א. כָּל עֶבֶד עִבְרִי – הֲרֵי הָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, לֹא אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לוֹ. אֲבָל אִם הָיְתָה מֵאִסּוּרֵי לָאוִין, אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה – אֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא,ג) – אִשָּׁה הָרְאוּיָה לַעֲמֹד עִמּוֹ. וְכֵן חַיָּב בִּמְזוֹן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו.
בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נֶאֱמַר: "אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא,ג). וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּקְנָה זֶה נִשְׁתַּעְבְּדָה אִשְׁתּוֹ? אֶלָּא לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. וּבַמּוֹכֵר עַצְמוֹ נֶאֱמַר: "וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה,מא), וּבַנִּמְכָּר לְגוֹי נֶאֱמַר: "וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (שם כה,נד).
אֶחָד אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת מְכִירָה אוֹ אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ אַחַר מְכִירָתוֹ, וְהוּא שֶׁיִּקָּחֶנָּה מִדַּעַת הָאָדוֹן. אֲבָל אִם לְקָחָהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ – אֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.

ב. אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו – אֵין לוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם כְּלוּם, אֶלָּא הֲרֵי מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאִשָּׁה וּמְצִיאָתָהּ לְבַעְלָהּ. וְכָל שֶׁזּוֹכֶה הַבַּעַל בְּאִשְׁתּוֹ – זוֹכֶה זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֶבֶד עִבְרִי.

ג. מִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין – יֵשׁ לְרַבּוֹ לִתֵּן לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית; בֵּין הָאָדוֹן, בֵּין בְּנוֹ שֶׁל אָדוֹן אִם מֵת אָבִיו – הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית וְכוֹפֵהוּ עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁיּוֹלִיד לוֹ מִמֶּנָּה עֲבָדִים, וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לוֹ כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה" וכו' (שמות כא,ד). וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ – אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, כִּשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל.

ד. אֵין עֶבֶד עִבְרִי מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וּבָנִים, אֲבָל אִם אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים – אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. וְדָבָר זֶה קַבָּלָה הוּא. אֲפִלּוּ הָיָה הַנִּמְכָּר כֹּהֵן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ

ה. אִם הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים.
אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁוֹ מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא,ג). וְאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, וְלֹא לִתֵּן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנֵי עֲבָדָיו הָעִבְרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַכְּנַעֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה" (שם כא,ד).
נִרְצָע שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְהִגִּיעַ יוֹבֵל, וְהָיָה רַבּוֹ מְסָרֵב בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, וְחָבַל בּוֹ – פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר בְּשִׁפְחָה.

ו. הַמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ – אֵינוֹ נִרְצָע. אֲבָל מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְעָבַד שֵׁשׁ וְלֹא רָצָה לָצֵאת – הֲרֵי זֶה נִרְצָע, וְעוֹבֵד עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל אוֹ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָדוֹן.

ז. אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ בֵּן – אֵין הַנִּרְצָע עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: "וַעֲבָדוֹ" (שמות כא,ו) – וְלֹא לִבְנוֹ; "לְעֹלָם" (שם) – לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַנִּרְצָע אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא בַּיּוֹבֵל אוֹ בְּמִיתַת הָאָדוֹן.

ח. עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן – אֵינוֹ נִרְצָע, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כה,מא) – לַחֲזָקָה שֶׁהָיָה בָּהּ; וְאֵינוֹ שָׁב לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ.

ט. כֵּיצַד רוֹצְעִין? מְבִיאוֹ לְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמֵר דְּבָרָיו בִּפְנֵיהֶם, וּמַגִּישׁוֹ בְּסוֹף שֵׁשׁ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין בְּבִנְיָן, בֵּין דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁל אָדוֹן בֵּין שֶׁל כָּל אָדָם, וְנוֹקֵב אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית בְּגֹבַהּ שֶׁל אֹזֶן בְּמַרְצֵעַ שֶׁל מַתֶּכֶת עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַדֶּלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת" (דברים טו,יז). וְלֹא נֶאֱמַר "מְזוּזָה" אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בֵּין אֵצֶל דֶּלֶת בֵּין אֵצֶל מְזוּזָה, וּמַה מְּזוּזָה כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת אַף דֶּלֶת כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת. אֲבָל הָרְצִיעָה בַּדֶּלֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מְזוּזָה.
הָאָדוֹן הוּא שֶׁרוֹצֵעַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָצַע אֲדֹנָיו" (שמות כא,ו) – לֹא בְּנוֹ וְלֹא שְׁלוּחוֹ וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאֵין רוֹצְעִין שְׁנֵי עֲבָדִים כְּאֶחָד, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְווֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.

י. "וְאִם אָמֹר יֹאמַר" (שמות כא,ה) – עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה. "הָעֶבֶד" (שם) – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד. אֲבָל אִם אָמַר אַחַר שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה בְּסוֹף שֵׁשׁ מִתְּחִלַּת פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה.
כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַיּוֹם כְּדֵי שָׁוֶה פְּרוּטָה מִדְּמֵי מְכִירָתוֹ אוֹ יָתֵר מְעַט. אֲבָל אִם נִשְׁאַר פָּחוֹת מִפְּרוּטָה – הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר אַחַר שֵׁשׁ.

יא. הָיְתָה לָעֶבֶד אִשָּׁה שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית וְלוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים, וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ" (דברים טו,טז). לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי" (שמות כא,ה). הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו,טז). רַבּוֹ אֲהֵבוֹ וְהוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֲהֵבְךָ" (שם). הוּא חוֹלֶה וְרַבּוֹ אֵינוֹ חוֹלֶה, רַבּוֹ חוֹלֶה וְהוּא אֵינוֹ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם חוֹלִים – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (שם) – עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּטוֹבָה.

יב. מַה בֵּין מוֹכֵר עַצְמוֹ לִמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין? מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ נִרְצָע, וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נִרְצָע. מוֹכֵר עַצְמוֹ אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. מוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְגוֹי, וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי" וכו' (דברים טו,יב) – אֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ. מוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיָתֵר עַל שֵׁשׁ, מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ. מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵין מַעֲנִיקִין לוֹ, מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין מַעֲנִיקִין לוֹ.

יג. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִרְצַעַת. וְכֵן יֵרָאֶה מֵעִנְיַן הַכָּתוּב, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּנִּרְצָע: "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי" (שמות כא,ה). וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" (דברים טו,יז)? לְהַעֲנִיק, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לְהַעֲנִיק עֶבֶד עִבְרִי, כָּךְ מַעֲנִיק אָמָה הָעִבְרִיָּה.

יד. כָּל הַמְשַׁלֵּחַ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ רֵיקָם – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם" (דברים טו,יג); וַהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ" (שם טו,יד).
אֶחָד הַיּוֹצֵא בְּסוֹף שֵׁשׁ אוֹ שֶׁיָּצָא בַּיּוֹבֵל אוֹ בְּמִיתַת אָדוֹן, וְכֵן אָמָה עִבְרִיָּה שֶׁיָּצָאת בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ אוֹ בְּסִימָנִין – הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲנִיקִין לָהֶן. אֲבָל הַיּוֹצְאִין בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף – אֵין מַעֲנִיקִין לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ" (דברים טו,יג), וְזֶה לֹא שִׁלְּחוֹ חָפְשִׁי, אֶלָּא הָעֶבֶד נָתַן שְׁאָר הַדָּמִים שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ לַעֲבֹד בָּהֶן וְאַחַר כָּךְ יָצָא.
"הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים טו,יד, ושם: וּמִגָּרְנְךָ) – כְּעִנְיַן צֹאן גֹּרֶן וְיֶקֶב: דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בְּרָכָה מֵחֲמַת עַצְמָן הוּא שֶׁחַיָּב לְהַעֲנִיק לוֹ מֵהֶן, אֲבָל הַכְּסָפִים וְהַבְּגָדִים – אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ מֵהֶם.
וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ? אֵין פָּחוֹת מִשָּׁוֶה שְׁלֹשִׁים סֶלַע, בֵּין מִמִּין אֶחָד בֵּין מִמִּינִים הַרְבֵּה, כַּשְּׁלֹשִׁים שֶׁל קְנַס הָעֶבֶד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "יִתֵּן לַאדֹנָיו" (שמות כא,לב). בֵּין שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ" (דברים טו,יד) – מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: "אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ" (שם)? הַכֹּל לְפִי הַבְּרָכָה תֵּן לוֹ.

טו. בָּרַח, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל כְּשֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, וְיָצָא לְחֵרוּת – אֵינוֹ חַיָּב לְהַעֲנִיקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ" (דברים טו,יג).
עֶנֶק עֶבֶד עִבְרִי לְעַצְמוֹ, וְאֵין בַּעַל חוֹבוֹ גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ; וְעֶנֶק אָמָה עִבְרִיָּה וְכֵן מְצִיאָתָהּ שֶׁל אָבִיהָ. וְאִם מֵת אָבִיהָ קֹדֶם שֶׁיָּבֹאוּ לְיָדוֹ – הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ, וְאֵין לְאַחֶיהָ בָּהֶן כְּלוּם, שֶׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ זְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבִתּוֹ לִבְנוֹ.