א. חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת – אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר עַל זֶה, וְהָיָה קָרוֹב מִן הָאָרֶץ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וּמִקְצָתוֹ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה, אוֹ כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה וּמִקְצָתוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה: אִם רָצוּ יוֹשְׁבֵי שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת לְעָרֵב כֻּלָּן עֵרוּב אֶחָד – הָרְשׁוּת בְּיָדָן, וְיֵעָשׂוּ כְּחָצֵר אַחַת, וִיטַלְטְלוּ מִזּוֹ לָזוֹ; וְאִם רָצוּ – מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן. הָיָה הַחַלּוֹן פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה אוֹ שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה – מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן.
א. אִם רָצוּ… לְעָרֵב כֻּלָּן עֵרוּב אֶחָד הָרְשׁוּת בְּיָדָן… וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין. שכאשר שתי רשויות מחוברות צריכות הן לערב עירוב אחד, ואם יש ביניהן מחיצה גמורה מערבים שני עירובין. וכאשר יש ביניהן מחיצה עם מעבר נוח יכולים לערב עירוב אחד או שני עירובין.
ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת. אֲבָל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים, אֲפִלּוּ הָיָה לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וְכֵן חַלּוֹן שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה – אִם רָצוּ, מְעָרְבִין עֵרוּב אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן סֻלָּם, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. הָיָה חַלּוֹן עָגֹל, אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה – הֲרֵי הוּא כִּמְרֻבָּע.
ב. אֲבָל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים אֲפִלּוּ הָיָה לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. שכן בבית משתמשים עד לגובה התקרה אף אם היא למעלה מעשרה. חַלּוֹן שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה. פתח שבין הבית לעליית הגג (קומה שנייה). חַלּוֹן עָגֹל אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. אם בהיקף החלון ניתן להכניס ריבוע של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים.
ג. כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת אוֹ מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת: פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים – מְעָרְבִין עֵרוּב אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם; הָיָה גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ יָתֵר עַל כֵּן – מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן. וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן סֻלָּם מִכָּאן וְסֻלָּם מִכָּאן – הֲרֵי הֵן כְּפֶתַח, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַסֻּלָּם זָקוּף וְסָמוּךְ לַכֹּתֶל, שֶׁהֲרֵי אֵין יְכוֹלִין לַעֲלוֹת בּוֹ עַד שֶׁיִּמָּשֵׁךְ וְיִתְרַחֵק מִתַּחְתָּיו מִן הַכֹּתֶל – הֲרֵי זֶה מַתִּיר. וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה מַגִּיעַ רֹאשׁ הַסֻּלָּם לְרֹאשׁ הַכֹּתֶל, אִם נִשְׁאַר בֵּינֵיהֶן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה – הֲרֵי זֶה מַתִּיר, וּמְעָרְבִין אֶחָד אִם רָצוּ.
ג. מַתְבֵּן. מחסן תבן. מְעָרְבִין עֵרוּב אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם. שנחשבות כחצר אחת. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַסֻּלָּם זָקוּף וְסָמוּךְ לַכֹּתֶל וכו'. גם אם הסולם ניצב במקביל לכותל באופן שאי אפשר לעלות בו בלא להרחיק את תחתיתו מהכותל, אפשר לערב את החצרות יחד אם ירצו. אִם נִשְׁאַר בֵּינֵיהֶן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה. שהסולם מגיע עד למרחק של פחות משלושה טפחים מראש הכותל.
ד. הָיָה הַכֹּתֶל רָחָב אַרְבָּעָה, וְעָשָׂה סֻלָּם מִכָּאן וְסֻלָּם מִכָּאן, אַף עַל פִּי שֶׁהַסֻּלָּמוֹת מְרֻחָקִין זֶה מִזֶּה – אִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. אֵין בְּרֹחַב הַכֹּתֶל אַרְבָּעָה: אִם אֵין בֵּין הַסֻּלָּמוֹת שְׁלֹשָׁה – מְעָרְבִין אֶחָד; הָיָה בֵּינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה – מְעָרְבִין שְׁנַיִם.
ד. הָיָה הַכֹּתֶל רָחָב אַרְבָּעָה. עוביו ארבעה טפחים. אַף עַל פִּי שֶׁהַסֻּלָּמוֹת מְרֻחָקוֹת… מְעָרְבִין אֶחָד. מכיוון שהכותל רחב וניתן ללכת בקלות מסולם לסולם. אִם אֵין בֵּין הַסֻּלָּמוֹת שְׁלֹשָׁה מְעָרְבִין אֶחָד. מכיוון שהמרחק בין הסולמות קטן מאוד וניתן לעבור אותו בקלות למרות שהכותל צר.
ה. בָּנָה מַצֵּבָה עַל גַּבֵּי מַצֵּבָה בְּצַד הַכֹּתֶל: אִם יֵשׁ בַּתַּחְתּוֹנָה אַרְבָּעָה – מְמַעֵט; אֵין בַּתַּחְתּוֹנָה אַרְבָּעָה וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשָׁה – מְמַעֵט, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. וְכֵן בְּמַדְרֵגוֹת שֶׁל עֵץ שֶׁסְּמָכָן לַכֹּתֶל.
ה. בָּנָה מַצֵּבָה עַל גַּבֵּי מַצֵּבָה. מעין מדפים שיוצאים מן הקיר ויכולים לשמש כמדרגות. אִם יֵשׁ בַּתַּחְתּוֹנָה אַרְבָּעָה מְמַעֵט. אם שטחה של המצבה התחתונה ארבעה על ארבעה טפחים הריהי ממעטת את גובה הכותל, ואם אין ממנה לראש הכותל עשרה טפחים יכולים לערב יחד. אֵין בַּתַּחְתּוֹנָה אַרְבָּעָה וְאֵין בֵּינָהּ לְבֵין הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשָׁה. כאשר הפרש הגובה ביניהן פחות משלושה טפחים, מצרפים יחד את שטח המדף התחתון והעליון ואם יש בהם ארבעה טפחים ממעטים.
#איור Z61.jpg. כותרת: מצבה על גבי מצבה#
#איור Z61.jpg. כותרת: מצבה על גבי מצבה#
ו. כֹּתֶל גָּבֹהַּ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת וְזִיז יוֹצֵא בְּאֶמְצָעִיתוֹ: אִם נִשְׁאַר מִן הַזִּיז עַד רֹאשׁ הַכֹּתֶל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה – מַנִּיחַ סֻלָּם לִפְנֵי הַזִּיז, וּמְעָרְבִין אֶחָד אִם רָצוּ; אֲבָל אִם הִנִּיחַ הַסֻּלָּם בְּצַד הַזִּיז – אֵינוֹ מְמַעֵט. הָיָה הַכֹּתֶל גָּבֹהַּ תִּשְׁעָה עָשָׂר טֶפַח – מוֹצִיא זִיז אֶחָד בָּאֶמְצַע, וּמְעָרְבִין אֶחָד אִם רָצוּ, שֶׁהֲרֵי מִן הַזִּיז עַד הָאָרֶץ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וּמִן הַזִּיז עַד רֹאשׁ הַכֹּתֶל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הָיָה הַכֹּתֶל גָּבֹהַּ עֶשְׂרִים טֶפַח – צָרִיךְ שְׁנֵי זִיזִין זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַזִּיז הַתַּחְתּוֹן וּבֵין הָאָרֶץ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וּבֵין הַזִּיז הָעֶלְיוֹן וּבֵין רֹאשׁ הַכֹּתֶל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, וּמְעָרְבִין אֶחָד אִם רָצוּ.
ו. וְזִיז. בליטה היוצאת מהקיר. מַנִּיחַ סֻלָּם לִפְנֵי הַזִּיז. משעין את הסולם על הזיז. וּמְעָרְבִין אֶחָד אִם רָצוּ. שבמקרה זה אפשר לעבור בקלות מחצר לחצר על ידי טיפוס בסולם עד לזיז וממנו מעל לכותל. אֲבָל אִם הִנִּיחַ הַסֻּלָּם בְּצַד הַזִּיז אֵינוֹ מְמַעֵט. שבמקרה זה נראה שהסולם נועד להרחיב את גודל הזיז בלבד ולא לטפס עליו, ואם כן שימושו של הזיז הוא להניח עליו חפצים ולא לעמוד על גביו ולכן אינו ממעט (מפרשים ע"פ הגמרא). צָרִיךְ שְׁנֵי זִיזִין זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה. כדי שיוכל לעלות בקלות מהזיז התחתון לזיז העליון.
ז. דֶּקֶל שֶׁחֲתָכוֹ וּסְמָכוֹ עַל רֹאשׁ הַכֹּתֶל וְעַל הָאָרֶץ – מְעָרְבִין אֶחָד אִם רָצוּ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקָבְעוֹ בְּבִנְיָן. וְכֵן הַסֻּלָּם – כָּבְדּוֹ קוֹבְעוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחַבְּרוֹ בְּבִנְיָן. הָיוּ קַשִּׁין מַבְדִּילִין בֵּין שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת, וְסֻלָּם מִכָּאן וְסֻלָּם מִכָּאן – אֵין מְעָרְבִין אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אֵין כַּף הָרֶגֶל עוֹלָה בַּסֻּלָּם, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ עַל מַה יִּסְמֹךְ. הָיָה הַסֻּלָּם בָּאֶמְצַע, וְקַשִּׁין מִכָּאן וְקַשִּׁין מִכָּאן – אִם רָצוּ מְעָרְבִין שְׁנַיִם.
ז. דֶּקֶל שֶׁחֲתָכוֹ וּסְמָכוֹ עַל רֹאשׁ הַכֹּתֶל וְעַל הָאָרֶץ. הניח את חתיכת הדקל באופן שמשמשת כעין סולם. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקָבְעוֹ בְּבִנְיָן. לחברו לכותל ולקרקע. כָּבְדּוֹ קוֹבְעוֹ. משקלו הרב מחשיבו כקבוע ומחובר לקרקע. קַשִּׁין. ערימת קש. שֶׁאֵין לוֹ עַל מַה יִּסְמֹךְ. שהסולם נשען על גוף שאינו יציב. הָיָה הַסֻּלָּם בָּאֶמְצַע וְקַשִּׁין מִכָּאן וְקַשִּׁין מִכָּאן. הסולם נשען על מחיצה חזקה ומשני צדדיו המחיצה עשויה מערמות קש.
ח. הָיָה אִילָן בְּצַד הַכֹּתֶל וְעָשָׂהוּ סֻלָּם לַכֹּתֶל – אִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד, הוֹאִיל וְאִסּוּר שְׁבוּת הוּא שֶׁגָּרַם לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בָּאִילָן. עָשָׂה אֲשֵׁרָה סֻלָּם לַכֹּתֶל – אֵין מְעָרְבִין אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לַעֲלוֹת עָלֶיהָ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה.
ח. וְעָשָׂהוּ סֻלָּם לַכֹּתֶל. שמשתמש בו לצורך טיפוס על הכותל. הוֹאִיל וְאִסּוּר שְׁבוּת הוּא שֶׁגָּרַם לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בָּאִילָן. איסור טיפוס על אילן בשבת הוא גזרת חכמים (הלכות שבת כא,ו), ולכן יכולים לערב יחד שכן חלות העירוב היא בין השמשות (לעיל א,כא) שבו לא גזרו על איסור שבות במקום מצווה (הלכות שבת כד,י, וראה גם לקמן ו,ט), והעירוב הוא לצורך מצוה (לקמן ו,ו). אֲשֵׁרָה. אילן המשמש לעבודה זרה. שֶׁהֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָיָה. הלכות עבודת זרה ז,יא.
ט. כֹּתֶל שֶׁגָּבֹהַּ עֲשָׂרָה וּבָא לְמַעֲטוֹ כְּדֵי לְעָרֵב עֵרוּב אֶחָד, אִם יֵשׁ בְּאֹרֶךְ הַמִּעוּט אַרְבָּעָה טְפָחִים – מְעָרְבִין אֶחָד. סָתַר מִקְצָת הַכֹּתֶל עַד שֶׁנִּתְמַעֵט מֵעֲשָׂרָה – צִדּוֹ הַקָּצָר נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְחָצֵר זוֹ, וּשְׁאָר הַכֹּתֶל הַגָּבֹהַּ לְבֵין שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת.
ט. אִם יֵשׁ בְּאֹרֶךְ הַמִּעוּט אַרְבָּעָה טְפָחִים. על פני אורך הכותל. סָתַר מִקְצָת הַכֹּתֶל. שבר חלק מעוביו של הכותל. עַד שֶׁנִּתְמַעֵט מֵעֲשָׂרָה. בצדו הפונה לאחד מהחצרות. צִדּוֹ הַקָּצָר. החלק הנמוך מעשרה. נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְחָצֵר זוֹ. לחצר הסמוכה לצד הנמוך. וּשְׁאָר הַכֹּתֶל הַגָּבֹהַּ לְבֵין שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת. ודינו כדין כותל שבין שתי חצרות, כדלקמן הי"ח.
י. נִפְרַץ הַכֹּתֶל הַגָּבֹהַּ שֶׁבֵּינֵיהֶן: אִם הָיְתָה הַפִּרְצָה עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת – מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפֶתַח; וְאִם הָיְתָה יָתֵר מֵעֶשֶׂר – מְעָרְבִין עֵרוּב אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין.
י. נִפְרַץ הַכֹּתֶל הַגָּבֹהַּ שֶׁבֵּינֵיהֶן. כותל בין שתי חצרות בגובה עשרה טפחים ומעלה, שנפרץ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּפֶתַח. ראה גם הלכות שבת טז,טז. מְעָרְבִין עֵרוּב אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין. שמחמת הפרצה, שתי החצרות נחשבות כחצר אחת.
יא. הָיְתָה הַפִּרְצָה פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר וּבָא לְהַשְׁלִימָהּ לְיָתֵר מֵעֶשֶׂר – חוֹקֵק בַּכֹּתֶל גֹּבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמְעָרְבִין עֵרוּב אֶחָד. וְאִם בָּא לִפְרֹץ לְכַתְּחִלָּה פִּרְצָה יָתֵר מֵעֶשֶׂר בְּכָל הַכֹּתֶל – צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּבַהּ הַפִּרְצָה מְלֹא קוֹמָתוֹ.
יא. חוֹקֵק בַּכֹּתֶל גֹּבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. עושה בכותל פתח בגובה עשרה טפחים על פני האורך הדרוש להשלמת הפרצה לעשר אמות. וְאִם בָּא לִפְרֹץ לְכַתְּחִלָּה. שלא הייתה פרצה כלל. צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּבַהּ הַפִּרְצָה מְלֹא קוֹמָתוֹ. כדי שיהא מעבר שניתן לעבור בו בקלות ובלא להתכופף.
יב. חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת: עָמֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה אוֹ יָתֵר – מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין; פָּחוֹת מִכָּאן – מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם. וְאִם מִעֵט עָמְקוֹ בְּעָפָר אוֹ בִּצְרוֹרוֹת – מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם, שֶׁסְּתָם עָפָר וּצְרוֹרוֹת בֶּחָרִיץ מְבֻטָּלִין הֵן. אֲבָל אִם מִלְּאָהוּ תֶּבֶן אוֹ קַשׁ – אֵין מְמַעֲטִין עַד שֶׁיְּבַטֵּל.
יב. שֶׁסְּתָם עָפָר וּצְרוֹרוֹת בֶּחָרִיץ מְבֻטָּלִין הֵן. שדעתו של אדם להשאירם שם ולכן נחשבים כחלק מהקרקע וממעטים את עומק החריץ. תֶּבֶן אוֹ קַשׁ אֵין מְמַעֲטִין. שדעתו של אדם לקחתם משם ולכן אינם נחשבים כחלק מהקרקע. עַד שֶׁיְּבַטֵּל. יחליט להשאירם שם.
יג. וְכֵן אִם מִעֵט רָחְבּוֹ בְּלוּחַ אוֹ בְּקָנֶה שֶׁהוֹשִׁיטוֹ בְּאֹרֶךְ כָּל הֶחָרִיץ – מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם. וְכָל דָּבָר הַנִּטָּל בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן הַסַּל וְהַסֵּפֶל – אֵין מְמַעֲטִין בּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן חִבְּרוֹ בָּאָרֶץ חִבּוּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשָׁמְטוֹ עַד שֶׁיַּחְפֹּר בְּדֶקֶר.
יג. שֶׁהוֹשִׁיטוֹ. הניחו. אֵין מְמַעֲטִין בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן חִבְּרוֹ בָּאָרֶץ. שכל עוד לא חיברו בארץ בחוזקה אינו נחשב כחלק מהקרקע אלא כחפץ המונח על גבי הקרקע. חִבּוּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשָׁמְטוֹ עַד שֶׁיַּחְפֹּר בְּדֶקֶר. חיבור חזק שאי אפשר לשחררו בלא שימוש באת חפירה.
#איור Z63.jpg. כותרת: מיעט רחבו בלוח או בקנה#
#איור Z63.jpg. כותרת: מיעט רחבו בלוח או בקנה#
יד. נָתַן לוּחַ שֶׁרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל רֹחַב הֶחָרִיץ – מְעָרְבִין אֶחָד, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין. וְכֵן שְׁתֵּי גְּצוּצְרָיוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, אִם הוֹשִׁיט לוּחַ שֶׁרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים מִזּוֹ לָזוֹ – מְעָרְבִין עֵרוּב אֶחָד, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן.
הָיוּ זוֹ בְּצַד זוֹ, וְאֵינָן בְּשָׁוֶה, אֶלָּא אַחַת לְמַעְלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים – הֲרֵי הֵן כִּגְצוּצְרָא אַחַת; וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה אוֹ יָתֵר – מְעָרְבִין אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן.
הָיוּ זוֹ בְּצַד זוֹ, וְאֵינָן בְּשָׁוֶה, אֶלָּא אַחַת לְמַעְלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים – הֲרֵי הֵן כִּגְצוּצְרָא אַחַת; וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה אוֹ יָתֵר – מְעָרְבִין אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן.
יד. נָתַן לוּחַ שֶׁרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל רֹחַב הֶחָרִיץ מְעָרְבִין אֶחָד. מכיוון שהלוח רחב וניתן לעבור עליו בקלות מצד לצד, נחשב כחיבור בין הצדדים ויכולים לערב יחד. שְׁתֵּי גְּצוּצְטְרָיוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ. שתי גזוזטראות (מרפסות) שעומדות זו מול זו.
#איור Z64.jpg. כותרת: נתן לוח שרחב ארבעה טפחים#
אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים. הפרש הגובה ביניהן פחות משלושה טפחים.
#איור Z64.jpg. כותרת: נתן לוח שרחב ארבעה טפחים#
אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים. הפרש הגובה ביניהן פחות משלושה טפחים.
טו. כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁהוּא רָחָב, וְהָיָה גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מֵחָצֵר זוֹ וְשָׁוֶה לְקַרְקַע חָצֵר שְׁנִיָּה – נוֹתְנִין רָחְבּוֹ לִבְנֵי הֶחָצֵר שֶׁהוּא שָׁוֶה לָהֶם, וְיֵחָשֵׁב מֵחֲצֵרָן; הוֹאִיל וְתַשְׁמִישׁוֹ בְּנַחַת לְאֵלּוּ וְתַשְׁמִישׁוֹ בְּקָשֶׁה לְאֵלּוּ, נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְאֵלּוּ שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ לָהֶן בְּנַחַת. וְכֵן חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים מִצַּד חָצֵר זוֹ וְשָׁוֶה לְקַרְקַע חָצֵר שְׁנִיָּה – נוֹתְנִין רָחְבּוֹ לֶחָצֵר שֶׁהוּא שָׁוֶה לָהּ; מִפְּנֵי שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ נַחַת לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְאֵלּוּ שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ לָהֶן בְּנַחַת.
טו. גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מֵחָצֵר זוֹ וְשָׁוֶה לְקַרְקַע חָצֵר שְׁנִיָּה. כגון שהחצרות בנויות בשני מפלסים שונים.
טז. הָיָה הַכֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת נָמוּךְ מֵחָצֵר הָעֶלְיוֹנָה וְגָבֹהַּ מֵחָצֵר הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנִּמְצְאוּ בְּנֵי הָעֶלְיוֹנָה מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּעָבְיוֹ עַל יְדֵי שִׁלְשׁוּל, וּבְנֵי הַתַּחְתּוֹנָה מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּעָבְיוֹ עַל יְדֵי זְרִיקָה – שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בּוֹ עַד שֶׁיְּעָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן עֵרוּב אֶחָד; אֲבָל אִם לֹא עֵרְבוּ – אֵין מַכְנִיסִין מֵעֹבִי כֹּתֶל זֶה לַבָּתִּים וְאֵין מוֹצִיאִין מֵהַבָּתִּים לְעָבְיוֹ.
טז. שִׁלְשׁוּל. באמצעות חבל וכדומה. אֵין מַכְנִיסִין מֵעֹבִי כֹּתֶל זֶה לַבָּתִּים וְאֵין מוֹצִיאִין מֵהַבָּתִּים לְעָבְיוֹ. אבל מותר להכניס מראש הכותל לחצרות או להיפך אף ללא עירוב (כדלקמן יח-יט).
יז. שְׁנֵי בָּתִּים שֶׁבֵּינֵיהֶן חֻרְבָּה שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד: אִם יְכוֹלִין שְׁנֵיהֶן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֻרְבָּה עַל יְדֵי זְרִיקָה – אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה; וְאִם הָיָה תַּשְׁמִישָׁהּ לָזֶה בְּנַחַת, וְהָאַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִזְרֹק לָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲמֻקָּה מִמֶּנּוּ – הֲרֵי זֶה שֶׁהִיא לוֹ בְּנַחַת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַל יְדֵי זְרִיקָה.
יז. חֻרְבָּה. בניין חרב. מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲמֻקָּה מִמֶּנּוּ. החורבה נמוכה מהבית.
יח. כָּל גַּגּוֹת הָעִיר, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה גָּבֹהַּ וְזֶה נָמוּךְ, עִם כָּל הַחֲצֵרוֹת, עִם כָּל הַקַּרְפֵּפוֹת שֶׁהֻקְּפוּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם דִּירָה שֶׁאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶן יָתֵר עַל בֵּית סָאתַיִם, עִם עֹבִי הַכְּתָלִים שֶׁבֵּין הַחֲצֵרוֹת, עִם הַמְּבוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לֶחִי אוֹ קוֹרָה – כֻּלָּן רְשׁוּת אַחַת הֵן, וּמְטַלְטְלִין בְּכֻלָּן בְּלֹא עֵרוּב כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, אֲבָל לֹא כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ.
יח. הַקַּרְפֵּפוֹת שֶׁהֻקְּפוּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם דִּירָה. מקומות שהקיפום במחיצות לשם שימושים שונים מלבד מגורים. שֶׁאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶן יָתֵר עַל בֵּית סָאתַיִם. שטחם של הקרפפות קטן משיעור בית סאתיים (כ-1150 מ"ר), ובהם מותר לטלטל בשבת (ראה הלכות שבת טז,א). הַמְּבוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן לֶחִי אוֹ קוֹרָה. סמטאות היוצאות מרשות הרבים שהעמידו בפתחן לחי (עמוד בגובה עשרה טפחים) או קורה ומותר לטלטל בתוכן (שם יז,ב).
יט. כֵּיצַד? כְּלִי שֶׁשָּׁבַת בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, בֵּין עֵרְבוּ אַנְשֵׁי הֶחָצֵר בֵּין לֹא עֵרְבוּ – מֻתָּר לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הֶחָצֵר לַגַּג אוֹ לְרֹאשׁ הַכֹּתֶל, וּמִן הַגַּג לְגַג אַחֵר הַסָּמוּךְ לוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה גָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁהוּא אוֹ נָמוּךְ, וּמִן הַגַּג הָאַחֵר לְחָצֵר שְׁנִיָּה, וּמֵחָצֵר שְׁנִיָּה לְגַג שְׁלִישִׁי שֶׁל חָצֵר שְׁלִישִׁית, וּמִגַּג שְׁלִישִׁי לְמָבוֹי, וּמִן הַמָּבוֹי לְגַג רְבִיעִי, עַד שֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ כָּל הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וַחֲצֵרוֹת אוֹ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְקַרְפֵּפוֹת אוֹ דֶּרֶךְ חֲצֵרוֹת וְקַרְפֵּפוֹת אוֹ דֶּרֶךְ שְׁלָשְׁתָּן מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּכְלִי זֶה לְבַיִת מִן הַבָּתִּים, אֶלָּא אִם עֵרְבוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ עֵרוּב אֶחָד.
כ. וְכֵן אִם שָׁבַת הַכְּלִי בַּבַּיִת וְהוֹצִיאוֹ לֶחָצֵר – לֹא יַעֲבִירֶנּוּ לְחָצֵר אַחֶרֶת אוֹ לְגַג אַחֵר אוֹ לְרֹאשׁ הַכֹּתֶל אוֹ לַקַּרְפֵּף, אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמַּעֲבִירִין בָּהֶן כְּלִי זֶה עֵרוּב אֶחָד.
כא. בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת – אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד דּוֹלֶה מֵרְשׁוּתוֹ. וְהֵיכָן מַעֲמִידִין אֶת הַמְּחִצָּה? אִם הָיְתָה לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח מִן הַמְּחִצָּה יוֹרֵד בְּתוֹךְ הַמַּיִם; וְאִם הָיְתָה הַמְּחִצָּה כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ הַמַּיִם – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה טֶפַח מִמֶּנָּה יוֹצֵא לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת רְשׁוּת זֶה מֵרְשׁוּת זֶה.
כא. בּוֹר. בור מים. מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. שמחלקת את הבור לשתי החצרות. וְהֵיכָן מַעֲמִידִין אֶת הַמְּחִצָּה וכו'… כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכֶּרֶת רְשׁוּת זֶה מֵרְשׁוּת זֶה. כדי שניתן יהיה להבחין בין שתי החצרות.
#איור Z65.jpg. כותרת: מחיצה בתוך הבור. כיתוב: שתי אפשרויות להעמדת המחיצה#
#איור Z65.jpg. כותרת: מחיצה בתוך הבור. כיתוב: שתי אפשרויות להעמדת המחיצה#
כב. וְכֵן אִם עָשׂוּ עַל פִּי הַבּוֹר קוֹרָה רְחָבָה אַרְבָּעָה טְפָחִים – זֶה מְמַלֵּא מִצַּד הַקּוֹרָה וְזֶה מְמַלֵּא מִצִּדָּהּ הָאַחֵר, וּכְאִלּוּ הִבְדִּילָה חֵלֶק זֶה מֵחֵלֶק זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם מְעֹרָבִין מִלְּמַטָּה; קֹל הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם.
כב. וּכְאִלּוּ הִבְדִּילָה חֵלֶק זֶה מֵחֵלֶק זֶה. הקורה נחשבת כמחלקת את הבור לשני חלקים. קֹל הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם. שאף שאין כאן מחיצה גמורה הקלו חכמים לענין מים להחשיב מחיצה כזו כמחיצה גמורה (ראה גם הלכות שבת טו,יג).
כג. בְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל בֵּין שְׁנֵי כָּתְלֵי חֲצֵרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻפְלֶגֶת מִכֹּתֶל זֶה אַרְבָּעָה טְפָחִים וּמִכֹּתֶל זֶה אַרְבָּעָה טְפָחִים – שְׁנֵיהֶם מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכִין לְהוֹצִיא זִיזִין עַל גַּבָּהּ, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר.
כג. בְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל בֵּין שְׁתֵּי כָּתְלֵי חֲצֵרוֹת. וממלאים ממנה מים דרך החלונות. מֻפְלֶגֶת. רחוקה. וְאֵין צְרִיכִין לְהוֹצִיא זִיזִין עַל גַּבָּהּ. אין צריכים לעשות זיז היוצא מן הכותל מעל הבאר לשם היכר (ראה הלכות שבת טו,כ). שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר. אנשים המשתמשים באוויר רשות אחת אך אינם נכנסים אליה (כגון במקרה זה שממלאים דרך החלונות), אינם אוסרים אחד על השני לטלטל בלא עירוב.
#איור Z66.jpg. כותרת: באר שבאמצע השביל בין שתי כתלי חצרות#
#איור Z66.jpg. כותרת: באר שבאמצע השביל בין שתי כתלי חצרות#
כד. חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְלוֹאָהּ לְחָצֵר גְּדוֹלָה מִבְּעוֹד יוֹם – אַנְשֵׁי גְּדוֹלָה מְעָרְבִין לְעַצְמָן וּמֻתָּרִין, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַר לָהֶן פַּסִּין מִכָּאן וּמִכָּאן; וְאַנְשֵׁי קְטַנָּה אֲסוּרִין לְהוֹצִיא מִבָּתֵּיהֶן לֶחָצֵר שֶׁלָּהֶן עַד שֶׁיְּעָרְבוּ עִם בְּנֵי הַגְּדוֹלָה עֵרוּב אֶחָד, שֶׁדִּיּוּרִין שֶׁל גְּדוֹלָה חֲשׁוּבִין בַּקְּטַנָּה, וְאֵין דִּיּוּרֵי קְטַנָּה חֲשׁוּבִין בַּגְּדוֹלָה.
כד. חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְלוֹאָהּ לְחָצֵר גְּדוֹלָה מִבְּעוֹד יוֹם. שנפרצה לגמרי דופנה של החצר הקטנה המשותפת לה ולחצר הגדולה. שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַר לָהֶן פַּסִּין מִכָּאן וּמִכָּאן. ועל ידי פסים אלו ניכר שהחצר עומדת בפני עצמה. שֶׁדִּיּוּרִין שֶׁל גְּדוֹלָה חֲשׁוּבִין בַּקְּטַנָּה וכו'. מבחינת דיירי החצר הקטנה דיירי החצר הגדולה נחשבים כגרים אתם באותה הרשות ואוסרים עליהם, אך מבחינת דיירי החצר הגדולה דיירי החצר הקטנה נמצאים ברשות נפרדת (לעיקרון זה ראה גם הלכות תפילה ח,ז-ח, הלכות כלאיים ז,יט).
כה. שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁעֵרְבוּ עֵרוּב אֶחָד דֶּרֶךְ הַפֶּתַח שֶׁבֵּינֵיהֶן אוֹ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְנִסְתַּם הַפֶּתַח אוֹ הַחַלּוֹן בְּשַׁבָּת – כָּל אַחַת וְאַחַת מֻתֶּרֶת לְעַצְמָהּ, הוֹאִיל וְהֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת – הֻתְּרָה כֻּלָּהּ. וְכֵן שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שֶׁעֵרְבָה זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ, וְנָפַל כֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן בְּשַׁבָּת – אֵלּוּ מֻתָּרִין לְעַצְמָן וּמוֹצִיאִין מִבָּתֵּיהֶם וּמְטַלְטְלִים עַד עִקַּר הַמְּחִצָּה, וְאֵלּוּ מְטַלְטְלִין כֵּן עַד עִקַּר הַמְּחִצָּה, הוֹאִיל וְהֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת – הֻתְּרָה כֻּלָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתּוֹסְפוּ הַדִּיּוּרִין, שֶׁהַדִּיּוּרִין הַבָּאִין בְּשַׁבָּת אֵינָן אוֹסְרִין.
נִפְתַּח הַחַלּוֹן וְנַעֲשָׂה הַפֶּתַח בִּשְׁגָגָה אוֹ שֶׁעָשׂוּ גּוֹיִם לְדַעְתָּן – חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן.
וְכֵן שְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְעֵרְבוּ, וְנִפְסְקוּ – אָסוּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לָזוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיוּ מֻקָּפוֹת מְחִצָּה. חָזְרוּ וְנִקְשְׁרוּ בְּשׁוֹגֵג – חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן.
נִפְתַּח הַחַלּוֹן וְנַעֲשָׂה הַפֶּתַח בִּשְׁגָגָה אוֹ שֶׁעָשׂוּ גּוֹיִם לְדַעְתָּן – חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן.
וְכֵן שְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְעֵרְבוּ, וְנִפְסְקוּ – אָסוּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לָזוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיוּ מֻקָּפוֹת מְחִצָּה. חָזְרוּ וְנִקְשְׁרוּ בְּשׁוֹגֵג – חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן.
כה. הוֹאִיל וְהֻתְּרָה מִקְצָת שַׁבָּת הֻתְּרָה כֻּלָּהּ. מכיוון שבתחילת השבת היו החצרות מותרות בטלטול, נשארו מותרות לכל השבת על אף השינויים שחלו במהלך השבת. עַד עִקַּר הַמְּחִצָּה. המקום שבו עמדה המחיצה. שֶׁהַדִּיּוּרִין הַבָּאִין בְּשַׁבָּת אֵינָן אוֹסְרִין. דיירים שנתוספו לחצר במהלך השבת אינם אוסרים את בני החצר בטלטול אף שלא עירבו עמם.
נִפְתַּח הַחַלּוֹן וכו'. מוסב על המקרה הראשון בהלכה שנסתם הפתח או החלון בשבת. חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן. ומותרים לטלטל בין החצרות.
וְנִפְסְקוּ. נפרדו. אָסוּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לָזוֹ וַאֲפִלּוּ הָיוּ מֻקָּפוֹת מְחִצָּה. כגון שהוקפו ביריעות שהוא חיבור רופף (ראה פה"מ שבת יא,ג).
נִפְתַּח הַחַלּוֹן וכו'. מוסב על המקרה הראשון בהלכה שנסתם הפתח או החלון בשבת. חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן. ומותרים לטלטל בין החצרות.
וְנִפְסְקוּ. נפרדו. אָסוּר לְטַלְטֵל מִזּוֹ לָזוֹ וַאֲפִלּוּ הָיוּ מֻקָּפוֹת מְחִצָּה. כגון שהוקפו ביריעות שהוא חיבור רופף (ראה פה"מ שבת יא,ג).