א. מִי שֶׁהָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ – הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף וּמְכַסֶּה דָּמָם. וְאִם אֵין לוֹ עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר הָרָאוּי – הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט; וְאִם עָבַר וְשָׁחַט – לֹא יְכַסֶּה דָּמָם עַד לָעֶרֶב. וְכֵן בְּרִיָּה שֶׁהִיא סָפֵק אִם חַיָּה הִיא אִם בְּהֵמָה – אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב; וְאִם שָׁחַט – לֹא יְכַסֶּה דָּמוֹ עַד לָעֶרֶב, אֲפִלּוּ הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר, שֶׁמָּא יֹאמַר הָרוֹאֶה: חַיָּה וַדָּאִית הוּא וּלְפִיכָךְ כִּסָּה דָּמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְיָבֹא הָרוֹאֶה לְהַתִּיר חֶלְבּוֹ.

ב. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – לֹא יְכַסֶּה דָּמָם בְּיוֹם טוֹב. שָׁחַט בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב וְנִתְעָרֵב דָּמָם – לֹא יְכַסֶּה אוֹתוֹ עַד לָעֶרֶב, וְאִם הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן אוֹ אֵפֶר וְיָכוֹל לְכַסּוֹת הַכֹּל בִּדְקִירָה אַחַת – הֲרֵי זֶה יְכַסֵּהוּ.

ג. הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב – מֻתָּר לוֹ לִתְלֹשׁ צֶמֶר לִמְקוֹם הַסַּכִּין בְּיָדוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא יִשָּׁאֵר שָׁם מְסֻבָּךְ בִּשְׁאָר צֶמֶר הַצַּוָּאר. אֲבָל בָּעוֹף – לֹא יִמְרֹט, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דַּרְכּוֹ, וְנִמְצָא תּוֹלֵשׁ בְּיוֹם טוֹב.

ד. הַמַּפְשִׁיט עוֹר הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב – לֹא יִמְלָחֶנּוּ, שֶׁזֶּה עִבּוּד הוּא, וְנִמְצָא עוֹשֶׂה מְלָאכָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, אֲבָל נוֹתְנוֹ לִפְנֵי בֵּית הַדְּרִיסָה כְּדֵי שֶׁיִּדְרְסוּ עָלָיו וְלֹא יִפָּסֵד. וְלֹא הִתִּירוּ דָּבָר זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלִּשְׁחֹט. וּמֻתָּר לִמְלֹחַ בָּשָׂר לְצָלִי עַל גַּבֵּי הָעוֹר, וּמַעֲרִימִים בְּדָבָר זֶה. כֵּיצַד? מוֹלֵחַ מְעַט בָּשָׂר בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן, עַד שֶׁיִּמָּלַח הָעוֹר כֻּלּוֹ.

ה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמוֹלֵחַ לְצָלִי, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ מֶלַח הַרְבֵּה. אֲבָל לִקְדֵרָה – אָסוּר לִמְלֹחַ עַל הָעוֹר. וְכֵן אֵין מוֹלְחִין אֶת הַחֲלָבִים וְאֵין מְהַפְּכִין בָּהֶן וְאֵין שׁוֹטְחִין אוֹתָן בָּרוּחַ עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה.

ו. הַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּהֵמָה – לֹא יַרְגִּיל בְּיוֹם טוֹב. כֵּיצַד הוּא הַמַּרְגִּיל? זֶה שֶׁיּוֹצִיא כָּל הַבָּשָׂר מֵרֶגֶל אַחַת כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא כָּל הָעוֹר שָׁלֵם וְלֹא יִקָּרַע, מִפְּנֵי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּהֶפְשֵׁט זֶה טֹרַח גָּדוֹל, וְאֵין בּוֹ צֹרֶךְ לַמּוֹעֵד. וְכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת בֵּית יָד בַּבָּשָׂר, וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּסַכִּין, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת סִימָן בַּבָּשָׂר.

ז. מוֹלְגִין אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרַגְלַיִם וּמְהַבְהֲבִין אוֹתָן בָּאוּר, אֲבָל אֵין טוֹפְלִין אוֹתָן בְּחַרְסִית וְלֹא בַּאֲדָמָה, וְאֵין גּוֹזְזִין אוֹתָן בְּמִסְפָּרַיִם. וְכֵן אֵין גּוֹזְזִין אֶת הַיָּרָק בְּתִסְפֹּרֶת שֶׁלּוֹ, אֲבָל מְתַקְּנִין אֶת הָאֹכֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קוֹצִים כְּגוֹן קִנְרֵס וְעַכָּבִיּוֹת בְּתִסְפֹּרֶת.

ח. מֻתָּר לָלוּשׁ עִסָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹם טוֹב. וְהַלָּשׁ עִסָּה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – אֵין מַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה בְּיוֹם טוֹב. וְאִם לָשָׁהּ בְּיוֹם טוֹב – מַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן. וְאִם הָיְתָה עִסָּה טְמֵאָה אוֹ שֶׁנִּטְמֵאת הַחַלָּה – לֹא יְבַשֵּׁל אֶת הַחַלָּה, שֶׁאֵין מְבַשְּׁלִין בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא לֶאֱכֹל, וְזוֹ לִשְׂרֵפָה עוֹמֶדֶת. וְכֵן אֵין שׂוֹרְפִין אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁשְּׂרֵפַת קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף" (ויקרא ז,יט), וַעֲשִׂיַּת מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ – עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.

ט. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה בָּהּ? יַנִּיחֶנָּה עַד הָעֶרֶב וְיִשְׂרֹף אוֹתָהּ. הָיָה יוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח, שֶׁאִם יַנִּיחֶנָּה תַּחֲמִיץ – לֹא יַפְרִישׁ אֶת הַחַלָּה בָּצֵק, אֶלָּא יֹאפֶה אֶת כָּל הָעִסָּה הַטְּמֵאָה, וְאַחַר כָּךְ יַפְרִישׁ הַחַלָּה לֶחֶם.

י. אֵין אוֹפִין בְּפֻרְנֵי חֲדָשָׁה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּפָּחֵת וְתַפְסִיד הַלֶּחֶם, וְיִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב. אֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין אֶת הָאֵפֶר שֶׁבָּהֶן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לֶאֱפוֹת בּוֹ אוֹ לִצְלוֹת אֶלָּא אִם כֵּן גָּרַף – מֻתָּר. וְסוֹתְמִין פִּי הַתַּנּוּר בְּטִיט וְרֶפֶשׁ שֶׁסְּבִיבוֹת הַנָּהָר, וְהוּא שֶׁרִכְּכוֹ מֵאֶמֶשׁ. אֲבָל לְגַבֵּל טִיט בְּיוֹם טוֹב – אָסוּר. וּמֻתָּר לְגַבֵּל אֶת הָאֵפֶר לִסְתֹּם בּוֹ פִּי הַתַּנּוּר.

יא. תַּנּוּר וְכִירַיִם חֲדָשִׁים – אֵין סָכִין אוֹתָן בְּשֶׁמֶן בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין שָׁטִין אוֹתָן בְּמַטְלִית, וְאֵין מְפִיגִין אוֹתָן בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְחַסְּמָן. וְאִם בִּשְׁבִיל לֶאֱפוֹת בָּהֶן – מֻתָּר. אֵין מְלַבְּנִין אֶת הָאֲבָנִים לִצְלוֹת אוֹ לֶאֱפוֹת עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁמְּחַסְּמָן. וּמַסִּיקִין וְאוֹפִין בְּפֻרְנֵי, וּמְחִמִּין חַמִּין בְּאַנְטִיכִי.

יב. אֵין עוֹשִׂין גְּבִינָּה בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאִם גִּבֵּן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – אֵין בָּזֶה חֶסְרוֹן טַעַם. אֲבָל דָּכִין אֶת הַתְּבָלִים כְּדַרְכָּן, שֶׁאִם יָדוּךְ אוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב יָפוּג טַעְמָן. אֲבָל מֶלַח אֵינוֹ נִדּוֹךְ בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן הִטָּה הַמַּכְתֵּשׁ אוֹ שֶׁיָּדֹק בַּקְּעָרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, כְּדֵי שֶׁיְּשַׁנֶּה, שֶׁאִם שָׁחַק הַמֶּלַח מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – לֹא יָפוּג טַעְמוֹ. וְאֵין שׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶן, אֶלָּא דָּךְ אוֹתָן בַּמְּדוֹכָה כְּכָל הַתְּבָלִים.

יג. אֵין כּוֹתְשִׁין אֶת הָרִיפוֹת בְּמַכְתֶּשֶׁת גְּדוֹלָה, אֲבָל כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה, שֶׁזֶּה הוּא הַשִּׁנּוּי שֶׁלָּהּ. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֲפִלּוּ בִּקְטַנָּה אָסוּר, שֶׁהַתְּבוּאָה שֶׁלָּהֶן טוֹבָה הִיא, וְאִם כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֵין בְּכָךְ הֶפְסֵד.

יד. הַקֶּמַח, אַף עַל פִּי שֶׁרִקְּדוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְהֵסִיר מִמֶּנּוּ הַסֻּבִּין – אֵין מְרַקְּדִין אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן נָפַל לְתוֹכוֹ צְרוֹר אוֹ קֵיסָם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאִם שִׁנָּה – מֻתָּר. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁיְּרַקֵּד מֵאֲחוֹרֵי הַנָּפָה אוֹ שֶׁיְּרַקֵּד עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, וְכַיּוֹצֵא בְּשִׁנּוּי זֶה.

טו. מוֹלְלִין מְלִילוֹת וּמְפָרְכִין קִטְנִיּוֹת בְּיוֹם טוֹב, וּמְנַפֵּחַ עַל יָד עַל יָד בְּכָל כֹּחוֹ וְאוֹכֵל, וַאֲפִלּוּ בְּקָנוֹן אוֹ בְּתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְּטַבְלָה וְלֹא בִּכְבָרָה. וְכֵן הַבּוֹרֵר קִטְנִיּוֹת בְּיוֹם טוֹב – בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְּנָפָה וְלֹא בְּטַבְלָה וְלֹא בִּכְבָרָה.

טז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה עַל הַפְּסֹלֶת. אֲבָל אִם הָיְתָה הַפְּסֹלֶת מְרֻבָּה עַל הָאֹכֶל – בּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת. וְאִם הָיָה טֹרַח בִּבְרִירַת הַפְּסֹלֶת מִן הָאֹכֶל יָתֵר מִטֹּרַח בְּרִירַת הָאֹכֶל מִן הַפְּסֹלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהָאֹכֶל מְרֻבֶּה – בּוֹרֵר אֶת הָאֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסֹלֶת.

יז. אֵין מְסַנְּנִין אֶת הַחַרְדָּל בַּמַּסְנֶנֶת שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּבוֹרֵר. אֲבָל נוֹתְנִין בֵּיצָה בְּמַסְנֶנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְהוּא מִסְתַּנֵּן מֵאֵלָיו. וְאִם הָיְתָה מַשְׁמֶרֶת תְּלוּיָה – מֻתָּר לִתֵּן לָהּ יַיִן בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא יִתְלֶה בַּתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וּמַעֲרִים וְתוֹלֶה אֶת הַמַּשְׁמֶרֶת לִתְלוֹת בָּהּ רִמּוֹנִים, וְתוֹלֶה בָּהּ רִמּוֹנִים וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לְתוֹכָהּ שְׁמָרִים.