פרק ג', הלכות ציצית, ספר אהבה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כְּסוּת שֶׁחַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת בָּהּ צִיצִית מִן הַתּוֹרָה, הִיא כְּסוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבַּע כְּנָפַיִם אוֹ יָתֵר עַל אַרְבַּע. וְתִהְיֶה מִדָּתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁל קָטָן הַמְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֵר לְשָׁמְרוֹ וְלֵילֵךְ עִמּוֹ. וְתִהְיֶה הַכְּסוּת שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתִּים בִּלְבַד.
א. רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ. ראשו ורוב גופו. וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֵר לְשָׁמְרוֹ. הוא גדול דיו כדי ללכת בשוק לבדו. צֶמֶר. צמר כבשים. פִּשְׁתִּים. פשתן.
ב. אֲבָל טַלִּית שֶׁל שְׁאָר מִינִין, כְּגוֹן בִּגְדֵי מֶשִׁי וּבִגְדֵי צֶמֶר גֶּפֶן וּבִגְדֵי צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵין חַיָּבִין בְּמִצְוַת צִיצִית אֶלָּא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, כְּדֵי לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת צִיצִית. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה מְרֻבַּעַת אוֹ יָתֵר עַל אַרְבַּע, וְיִהְיֶה שִׁעוּרָהּ כַּשִּׁעוּר, שֶׁכָּל בְּגָדִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה סְתָם, אֵינָן אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בִּלְבַד.
ב. וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים. צמר העזים. מְרֻבַּעַת. בעלת ארבע כנפות. בְּגָדִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה סְתָם וכו'. סתם בגדים המוזכרים בתורה הם העשויים מצמר או מפשתן (ראה הלכות כלים כב,א). ובציצית נאמר: "ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם" (במדבר טו,לח).
ג. "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" (דברים כב,יב) —
"אַרְבַּע", וְלֹא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ. אִם כֵּן, "אַרְבַּע" וְלֹא בַּעֲלַת חָמֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" (שם) — אֲפִלּוּ בַּעֲלַת חָמֵשׁ אוֹ יָתֵר עַל זֶה. וְלָמָּה אֲנִי מְחַיֵּב בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּפוֹטֵר בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ, וּשְׁתֵּיהֶן אֵינָן בַּעֲלֵי אַרְבַּע כַּנְפוֹת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה צִיצִית לְבַעֲלַת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ — אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאַרְבַּע הַכְּנָפַיִם הַמְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ מֵאוֹתָן הֶחָמֵשׁ אוֹ הַשֵּׁשׁ בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" (שם).
ג. שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע. בגד של חמש כנפות כולל בתוכו ארבע כנפות וכנף נוספת. שֶׁנֶּאֱמַר עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ. אף אם יש יותר מארבע כנפות, אינו מטיל אלא בארבע בלבד.
ד. כְּסוּת שֶׁל בֶּגֶד וּכְנָפֶיהָ שֶׁל עוֹר — חַיֶּבֶת. הִיא שֶׁל עוֹר וּכְנָפֶיהָ שֶׁל בֶּגֶד — פְּטוּרָה, שֶׁאֵין הוֹלְכִין אֶלָּא אַחַר עִקַּר הַכְּסוּת. כְּסוּת שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין — חַיֶּבֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם" (במדבר טו,לח). לֹא נֶאֱמַר "כְּסוּתְךָ" (דברים כב,יב) — אֶלָּא לְמַעֵט שְׁאוּלָה, שֶׁהַטַּלִּית הַשְּׁאוּלָה פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִכָּאן וָאֵילָךְ — חַיֶּבֶת.
ד. הִיא שֶׁל עוֹר… פְּטוּרָה. שעור אינו נחשב לבגד כלל, ופטור מציצית אפילו מדברי חכמים (בניגוד למינים הנזכרים לעיל ה"ב). מִכָּאן וָאֵילָךְ חַיֶּבֶת. מפני שכבר נראית כשלו.
ה. כְּסוּת שֶׁל צֶמֶר — עוֹשִׂין לָבָן שֶׁלָּהּ חוּטֵי צֶמֶר, וּכְסוּת שֶׁל פִּשְׁתָּן — עוֹשִׂין לָבָן שֶׁלָּהּ חוּטֵי פִּשְׁתָּן מִמִּינָהּ. וּשְׁאָר בְּגָדִים — עוֹשִׂין לָבָן שֶׁל כָּל מִין וָמִין מִמִּינוֹ, כְּגוֹן חוּטֵי מֶשִׁי לִכְסוּת מֶשִׁי וְחוּטֵי נוֹצָה לִכְסוּת נוֹצָה. וְאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת לָבָן שֶׁל שְׁאָר מִינִין מִצֶּמֶר אוֹ מִפִּשְׁתִּים — עוֹשֶׂה. מִפְּנֵי שֶׁהַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתִּים פּוֹטְרִין בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן, וּשְׁאָר מִינִין: בְּמִינָן — פּוֹטְרִין, שֶׁלֹּא בְּמִינָן — אֵין פּוֹטְרִין.
ה. מִמִּינָהּ. עושים החוטים מאותו החומר שממנו עשוי הבגד.
פּוֹטְרִין. יוצאים בהם חובת ציצית.
ו. וּמַה הוּא לַעֲשׂוֹת חוּטֵי צֶמֶר בִּכְסוּת שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ חוּטֵי פִּשְׁתָּן בִּכְסוּת שֶׁל צֶמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לָבָן לְבַדּוֹ בְּלֹא תְּכֵלֶת? בְּדִין הוּא שֶׁיְּהֵא מֻתָּר, שֶׁהַשַּׁעַטְנֵז מֻתָּר לְעִנְיַן צִיצִית, שֶׁהֲרֵי הַתְּכֵלֶת צֶמֶר הִיא וּמַטִּילִין אוֹתָהּ לְפִשְׁתָּן. וּמִפְּנֵי מָה אֵין עוֹשִׂין כֵּן? מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַלָּבָן שֶׁלָּהּ מִמִּינָהּ, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה: אִם יָכוֹל אַתָּה לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶם — הֲרֵי מוּטָב; וְאִם לָאו — יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה; וְכָאן אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶן.
ו. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לָבָן לְבַדּוֹ. שעושה את הציצית מחוטי לבן בלבד. בַּדִּין. מעיקר הדין. שֶׁהַשַּׁעַטְנֵז מֻתָּר לְעִנְיַן צִיצִית. איסור שעטנז (לבישת בגד העשוי צמר ופשתן) נדחה מפני מצוות ציצית (ראה גם הלכות כלאים י,ד). וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. הסותרים זה את זה, כגון כאן שמצוות עשה של ציצית סותרת לא־תעשה של שעטנז (לעיקרון זה ראה הלכות נערה בתולה ג,ה).
ז. כְּסוּת שֶׁל פִּשְׁתָּן — אֵין מַטִּילִין בָּהּ תְּכֵלֶת, אֶלָּא עוֹשֶׂה הַלָּבָן בִּלְבַד שֶׁל חוּטֵי פִּשְׁתָּן. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיצִית נִדְחֵית מִפְּנֵי הַשַּׁעַטְנֵז, אֶלָּא גְּזֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁמָּא יִתְכַּסֶּה בָּהּ בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵינוֹ זְמַן חִיּוּב צִיצִית, וְנִמְצָא עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה בְּעֵת שֶׁאֵין שָׁם מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁחוֹבַת הַצִּיצִית בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" (במדבר טו,לט) — בִּשְׁעַת רְאִיָּה. וְסוּמָא חַיָּב בְּצִיצִית; אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, אֲחֵרִים רוֹאִים אוֹתוֹ.
ז. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיצִית נִדְחֵית מִפְּנֵי הַשַּׁעַטְנֵז. שהרי מבואר בהלכה הקודמת שהשעטנז מותר לעניין ציצית. עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה. של לבישת שעטנז.
ח. מֻתָּר לְאָדָם לִלְבֹּשׁ צִיצִית בַּלַּיְלָה, בֵּין בַּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ זְמַנָּהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ. וּמֵאֵימָּתַי מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בַּשַּׁחַר? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. וְכֵיצַד מְבָרֵךְ עָלֶיהָ? 'בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית'. וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְעַטֵּף בָּהּ בַּיּוֹם — מְבָרֵךְ עָלֶיהָ קֹדֶם שֶׁיִּתְעַטֵּף. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹף הַמִּצְוָה הוּא שֶׁיִּתְעַטֵּף בָּהּ.
ח. בֵּין בְּשַׁבָּת. ואף מותר לצאת בבגד זה מרשות לרשות, שהציציות אינן נחשבות משא (הלכות שבת יט,כ). וּמֵאֵימָּתַי מְבָרֵךְ… מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ. משעה שיש די אור כדי להבחין בין חוטי הציצית. [הערה: אצל הרמב"ם בפה"מ מנוקדת תיבת מאימתי: מֵאַמָּתַי.] וְכָל זְמַן. כל פעם. שֶׁסּוֹף הַמִּצְוָה. קיום המצווה אינו בעשיית הבגד אלא בעיטוף, ולכן יברך אז (ראה גם הלכות ברכות יא,ח).
ט. וּמֻתָּר לְהִכָּנֵס בַּצִּיצִית לְבֵית הַכִּסֵּא וּלְבֵית הַמֶּרְחָץ. נִפְסְקוּ לוֹ חוּטֵי לָבָן אוֹ תְּכֵלֶת — זוֹרְקָן בָּאַשְׁפָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁאֵין בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה. וְאָסוּר לִמְכֹּר טַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְגוֹי עַד שֶׁיַּתִּיר צִיצִיּוֹתֶיהָ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה, אֶלָּא שֶׁמָּא יִתְעַטֵּף בָּהּ וְיִתְלַוֶּה עִמּוֹ יִשְׂרְאֵלִי וִידַמֶּה שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, וְיַהַרְגֶנּוּ.
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים — פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית מִן הַתּוֹרָה. וּמִדִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁכָּל קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף — חַיָּב בְּצִיצִית, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת. וְנָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁרָצוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית — מִתְעַטְּפִין בְּלֹא בְּרָכָה. וְכֵן שְׁאָר כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מֵהֶן, אִם רָצוּ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ בְּלֹא בְּרָכָה — אֵין מְמַחִין בְּיָדָן. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס — חַיָּבִין בְּכֻלָּן מִסָּפֵק, לְפִיכָךְ אֵין מְבָרְכִין, אֶלָּא עוֹשִׂין בְּלֹא בְּרָכָה.
ט. נִפְסְקוּ. נקרעו או נתלשו. מִצְוָה שֶׁאֵין בְּגוּפָהּ קְדֻשָּׁה. אין קדושה חלה על גוף הציצית, כמו שהיא חלה בתפילין או בספר תורה (ראה הלכות ספר תורה י,ד). שֶׁמָּא יִתְעַטֵּף בָּהּ. הגוי, וייראה כישראל (לחשש זה ראה הלכות רוצח יב,ז).
כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת. להרגילו בקיום המצוות (לדוגמאות נוספות ראה הלכות קריאת שמע ד,א, הלכות חמץ ומצה ו,י, הלכות שביתת עשור ב,י, הלכות סוכה ו,א ועוד). טֻמְטוּם. מי שאיברי המין שלו מכוסים ומינו אינו ברור. וְאַנְדְּרָגִינָס. שיש לו איברי זכרות ואיברי נקבות.
י. הֵיאַךְ חִיּוּב מִצְוַת הַצִּיצִית? כָּל אָדָם שֶׁהוּא חַיָּב
לַעֲשׂוֹת מִצְוָה זוֹ, אִם יִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת הָרְאוּיָה לְצִיצִית —
יַטִּיל לָהּ צִיצִית וְאַחַר כָּךְ יִתְכַּסֶּה בָּהּ. וְאִם נִתְכַּסָּה בָּהּ בְּלֹא צִיצִית — הֲרֵי בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. אֲבָל הַבְּגָדִים הָרְאוּיִין לְצִיצִית, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה בָּהֶן אָדָם, אֶלָּא מְקֻפָּלִין וּמֻנָּחִין — פְּטוּרִין מִן הַצִּיצִית, שֶׁאֵינָהּ חוֹבַת הַטַּלִּית, אֶלָּא חוֹבַת הָאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַלִּית.
י. שֶׁאֵינָהּ חוֹבַת הַטַּלִּית אֶלָּא חוֹבַת הָאִישׁ. אין חובה שהטלית תהיה מצויצת, אלא חובה על האדם הלובש טלית שילבש טלית מצויצת.
יא. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָדָם מְחֻיָּב לִקְנוֹת טַלִּית וּלְהִתְעַטֵּף בָּהּ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ צִיצִית, אֵין רָאוּי לְאָדָם חָסִיד לִפְטֹר עַצְמוֹ מִמִּצְוָה זוֹ, אֶלָּא לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת עָטוּף בִּכְסוּת הַמְחֻיֶּבֶת בְּצִיצִית, כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוָה זוֹ. וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר, גְּנַאי גָּדוֹל הוּא לְתַלְמִיד חֲכָמִים שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְהוּא אֵינוֹ עָטוּף.
יא. וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר. בשל כבוד התפילה (ראה הלכות תפילה ה,ה).
יב. לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב שְׁקָלָהּ וְתָלָה בָּהּ כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְווֹת יי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" וכו' (במדבר טו,לט).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
יב. שְׁקָלָהּ וְתָלָה בָּהּ כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות, ובעת ראייתה נזכרים בשאר המצוות.

תקציר הפרק 

פרק ג הלכות ציצית

חיוב ציצית

מן התורה רק בגד צמר או פשתן חייבים בציצית, ומדברי חכמים גם שאר סוגי הבגדים. שיעור הבגד הוא כדי שיתכסה בו ראשו ורובו של קטן. הבגד החייב הוא בעל ארבע כנפות או יותר. בגד שאול פחות משלושים יום פטור מציצית. טלית של שותפים חייבת בציצית. נשים, עבדים וקטנים פטורים מן המצווה מן התורה.
אדם הלובש בגד שחייב בציצית ואין לו ציצית – עבר על מצוות עשה. אולם אם לא לובש את הבגד אינו חייב לקשור לבגד ציצית. אף שאין חיוב ללבוש בגד החייב בציצית.
"אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו", ו"בשעת התפלה צריך להיזהר ביותר".

🗯🗯
הידעת❓
אין איסור שעטנז צמר ופשתים בציצית !
אולם, מלכתחילה לא עושים כן

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר אהבה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1. איזה מין בגד חייב בציצית מן התורה?

א- כל המינים.
ב- צמר ופשתים.
ג- צמר ומשי.

[פרק ג', הלכה א-ב]

2. מדוע אסור למכור ציצית לגוי?

א- מפני שיש בגופה קדושה, ויש חשש שיבזה את הציצית.
ב- שמא יתעטף בה וידמה לישראל, ויתלווה אליו ישראל, ויהרגנו.
ג- שמא יחליף את חוטי הציצית בחוטים שאינם צבועין לשמה.

[פרק ג', הלכה ט']

3. האם אישה חייבת בציצית?

א- כן, אך מתעטפת בלא ברכה.
ב- לא, אך אם רוצה להתעטף בלא ברכה – אין ממחין בידה.
ג- לא, ואם רוצה להתעטף בלא ברכה – ממחין בידה.

[פרק ג', הלכה ט']

תשובות
1-ב 2-ב 3-ב

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן