א. הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ: 'צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח', אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ רַבּוֹ לִשְׁחֹט טָלֶה בְּכָל שָׁנָה וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו גְּדִי, אוֹ שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לִשְׁחֹט גְּדִי וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו טָלֶה – הֲרֵי זֶה יֹאכַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ וְאָמַר לוֹ: 'שְׁחֹט לִי מִמִּין פְּלוֹנִי'.
הָלַךְ וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה – אֵינוֹ אוֹכֵל מִשְּׁנֵיהֶן, אֶלָּא יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, לְפִי שֶׁאֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְּסָחִים. וְאִם הָיָה מֶלֶךְ אוֹ מַלְכָּה וְאָמַר לְעַבְדּוֹ לִשְׁחֹט עָלָיו, וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה – יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת.
ב. הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: 'צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח', וְקָבַע לוֹ גְּדִי אוֹ טָלֶה, וְשָׁכַח מָה אָמַר לוֹ – הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט גְּדִי וְטָלֶה, וְאוֹמֵר: 'אִם גְּדִי אָמַר לִי – גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלִּי, וְאִם טָלֶה אָמַר לִי – טָלֶה שֶׁלּוֹ וּגְדִי שֶׁלִּי'. שָׁכַח הַשּׁוֹלֵחַ מָה אָמַר – שְׁנֵיהֶן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְאִם שָׁכַח הַשּׁוֹלֵחַ קֹדֶם שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם – חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי; שָׁכַח אַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם – פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
וְכֵן הַדִּין בָּאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ: 'צֵא וּשְׁחֹט עָלַי', וְקָבַע לוֹ, וְשָׁכַח הָעֶבֶד מָה אָמַר לוֹ רַבּוֹ. וְהוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ רוֹעֶה שֶׁל רַבּוֹ גְּדִי וְטָלֶה, וְיֹאמַר לוֹ: 'שְׁחֹט שְׁנֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁחֹט כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְךָ רַבְּךָ, וַהֲרֵי אֶחָד מֵהֶן שֶׁלְּךָ עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְרַבְּךָ בּוֹ כְּלוּם'; אִם עָשָׂה הָרוֹעֶה כֵּן, אַחַר כָּךְ יִהְיֶה אֶפְשָׁר לָעֶבֶד לְהַתְנוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג. בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאָמְרוּ לְאֶחָד: 'לֵךְ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ אֶת הַפֶּסַח', וְאָמַר הוּא לָהֶן: 'וְאַתֶּם שַׁחֲטוּ עָלַי', וְשָׁחַט הוּא וְשָׁחֲטוּ הֵן – אוֹכְלִין כֻּלָּם מִזֶּה שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן, וְהָאַחֲרוֹן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.
ד. חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ, אָמְרוּ לְאֶחָד: 'צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ', הָלַךְ וּמָצָא פֶּסַח שֶׁאָבַד וּשְׁחָטוֹ, וְהֵן לָקְחוּ פֶּסַח אַחֵר וּשְׁחָטוּהוּ: אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט הָרִאשׁוֹן – הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין עִמּוֹ, וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף; וְאִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן – הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ; אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת – הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵם אֵינָן אוֹכְלִין עִמּוֹ, וְשֶׁלָּהֶם יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
ה. אָמַר לָהֶם זֶה שֶׁשְּׁלָחוּהוּ לְבַקֵּשׁ פֶּסַח שֶׁאָבַד וּלְשָׁחֳטוֹ: 'אִם אֵחַרְתִּי – שַׁחֲטוּ אַתֶּם עָלַי', הָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט, וְהֵם לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ: אִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן – הֵם אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם וְהוּא אוֹכֵל עִמָּהֶן, וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף; וְאִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן – הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵם אוֹכְלִים מִשֶּׁלָּהֶם; אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת – הֵם אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶם וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן, וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, וּפָטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
ו. אָבַד לָהֶם פֶּסַח וְאָבַד לוֹ פֶּסַח, וְאָמַר לָהֶן: 'צְאוּ וּבַקְּשׁוּ וְשַׁחֲטוּ עָלַי', וְאָמְרוּ לוֹ: 'צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ', וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט, וּמָצְאוּ הֵם וְשָׁחֲטוּ – אוֹכְלִין כֻּלָּם מִן הָרִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף. וְאִם אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה נִשְׁחַט תְּחִלָּה, אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת – שְׁנֵיהֶן יִשָּׂרְפוּ, וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
הָלַךְ הוּא לְבַקֵּשׁ וְהָלְכוּ הֵם לְבַקֵּשׁ, וְלֹא אָמְרוּ זֶה לָזֶה כְּלוּם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלִבָּם שֶׁיִּשְׁחֹט כָּל אֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם רְמִיזוֹת וּדְבָרִים שֶׁאֻמְדַּן הַדַּעַת בָּהֶם שֶׁכָּל אֶחָד שֶׁיִּמְצָא יִשְׁחֹט עַל חֲבֵרוֹ, הוֹאִיל וְלֹא פֵּרְשׁוּ וְלֹא אָמְרוּ זֶה לָזֶה כְּלוּם – אֵינָן אַחֲרָאִין זֶה לָזֶה.
ז. שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶן קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁחֲטוּ – חֲבוּרָה זוֹ לוֹקְחִין כֶּבֶשׁ אֶחָד מִן הַתַּעֲרֹבֶת, וְהַשְּׁנִיָּה לוֹקְחִין הַשֵּׁנִי, וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה זוֹ בָּא אֵצֶל אֵלּוּ, וְאֶחָד מִבְּנֵי שְׁנִיָּה בָּא אֵצֶל הָרִאשׁוֹנָה, וְכָל חֲבוּרָה מֵהֶן אוֹמֶרֶת לְזֶה הָאֶחָד שֶׁבָּא אֶצְלָן: 'אִם שֶׁלָּנוּ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה – יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלְּךָ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלָּנוּ, וְאִם שֶׁלְּךָ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה – יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ וְנִמְנִינוּ עַל שֶׁלְּךָ'.
וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, אוֹ עֶשֶׂר חֲבוּרוֹת שֶׁל עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה, מוֹשְׁכִין לָהֶן אֶחָד מִכָּל חֲבוּרָה לַחֲבוּרָה הָאַחֶרֶת, וְכָךְ הֵם מַתְנִין וְאוֹמְרִין, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין.
ח. שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶן – זֶה לוֹקֵחַ פֶּסַח אֶחָד מִן הַתַּעֲרֹבֶת וְזֶה לוֹקֵחַ לוֹ אֶחָד, וְזֶה מְמַנֶּה עִמּוֹ עַל פִּסְחוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְהָאַחֵר מְמַנֶּה עִמּוֹ אַחֵר מִן הַשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת, וְאַחַר כָּךְ יָבֹא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן אֵצֶל אֵלּוּ, וְיָבֹא אֶחָד מֵאֵלּוּ אֵצֶל הָאַחֵר, וּמַתְנֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן עִם חֲבֵרוֹ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ מֵחֲבוּרָה שְׁנִיָּה וְאוֹמֵר: 'אִם שֶׁלִּי הוּא פֶּסַח זֶה – יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלְּךָ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי, וְאִם שֶׁלְּךָ הוּא – יָדִי מְשׁוּכָה מִפֶּסַח שֶׁלִּי וְנִמְנֵיתִי עַל שֶׁלְּךָ', וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ כְּלוּם.
ט. חֲמִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרְבוּ עוֹרוֹת פִּסְחֵיהֶן, וְנִמְצֵאת יַבֹּלֶת בְּעוֹר אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְאִם נִתְעָרְבוּ קֹדֶם זְרִיקַת דָּמָם – חַיָּבִין בְּפֶסַח שֵׁנִי. נִתְעָרְבוּ אַחַר זְרִיקָה – פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
שֶׁאִם הִקְרִיבוּ פֶּסַח שֵׁנִי – נִמְצָא זֶה שֶׁהִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן קָרְבָּן כָּשֵׁר מֵבִיא חֻלִּין לָעֲזָרָה; וְאִם נִמְנוּ כֻּלָּם עַל פֶּסַח אֶחָד – נִמְצָא נִשְׁחַט שֶׁלֹּא לִמְחֻיָּב, וְזֶה כְּמִי שֶׁנִּשְׁחַט שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו; וְאִם הִתְנָה כָּל אֶחָד מֵהֶן וְאָמַר: 'אִם אֵינוֹ פֶּסַח, יִהְיֶה שְׁלָמִים' – דַּם הַפֶּסַח בִּשְׁפִיכָה וְדַם הַשְּׁלָמִים בִּזְרִיקָה, וְהַנִּתָּנִין בִּזְרִיקָה לֹא יִתֵּן אוֹתָן בִּשְׁפִיכָה לְכַתְּחִלָּה, לְפִיכָךְ פְּטוּרִין מִפֶּסַח שֵׁנִי.
הָלַךְ וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה. אם העבד שחט משום הספק, משני המינים. אֶלָּא יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה לְפִי שֶׁאֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְּסָחִים. שני הפסחים פסולים, משום שאין אפשרות להימנות על שתי בהמות ולברר לאחר מכן איזו מהן תיאכל. וְאִם הָיָה מֶלֶךְ אוֹ מַלְכָּה… יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת. משום החשש מכעס השליטים הכשירו בזה (ריק"ו, וראה פה"מ פסחים ח,ב).