פרק ג', הלכות מאכלות אסורות, ספר קדושה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל מַאֲכָל הַיּוֹצֵא מִמִּין מִן הַמִּינִין הָאֲסוּרִין שֶׁלּוֹקִין עַל אֲכִילָתָן – הֲרֵי אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל אָסוּר בַּאֲכִילָה מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן חֲלֵב בְּהֵמָה וְחַיָּה הַטְּמֵאִים וּבֵיצֵי עוֹף וְדָג הַטְּמֵאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה" (ויקרא יא,טז; דברים יד,טו) – זוֹ בֵּיצָתָהּ. וְהוּא הַדִּין לְכָל הָאָסוּר כַּיַּעֲנָה, וּלְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִין לְבֵיצָה.
א. שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה. באיסור העופות הטמאים. וְהוּא הַדִּין לְכָל הָאָסוּר כַּיַּעֲנָה. כלומר כל חיה טמאה. וּלְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִין לְבֵיצָה. כל מאכל היוצא מגופם.
ב. חֲלֵב הָאָדָם מֻתָּר בַּאֲכִילָה; אַף עַל פִּי שֶׁבְּשַׂר הָאָדָם אָסוּר בַּאֲכִילָה, כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה.
ב. כְּבָר בֵּאַרְנוּ. לעיל ב,ג. שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה. בלבד, ואין בו לאו ומלקות כיענה, ולפיכך היוצא ממנו מותר (אורה ושמחה).
ג. דְּבַשׁ דְּבוֹרִים וּדְבַשׁ צֻרְעִין מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מִתַּמְצִית גּוּפָן, אֶלָּא כּוֹנְסִין אוֹתוֹ מֵעַל הָעֲשָׂבִים בְּתוֹךְ פִּיהֶן וּמְקִיאוֹת אוֹתוֹ בַּכַּוֶּרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
ג. שֶׁאֵינוֹ מִתַּמְצִית גּוּפָן. לא נוצר מחומרים שהתעכלו בהן. כּוֹנְסִין. אוספים.
ד. אַף עַל פִּי שֶׁחֲלֵב אָדָם מֻתָּר בַּאֲכִילָה, אָסְרוּ חֲכָמִים לַגָּדוֹל לִינֹק אוֹתוֹ מִן הַשָּׁדַיִם, אֶלָּא חוֹלֶבֶת אִשָּׁה לְתוֹךְ הַכְּלִי, וְשׁוֹתֶה. וְגָדוֹל שֶׁיָּנַק מִן הַשָּׁד – כְּיוֹנֵק שֶׁרֶץ, וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ד. כְּיוֹנֵק שֶׁרֶץ. שהוא דבר משוקץ.
ה. יוֹנֵק תִּינוֹק וְהוֹלֵךְ, אֲפִלּוּ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים. וְאִם גְּמָלוּהוּ וּפֵרֵשׁ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵחֲמַת בֻּרְיוֹ וְלֹא מֵחֲמַת חֹלִי – אֵינוֹ חוֹזֵר וְיוֹנֵק; וְהוּא שֶׁגְּמָלוּהוּ אַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. אֲבָל בְּתוֹךְ זְמַן זֶה, אֲפִלּוּ גְּמָלוּהוּ חֹדֶשׁ אוֹ שְׁנַיִם – מֻתָּר לַחֲזֹר וְלִינֹק עַד סוֹף אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים חֹדֶשׁ.
ה. וּפֵרֵשׁ. הפסיק לינוק. מֵחֲמַת בֻּרְיוֹ וְלֹא מֵחֲמַת חֹלִי. שהפסיק לינוק בזמן שהיה בריא ולא מחמת מחלה. שֶׁגְּמָלוּהוּ אַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. שהוא משך הזמן הראוי להנקה (וראה הלכות אישות כא,טז, הלכות גירושין יא,כו).
ו. אַף עַל פִּי שֶׁחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה וּבֵיצֵי עוֹף טָמֵא אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה – אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא יא,ח; דברים יד,ח) – עַל הַבָּשָׂר הוּא לוֹקֶה, וְאֵינוֹ לוֹקֶה עַל הַבֵּיצָה וְעַל הֶחָלָב, וַהֲרֵי הָאוֹכֵל אוֹתָן כָּאוֹכֵל חֲצִי שִׁעוּר, שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה וְאֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ו. כָּאוֹכֵל חֲצִי שִׁעוּר. שאסור מן התורה לאכול פחות מן השיעור המזערי לחיוב, אף על פי שאין בכך מלקות (לקמן ד,טז).
ז. יֵרָאֶה לִי שֶׁהָאוֹכֵל בֵּיצֵי דָּגִים טְמֵאִים הַנִּמְצָאִין בִּמְעֵיהֶן – כְּאוֹכֵל קִרְבֵי דָּגִים, וְלוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. וְכֵן בֵּיצֵי הָעוֹף הַתְּלוּיוֹת בָּאֶשְׁכּוֹל, שֶׁעֲדַיִן לֹא פֵּרְשׁוּ וְנִגְמְרוּ, הָאוֹכֵל אוֹתָן – לוֹקֶה, כָּאוֹכֵל בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁלָּהֶן.
ז. בָּאֶשְׁכּוֹל. שחלות העוף הנראות כאשכול ובהן תלויות ביצים בשלבי התפתחות שונים.
ח. בֵּיצַת עוֹף טָמֵא שֶׁהִתְחִיל הָאֶפְרוֹחַ לְהִתְרַקֵּם בָּהּ, וַאֲכָלָהּ – לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל שֶׁרֶץ הָעוֹף. אֲבָל בֵּיצַת עוֹף טָהוֹר שֶׁהִתְחִיל הָאֶפְרוֹחַ לְהִתְרַקֵּם בָּהּ, וַאֲכָלָהּ – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ח. לְהִתְרַקֵּם. להתפתח. לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל שֶׁרֶץ הָעוֹף. ולא משום אוכל עוף טמא, שכן עדיין לא נגמרה יצירתו. בֵּיצַת עוֹף טָהוֹר שֶׁהִתְחִיל הָאֶפְרוֹחַ לְהִתְרַקֵּם בָּהּ וכו'. שאסרוהו חכמים מפני שדומה לשרץ השורץ על הארץ.
ט. נִמְצָא עָלֶיהָ קֹרֶט דָּם: אִם עַל הַחֶלְבּוֹן – זוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר; וְאִם עַל הַחֶלְמוֹן – אֲסוּרָה כֻּלָּהּ. בֵּיצָה מוּזֶרֶת – הַנֶּפֶשׁ הַיָּפָה תֹּאכַל.
ט. קֹרֶט. מעט. מוּזֶרֶת. מקולקלת. הַנֶּפֶשׁ הַיָּפָה. מי שאינו אנין דעת.
י. אֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינָיו – מֻתָּר לְאָכְלוֹ.
בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁנִּטְרְפָה – חֲלָבָהּ אָסוּר כַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְכֵן בֵּיצַת עוֹף טָהוֹר שֶׁנִּטְרַף – כְּבֵיצַת עוֹף טָמֵא. נִתְנַבֵּל הָעוֹף, אִם נִמְצֵאת בּוֹ בֵּיצָה גְּמוּרָה כַּנִּמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
י. אֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד… מֻתָּר לְאָכְלוֹ. על ידי שחיטה, שנחשב לעוף גמור.
שֶׁנִּטְרְפָה. שנעשתה טרפה (להגדרת מושג זה ראה לקמן ד,ו-ט). נִתְנַבֵּל הָעוֹף. מת שלא על ידי שחיטה כשרה. אִם נִמְצֵאת בּוֹ בֵּיצָה גְּמוּרָה… הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שמכיוון שהביצה נוצרה לגמרי לפני שהעוף התנבל, אינה נחשבת חלק מהעוף אלא דבר בפני עצמו.
יא. אֶפְרוֹחַ שֶׁל בֵּיצַת טְרֵפָה – מֻתָּר, שֶׁאֵין מִינוֹ טָמֵא. הָיָה הָעוֹף סְפֵק טְרֵפָה – כָּל הַבֵּיצִים שֶׁתֵּלֵד בַּעֲרֵמָה רִאשׁוֹנָה מַשְׁהִין אוֹתָן: אִם טָעֲנָה עֲרֵמָה שְׁנִיָּה וְהִתְחִילָה לֵילֵד – הֻתְּרוּ הָרִאשׁוֹנִים; וְאִם לֹא יָלְדָה – הֲרֵי הֵן אֲסוּרוֹת.
יא. אֶפְרוֹחַ שֶׁל בֵּיצַת טְרֵפָה. שבקע מתוך ביצה, שהוטלה על ידי עוף טרפה. שֶׁאֵין מִינוֹ טָמֵא. מכיוון שיצא מן הביצה, שוב אין נחשב לחלק מגופה של הטרפה. בַּעֲרֵמָה רִאשׁוֹנָה. ההטלה הראשונה אחר שנטרפה. הֻתְּרוּ הָרִאשׁוֹנִים. שמכיוון שטענה והטילה פעם נוספת, הוכח שאינה טרפה, שאין הטרפה מסוגלת לכך (הלכות שחיטה יא,א).
יב. חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה אֵינוֹ נִקְפֶּה וְעוֹמֵד כַּחֲלֵב הַטְּהוֹרָה. וְאִם נִתְעָרֵב חֲלֵב טְהוֹרָה בַּחֲלֵב טְמֵאָה – כְּשֶׁתַּעֲמִיד אוֹתוֹ, יַעֲמֹד חֲלֵב הַטְּהוֹרָה וְיֵצֵא חֲלֵב הַטְּמֵאָה עִם הַקּוֹס שֶׁל גְּבִינָּה.
יב. חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה אֵינוֹ נִקְפֶּה וְעוֹמֵד. אין לו את התכונות המאפשרות להיקרש ולהתייצב כדי להיעשות גבינה. הַקּוֹס. נוזל הנשאר מן החלב אחרי שמגבנים אותו.
יג. וּמִפְּנֵי זֶה יִתֵּן הַדִּין שֶׁכָּל חָלָב הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי – אָסוּר, שֶׁמָּא עֵרֵב בּוֹ חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה. וּגְבִינַּת הַגּוֹיִם מוּתֶּרֶת, שֶׁאֵין חֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה מִתְגַּבֵּן. אֲבָל בִּימֵי חַכְמֵי מִשְׁנָה גָּזְרוּ עַל גְּבִינַּת הַגּוֹיִם וַאֲסָרוּהָ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר הַקֵּבָה שֶׁל שְׁחִיטָתָן, שֶׁהִיא נְבֵלָה.
וְאִם תֹּאמַר: וַהֲלֹא עוֹר הַקֵּבָה דָּבָר קָטָן הוּא עַד מְאֹד בֶּחָלָב שֶׁעָמַד בּוֹ, וְלָמָּה לֹא יִבְטַל בְּמִעוּטוֹ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא הוּא הַמַּעֲמִיד הַגְּבִינָּה, וְהוֹאִיל וְדָבָר הָאָסוּר הוּא שֶׁהֶעֱמִיד – הֲרֵי הַכֹּל אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
יג. בְּעוֹר הַקֵּבָה. חתיכה מדופן הקיבה, המכילה חומר הגורם להתגבנות החלב.
וְלָמָּה לֹא יִבְטַל בְּמִעוּטוֹ. כדין תערובת רגילה של איסור בהיתר (כמפורט לקמן טו,א-ו). כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ט,טז, טז,כו.
יד. גְּבִינָּה שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ הַגּוֹיִם בַּעֲשָׂבִים אוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת כְּגוֹן שְׂרַף תְּאֵנִים, וַהֲרֵי הֵן נִכָּרִין בַּגְּבִינָּה – הוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁהִיא אֲסוּרָה, שֶׁכְּבָר גָּזְרוּ עַל כָּל גְּבִינַּת הַגּוֹיִם, בֵּין שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּדָבָר אָסוּר בֵּין שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּדָבָר מֻתָּר, גְּזֵרָה מִשּׁוּם שֶׁהֶעֱמִידוּהָ בְּדָבָר אָסוּר.
יד. בְּמֵי פֵּרוֹת כְּגוֹן שְׂרַף תְּאֵנִים וַהֲרֵי הֵן נִכָּרִין בַּגְּבִינָּה. ניתן לזהות באותה הגבינה, שנעשה שימוש בחומרים אלו, שהם מותרים.
טו. הָאוֹכֵל גְּבִינַּת הַגּוֹיִם אוֹ חָלָב שֶׁחֲלָבוּהוּ וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. הַחֶמְאָה שֶׁל גּוֹיִם – מִקְצָת גְּאוֹנִים הִתִּירוּהָ, שֶׁהֲרֵי לֹא גָּזְרוּ עַל הַחֶמְאָה, וַחֲלֵב הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה אֵינוֹ עוֹמֵד; וּמִקְצָת גְּאוֹנִים אֲסָרוּהָ, מִפְּנֵי צִחְצוּחֵי חָלָב שֶׁיִּשָּׁאֵר בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הַקּוֹס שֶׁבַּחֶמְאָה אֵינוֹ מְעֹרָב עִם הַחֶמְאָה כְּדֵי שֶׁיִּבְטַל בְּמִעוּטוֹ, וְכָל חָלָב שֶׁלָּהֶן חוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמָּא עֵרֵב בּוֹ חֲלֵב טְמֵאָה.
טו. צִחְצוּחֵי חָלָב שֶׁיִּשָּׁאֵר בָּהּ. שאריות של חלב הגויים, המעורבות בחמאה. אֵינוֹ מְעֹרָב עִם הַחֶמְאָה. שהיא מוצקה והוא נוזל.
טז. יֵרָאֶה לִי, שֶׁאִם לָקַח חֶמְאָה מִן הַגּוֹיִם וּבִשְּׁלָהּ עַד שֶׁהָלְכוּ לָהֶן צִחְצוּחֵי חָלָב – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; שֶׁאִם תֹּאמַר נִתְעָרְבוּ עִמָּהּ וְנִתְבַּשֵּׁל הַכֹּל – בָּטְלוּ בְּמִעוּטָן. אֲבָל הַחֶמְאָה שֶׁבִּשְּׁלוּ אוֹתָהּ גּוֹיִם – אֲסוּרָה מִשּׁוּם גִּעוּלֵי גּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
טז. וּבִשְּׁלָהּ עַד שֶׁהָלְכוּ לָהֶן צִחְצוּחֵי חָלָב. חיממה עד שהתאדו הנוזלים. גִּעוּלֵי גּוֹיִם. מה שנתבשל בכלים של גויים, שטעם איסור בלוע בהם. כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן יז,יח.
יז. יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּשַׁב בְּצַד הָעֵדֶר שֶׁל גּוֹי, וְהָלַךְ הַגּוֹי וְהֵבִיא לוֹ חָלָב מִן הָעֵדֶר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּעֵדֶר בְּהֵמָה טְמֵאָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ חוֹלֵב; וְהוּא שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חוֹלֵב כְּשֶׁיַּעֲמֹד, שֶׁהַגּוֹי מִתְיָרֵא לַחֲלֹב מִן הַטְּמֵאָה, שֶׁמָּא יַעֲמֹד וְיִרְאֶה אוֹתוֹ.
יח. בֵּיצָה שֶׁשְּׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין, אוֹ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין, אוֹ שֶׁהָיָה חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבִּפְנִים – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא בֵּיצַת עוֹף טָמֵא. רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשָׁהּ אֶחָד חַד, וְחֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים – אֶפְשָׁר שֶׁהִיא בֵּיצַת עוֹף טָמֵא וְאֶפְשָׁר שֶׁהִיא בֵּיצַת עוֹף טָהוֹר.
לְפִיכָךְ שׁוֹאֵל לְצַיָּד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁמּוֹכְרָהּ: אִם אָמַר לוֹ: 'שֶׁל עוֹף פְּלוֹנִי הוּא', וְעוֹף טָהוֹר הוּא – סוֹמֵךְ עָלָיו; וְאִם אָמַר לוֹ: 'שֶׁל עוֹף טָהוֹר הוּא', וְלֹא אָמַר לוֹ שְׁמוֹ – אֵינוֹ סוֹמֵךְ עָלָיו.
יח. שֶׁשְּׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין. שני צדדיה מעוגלים כתחתיתו הרחבה של כד. שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין. בעלי קצה חד.
סוֹמֵךְ עָלָיו. ראה דין זה גם לעיל א,טו.
יט. לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין בֵּיצִים מִן הַגּוֹיִם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מַכִּיר אוֹתָן וְיֵשׁ לוֹ בָּהֶן טְבִיעוּת עַיִן שֶׁהֵן בֵּיצֵי עוֹף פְּלוֹנִי הַטָּהוֹר, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן שֶׁמָּא הֵן בֵּיצֵי טְרֵפָה. וְאֵין לוֹקְחִין מִן הַגּוֹיִם בֵּיצִים טְרוּפוֹת כְּלָל.
יט. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן שֶׁמָּא הֵן בֵּיצֵי טְרֵפָה. ביצים שנולדו מעוף שהוא טרפה, שאין הדבר מצוי. בֵּיצִים טְרוּפוֹת. מעורבבות, ואינן שלמות בקליפתן.
כ. בֵּיצֵי דָּגִים – סִימָנֵיהֶן כְּסִימָנֵי בֵּיצֵי הָעוֹף: אִם הָיוּ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין אוֹ כַּדִּין – טְמֵאִין; אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד – שׁוֹאֵל לַיִּשְׂרְאֵלִי הַמּוֹכֵר: אִם אָמַר לוֹ: 'אֲנִי מְלַחְתִּים וְהוֹצֵאתִים מִדָּג טָהוֹר' – אוֹכֵל עַל פִּיו; וְאִם אָמַר לוֹ: 'טְהוֹרִין הֵן' – אֵינוֹ נֶאֱמָן, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָדָם שֶׁהֻחְזַק בְּכַשְׁרוּת.
כ. אֲנִי מְלַחְתִּים וְהוֹצֵאתִים מִדָּג טָהוֹר. שביצי דגים שנמלחו לא ניכר מאיזה דג הן.
כא. וְכֵן אֵין לוֹקְחִין גְּבִינָּה וַחֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בָּהֶן סִימָן, אֶלָּא מִיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהֻחְזַק בְּכַשְׁרוּת. אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָיְתָה רֻבָּהּ לְיִשְׂרָאֵל – לוֹקְחִין מִכָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהּ. וְהֶחָלָב – לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם.
כא. שֶׁאֵין בָּהֶן סִימָן. סימני כשרות (ומוסב על הדג בלבד, ראה לקמן יא,כה ובנוסח שם). אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. ראה גם לקמן ח,ח (לעניין גיד הנשה); יא,כה (לעניין יין). וְהֶחָלָב לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִכָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם. שמכיוון שאפשר בקלות לעמוד על הגוי בשעה שהוא חולב ולראות שחולב מבהמה טהורה, לא נחשדו למכור חלב אסור (מ"מ).
כב. הַכּוֹבֵשׁ דָּגִים טְמֵאִים – צִירָן אָסוּר. אֲבָל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים – מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן לַחְלוּחִית. לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין צִיר מִן הַגּוֹיִם, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דָּג טָהוֹר מְשׁוֹטֵט בּוֹ, אֲפִלּוּ דָּג אֶחָד.
כב. צִירָן. הנוזל שבו נכבשו הדגים. דָּג טָהוֹר מְשׁוֹטֵט בּוֹ. מצוי בו, שבמקרה זה מניחים שהציר כולו הוא ציר דגים טהורים.
כג. גּוֹי שֶׁהֵבִיא עֲרֵבָה מְלֵאָה חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת שֶׁל צִיר, וְדָג אֶחָד טָהוֹר בְּאַחַת מֵהֶן – כֻּלָּן מֻתָּרוֹת. הָיוּ סְתוּמוֹת: פָּתַח אַחַת מֵהֶן וְנִמְצָא בָּהּ דָּג טָהוֹר, שְׁנִיָּה וְנִמְצָא בָּהּ דָּג טָהוֹר, שְׁלִישִׁית וְנִמְצָא בָּהּ דָּג טָהוֹר – כֻּלָּן מֻתָּרוֹת; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁוֹ שֶׁל דָּג וְשִׁדְרוֹ קַיָּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁהוּא דָּג טָהוֹר.
לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין דָּגִים מְרֻצָּצִין מְלוּחִין מִן הַגּוֹיִם, וְהֵן הַנִּקְרָאִין טָרִית טְרוּפָה. וְאִם הָיָה רֹאשׁ הַדָּג וְשִׁדְרוֹ נִכָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְרֻצָּץ – מֻתָּר לִקַּח אוֹתוֹ מִן הַגּוֹיִם.
כג. עֲרֵבָה. ספינה קטנה. כֻּלָּן מֻתָּרוֹת. שכיון שהן פתוחות נחשבות כחבית אחת.
מְרֻצָּצִין. מרוסקים.
כד. גּוֹי שֶׁהֵבִיא גָּרָב שֶׁל חֲתִיכוֹת דָּג שֶׁחִתּוּכָן שָׁוֶה, וְהֵן נִכָּרִין שֶׁכֻּלָּן מִין אֶחָד, וּמָצָא בַּחֲתִיכָה אַחַת מֵהֶן קַשְׂקַשִּׂים – הֲרֵי כֻּלָּן מֻתָּרוֹת.
כד. גָּרָב. כד גדול.

תקציר הפרק 

פרק ג הלכות מאכלות אסורות
שבוע טוב!

מאכל היוצא ממין האסור

כל היוצא ממין אסור (חלב/ביצים) או מותר אך במצב טרף (כגון פרה גוססת בגלל חיה שנשכה אותה וכד') -אסור לאוכלו. מלבד דבש דבורים וחלב אדם.(מותר לשתות חלב אדם אך מכלי ולא ישירות מהאשה). דבש דבורים הותר כי הדבורה רק מניידת את הצוף והוא לא יוצא ממנה ממערכת העיכול.
תוצרת מאכלים מגויים: בגדול -אסורה, אם אינו מזהה מקורה.
גבינה – אסורה (מחשש שהגוי יערבב חלב אסור), חמאה – יש שאסרו.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מאכלות אסורות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.דבש דבורים כשר – משום שמקורות בצמחים?

2.ביצת נבלה מותרת- משום שאינה מגוף הנבלה?

3.חומר משמר הוא בעצם מעמיד?

תשובות
1-לא 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן