פרק ג', הלכות יסודי התורה, ספר המדע
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. וְהַגַּלְגַּלִּים הֵם הַנִּקְרָאִים שָׁמַיִם, וְרָקִיעַ, וּזְבוּל, וַעֲרָבוֹת, וְהֵם תִּשְׁעָה גַּלְגַּלִּים: גַּלְגַּל הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ גַּלְגַּל שֶׁבּוֹ הַכּוֹכָב שֶׁנִּקְרָא כּוֹכָב, וְגַלְגַּל שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁבּוֹ נֹגַהּ, וְגַלְגַּל רְבִיעִי שֶׁבּוֹ חַמָּה, וְגַלְגַּל חֲמִישִׁי שֶׁבּוֹ מַאְדִּים, וְגַלְגַּל שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ כּוֹכָב צֶדֶק, וְגַלְגַּל שְׁבִיעִי שֶׁבּוֹ שַׁבְּתַאי, וְגַלְגַּל שְׁמִינִי שֶׁבּוֹ שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִים בָּרָקִיעַ, וְגַלְגַּל תְּשִׁיעִי הוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּכָל יוֹם מִן מִזְרָח לְמַעֲרָב.
וְהוּא הַמַּקִּיף אֶת הַכֹּל וּמְסַבֵּב אֶת הַכֹּל. וְזֶה שֶׁתִּרְאֶה כָּל הַכּוֹכָבִים כְּאִלּוּ הֵן כֻּלָּן בְּגַלְגַּל אֶחָד, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה – מִפְּנֵי שֶׁהַגַּלְגַּלִּים טְהוֹרִים וְזַכִּים כַּזְּכוּכִית וְכַסַּפִּיר, וּלְפִיכָךְ רוֹאִין כּוֹכָבִים שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשְּׁמִינִי מִתַּחַת גַּלְגַּל הָרִאשׁוֹן.
א. וְהַגַּלְגַּלִּים. לשיטת הרמב"ם הגלגלים הם ישויות ממשיות שהן כעין גלגל גשמי העשוי כמעטפת הכדור. וגרמי השמים סובבים בתוך הגלגלים ועל ידם. הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ. הקרוב ביותר אל הארץ. כּוֹכָב. ונקרא בימינו כוכב חמה ('מרקורי'). שֶׁבּוֹ חַמָּה. השמש. גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּכָל יוֹם מִן מִזְרָח לְמַעֲרָב. כלומר בגלגל החיצוני ביותר אין כוכב או גרם שמים מסוים, אלא הוא מסתובב באופן תמידי ורצוף (ממזרח מערבה וחוזר חלילה), ובכוח סיבובו המתמיד של גלגל זה מסתובבים שאר הגלגלים, הצמודים אליו.
טְהוֹרִים וְזַכִּים כַּזְּכוּכִית וְכַסַּפִּיר. שקופים לגמרי.
ב. כָּל גַּלְגַּל וְגַלְגַּל מִשְּׁמוֹנַת הַגַּלְגַּלִּים שֶׁבָּהֶם הַכּוֹכָבִים נֶחֱלָק לְגַלְגַּלִּים הַרְבֵּה זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, כְּמוֹ גִּלְדֵי בְּצָלִים, מֵהֶם גַּלְגַּלִּים סוֹבְבִים מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וּמֵהֶם סוֹבְבִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, כְּמוֹ הַגַּלְגַּל הַחוֹזֵר הַתְּשִׁיעִי. וְכֻלָּם אֵין בֵּינֵיהֶן מָקוֹם פָּנוּי.
ב. נֶחֱלָק לְגַלְגַּלִּים הַרְבֵּה וכו'. ריבוי הגלגלים עוזר להסביר את תנועות כוכבי הלכת, שאינם נראים כהולכים בכיוון אחד, ויתר על כן משנים את כיוון תנועתם. כְּמוֹ גִּלְדֵי בְּצָלִים. מורכב ממספר שכבות, בדומה למבנהו של הבצל. אֵין בֵּינֵיהֶן מָקוֹם פָּנוּי. אין מרווח של רִיק או חלל בין גלגל לגלגל אלא הם צמודים זה לזה.
ג. כָּל הַגַּלְגַּלִּים אֵינָם לֹא קַלִּים וְלֹא כְּבֵדִים, וְאֵין לָהֶם לֹא עֵין אָדֹם וְלֹא שָׁחֹר וְלֹא שְׁאָר עֵינוֹת. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין אוֹתָן כְּעֵין הַתְּכֵלֶת – לְמַרְאִית הָעַיִן בִּלְבַד הוּא, לְפִי גֹּבַהּ הָאֲוִיר. וְכֵן אֵין לָהֶם לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ, לְפִי שֶׁאֵין אֵלּוּ הַמְאֹרָעִים מְצוּיִים אֶלָּא בַּגּוּפוֹת שֶׁלְּמַטָּה מֵהֶם.
ג. עֵינוֹת. צבעים. כְּעֵין הַתְּכֵלֶת. גוון השמים. לְמַרְאִית הָעַיִן בִּלְבַד הוּא. שהצבע הכחול הוא זה שנקלט בעינינו מאור השמש, אך אין זהו צבעם של הגלגלים.
ד. כָּל הַגַּלְגַּלִּים הָאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הֵן עֲגֻלִּין כַּדּוּר, וְהָאָרֶץ תְּלוּיָה בָּאֶמְצַע. וְיֵשׁ לְמִקְצָת מִן הַכּוֹכָבִים גַּלְגַּלִּים קְטַנִּים שֶׁהֵן קְבוּעִין בָּהֶן, וְאֵין אוֹתָם הַגַּלְגַּלִּים מַקִּיפִין אֶת הָאָרֶץ, אֶלָּא גַּלְגַּל קָטָן שֶׁאֵינוֹ מַקִּיף קָבוּעַ בַּגַּלְגַּל הַגָּדוֹל הַמַּקִּיף.
ד. וְהָאָרֶץ תְּלוּיָה בָּאֶמְצַע. במרכזה של אותה מערכת גלגלים, וכולם נעים סביבה (ראה הלכות קידוש החודש יא,יג-יד). שֶׁהֵן קְבוּעִין בָּהֶן. בגלגל הגדול. גַּלְגַּל קָטָן שֶׁאֵינוֹ מַקִּיף קָבוּעַ בַּגַּלְגַּל הַגָּדוֹל הַמַּקִּיף. ולפיכך תנועתם משתנה.
ה. מִסְפַּר כָּל הַגַּלְגַּלִּים הַמַּקִּיפִים אֶת כָּל הָעוֹלָם – שְׁמוֹנָה עָשָׂר, וּמִסְפַּר כָּל הַגַּלְגַּלִּים הַקְּטַנִּים שֶׁאֵינָן מַקִּיפִין – שְׁמוֹנָה. וּמִמַּהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וִידִיעַת שִׁעוּר סְבִיבָתָן בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, וּמִנְּטִיָּתָן לְרוּחַ צָפוֹן וְרוּחַ דָּרוֹם, וּמִגָּבְהָן מֵעַל הָאָרֶץ וּקְרִיבָתָן, יִוָּדַע מִסְפַּר כָּל אֵלּוּ הַגַּלְגַּלִּים וְצוּרַת הֲלִיכָתָן וְדֶרֶךְ הַקָּפָתָן, וְזוֹ הִיא חָכְמַת חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת. וּסְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ בָּהּ חַכְמֵי יָוָן.
ה. שִׁעוּר סְבִיבָתָן. מידת תנועתם. וְזוֹ הִיא חָכְמַת חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת. ראה הלכות קידוש החודש יא,ב. וּסְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ בָּהּ חַכְמֵי יָוָן. שעל דבריהם נסמכו הדברים הכתובים כאן (ראה הלכות קידוש החודש יז,כד).
ו. גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הַכֹּל, חִלְּקוּהוּ הַחֲכָמִים הַקַּדְמוֹנִים לִשְׁנֵים עָשָׂר חֵלֶק, כָּל חֵלֶק וָחֵלֶק הֶעֱלוּ לוֹ שֵׁם עַל שֵׁם צוּרָה שֶׁתֵּרָאֶה בּוֹ מִן הַכּוֹכָבִים שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ שֶׁהֵם מְכֻוָּנִים תַּחְתָּיו, וְהֵם הַמַּזָּלוֹת שֶׁשְּׁמוֹתָם: טָלֶה, שׁוֹר, תְּאוֹמִים, סַרְטָן, אַרְיֵה, בְּתוּלָה, מֹאזְנַיִם, עַקְרָב, קֶשֶׁת, גְּדִי, דְּלִי, דָּגִים.
ו. עַל שֵׁם צוּרָה שֶׁתֵּרָאֶה וכו'. הכוכבים (כוכבי השֶבת) הקבועים בגלגל השמיני מסודרים בקבוצות בעלות צורות דמיוניות כגון: טלה, שור וכו', ועל פי צורות אלו קראו שמות לשנים עשר חלקי הגלגל התשיעי. וְהֵם הַמַּזָּלוֹת. כל אחת מקבוצות הכוכבים מכוונת כנגד מקום השמש באחד מחודשי החמה. (וראה הלכות קידוש החודש ט,ג).
ז. גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי עַצְמוֹ – אֵין בּוֹ לֹא חֲלֻקָּה וְלֹא צוּרָה מִכָּל הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ וְלֹא כּוֹכָב, אֶלָּא בְּחִבּוּר הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשְּׁמִינִי הוּא שֶׁיֵּרָאֶה בְּכוֹכָבִים גְּדוֹלִים שֶׁבּוֹ תַּבְנִית הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ אוֹ קָרוֹב מֵהֶן.
וְאֵלּוּ הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה צוּרוֹת לֹא הָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד אוֹתָן הַחֲלָקִים אֶלָּא בִּזְמַן הַמַּבּוּל, שֶׁבּוֹ הֶעֱלוּ לָהֶן שֵׁמוֹת אֵלּוּ. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה כְּבָר סָבְבוּ מְעַט, לְפִי שֶׁכָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁבְּגַלְגַּל שְׁמִינִי כֻּלָּם סוֹבְבִים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אֶלָּא שֶׁהֵן סוֹבְבִין בִּכְבֵדוּת. וְחֵלֶק שֶׁתְּהַלֵּךְ הַשֶּׁמֶשׁ כְּנֶגְדּוֹ בְּיוֹם אֶחָד – יֵלֵךְ כְּנֶגְדּוֹ כָּל כּוֹכָב מֵהֶם בְּקָרוֹב מִשִּׁבְעִים שָׁנָה.
ז. גַּלְגַּל הַתְּשִׁיעִי עַצְמוֹ אֵין בּוֹ לֹא חֲלֻקָּה וְלֹא צוּרָה. שהרי אין בו עצמו שום כוכב, אלא הוא רק מסובב את הגלגלים שתחתיו. אֶלָּא בְּחִבּוּר הַכּוֹכָבִים שֶׁבַּגַּלְגַּל הַשְּׁמִינִי וכו'. קיבוץ הכוכבים הגדולים המצויים בגלגל השמיני יצר צורות שעל שמן נקראו חלקי הגלגל התשיעי בשמות המזלות.
וְאֵלּוּ הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה צוּרוֹת לֹא הָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד אוֹתָן הַחֲלָקִים אֶלָּא בִּזְמַן הַמַּבּוּל. אותם שנים עשר המזלות, היו מכוונים בדיוק כלפי חלקי הגלגל התשיעי בזמן המבול (כגון שמזל טלה היה נמצא אז בדיוק מעל לחלק הרקיע השייך לחודש אפריל). כְּבָר סָבְבוּ מְעַט. שגם כוכבים אלה נעים, ושינו את מיקומם בשמיים בעקבות תזוזה ממערב למזרח (ראה הלכות קידוש החודש יב,ב). בִּכְבֵדוּת. באטיות.
ח. כָּל הַכּוֹכָבִים הַנִּרְאִים – יֵשׁ מֵהֶן כּוֹכָבִים קְטַנִּים שֶׁהָאָרֶץ גְּדוֹלָה מֵאֶחָד מֵהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן כּוֹכָבִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן גָּדוֹל מִן הָאָרֶץ כַּמָּה פְּעָמִים. וְהָאָרֶץ גְּדוֹלָה מִן הַיָּרֵחַ כְּמוֹ אַרְבָּעִים פְּעָמִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִן הָאָרֶץ כְּמוֹ מֵאָה וְשִׁבְעִים פְּעָמִים. נִמְצָא הַיָּרֵחַ אֶחָד מִשֵּׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִן הַשֶּׁמֶשׁ בְּקֵרוּב. וְאֵין בְּכָל הַכּוֹכָבִים כּוֹכָב גָּדוֹל מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא קָטָן מִכּוֹכָב שֶׁבְּגַלְגַּל שֵׁנִי.
ח. וְהָאָרֶץ גְּדוֹלָה מִן הַיָּרֵחַ כְּמוֹ אַרְבָּעִים פְּעָמִים. הכוונה לנפח שלהם, ולא לקוטר. וְהַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה מִן הָאָרֶץ כְּמוֹ מֵאָה וְשִׁבְעִים פְּעָמִים. דברים אלה מבוססים על הערכה עתיקה של יחסי הארץ והשמש.
ט. כָּל הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים כֻּלָּם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ וְדֵעָה וְהַשְׂכֵּל הֵם, וְהֵם חַיִּים וְעוֹמְדִים וּמַכִּירִים אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי גָּדְלוֹ וּלְפִי מַעֲלָתוֹ, מְשַׁבְּחִים וּמְפָאֲרִים לְיוֹצְרָם כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים. וּכְשֵׁם שֶׁמַּכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ מַכִּירִים אֶת עַצְמָן וּמַכִּירִין אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁלְּמַעְלָה מֵהֶן. וְדַעַת הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים מְעוּטָה מִדַּעַת הַמַּלְאָכִים וּגְדוֹלָה מִדַּעַת בְּנֵי הָאָדָם.
ט. בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ וְדֵעָה וְהַשְׂכֵּל הֵם וכו'. שאינם רק חומר אלא יש בהם הכרה ושכל.
י. בָּרָא הָאֵל לְמַטָּה מִגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ גֹּלֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ כְּגֹלֶם הַגַּלְגַּלִּים, וּבָרָא אַרְבַּע צוּרוֹת לְגֹלֶם זֶה, וְאֵינָם כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים, וְנִקְבְּעָה כָּל צוּרָה וְצוּרָה בְּמִקְצָת גֹּלֶם זֶה.
צוּרָה רִאשׁוֹנָה, צוּרַת הָאֵשׁ, נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָת גֹּלֶם זֶה וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָאֵשׁ. וְצוּרָה שְׁנִיָּה, צוּרַת הָרוּחַ, נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָרוּחַ. וְצוּרָה שְׁלִישִׁית, צוּרַת הַמַּיִם, נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הַמַּיִם. וְצוּרָה רְבִיעִית, צוּרַת הָאָרֶץ, נִתְחַבְּרָה בְּמִקְצָתוֹ וְנִהְיָה מִשְּׁנֵיהֶם גּוּף הָאָרֶץ.
נִמְצָא לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ אַרְבָּעָה גּוּפִין מֻחְלָקִין זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַקִּיף אֶת שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ מִכָּל רוּחוֹתָיו כְּמוֹ גַּלְגַּל: הַגּוּף הָרִאשׁוֹן, הַסָּמוּךְ לְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ, הוּא גּוּף הָאֵשׁ, לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הָרוּחַ, לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הַמַּיִם, לְמַטָּה מִמֶּנּוּ גּוּף הָאָרֶץ. וְאֵין בֵּינֵיהֶם מָקוֹם פָּנוּי בְּלֹא גּוּף כְּלָל.
י. לְמַטָּה מִגַּלְגַּל הַיָּרֵחַ. במרחב שבין גלגל הירח וכדור הארץ. גֹּלֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ כְּגֹלֶם הַגַּלְגַּלִּים. חומר אחר שאינו זהה לחומר הגלגלים, והוא חומר הבסיס לחומרים השונים שבעולמנו. וּבָרָא אַרְבַּע צוּרוֹת לְגֹלֶם זֶה. שהן התכונות של 'ארבעת היסודות' שמהם מורכב העולם שלנו. וְאֵינָם כְּצוּרַת הַגַּלְגַּלִּים. תכונות ארבעת היסודות אינן דומות לחומר הגלגלים שהוא כעין 'יסוד חמישי'.
יא. אַרְבָּעָה גּוּפוֹת הָאֵלּוּ אֵינָם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ, וְאֵינָם יוֹדְעִין וְלֹא מַכִּירִין, אֶלָּא כְּגוּפִים מֵתִים. וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מִנְהָג שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ וְלֹא מַשִּׂיגוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד: "הַלְלוּ אֶת יי מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת, אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר" (תהלים קמח,ח) – עִנְיַן הַדְּבָרִים: הַלְלוּהוּ בְּנֵי אָדָם מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁתִּרְאוּ בְּאֵשׁ וּבָרָד וּבִשְׁאָר בְּרוּאִים שֶׁתִּרְאוּ לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, שֶׁגְּבוּרָתָם תָּמִיד נִכֶּרֶת לַקָּטֹן וְלַגָּדוֹל.
יא. אֵינָם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ. בניגוד למערכות הכוכבים והגלגלים. מִנְהָג שֶׁאֵינוֹ יוֹדְעוֹ וְלֹא מַשִּׂיגוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ. דרך התנהגות קבועה, טבע. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד וכו'. אין להסביר את דברי דוד כפנייה אל כוחות הטבע שיהללו את ה', שהרי אינם בעלי נפש. עִנְיַן הַדְּבָרִים הַלְלוּהוּ בְּנֵי אָדָם מִגְּבוּרוֹתָיו שֶׁתִּרְאוּ בְּאֵשׁ וּבָרָד וכו'. שאלו הדברים מבטאים גבורה של מעלה הניכרת לבני אדם.

תקציר הפרק 

מי מסתובב סביב מי, כדור הארץ סביב השמש, או ההפך?
סביב השאלה שבכותרת נסובה מחלוקת עצומה במשך מאות שנים: היו שטענו שהשמש מקיפה את כדור הארץ, כפי שנראה לעין, בעוד שאחרים סברו שכדור הארץ הוא שמקיף את השמש, כפי שהציעו אסטרונומים כגון קופרינקוס. בפרקנו מצדד רמב"ם במבנה היקום שבו "הארץ תלויה באמצע" וסביבה נעים שאר כוכבי השמים הנתונים בגלגלים "טהורים וזכים כזכוכית וכספיר" (הלכות א-יא). כיום ידוע שמודל זה אינו נכון. מה היה אומר על כך רמב"ם? – אין צורך לנחש, שכן הוא כבר כתב על כך מראש, בהקשר של סתירות אחרות בין דברי חז"ל לדברי המדענים: "ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו [חז"ל] מענייני התכונה [=אסטרונומיה] עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן [של חז"ל] היו חסרים, ולא דיברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידעני אותם הדורות" (מו"נ ג, יד) – ובדומה לכך יש לומר על המודל של רמב"ם, שהתבסס על ידעני דורו והדורות הקודמים ולא על מסורת מן הנביאים, ולכן יכול להתגלות כמוטעה

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר המדע ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. מהו צבעם ('עינות') של הגלגלים?

א. אדום.
ב. שחור.
ג. אין להם צבע.

[פרק ג', הלכה ג']

2. כמה גלגלים מקיפים את כל העולם?

א. 3
ב. 12
ג. 18

[פרק ג', הלכה ה']

3. כיצד נקבעו שמות המזלות?

א. לפי מוקד ההשפעה של אותו מזל.
ב. לפי הצורה שבה נראים הכוכבים שבאותו מזל.
ג. לפי החודש בשנה שבו משפיע המזל.

[פרק ג', הלכה ו']

תשובות
1-ג 2-ג 3-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן