א. אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין עֲשִׁירָה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, לֹא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה וְלֹא שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, וְלֹא עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה" (דברים כד,יז). וְאִם חָבַל – מַחֲזִירִין מִמֶּנּוּ עַל כָּרְחוֹ; וְאִם תּוֹדֶה לוֹ – תְּשַׁלֵּם, וְאִם תִּכְפֹּר – תִּשָּׁבַע. אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ נִגְנַב אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַּחֲזִיר – לוֹקֶה.
ב. וְכֵן הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ אַחַר הַלְוָאָה בְּיָדוֹ אוֹ עַל פִּי בֵּית דִּין – לֹא יַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן הָרֵחַיִם וְהָעֲרֵבוֹת שֶׁל עֵץ וְהַיּוֹרוֹת שֶׁמְּבַשְּׁלִין בָּהֶן וְסַכִּינִין שֶׁל שְׁחִיטָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל" (דברים כד,ו). וְאִם חָבַל – מַחֲזִיר עַל כָּרְחוֹ. וְאִם אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַּחֲזִיר – לוֹקֶה.
ג. חָבַל כֵּלִים הַרְבֵּה שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁחָבַל עֲרֵבָה וְיוֹרָה וְסַכִּין – חַיָּב עַל כָּל כְּלִי וּכְלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲפִלּוּ שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁהֵן עוֹשִׂין מְלָאכָה אַחַת – חַיָּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, וְלוֹקֶה שְׁתַּיִם עַל שְׁנֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב" (דברים כד,ו) – לְחַיֵּב עַל הָרֶכֶב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הָרֵחַיִם בִּפְנֵי עַצְמָן.
כְּשֵׁם שֶׁהָרֶכֶב וְהָרֵחַיִם מְיֻחָדִין שְׁנֵי כֵּלִים, וּמְשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת וְחַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ כָּל שְׁנֵי כֵּלִים, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת – חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן אִם חָבַל צֶמֶד בָּקָר הַחוֹרֵשׁ – לוֹקֶה שְׁתַּיִם.
ד. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר – לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין. וַאֲפִלּוּ שְׁלוּחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכֵּן – לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וִימַשְׁכְּנֶנּוּ, אֶלָּא עוֹמֵד בַּחוּץ, וְהַלֹּוֶה נִכְנָס לְבֵיתוֹ וּמוֹצִיא לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּחוּץ תַּעֲמֹד" וכו' (דברים כד,יא).
אִם כֵּן, מַה בֵּין בַּעַל חוֹב לִשְׁלוּחַ בֵּית דִּין? שֶׁשְּׁלוּחַ בֵּית דִּין יֵשׁ לוֹ לְנַתֵּחַ הַמַּשְׁכּוֹן מִיַּד הַלֹּוֶה בִּזְרוֹעַ וְנוֹתְנוֹ לַמַּלְוֶה, וּבַעַל חוֹב אֵין לוֹ לִקַּח הַמַּשְׁכּוֹן עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַלֹּוֶה מִדַּעְתּוֹ.
עָבַר בַּעַל חוֹב וְנִכְנַס לְבֵית הַלֹּוֶה וּמִשְׁכְּנוֹ אוֹ שֶׁחָטַף הַמַּשְׁכּוֹן מִיָּדוֹ בִּזְרוֹעַ – אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נִתַּק לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט" (דברים כד,יג). וְאִם לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, כְּגוֹן שֶׁאָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ נִשְׂרַף – לוֹקֶה, וּמְחַשֵּׁב דְּמֵי הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו, וְתוֹבֵעַ הַשְּׁאָר בַּדִּין.
ה. אֶחָד הַמְמַשְׁכֵּן אֶת חֲבֵרוֹ בְּבֵית דִּין אוֹ שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בְּיָדוֹ בִּזְרוֹעַ אוֹ מִדַּעַת הַלֹּוֶה, אִם אִישׁ עָנִי הוּא וּמִשְׁכְּנוֹ דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ – הֲרֵי זֶה מְצֻוֶּה לְהַחֲזִיר לוֹ הָעֲבוֹט בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ: מַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה כְּדֵי לִישַׁן עָלָיו וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהּ מְלַאכְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט" (דברים כד,יג).
עָבַר וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ כְּלֵי הַיּוֹם בַּיּוֹם וּכְלֵי הַלַּיְלָה בַּלַּיְלָה – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ" (דברים כד,יב) – לֹא תִּשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ, זוֹ כְּסוּת לַיְלָה; וּבַכֵּלִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן מְלַאכְתּוֹ בַּיּוֹם אוֹ לוֹבְשָׁן הוּא אוֹמֵר: "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב,כה) – מְלַמֵּד שֶׁמַּחֲזִירוֹ כָּל הַיּוֹם.
אִם כֵּן הוּא שֶׁמַּחֲזִיר הַמַּשְׁכּוֹן לוֹ בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ וְלוֹקֵחַ אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ, מַה יּוֹעִיל הַמַּשְׁכּוֹן? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט הַחוֹב בַּשְּׁבִיעִית וְלֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו, אֶלָּא יִפָּרַע מִן הַמַּשְׁכּוֹן אַחַר שֶׁמֵּת הַלֹּוֶה.
הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַמְמַשְׁכֵּן אֶת הֶעָנִי דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ וְלֹא הֶחֱזִירוֹ לוֹ בִּזְמַנּוֹ – עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת: מִשּׁוּם "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ" (דברים כד,י), וּמִשּׁוּם "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט" (שם כד,יג), וּמִשּׁוּם "לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ" (שם כד,יב).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ. אֲבָל אִם מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ – אֵינוֹ מַחֲזִיר לוֹ כְּלָל, וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ.
ו. שְׁלוּחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכֵּן – לֹא יְמַשְׁכֵּן דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִתֵּן אוֹתָן מַשְׁכּוֹן, כְּגוֹן בֶּגֶד שֶׁעָלָיו וּכְלִי שֶׁאוֹכֵל בּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וּמַנִּיחַ מִטָּה וּמַצָּע לֶעָשִׁיר וּמִטָּה וּמַפָּץ לֶעָנִי, וְכָל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ – יֵשׁ לוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ. וְיַחֲזִיר לוֹ כְּלֵי הַיּוֹם בַּיּוֹם וּכְלֵי הַלַּיְלָה בַּלַּיְלָה. הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כֵּלִים – נוֹטֵל אֶחָד וּמַחֲזִיר אֶחָד.
עַד מָתַי הוּא חַיָּב לְהַחֲזִיר וְלִקַּח? עַד לְעוֹלָם. וְאִם הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן מִדְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶן וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לַלֹּוֶה – הֲרֵי זֶה מַנִּיחָן אֶצְלוֹ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן מוֹכֵר הַמַּשְׁכּוֹן בְּבֵית דִּין. מֵת הַלֹּוֶה – אֵינוֹ מַחֲזִיר לְבָנָיו. מֵת הַלֹּוֶה אַחַר שֶׁהוּשַׁב לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן – שׁוֹמְטוֹ הַמַּלְוֶה מֵעַל בָּנָיו וְאֵינוֹ מַחֲזִיר.
ז. הֶעָרֵב – מֻתָּר לְמַשְׁכְּנוֹ בִּזְרוֹעַ וּלְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִטּוֹל הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר" (משלי כ,טז). וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂכָר אֵצֶל חֲבֵרוֹ, בֵּין שְׂכַר מְלַאכְתּוֹ בֵּין שְׂכַר בְּהֶמְתּוֹ וְכֵלָיו בֵּין שְׂכַר בֵּיתוֹ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי בֵּית דִּין, וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ וְנוֹטֵל הַמַּשְׁכּוֹן בִּשְׂכָרוֹ. וְאִם זָקַף הַשָּׂכָר עָלָיו מִלְוָה – אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה" וכו' (דברים כד,י).
ח. מִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי, אִם הָיָה שְׂכָרוֹ יָתֵר עַל פְּחָתוֹ, כְּגוֹן קַרְדֹּם וּמֶסֶר גָּדוֹל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהַשְׂכִּירוֹ, וּמְנַכֶּה שְׂכָרוֹ מֵחוֹבוֹ תָּמִיד, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ רְשׁוּת הַבְּעָלִים.
