֹא הַמְבַיֵּשׁ אֶת הָעֶבֶד לַמְבַיֵּשׁ בֶּן חֹרִין, וְלֹא מְבַיֵּשׁ חֵרֵשׁ לַמְבַיֵּשׁ פִּקֵּחַ.
ד. הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַשּׁוֹטֶה פָּטוּר. משום שבושת לא שייכת בו כלל. וְהַמְבַיֵּשׁ אֶת הַחֵרֵשׁ חַיָּב. אף שאינו מוגדר כבן דעת לעניינים רבים, מכל מקום אם מביישים אותו הוא נפגע מכך. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן וכו'. שבושתם של מתביישים אלו קטנה יותר.
ה. הַמְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים, אוֹ שֶׁרָקַק עַל בְּגָדָיו – פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְדֹּר בַּדָּבָר בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ. וְאִם בִּיֵּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים – חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ בֹּשֶׁת שְׁלֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּיְּשׁוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים.
כְּבָר נִפְסַק הַדִּין שֶׁכָּל הַמְבַיֵּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים – קוֹנְסִין אוֹתוֹ וְגוֹבִין מִמֶּנּוּ מִשְׁקַל חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים דִּינָר מִן הַזָּהָב, שֶׁהוּא מִשְׁקַל תִּשְׁעָה סְלָעִים פָּחוֹת רְבִיעַ. וְקַבָּלָה הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁגּוֹבִין קְנָס זֶה בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
ה. בִּדְבָרִים. בדיבור. אוֹ שֶׁרָקַק עַל בְּגָדָיו פָּטוּר. מכיוון שלא נגע הרוק בגופו, ואין חייבים על הבושת עד שיעשה מעשה בגופו של המתבייש (ראה רא"ש בבא קמא ח,טו). וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְדֹּר בַּדָּבָר בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ. ראוי לבית דין לקבוע עונש לעושה דברים אלו כדי למנוע תופעות כאלו. וְאִם בִּיֵּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים חַיָּב לְשַׁלֵּם. כמבואר בסמוך.
שֶׁכָּל הַמְבַיֵּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים וכו'. ועוון גדול הוא לבזות את החכמים ומי שעושה זאת אין לו חלק לעולם הבא, ובנוסף לקנס האמור כאן הרי הוא חייב נידוי (ראה הלכות תלמוד תורה ו,יא-יב). מִשְׁקַל חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים דִּינָר מִן הַזָּהָב. שהוא ליטרא זהב (לקמן ה"ו). סְלָעִים. הסלע שווה ארבעה דינרים (ראה לקמן ה"י). בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אף על פי שאין רשות לדייני חוץ לארץ (שאינם סמוכים) לגבות קנסות, ואף לא את הקנסות שקנסו חכמים (ראה הלכות סנהדרין ה,ח-ט), את הקנס על המבייש תלמיד חכם גובים בכל מקום.
ו. מַעֲשִׂים הָיוּ אֶצְלֵנוּ תָּמִיד בְּכָךְ בִּסְפָרַד. וְיֵשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ מוֹחֲלִין עַל זֶה, וְכָךְ נָאֶה לָהֶם, וְיֵשׁ שֶׁתּוֹבֵעַ וְעוֹשִׂין פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן. אֲבָל הַדַּיָּנִים הָיוּ אוֹמְרִין לַמְבַיֵּשׁ: 'חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ לִיטְרָא זָהָב'.
ו. וְכָךְ נָאֶה לָהֶם. שהדרך הראויה לתלמיד חכם היא למחול למבזה אותו (ראה הלכות דעות ה,יג, הלכות תלמוד תורה ז,יג). אֲבָל הַדַּיָּנִים הָיוּ אוֹמְרִין לַמְבַיֵּשׁ חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ לִיטְרָא זָהָב. משום שכך חייב לשלם על פי דין, ואף שייתכן שהתלמיד חכם ימחל על כך.
ז. אַף עַל פִּי שֶׁהַמְבַיֵּשׁ שְׁאָר הָעָם בִּדְבָרִים פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, עָוֹן גָּדוֹל הוּא, וְאֵינוֹ מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לָעָם וּמְבַיְּשָׁן אֶלָּא רָשָׁע שׁוֹטֶה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁכָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל בָּרַבִּים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
ז. שְׁאָר הָעָם. מי שאינו תלמיד חכם. הַמַּלְבִּין פְּנֵי אָדָם. שמחמת הבושה פני חברו מחווירים.
ח. יֵשׁ הַכָּאוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בִּזּוּי וְצַעַר מְעַט וְאֵין בָּהֶן נֶזֶק, וּכְבָר פָּסְקוּ לָהֶם חֲכָמִים דָּמִים קְצוּבִין, וְכָל הַמַּכֶּה חֲבֵרוֹ הַכָּאָה מֵהֶן – מְשַׁלֵּם אוֹתוֹ הַמָּמוֹן הַקָּצוּב, וְכֻלָּן קְנָסוֹת הֵן. וְאוֹתוֹ הַמָּמוֹן הַקָּצוּב הוּא דְּמֵי הַצַּעַר וְהַבֹּשֶׁת וְהָרִפּוּי וְהַשֶּׁבֶת, בֵּין צָרַךְ לִרְפוּאָה וְשֶׁבֶת בֵּין לֹא צָרַךְ – כָּזֶה הוּא מְשַׁלֵּם.
ח. וְכֻלָּן קְנָסוֹת הֵן. שהרי אינם נאמדים לפי תוצאות המעשה. וְאוֹתוֹ הַמָּמוֹן הַקָּצוּב הוּא דְּמֵי הַצַּעַר וְהַבֹּשֶׁת וְהָרִפּוּי וְהַשֶּׁבֶת. הסכום הקצוב כולל את כל ארבעת התשלומים.
ט. וְכַמָּה הוּא מְשַׁלֵּם? הַבּוֹעֵט בַּחֲבֵרוֹ בְּרַגְלוֹ – מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה סְלָעִים. הִכָּהוּ בְּאַרְכֻּבָּתוֹ – מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה סְלָעִים. קִבֵּץ אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמוֹ אוֹגֵד אֲגֻדָּה וְהִכָּהוּ בְּיָדוֹ כְּשֶׁהִיא אֲגוּדָה – מְשַׁלֵּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה סְלָעִים.
תָּקַע אֶת חֲבֵרוֹ בְּכַפּוֹ – מְשַׁלֵּם סֶלַע. סְטָרוֹ עַל פָּנָיו – מְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים סֶלַע. סְטָרוֹ בְּאַחַר יָדוֹ – מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע. וְכֵן אִם צָרַם בְּאָזְנוֹ, אוֹ תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, אוֹ שֶׁרָקַק וְהִגִּיעַ הָרֹק בִּבְשָׂרוֹ, אוֹ שֶׁהֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מֵעָלָיו, אוֹ שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה – מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע.
וְכָזֶה הוּא מְשַׁלֵּם עַל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁבָּעַט בַּחֲבֵרוֹ אַרְבַּע בְּעִיטוֹת, אֲפִלּוּ זוֹ אַחַר זוֹ – מְשַׁלֵּם עֶשְׂרִים סֶלַע; סְטָרוֹ עַל פָּנָיו שְׁתֵּי סְטִירוֹת – מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע; וְכֵן בִּשְׁאָרָן.
ט. בְּרַגְלוֹ. באמצעות רגלו. בְּאַרְכֻּבָּתוֹ. באמצעות הברך. קִבֵּץ אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמוֹ אוֹגֵד אֲגֻדָּה. איגרף את ידו.
תָּקַע אֶת חֲבֵרוֹ בְּכַפּוֹ. היכהו באמצעות כף ידו באחד מחלקי גופו. סְטָרוֹ עַל פָּנָיו. היכהו באמצעות כף ידו בפניו, ויש בכך בושה גדולה יותר מאשר בשאר חלקי גופו. סְטָרוֹ בְּאַחַר יָדוֹ. בגב היד, ויש בכך בושה גדולה יותר מאשר בסטירה בכף היד (פה"מ בבא קמא ח,ו). צָרַם בְּאָזְנוֹ. עיקם וצבט אותה (שם). שֶׁהֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מֵעָלָיו. הסיר מעליו את הבגד העליון. שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה. הוריד ממנה את כיסוי ראשה ונתגלה שערה.
י. כָּל אֵלּוּ הַסְּלָעִים הֵן מִכֶּסֶף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, שֶׁהָיָה בְּכָל סֶלַע חֲצִי דִּינָר כֶּסֶף וּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין וּמֶחֱצָה נְחֹשֶׁת. לְפִיכָךְ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּהַכָּאוֹת אֵלּוּ לְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם שְׁנֵים עָשָׂר סֶלַע וּמֶחֱצָה כֶּסֶף נָקִי.
י. מִכֶּסֶף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וכו'. במטבע הנהוג בזמן תקנה זו היו שבעה חלקים נחושת וחלק אחד כסף (ראה הלכות אישות י,ח), ומכיוון שהסלע שווה ארבעה דינרים, נמצא שחצי דינר מתוך סלע זה הינו כסף והשאר נחושת. הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם שְׁנֵים עָשָׂר סֶלַע וּמֶחֱצָה כֶּסֶף נָקִי. שהם חמישים דינרי כסף, כמשקל דינרי הכסף הנמצא במאה סלע של הכסף שבזמנה של התקנה, וכמו כן עליו להשלים שווי של שלוש מאות וחמישים דינרי נחושת (ראה סמ"ע חו"מ תכ ס"ק ס).
יא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְכֻבָּד. אֲבָל אָדָם שֶׁהוּא מְבֻזֶּה וְאֵינוֹ מַקְפִּיד בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא לְפִי מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִין שֶׁהוּא רָאוּי לִטֹּל. לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם כְּעוּרִין שֶׁאֵינָן מַקְפִּידִין עַל בָּשְׁתָּן, וְכָל הַיּוֹם מְבַזִּין עַצְמָן בְּכָל מִינֵי בִּזּוּי דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, אוֹ כְּדֵי לִטֹּל פְּרוּטָה אַחַת מִן הַלֵּצִים הַמְשַׂחֲקִין עִמָּהֶן.

יא. כְּעוּרִין. שהנהגתם מכוערת. לִטֹּל פְּרוּטָה אַחַת מִן הַלֵּצִים הַמְשַׂחֲקִין עִמָּהֶן. להשתכר בפרוטה מאנשים בטלים שמשתעשעים בהם.

תקציר הפרק 

🤔 זו לא בושה להתבייש
הרשתות החברתיות נתנו נשק עוצמתי בידי כל אדם: ה"שיימינג", בִּיוּש, בעברית. מישהו עשה לך משהו שלא מצא חן בעיניך? קיבלת שירות לא מוצלח? האוכל לא הגיע לשולחן חם? – אין בעיה. פוסט ויראלי קטן ובעל העסק כבר יחפש איפה לקבור את עצמו מבושה… ההלכה מכירה בנזק שעלולה להסב הבושה לנפגע, ולכן היא קובעת שאחד מהתשלומים שהוא מקבל מהפוגע הוא תשלום ה"בושת". ואיך משערים את התשלום? – "לפי המבייש ולפי המתבייש", כי "אינו דומה מתבייש מן הקטן למתבייש מאדם גדול ומכובד" 🤑

🤷‍ עשו לי שיימינג, אפשר לתבוע?
אמנם, מצד ההלכה היבשה "המבייש את חברו בדברים" פטור מהתשלומים, אבל תפקידם של בתי דין שבכל דור ודור לקבוע עונש לעושה דברים מעין אלו כדי למנוע את התופעה. אגב, ההלכה מבחינה בין ביוש תלמידי חכמים לביוש שאר בני העם – אך רק לעניין הפיצוי הכספי, והמעשה עצמו של הלבנת הפנים הוא פסול והרמב"ם מגדירו כ"עון גדול" שעושה רק אדם שהוא "רשע שוטה", ו"כל המלבין פני אדם כשר מישראל ברבים, אין לו חלק לעולם הבא". אז דחילכּ, בלי בושות 🤭

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ג' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.אב שבייש את בנו בן השנתיים לפני אחיו – חייב בבושת?

2.רב שביישוהו – טוב שימחול על כבודו?

3.המבייש את ליצן הכיתה – מתחייב בבושת?

 

 

תשובות
1.לא
2.כן
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן