פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. סְתָם נְזִירוּת – שְׁלֹשִׁים יוֹם. כֵּיצַד? מִי שֶׁאָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר' – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. וַאֲפִלּוּ אָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר נְזִירוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה' – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ זְמַן.
ב. פֵּרֵשׁ זְמַן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר יוֹם אֶחָד' אוֹ 'עֲשָׂרָה יָמִים' אוֹ 'עֶשְׂרִים' יוֹם – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁאֵין נְזִירוּת פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה.
ב. מִפִּי הַקַּבָּלָה. מסורת הלכתית.
ג. פֵּרֵשׁ זְמַן יָתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: 'אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם' אוֹ 'אַרְבָּעִים' אוֹ 'מֵאָה יוֹם' אוֹ 'מֵאָה שָׁנָה' – הֲרֵי זֶה נָזִיר כַּזְּמַן שֶׁפֵּרֵשׁ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יָתֵר.
ד. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר שָׁעָה אַחַת' – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת' – הֲרֵי זֶה נָזִיר אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, שֶׁאֵין נוֹזְרִין שָׁעוֹת.
ד. שֶׁאֵין נוֹזְרִין שָׁעוֹת. מן הכתוב "ימי נזרו" (במדבר ו,ד) נלמד שאין נוזרים שעות והשעה נחשבת ליום שלם (פה"מ נזיר א,ג).
ה. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן וְעַד מָקוֹם פְּלוֹנִי': אִם לֹא הֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם בִּלְבַד, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לִנְזִירוּת גְּדוֹלָה, וַהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ זְמַן; וְאִם הֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ: אִם הָיָה מַהֲלַךְ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם; וְאִם הָיָה יָתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם – הֲרֵי זֶה נָזִיר נְזִירוּת אַחַת כְּמִנְיַן הַיָּמִים.
ה. הֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ. החל ללכת באותה הדרך. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לִנְזִירוּת גְּדוֹלָה. ומכיוון שלא פירש בה זמן, הרי הוא נזיר שלושים יום (כדלעיל ה"א). וְאִם הֶחֱזִיק בַּדֶּרֶךְ וכו'. מכיוון שהתחיל ללכת בה, כוונתו על זמן הליכת דרך זו.
ו. מִי שֶׁאָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר שְׁתֵּי נְזִירוֹת' אוֹ 'שָׁלֹשׁ' אוֹ 'אַרְבַּע' – הֲרֵי זֶה נָזִיר כַּמִּנְיָן שֶׁאָמַר, כָּל נְזִירוּת מֵהֶן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבְסוֹף כָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשִׁים מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּת שְׁנִיָּה. אֲפִלּוּ אָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה אֶלֶף נְזִירוֹת', שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה בַּזְּמַן הַזֶּה – הֲרֵי זֶה מוֹנֶה אַחַת אַחַר אַחַת עַד שֶׁיָּמוּת אוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִים מִנְיַן נְזִירוּתוֹ.
ו. הֲרֵי זֶה נָזִיר כַּמִּנְיָן שֶׁאָמַר. נזירויות נפרדות של שלושים יום כל אחת. מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו. כדין כל נזיר המסיים נזירותו (לקמן ח,א).
ז. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה' – מוֹנֶה נְזִירוֹתָיו כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה: אִם פֵּרֵשׁ 'שְׁנַת הַחַמָּה' – מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְחָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים נְזִירוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן שְׁלֹשִׁים יוֹם; וְאִם פֵּרֵשׁ 'שְׁנַת לְבָנָה' – מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע וַחֲמִשִּׁים נְזִירוֹת; וְאִם סָתַם – מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע וַחֲמִשִּׁים נְזִירוֹת.
שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁבְּכָל הַנְּדָרִים הוֹלְכִין אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְרֹב שְׁנֵי הַחַמָּה – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם מוֹנִין לָהּ, וְרֹב שְׁנֵי הַלְּבָנָה – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע וַחֲמִשִּׁים יוֹם מוֹנִין לָהּ, וְאֵין קוֹרְאִין כָּל הָעָם 'שָׁנָה' סְתָם אֶלָּא לִשְׁנַת הַלְּבָנָה.
ז. מוֹנֶה נְזִירוֹתָיו כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה. אין פירוש דבריו שקיבל על עצמו נזירות אחת שתימשך כל ימות השנה, אלא שקיבל על עצמו נזירויות נפרדות כמנין ימות השנה, וכל אחת מהן של שלושים יום כסתם נזירות. שְׁנַת הַחַמָּה. הקפה אחת של כדור הארץ סביב השמש. שְׁנַת לְבָנָה. שנים עשר חדשי ירח, וההפרש בין שנת הלבנה לשנת החמה כאחד עשר יום (ראה הלכות קידוש החודש ו,ד). וְאִם סָתַם. לא פירש דבריו.
שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. הלכות נדרים ט,א.
ח. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה' – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתֵּי נְזִירוֹת. אָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד' אוֹ 'הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אַחַת' – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. אָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר וְאַחַת' הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. 'הֲרֵינִי נָזִיר וְאַחַת וְעוֹד' – הֲרֵי זֶה נָזִיר שָׁלֹשׁ. 'הֲרֵינִי נָזִיר וְאַחַת וְעוֹד וְשׁוּב' – הֲרֵי זֶה נָזִיר אַרְבַּע נְזִירוֹת. 'הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְיוֹם אֶחָד' – הֲרֵי זֶה נָזִיר נְזִירוּת אַחַת שֶׁל שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֶחָד.
ח. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתֵּי נְזִירוֹת. שאין נזירות פחות משלושים יום, ואף אמירתו 'ומחצה' היא נזירות של שלושים יום. הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד. משמע נזירות אחת סתם, ונזירות נוספת של יום אחד, ואין נזירות פחותה משלושים יום. הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אַחַת הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם. שמשמע נזירות אחת סתם, ונזירות נוספת לשעה אחת, והשעה נחשבת כיום, ואין נזירות פחותה משלושים יום. ואילו היה אומר 'הריני נזיר שלושים יום ושעה אחת', היה נזיר שלושים ואחד יום (כדלעיל ה"ד).
ט. מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ, אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר שְׁתַּיִם וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּזַר חָמֵשׁ – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם, שֶׁבִּכְלַל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם, וַהֲרֵי כֻּלָּן מְעִידִין בִּשְׁתַּיִם.
ט. כִּתֵּי. כתות, קבוצות. וַהֲרֵי כֻּלָּן מְעִידִין בִּשְׁתַּיִם. ובפרט זה אין סתירה ביניהם.
י. מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, בֵּין שֶׁנָּזַר שְׁתֵּיהֶן בְּבַת אַחַת בֵּין שֶׁנָּזַר זוֹ אַחַר זוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם', וּמָנָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאַל עַל זֹאת הָרִאשׁוֹנָה וְהִתִּיר נִדְרוֹ – עָלְתָה לוֹ רִאשׁוֹנָה בַּשְּׁנִיָּה, מֵבִיא זֶה הַקָּרְבָּן וְנִפְטָר. וַאֲפִלּוּ הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ, וַאֲפִלּוּ גִּלַּח שְׂעָרוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאַל עָלֶיהָ – עָלְתָה לוֹ רִאשׁוֹנָה בַּשְּׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין הַשְּׁנִיָּה חָלָה אֶלָּא אַחַר הָרִאשׁוֹנָה, וְהָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ; כֵּיוָן שֶׁהִתִּירָהּ, כְּאִלּוּ אֵינָהּ מֵעִקָּרָהּ.
י. וּמָנָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן. סיים למנות את הנזירות הראשונה והפריש את הקרבנות שצריך להביא בסיום נזירותו. עָלְתָה לוֹ רִאשׁוֹנָה בַּשְּׁנִיָּה. הנזירות הראשונה נחשבת לו כקיום הנזירות השנייה ואינו צריך לנהוג בעצמו נזירות נוספת. וַאֲפִלּוּ הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ. שלא רק הפריש קרבנותיו אלא כבר הקריבם לפני שנשאל על הנזירות הראשונה. וַאֲפִלּוּ גִּלַּח שְׂעָרוֹ. כפי שעושה הנזיר לאחר הקרבת קרבנותיו (לקמן ח,ב). שֶׁהֲרֵי אֵין הַשְּׁנִיָּה חָלָה אֶלָּא אַחַר הָרִאשׁוֹנָה. וכיוון שיש בין שתי הנזירויות זיקה, יכולים ימי הנזירות הראשונה לעלות לנזירות השנייה. וְהָרִאשׁוֹנָה אֵינָהּ כֵּיוָן שֶׁהִתִּירָהּ כְּאִלּוּ אֵינָהּ מֵעִקָּרָהּ. ולכן הנזירות השנייה חלה במקומה.
יא. מִי שֶׁאָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר לְעוֹלָם' אוֹ 'הֲרֵינִי נָזִיר כָּל יְמֵי חַיַּי' – הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם. וְאִם אָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר אֶלֶף שָׁנָה' – הֲרֵי זֶה נָזִיר לִזְמַן קָצוּב, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה הָאָדָם אֶלֶף שָׁנָה.
יב. וּמַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר זְמַן קָצוּב? שֶׁהַנָּזִיר לִזְמַן קָצוּב אָסוּר לְגַלֵּחַ עַד סוֹף יְמֵי נִזְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם" (במדבר ו,ה).
וּנְזִיר עוֹלָם, אִם הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ – מֵקֵל בְּתַעַר מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמֵבִיא קָרְבָּנוֹת שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת כְּשֶׁיְּגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ" (שמואל ב יד,כו), וְאַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. וּנְזִיר עוֹלָם שֶׁנִּטְמָא – הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה, כְּמוֹ נָזִיר לִזְמַן קָצוּב.
יב. עַד מְלֹאת הַיָּמִם. עד שישלמו כל ימי נזירותו.
מֵקֵל בְּתַעַר. מתגלח. קָרְבָּנוֹת שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת כְּשֶׁיְּגַלֵּחַ. כדין נזיר המסיים ימי נזרו (לקמן ח,א). שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ. הכתוב מדבר על אבשלום בנו של דוד המלך שהיה מגלח שערו מידי שנה ('מקץ ימים'), וקבלה היתה ביד החכמים שהיה נזיר עולם (פה"מ נזירות א,ב).
יג. שִׁמְשׁוֹן לֹא הָיָה נָזִיר גָּמוּר, שֶׁהֲרֵי לֹא נָדַר בְּנָזִיר, אֶלָּא הַמַּלְאָךְ הִפְרִישׁוֹ מִן הַטֻּמְאָה. וְכֵיצַד הָיָה דִּינוֹ? הָיָה אָסוּר בְּיַיִן וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת, וּמֻתָּר הָיָה לְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה.
יג. שִׁמְשׁוֹן. שמשון בן מנוח שהיה אחד מן השופטים של ישראל (שופטים פרקים יג–טז). הַמַּלְאָךְ הִפְרִישׁוֹ מִן הַטֻּמְאָה. המלאך שנגלה אל הוריו ציווה עליהם שתישמר אמו מלאכול ולשתות דברים האסורים לנזיר ('כל טמא' – בבלי סוטה ט,ב), ולהפריש את שמשון לנזירות שנאמר: "והרית וילדת בן ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן" (שופטים יג,ג-ה).
יד. לְפִיכָךְ, מִי שֶׁאָמַר: 'הֲרֵינִי נָזִיר כְּשִׁמְשׁוֹן' – הֲרֵי זֶה נָזִיר מִן הַיַּיִן וּמִן הַתִּגְלַחַת לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ מְגַלֵּחַ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּשְׁאָר נְזִירֵי עוֹלָם, וּמֻתָּר לְהִתְטַמֵּא לַמֵּתִים. וְאִם אָמַר: 'לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְאִישׁ אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן' – אֵינוֹ נָזִיר. וּמִי שֶׁנָּדַר נָזִיר כְּשִׁמְשׁוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ, שֶׁנְּזִירוּת שִׁמְשׁוֹן לְעוֹלָם הָיְתָה.
יד. אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ. ללכת לחכם כדי להתיר נדר נזירות זו.
טו. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ', 'כְּבַעַל דְּלִילָה', 'כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתוֹת עַזָּה', 'כְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו' – הֲרֵי זֶה נָזִיר כִּנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁנַּעֲשׂוּ מַעֲשִׂים אֵלּוּ לְאִישׁ אַחֵר.
טו. כְּבַעַל דְּלִילָה. ראה שופטים טז,ד. כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתוֹת עַזָּה. כאשר ארבו לו העזתים להרגו (שם טז,ג). כְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. לאחר שגילחה דלילה את שערו ותפסוהו (שם טז,יט-כא).
טז. שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי – נְזִיר עוֹלָם הָיָה. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי כִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי', 'כְּבֶן חַנָּה', 'כְּבֶן אֶלְקָנָה', 'כְּמִי שֶׁשִּׁסֵּף אֶת אֲגַג בַּגִּלְגָּל', וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ – הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא לְאִישׁ אַחֵר שֶׁמַּעֲשָׂיו כְּאֵלּוּ נִתְכַּוֵּן.
טז. שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי. שמואל הנביא בן חנה ואלקנה שהתגורר ברמה. ולפני שנולד, חנה נדרה שהבן שיוולד לה יהיה נזיר עולם שנאמר: "ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" (שמואל א א,יא; וראה משנה נזיר ט,ה). כְּמִי שֶׁשִּׁסֵּף אֶת אֲגַג בַּגִּלְגָּל. לאחר מלחמת עמלק שיסף שמואל בחרב את אגג מלך עמלק במקום הנקרא גלגל (שמואל א טו,לג).
יז. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת' אוֹ 'מְלֹא הַקֻּפָּה' – בּוֹדְקִין אוֹתוֹ: אִם אָמַר: 'לֹא הָיָה בְּדַּעְתִּי שֶׁאֶהֱיֶה נָזִיר כָּל יָמַי, וְלֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ זְמַן נְזִירוּת זְמַן מְרֻבֶּה' – הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם בִּלְבַד; וְאִם אָמַר: 'סְתָם נָדַרְתִּי' – רוֹאִין אֶת הַקֻּפָּה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל, וְיִהְיֶה נָזִיר כָּל יָמָיו, וְיֵשׁ לוֹ לְגַלֵּחַ מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, כִּשְׁאָר נְזִירֵי עוֹלָם.
יז. הַקֻּפָּה. קופסא, ארגז. אִם אָמַר לֹא הָיָה בְּדַּעְתִּי שֶׁאֶהֱיֶה נָזִיר כָּל יָמַי… הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם בִּלְבַד. כדלעיל ה"א. רוֹאִין אֶת הַקֻּפָּה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל. שאנו מניחים שכוונתו לנזור למספר ימים כגרגירי החרדל שבמלוא הבית או במלוא הקופה. וְיֵשׁ לוֹ לְגַלֵּחַ מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לִשְׁנֵים… כִּשְׁאָר נְזִירֵי עוֹלָם. ואינו דומה למי שנדר נזירות לאלף שנה (לעיל הי"א), לפי שכאן אין זמן קצוב.
יח. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי' אוֹ 'כַּעֲפַר הָאָרֶץ' אוֹ 'כְּחוֹל הַיָּם' – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר: 'הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כְּמִנְיַן שְׂעַר רֹאשִׁי' אוֹ 'כְּמִנְיַן עֲפַר הָאָרֶץ' אוֹ 'כְּמִנְיַן חוֹל הַיָּם'. לְפִיכָךְ יְגַלֵּחַ כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְיַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּת שְׁנִיָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם וִיגַלֵּחַ, וְכֵן עַד שֶׁיָּמוּת.
וּבְכָל תִּגְלַחַת וְתִגְלַחַת – אֵינוֹ שׁוֹתֶה בַּיַּיִן וְלֹא מִטַּמֵּא לַמֵּתִים. וְאִם שָׁתָה אוֹ נִטְמָא, אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַתִּגְלַחַת – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה.
יח. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כְּמִנְיַן שְׂעַר רֹאשִׁי וכו'. משום שהשערות או גרגרי העפר והחול הינם נפרדים זה מזה, מפרשים אנו כוונתו לנזירויות נפרדות בזו אחר זו. זאת בשונה ממלוא הבית או הקופה שבהלכה הקודמת, שהם דבר אחד ולכן אנו מפרשים דבריו למניין ימי הנזירות (ע"פ פה"מ נזיר א,ד).
וּבְכָל תִּגְלַחַת וְתִגְלַחַת אֵינוֹ שׁוֹתֶה בַּיַּיִן וְלֹא מִטַּמֵּא לַמֵּתִים. שאין הפסקה בין הנזירויות, ומיד בסיום האחת מתחייב בחברתה.
יט. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכַל כִּכָּר זוֹ, הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכְלֶנָּה, הֲרֵינִי נָזִיר אִם אֹכְלֶנָּה', וַאֲכָלָהּ – הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּנְזִירוֹת כַּמִּנְיָן שֶׁאָמַר, וּמוֹנֶה אַחַת אַחַר אַחַת, כָּל אַחַת מֵהֶן שְׁלֹשִׁים, וּמְגַלֵּחַ בְּסוֹף כָּל שְׁלֹשִׁים, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו.

תקציר הפרק 

פרק ג' הלכות נזיר

משך הנזירות

מינימום נזירות -30 יום, אפילו אמר 'הריני נזיר נזירות גדולה' וכד' -אם לא ציין זמן אחר נזירותו 30 יום.
אם בשעת נזירותו פירש יותר ימים – הרי זה נזיר כפי שאמר.
פירש כמה נזירויות – כמספר הפעמים שנזר כך יעשה.
האומר: 'הריני נזיר לעולם' וכד' – הרי הוא נזיר לכל חייו , ויכול לקצץ שיערו מידי שנה (וכן האומר הריני נזיר כשמואל הנביא).
האומר: 'הריני נזיר כשמשון' -דינו שיהיה נזיר כל חייו אך מותר להיטמא למתים (כמו נזירותו של שמשון הגיבור), ואינו יכול להתיר;.
האומר: 'הריני נזיר כעפר הארץ' וכד' -נעשה נזיר כל 30 יום מחדש, עד פטירתו.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות נזירות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם נזיר עולם חמור מנזיר שעה?

2.האם שמשון היה נזיר עולם?

3.שמואל ואבשלום היו נזירי עולם?

תשובות
1-לא 2-לא 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן