פרק ג', הלכות כלים, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶלָּא דָּבָר מוּעָט – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְכָל כְּלִי עֵץ שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִתְטַלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן כְּשַׂק, אֲפִלּוּ הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה סְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּלַיִם, הוֹאִיל וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְנַחַת – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה דִּין תּוֹרָה כִּשְׁאָר כְּלֵי קִבּוּל.
וְכָל כְּלִי עֵץ שֶׁהוּא סְתָם, אִם הָיוּ לוֹ שׁוּלַיִם לֵישֵׁב בָּהֶן עַל הַקַּרְקַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהִי נוֹחַ לְהִתְגַּלְגֵּל, וְהָיָה מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִם בְּיָבֵשׁ – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהוּא עָשׂוּי לְנַחַת.
וּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: מַה שַּׂק שֶׁהוּא מִתְטַלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן, אַף כְּלִי עֵץ לֹא יִטַּמֵּא אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן, לְהוֹצִיא כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת.
א. כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת. שאין מטלטלים אותו אלא הוא מונח במקום אחד. אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶלָּא דָּבָר מוּעָט. שנפחו קטן. וְכָל כְּלִי עֵץ שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִתְטַלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן כְּשַׂק. המיועד להזזה גם כשהוא מלא, בדומה לשק המיועד לכך. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּלַיִם. שיש לכלי תחתית שטוחה ואין לו גלגלים המסייעים לטלטלו ממקום למקום. הוֹאִיל וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְנַחַת הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. כיוון שהוא מיועד לטלטול מקבל טומאה אף על פי שקשה לטלטלו מפני גודלו.
וְכָל כְּלִי עֵץ שֶׁהוּא סְתָם. שאינו מיועד במיוחד לעמידה במקום אחד או במיוחד לטלטול. אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח. כ-330 ליטר של נוזלים. שֶׁהֵן כּוֹרַיִם בְּיָבֵשׁ. כ-500 ליטר. שדבר יבש אינו נשפך כאשר הוא עובר את דפנות הכלי ולכן אותו הכלי יכול להכיל כמות גדולה יותר של דבר יבש.
דִּבְרֵי קַבָּלָה. מסורת חכמים. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ וכו'. למדו במסורת לפרש את הכתוב "וכל אשר יפול עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק" (ויקרא יא,לב), שכלי עץ המקבל טומאה צריך להיות דומה לשק שמיטלטל מלא וריקן.
ב. הַכֵּלִים שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְנַחַת, כְּגוֹן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְכַוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה גְּדוֹלָה וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, אִם הָיוּ מַחֲזִיקִין אַרְבָּעִים סְאָה – אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה.
וְאֵלּוּ הֵן הַכֵּלִים שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְהִתְטַלְטֵל בִּמְלוֹאָן: דַּרְדּוּר שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלָה, וְקֻסְטַת הַמְּלָכִים, וַעֲרֵבַת הַעַבְּדָן, וּבוֹר סְפִינָה קְטַנָּה, וְהִיא הַסְּפִינָה הַקְּטַנָּה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַיָּם הַגָּדוֹל, וְהָאָרוֹן – כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת כְּלֵי עֵץ אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְקַבְּלִין יָתֵר מֵאַרְבָּעִים סְאָה, הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה, שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן אֶלָּא לְהִטַּלְטֵל מְלֵאִים.
וּשְׁאָר כָּל כְּלֵי הָעֵץ, אִם הָיוּ מְקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה וְיֵשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם – חֶזְקָתָן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְהִתְטַלְטֵל בִּמְלוֹאָן, וּלְפִיכָךְ אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן כְּלֵי עֶצֶם וּכְלֵי הָעוֹר הַמְקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח – אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן לְהִתְטַלְטֵל כְּשֶׁהֵן מְלֵאִים.
ב. שִׁדָּה. מין ארון נמוך עם רגליים. תֵּבָה. ארגז נייח. וּמִגְדָּל. ארון קיר. וְכַוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים. כוורת דבורים עשויה מקש או מקנים. וּבוֹר סְפִינָה גְּדוֹלָה. מיכל עשוי עץ ובו מי שתייה עבור הנוסעים בספינה.
דַּרְדּוּר שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלָה. חבית עץ גדולה, שיש לה תושבת עם גלגלים כדי שיוכלו לטלטל אותה גם כשהיא מלאה מים (ראה פה"מ כלים טו,א). וְקֻסְטַת הַמְּלָכִים. ארון ובו תאים למאכלים ומשקאות, והמלכים היוצאים לדרך לוקחים בו צידה שתספיק לכמה ימים. וַעֲרֵבַת הַעַבְּדָן. גיגית של מעבד עורות. וּבוֹר סְפִינָה קְטַנָּה. שאינה נוסעת למרחקים ולכן ממלאים בה מעט מים ומורידים את הבור לחוף כדי למלאתו מחדש (רמב"ם לעם). וְהָאָרוֹן. שנבנה מראש לשאת את מה שבתוכו, כגון ארון של מת (טהרת הכלים).
וּשְׁאָר כָּל כְּלֵי הָעֵץ. שאינם מיועדים באופן מיוחד להיטלטל או לנוח במקום.
ג. הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל שֶׁל זְכוּכִית הַבָּאִים בְּמִדָּה – טְהוֹרִים. וּשְׁאָר כְּלֵי זְכוּכִית, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה – הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְזֶה חֹמֶר בִּכְלֵי זְכוּכִית מִכְּלֵי הָעֵץ.
ג. הַבָּאִים בְּמִדָּה. שמחזיקים ארבעים סאה או יותר. וּשְׁאָר כְּלֵי זְכוּכִית אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. שטומאת זכוכית היא תקנת חכמים ולכן עשו חיזוק לדבריהם ולא חילקו בין הכלים שעשויים להיטלטל או שעשויים לנחת. אבל בשידה, תיבה ומגדל שתמיד עשויים לנחת לא גזרו (ח"ד כלים ב"ב ז,ז). או מפני שסתם כלי זכוכית עשויים מזכוכית דקה ואפשר לטלטלם, אבל שידה, תיבה ומגדל עשויים מזכוכית עבה ואין מטלטלים אותם (ראב"ד). ויש מפרשים שכלי זכוכית דומים לכלי חרס שבהם אין דין של כלי העשוי לנחת, ולכן גם כלי זכוכית גדולים מקבלים טומאה. אבל בשידה, תיבה ומגדל של זכוכית הקלו מפני שאין דרך לעשות שידה תיבה ומגדל גדולים מחרס (סד"ט כלים רסג,ב) או מפני שכלים אלו נמנו במפורש במשנה ברשימת הכלים המותרים (מרכה"מ).
ד. כָּל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁבּוּרוֹ אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ – הֲרֵי הוּא מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח. וּכְשֶׁמּוֹדְדִין אֶת הַכְּלִי – מוֹדְדִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ: אִם הָיָה בּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ אֶלָּא פָּחוֹת מִזֶּה – הֲרֵי הוּא טָהוֹר, שֶׁאֵין עֹבִי הַדְּפָנוֹת מְמַעֵט. אֲבָל עֹבִי הָרַגְלַיִם וְעֹבִי הַזֵּר אִם הָיָה לוֹ זֵר – אֵין נִמְדָּדִין עִמּוֹ.
ד. בְּשִׁבּוּרוֹ. כשמודדים ומחשבים את נפחו. אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ. אמה אורך ואמה רוחב ושלוש אמות גובה. הֲרֵי הוּא מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח. וגם אם אינו עשוי בדיוק כמלבן של אמה על אמה ברום שלוש, אם יש בשיבורו ארבעים סאה דינו זהה. שֶׁאֵין עֹבִי הַדְּפָנוֹת מְמַעֵט. שהעיקר הוא שאין מטלטלים את הכלי מפני הכובד, והדפנות מצטרפות לכובד (ערוה"ש קפח,יג). וְעֹבִי הַזֵּר. מסגרת בולטת למעלה משפת הכלי. אֵין נִמְדָּדִין עִמּוֹ. שאינם נראים חלק מהכלי וכן מפני שיש אפשרות להסירים מעצם הכלי (שם).
ה. הָיָה בְּתוֹךְ הַכְּלִי תֵּבָה קְטַנָּה, כְּגוֹן מֻכְנִי שֶׁבְּתוֹךְ הַשִּׁדָּה: בִּזְמַן שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת – אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ, וְאֵינָהּ חִבּוּר לָהּ, וְאֵינָהּ מַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת; וְאִם אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת – נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ, וַהֲרֵי הֵן כִּכְלִי אֶחָד.
ה. מֻכְנִי שֶׁבְּתוֹךְ הַשִּׁדָּה. מגרה (פה"מ כלים יח,ב). בִּזְמַן שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת. שניתן להוציא את המגרה כולה ולהפרידה מהשידה. אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ. אינה נחשבת כחלק ממידת הכלי להצטרף לארבעים סאה. וְאֵינָהּ חִבּוּר לָהּ. שאם נטמאת השידה לא נטמאת המגרה, שנחשבת ככלי אחר. וְאֵינָהּ מַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. שכלים הבאים במידה נחשבים ככותל וחוצצים בפני טומאת אוהל ולא נטמאים לא הם ולא מה שמאחוריהם (פה"מ שם, וראה הלכות טומאת מת יג,ג) והמוכני אינה נחשבת כחלק מהשידה ואינה חוצצת.
ו. הָיָה לַכְּלִי כִּסּוּי קָמוּר: בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ – נִמְדָּד עִמּוֹ; וְאִם אֵינוֹ קָבוּעַ – אֵינוֹ נִמְדָּד עִמּוֹ. הָיוּ בּוֹ מְגוּרוֹת מִבִּפְנִים – נִמְדָּדוֹת עִמּוֹ; וְאִם הָיוּ הַמְּגוּרוֹת מִבַּחוּץ – אֵינָן נִמְדָּדוֹת עִמּוֹ.
ו. קָמוּר. כעין כיפה. בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ. שמחובר על ידי צירים. הָיוּ בּוֹ מְגוּרוֹת. מגרות (ונראה שכאן מדובר במעין תאים הקבועים בארון, בניגוד למוכני שהיא כעין מגרה שלנו שהיא נשלפת). מִבִּפְנִים נִמְדָּדוֹת עִמּוֹ. ואין עובי דפנותיהן ממעט מארבעים סאה. וְאִם הָיוּ הַמְּגוּרוֹת מִבַּחוּץ אֵינָן נִמְדָּדוֹת עִמּוֹ. אם היו התאים הנוספים מחוברים לכלי מבחוץ אינם נמדדים עם הכלי (סד"ט כלים קפ,א).
ז. כְּלִי עֵץ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה כְּדַרְכּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִטָּהוּ עַל צִדּוֹ אוֹ סְמָכוֹ בְּדָבָר אַחֵר, הוֹאִיל וּמְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל מָקוֹם – טָהוֹר.
ז. שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה כְּדַרְכּוֹ. שאינו יכול לעמוד באופן יציב על שוליו או רגליו. הוֹאִיל וּמְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל מָקוֹם. שיש אפשרות כלשהי שיקבל ארבעים סאה.
ח. הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מֵרַגְלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ אֶלָּא הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים, וַעֲדַיִן שׁוּלַיִם יֵשׁ לָהֶן, וְחֶזְקָתָן שֶׁהֵן לְנַחַת כְּשֶׁהָיוּ.
ח. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ. ואינם טהורים מחמת הנקב (ראה לקמן ו,ב). הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים וַעֲדַיִן שׁוּלַיִם יֵשׁ לָהֶן. אף על פי שאינם עומדים כראוי על רגליהם, כל עוד אין להם גלגלים המסייעים לטלטלם הם נחשבים ככלים שיש להם שוליים ועשויים לנחת (טהרת הכלים).

תקציר הפרק 

פרק ג הלכות *כלים*

*כלי העשוי לנחת וכלי העשוי לטלטל*

א) נייד ונייח – רק כלי עץ נייד מקבל טומאה. מידת הניידות או הנייחות של הכלי, נקבעת לפי אופן השימוש בו.
ב) סתם כלי עץ – בחזקת נייד, כלי שנפחו בגודל המכיל 40 סאה (כ-288 ליטר) – כגון שידה [ארגז] תיבה [שולחן בצורת קופסא] ומגדל [ארון אחסון גבוה] מוחזק לנייח.
כלי זכוכית – חמורים מכלי עץ ורק שידה תיבה ומגדל נחשבים לכלי נחת, כל שאר כלי הזכוכית אף שמידת נפחן 40 סאה נחשבים לכלים ניידים.
🗯
*כלי העשוי לנחת* (הלכה א)
מה הכוונה "עשוי לנחת"? עיינו ותדעו..

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על פרק ג' ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.כלי עץ יטמא רק כשניתן לטלטלו מלא או ריק?

2.כלי עץ וכלי זכוכית דינם שוה?

3.האם כוורת ענקית – מקבלת טומאה?

תשובות

1-כן 2-לא 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן