פרק ג', הלכות סנהדרין, ספר שופטים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. עַד אֵימָתַי יוֹשְׁבִין הַדַּיָּנִין בַּדִּין? סַנֶדְרִי קְטַנָּה וּבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה יוֹשְׁבִין מֵאַחַר תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד סוֹף שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, אֲבָל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל הָיוּ יוֹשְׁבִין מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּהַר הַבַּיִת.
א. עַד אֵימָתַי יוֹשְׁבִין הַדַּיָּנִין בַּדִּין. באלו שעות יושבים. עַד סוֹף שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם. חצות היום. בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. סנהדרין של שבעים ואחת שישבה בלשכת הגזית. מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. מזמן שחיטת קרבן התמיד שהוא לאחר שהאיר פני כל המזרח קודם הנץ החמה (הלכות תמידין ומוספין א,ב). עַד תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. שקרב בתשע וחצי שעות ביום (שם ה"ג). וּבְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. שאין דנים בהם (הלכות שבת כג,יד). הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. ולא בלשכת הגזית שבה היו יושבים ודנים.
ב. אֵין בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן יוֹשְׁבִין כְּאֶחָד בִּמְקוֹמָן שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא בְּעֵת שֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִין לְהִתְקַבֵּץ מִתְקַבְּצִין כֻּלָּן, וּבִשְׁאָר הָעִתּוֹת, כָּל מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵסֶק, יֵצֵא לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ וְחוֹזֵר, וְהוּא שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה יוֹשְׁבִין תָּמִיד כָּל זְמַן יְשִׁיבָתָן. צָרַךְ אֶחָד מֵהֶן לָצֵאת – הֲרֵי זֶה מִסְתַּכֵּל בַּחֲבֵרָיו הַנִּשְׁאָרִים: אִם יִשָּׁאֵר שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – יֵצֵא; וְאִם לָאו – לֹא יֵצֵא עַד שֶׁיָּבֹא אַחֵר.
ב. בְּעֵת שֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִין לְהִתְקַבֵּץ. ולדון בדבר שצריך לדון בו בשבעים ואחד דיינים (ראה לקמן ה,א באלו דברים צריכים לדון בשבעים ואחד). כָּל זְמַן יְשִׁיבָתָן. המבואר לעיל ה"א.
ג. אֵין מַתְחִילִין אֶת הַדִּינִין בַּלַּיְלָה. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַדִּינִין כַּנְּגָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל רִיב וְכָל נָגַע" (דברים כא,ה) – מָה רְאִיַּת נְגָעִים בַּיּוֹם בִּלְבַד, אַף הַדִּינִין בַּיּוֹם.
ג. כַּנְּגָעִים. ראיית נגעי צרעת על ידי הכהן לטמא או לטהר נעשית רק ביום (הלכות טומאת צרעת ט,ו).
ד. וְכֵן אֵין מְקַבְּלִין עֵדוּת וְלֹא מְקַיְּמִין שְׁטָרוֹת בַּלַּיְלָה. וּבְדִינֵי מָמוֹנוֹת, אִם הִתְחִילוּ בַּיּוֹם – מֻתָּר לִגְמֹר הַדִּין בַּלַּיְלָה.
ד. אֵין מְקַבְּלִין עֵדוּת. שקבלת עדות על ידי הדיינים נחשבת כהתחלת דין (כס"מ). וְלֹא מְקַיְּמִין שְׁטָרוֹת. קיום שטר הוא אִמוּת חתימת עדי השטר, והוא נחשב לדין ונעשה על ידי שלושה וביום (הלכות עדות ו,א). וּבְדִינֵי מָמוֹנוֹת אִם הִתְחִילוּ בַּיּוֹם מֻתָּר לִגְמֹר הַדִּין בַּלַּיְלָה. אבל בדיני נפשות מתחילים וגומרים ביום (לקמן יא,א).
ה. הַנְּחָלוֹת כַּדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְחֻקַּת מִשְׁפָּט" (במדבר כז,יא), לְפִיכָךְ אֵין מַפִּילִין נְחָלוֹת בַּלַּיְלָה.
ה. הַנְּחָלוֹת כַּדִּינִין. הנחלת נכסים בתורת ירושה אינה כהקנאת נכסים רגילה, אלא יש לה מעמד של דין (ראה הלכות נחלות ו,א). אֵין מַפִּילִין נְחָלוֹת בַּלַּיְלָה. אדם רשאי לצוות לחלק את רכושו בין יורשיו שלא באופן שווה, אם עושה זאת בזמן שהוא חולה ונוטה למות (שם הל' ב-ד). ומעשה זה מוגדר כדין, והוא יכול להיעשות רק ביום ולא בלילה.
ו. שְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, וְצִוָּה בִּפְנֵיהֶם – כּוֹתְבִין וְאֵין עוֹשִׂין דִּין. וְאִם הָיוּ שְׁלֹשָׁה – רָצוּ כּוֹתְבִין, רָצוּ עוֹשִׂין דִּין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּיּוֹם. אֲבָל בַּלַּיְלָה – כּוֹתְבִין וְאֵין עוֹשִׂין דִּין.
ו. וְצִוָּה בִּפְנֵיהֶם. כיצד לחלק את רכושו בין יורשיו. כּוֹתְבִין וְאֵין עוֹשִׂין דִּין. כיוון שהם שניים הם אינם ראויים לשמש דיינים ולקיים דברי המת. אבל הם יכולים להיות עדים על דבריו ולכתוב שטר המשמש עדות על ציוויו. וְאִם הָיוּ שְׁלֹשָׁה… רָצוּ עוֹשִׂין דִּין. כיוון ששלושה יכולים לשמש בית דין, בכוחם לשמש דיינים בנוגע לחלוקת הרכוש כפי שהמת ציווה.
ז. כָּל בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הָגוּן – שְׁכִינָה עִמָּהֶן. לְפִיכָךְ צְרִיכִין הַדַּיָּנִין לֵישֵׁב בְּאֵימָה וְיִרְאָה וַעֲטִיפָה וְכֹבֶד רֹאשׁ, וְאָסוּר לְהָקֵל רֹאשׁ אוֹ לִשְׂחֹק אוֹ לְסַפֵּר בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בְּבֵית דִּין, אֶלָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה.
ז. בְּאֵימָה וְיִרְאָה וכו'. מפני כבוד שכינה (בדומה לתפילה, ראה הלכות תפילה ה,ד). וַעֲטִיפָה. בטלית (ראה לקמן ה"ט). וְאָסוּר לְהָקֵל רֹאשׁ וכו'. בדומה לבית הכנסת (שם יא,ו).
ח. כָּל סַנְהֶדְרִין אוֹ מֶלֶךְ אוֹ רֹאשׁ גָּלוּת, שֶׁהֶעֱמִידוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ חָכָם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וְרָאוּי לִהְיוֹת דַּיָּן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ מַחֲמַדִּים וְיֵשׁ בּוֹ טוֹבוֹת אֲחֵרוֹת – הֲרֵי זֶה שֶׁהֶעֱמִידוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט" (דברים א,יז) – מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה מְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַמְמֻנֶּה לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִין.
אָמְרוּ חֲכָמִים: שֶׁמָּא תֹּאמַר: 'אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן', 'אִישׁ פְּלוֹנִי גִּבּוֹר, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן', 'אִישׁ פְּלוֹנִי קְרוֹבִי, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן', 'אִישׁ פְּלוֹנִי יוֹדֵעַ בְּכָל לָשׁוֹן, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן' – נִמְצָא מְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי; לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט" (דברים א,יז).
וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמַּעֲמִיד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן – כְּאִלּוּ הֵקִים מַצֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יי אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז,כב). וּבִמְקוֹם תַּלְמִיד חֲכָמִים – כְּאִלּוּ נָטַע אֲשֵׁרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יי אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ" (שם טז,כא). וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ,יט) – אֱלוֹהַּ הַבָּא בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב, זֶה הַדַּיָּן שֶׁמִּנּוּהוּ מִפְּנֵי עָשְׁרוֹ בִּלְבַד.
ח. סַנְהֶדְרִין אוֹ מֶלֶךְ אוֹ רֹאשׁ גָּלוּת. הממונים על מינוי הדיינים (ראה לקמן ד,יג-טו). דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. אינו ראוי מצד מעשיו. שֶׁזֶּה מְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַמְמֻנֶּה לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִין. שלא יעמיד את מי שנראה בעיניו אלא את הראוי.
נִמְצָא מְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי. הדיין הנבחר שאינו חכם וראוי.
מַצֵּבָה. בניין שמתקבצים אליו לפולחן (הלכות עבודה זרה ז,ו). וּבִמְקוֹם תַּלְמִיד חֲכָמִים. אם העמיד דיין שאינו הגון במקום שיש בו תלמידי חכמים. אֵצֶל מִזְבַּח יי אֱלֹהֶיךָ. ליד תלמידי חכמים הנחשבים כמזבח. אֲשֵׁרָה. אילן המשמש לעבודה זרה. אֱלוֹהַּ. דיין (ראה לקמן ד,ד).
ט. כָּל דַּיָּן שֶׁנָּתַן מָמוֹן כְּדֵי שֶׁיִּתְמַנֶּה – אָסוּר לַעֲמֹד מִפָּנָיו, וְצִוּוּ חֲכָמִים לְהָקֵל אוֹתוֹ וּלְזַלְזֵל בּוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהַטַּלִּית שֶׁמִּתְעַטֵּף בָּהּ תְּהִי בְּעֵינֶיךָ כְּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר.
ט. לַעֲמֹד מִפָּנָיו. כדי לכבדו.
י. כָּךְ הָיָה דֶּרֶךְ הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, בּוֹרְחִין מִלְּהִתְמַנּוֹת, וְדוֹחֲקִין עַצְמָן הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ בַּדִּין, עַד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֵין שָׁם רָאוּי כְּמוֹתָן, וְשֶׁאִם יִמָּנְעוּ מִן הַדִּין תִּתְקַלְקֵל הַשּׁוּרָה; אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין לַדִּין עַד שֶׁמַּכְבִּידִין עֲלֵיהֶן הָעָם וְהַזְּקֵנִים וּפוֹצְרִין בָּם.
י. וְשֶׁאִם יִמָּנְעוּ מִן הַדִּין תִּתְקַלְקֵל הַשּׁוּרָה. שורת הדין והצדק תיפגע משום שלא ידונו כראוי. וּפוֹצְרִין. מפצירים.

תקציר הפרק 

🤔 זה לא פראק הדור, זה אוכף של חמור!
העיניים שלנו מתעתעות בנו לעיתים וגורמות לנו לראות דברים שאינם קיימים. כזה, למשל, הוא המיראז', שגורם לכך שבלב מדבר מופיע לפתע אגם או מקווה מים גדול אחר באופק, כאשר זו בעצם בבואה של השמים המשתקפת מהאוויר החם המרחף קרוב לפני הקרקע. אבל יש עוד סוג של תעתוע ראייה, כשהעיניים שלנו גורמות לנו לראות דברים לא נכון. אנחנו רואים פראק מכובד ומגבעת הדורה ובטוחים שלפנינו דיין חשוב, בעוד שהאמת היא שמדובר באדם שקנה את תפקידו בכסף, ולכן "אסור לעמוד מפניו", כלומר, אסור לכבדו, ולא עוד אלא ש"ציוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו, ואמרו חכמים שהטלית שמתעטף בה, תהי בעיניך כמרדעת של חמור" (הלכה ט), כי העין מתעתעת והגם שהיא רואה טלית – זו בכלל מרדעת… 🎩

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות סנהדרין ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם מותר לדיין לשחק בטלפון בין הדיונים?

2.האם חכמי סנהדרין הגדולה יושבים קבוע במקדש?

3.האם נכון לחכם לסרב להצעה לשבת בבית דין?

 

 

תשובות
1.לא
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן