א. אֵין הַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה עַד שֶׁתִּהְיֶה כָּעֲדָשָׁה מְרֻבַּעַת אוֹ יָתֵר עַל זֶה. וְכַמָּה שִׁעוּרָהּ? כְּדֵי צְמִיחַת אַרְבַּע שְׂעָרוֹת, שְׁתַּיִם אֹרֶךְ וּשְׁתַּיִם רֹחַב. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה הַמִּחְיָה בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת, וְהַבַּהֶרֶת מַקֶּפֶת אוֹתָהּ מִכָּל צַד, וְהִיא יְתֵרָה עַל הַמִּחְיָה רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִכָּל צַד אוֹ יָתֵר.
אֲבָל אִם הָיְתָה הַמִּחְיָה בְּצַד הַבַּהֶרֶת – אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה. הָיְתָה מְפֻזֶּרֶת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בָּשָׂר חַי כְּחַרְדָּל בְּמָקוֹם זֶה וּבָשָׂר חַי כְּחַרְדָּל בְּמָקוֹם אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת – אֵינָן מִצְטָרְפִין לְכָעֲדָשָׁה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת כַּעֲדָשָׁה מְרֻבַּעַת אוֹ יָתֵר.
אֲבָל אִם הָיְתָה הַמִּחְיָה בְּצַד הַבַּהֶרֶת – אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה. הָיְתָה מְפֻזֶּרֶת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בָּשָׂר חַי כְּחַרְדָּל בְּמָקוֹם זֶה וּבָשָׂר חַי כְּחַרְדָּל בְּמָקוֹם אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת – אֵינָן מִצְטָרְפִין לְכָעֲדָשָׁה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת כַּעֲדָשָׁה מְרֻבַּעַת אוֹ יָתֵר.
ב. הַמִּחְיָה מְטַמְּאָה בְּכָל מַרְאֶה, בֵּין שֶׁהָיָה מַרְאֵה הַמִּחְיָה אָדֹם אוֹ שָׁחֹר אוֹ לָבָן, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַלֹּבֶן מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַלֹּבֶן מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל א,ב, שבכגון כך הרי היא בהרת ולא מחיה.
ג. אֵין הַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּגוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת. כֵּיצַד? בַּהֶרֶת שֶׁהָיָה בְּאֶמְצָעָהּ שְׁחִין אוֹ מִכְוָה אוֹ מִחְיָתָן אוֹ בֹּהַק, וְהַמִּחְיָה בְּתוֹךְ הַשְּׁחִין אוֹ בְּתוֹךְ הַמִּכְוָה אוֹ בְּתוֹךְ מִחְיָתָן אוֹ בְּתוֹךְ הַבֹּהַק, אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּחְיָה בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת – אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַשְּׁחִין אוֹ הַמִּכְוָה אוֹ מִחְיָתָן אוֹ בְּתוֹךְ הַבֹּהַק.
וְכֵן אִם הִקִּיף הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיָתוֹ וְהַמִּכְוָה אוֹ מִחְיָתָהּ וְהַבֹּהַק אֶת הַמִּחְיָה, אוֹ שֶׁנִּסְמַךְ אֶחָד מֵהֶם לַמִּחְיָה מִצִּדָּהּ, אוֹ שֶׁחָלַק אֶחָד מֵהֶן אֶת הַמִּחְיָה וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ – אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה, וַהֲרֵי זוֹ כְּבַהֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, וְיַסְגִּיר.
הָלְכוּ לָהֶן הַשְּׁחִין אוֹ הַמִּכְוָה אוֹ הַבֹּהַק שֶׁהָיוּ תַּחַת הַמִּחְיָה אוֹ שֶׁהָיוּ בְּצִדָּהּ אוֹ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אוֹתָהּ אוֹ שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ, וְנִמְצֵאת הַמִּחְיָה לְבַדָּהּ בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן אוֹ בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי – הֲרֵי זֶה יַחֲלִיט. וְאִם לֹא הָלְכוּ לָהֶן – יִפְטֹר.
וְכֵן אִם הִקִּיף הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיָתוֹ וְהַמִּכְוָה אוֹ מִחְיָתָהּ וְהַבֹּהַק אֶת הַמִּחְיָה, אוֹ שֶׁנִּסְמַךְ אֶחָד מֵהֶם לַמִּחְיָה מִצִּדָּהּ, אוֹ שֶׁחָלַק אֶחָד מֵהֶן אֶת הַמִּחְיָה וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ – אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה, וַהֲרֵי זוֹ כְּבַהֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, וְיַסְגִּיר.
הָלְכוּ לָהֶן הַשְּׁחִין אוֹ הַמִּכְוָה אוֹ הַבֹּהַק שֶׁהָיוּ תַּחַת הַמִּחְיָה אוֹ שֶׁהָיוּ בְּצִדָּהּ אוֹ שֶׁהָיוּ מַקִּיפִין אוֹתָהּ אוֹ שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ, וְנִמְצֵאת הַמִּחְיָה לְבַדָּהּ בְּתוֹךְ הַבַּהֶרֶת בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן אוֹ בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי – הֲרֵי זֶה יַחֲלִיט. וְאִם לֹא הָלְכוּ לָהֶן – יִפְטֹר.
ג. עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּגוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת כֵּיצַד וכו'. כל ההלכה התבארה לעיל ב,ד-ה ביחס לשער הלבן. מִחְיָתָן. מחית השחין והמכווה.
ד. הַמִּחְיָה – סִימַן טֻמְאָה לְעוֹלָם, בֵּין שֶׁקָּדְמָה מִחְיָה אֶת הַבַּהֶרֶת בֵּין שֶׁקָּדְמָה בַּהֶרֶת אֶת הַמִּחְיָה, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ: 'וְהִיא הָפְכָה'.
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת" (ויקרא יג,י) – אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן, לַשֵּׂעָר וְלַמִּחְיָה, אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵהֶן סִימַן טֻמְאָה, וְלֹא נֶאֱמַר שֵׂעָר לָבָן עִם הַמִּחְיָה אֶלָּא לִתֵּן שִׁעוּר לַמִּחְיָה, שֶׁתִּהְיֶה כְּדֵי לְקַבֵּל שֵׂעָר לָבָן שֶׁהוּא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת" (ויקרא יג,י) – אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן, לַשֵּׂעָר וְלַמִּחְיָה, אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵהֶן סִימַן טֻמְאָה, וְלֹא נֶאֱמַר שֵׂעָר לָבָן עִם הַמִּחְיָה אֶלָּא לִתֵּן שִׁעוּר לַמִּחְיָה, שֶׁתִּהְיֶה כְּדֵי לְקַבֵּל שֵׂעָר לָבָן שֶׁהוּא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
ד. הַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה לְעוֹלָם וכו'. בניגוד לשער לבן (לעיל ב,ו).
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת. ובפסוק אחר כך נאמר: "וטמאו הכהן", ואפשר להבין שכדי שהנגע ייטמא צריך את שני הסימנים. אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן. אין צריך ששניהם יהיו בנגע על מנת לטמא אותו אלא די באחד מהם. וְלֹא נֶאֱמַר שֵׂעָר לָבָן עִם הַמִּחְיָה אֶלָּא וכו'. שהרי השער הלבן כסימן טומאה הוזכר כבר לבדו בפסוקים הקודמים. שֶׁתִּהְיֶה כְּדֵי לְקַבֵּל שֵׂעָר לָבָן שֶׁהוּא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. לאורך ולרוחב (לעיל ה"א).
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן וּמִחְיַת בָּשָׂר חַי בַּשְׂאֵת. ובפסוק אחר כך נאמר: "וטמאו הכהן", ואפשר להבין שכדי שהנגע ייטמא צריך את שני הסימנים. אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁנֵיהֶן. אין צריך ששניהם יהיו בנגע על מנת לטמא אותו אלא די באחד מהם. וְלֹא נֶאֱמַר שֵׂעָר לָבָן עִם הַמִּחְיָה אֶלָּא וכו'. שהרי השער הלבן כסימן טומאה הוזכר כבר לבדו בפסוקים הקודמים. שֶׁתִּהְיֶה כְּדֵי לְקַבֵּל שֵׂעָר לָבָן שֶׁהוּא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. לאורך ולרוחב (לעיל ה"א).
ה. בַּהֶרֶת כִּגְרִיס מְצֻמְצָם וּבְאֶמְצָעָהּ מִחְיָה כַּעֲדָשָׁה מְצֻמְצֶמֶת – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט. נִתְמַעֲטָה הַבַּהֶרֶת אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַמִּחְיָה – טָהוֹר. וְכֵן אִם רָבְתָה הַמִּחְיָה שֶׁבְּתוֹךְ בַּהֶרֶת זוֹ – טָהוֹר, שֶׁאֵין הַבַּהֶרֶת מְטַמְּאָה בַּמִּחְיָה עַד שֶׁתִּהְיֶה יְתֵרָה עַל הַמִּחְיָה רֹחַב שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מִכָּל צַד.
הָיְתָה הַמִּחְיָה פְּחוּתָה מִכָּעֲדָשָׁה, וְרָבָת הַמִּחְיָה עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית כָּעֲדָשָׁה – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט. נִתְמַעֲטָה הַמִּחְיָה מִמַּה שֶּׁהָיְתָה אוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ – הֲרֵי זֶה כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וְאֵין כָּאן סִימַן טֻמְאָה.
הָיְתָה הַמִּחְיָה פְּחוּתָה מִכָּעֲדָשָׁה, וְרָבָת הַמִּחְיָה עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית כָּעֲדָשָׁה – הֲרֵי זֶה מֻחְלָט. נִתְמַעֲטָה הַמִּחְיָה מִמַּה שֶּׁהָיְתָה אוֹ שֶׁהָלְכָה לָהּ – הֲרֵי זֶה כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וְאֵין כָּאן סִימַן טֻמְאָה.
ה. כִּגְרִיס מְצֻמְצָם. בדיוק בגודל גריס, שהוא השיעור המינימלי של הבהרת (לעיל א,ז). אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַמִּחְיָה טָהוֹר. ובמקרה זה אין מסגירים את הבהרת, מפני שבהרת שהלכו ממנה סימני הטומאה, שוב אין מסגירים אותה (לקמן ד,ח). רָבְתָה. גדלה.
נִתְמַעֲטָה הַמִּחְיָה מִמַּה שֶּׁהָיְתָה. שהמחיה הפחותה מכעדשה לא גדלה אלא נתמעטה עוד יותר משיעורה. הֲרֵי זֶה כְּמוֹת שֶׁהָיָה. ויש להסגיר את הבהרת. וְאֵין כָּאן סִימַן טֻמְאָה. ואין אומרים שנחשב לפשיון, שאין הנגע פושה פנימה לתוך עצמו (לקמן ד,א).
נִתְמַעֲטָה הַמִּחְיָה מִמַּה שֶּׁהָיְתָה. שהמחיה הפחותה מכעדשה לא גדלה אלא נתמעטה עוד יותר משיעורה. הֲרֵי זֶה כְּמוֹת שֶׁהָיָה. ויש להסגיר את הבהרת. וְאֵין כָּאן סִימַן טֻמְאָה. ואין אומרים שנחשב לפשיון, שאין הנגע פושה פנימה לתוך עצמו (לקמן ד,א).
ו. בַּהֶרֶת יְתֵרָה מִכַּגְּרִיס וּבָהּ מִחְיָה יְתֵרָה מִכָּעֲדָשָׁה, וְרָבוּ אוֹ שֶׁנִּתְמַעֲטוּ – טָמֵא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּתְמַעֵט הַבַּהֶרֶת מִכַּגְּרִיס, וְלֹא תִּתְמַעֵט הַמִּחְיָה מִכָּעֲדָשָׁה, וְלֹא תִּקְרַב הַמִּחְיָה לְסוֹף הַבַּהֶרֶת בְּפָחוֹת מִכְּדֵי צְמִיחַת שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"א.
ז. בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס, וּבָשָׂר חַי כָּעֲדָשָׁה אוֹ יָתֵר מַקִּיף אוֹתָהּ מִבַּחוּץ, וּבַהֶרֶת שְׁנִיָּה מַקֶּפֶת אֶת הַבָּשָׂר הַחַי – הֲרֵי הַבַּהֶרֶת הַפְּנִימִית לְהַסְגִּיר, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ סִימַן טֻמְאָה, וּבַהֶרֶת הַחִיצוֹנָה לְהַחֲלִיט, שֶׁהֲרֵי הַמִּחְיָה בְּאֶמְצָעָהּ. נִתְמַעֵט הַבָּשָׂר הַחַי שֶׁבֵּינֵיהֶן אוֹ שֶׁהָלַךְ כֻּלּוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה מִתְמַעֵט וְכָלֶה מִבִּפְנִים בֵּין שֶׁהָיָה מִתְמַעֵט מִבַּחוּץ – הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן כְּבַהֶרֶת אַחַת שֶׁאֵין בָּהּ סִימַן טֻמְאָה.
ז. וּבָשָׂר חַי כָּעֲדָשָׁה אוֹ יָתֵר מַקִּיף אוֹתָהּ מִבַּחוּץ. רצועה של בשר חי ברוחב של עדשה לכל הפחות מקיף את הבהרת. וּבַהֶרֶת הַחִיצוֹנָה לְהַחֲלִיט שֶׁהֲרֵי הַמִּחְיָה בְּאֶמְצָעָהּ. שאין הבהרת הפנימית פוסלת את המחיה מלהיות סימן טומאה לבהרת החיצונה.
ח. בַּהֶרֶת שֶׁהָיְתָה בְּרֹאשׁ אֵבֶר מִן הָאֵבָרִים, וְהַמִּחְיָה בְּאֶמְצַע הַבַּהֶרֶת בְּרֹאשׁ הָאֵבֶר – אֵינָהּ סִימַן טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּחְיָה חוֹלֶקֶת אֶת הַנֶּגַע, וְנִמְצָא מִקְצָתוֹ שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד מִכָּאן וּמִקְצָתוֹ שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד מִכָּאן, וְנֶאֱמַר בַּנְּגָעִים: "וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן" (ויקרא יג,ג ועוד) – שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה הַנֶּגַע כֻּלּוֹ כְּאַחַת.
וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בַּמִּחְיָה: רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הָעֲטָרָה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה. אֲבָל רָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁל אִישׁ, וְהַיַּבֹּלֶת, וְדִלְדּוּלִין – מִטַּמְּאִין בַּמִּחְיָה.
וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בַּמִּחְיָה: רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הָעֲטָרָה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה. אֲבָל רָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁל אִישׁ, וְהַיַּבֹּלֶת, וְדִלְדּוּלִין – מִטַּמְּאִין בַּמִּחְיָה.
ח. בְּרֹאשׁ אֵבֶר מִן הָאֵבָרִים. המפורטים לקמן.
וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵבָרִים וכו'. רשימה זו מופיעה לעניין אחר בהלכות עבדים ה,ה. וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם. שפת האוזן כולה. וְרֹאשׁ הָעֲטָרָה. ראש איבר המין של האיש. וְרָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה. פטמות השדיים. וְהַיַּבֹּלֶת וְדִלְדּוּלִין. מחיה הנמצאת בראש יבלת או דלדולי בשר היוצאים מן הגוף.
וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵבָרִים וכו'. רשימה זו מופיעה לעניין אחר בהלכות עבדים ה,ה. וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם. שפת האוזן כולה. וְרֹאשׁ הָעֲטָרָה. ראש איבר המין של האיש. וְרָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה. פטמות השדיים. וְהַיַּבֹּלֶת וְדִלְדּוּלִין. מחיה הנמצאת בראש יבלת או דלדולי בשר היוצאים מן הגוף.
ט. וְכָל רָאשֵׁי אֵבָרִים אֵלּוּ שֶׁהָיָה מְקוֹמָן יוֹשֵׁב כַּגְּרִיס – מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. אֲבָל אִם הָיוּ עֲגֻלִּין כְּרֹב בְּרִיַּת בְּנֵי אָדָם – טְהוֹרִין. כֵּיצַד? בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס בְּרֹאשׁ חָטְמוֹ אוֹ בְּרֹאשׁ אֶצְבָּעוֹ, שׁוֹפַעַת אֵילָךְ וָאֵילָךְ – טָהוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן" (שם) – עַד שֶׁיִּרְאֵהוּ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד.
ט. שֶׁהָיָה מְקוֹמָן יוֹשֵׁב כַּגְּרִיס. שיש בהם מקום שטוח בשיעור גריס.
כְּחַרְדָּל. כגודל של זרע החרדל, שהוא קטן מעדשה.