א. שׁוֹמֵר שֶׁטָּעַן שֶׁנֶּאֱנַס אֹנֶס גָּדוֹל, כְּגוֹן שְׁבוּרָה וּמֵתָה: אִם נֶאֱנַס בְּמָקוֹם שֶׁהָעֵדִים מְצוּיִין שָׁם – מַצְרִיכִין אוֹתוֹ לְהָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ שֶׁנֶּאֱנַס, וְיִפָּטֵר אַף מִשְּׁבוּעָה, וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה, יְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵין רֹאֶה, שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה" (שמות כב,ט-י) – הָא בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִיא רְאָיָה, אֵין שָׁם שְׁבוּעָה, אֶלָּא אוֹ יָבִיא רוֹאֶה אוֹ יְשַׁלֵּם.
אֲבָל אִם טָעַן שֶׁנֶּאֱנַס בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין שָׁם – אֵין מַצְרִיכִין אוֹתוֹ רְאָיָה, אֶלָּא יִשָּׁבַע שֶׁנֶּאֱנַס, וְיִפָּטֵר. וְאִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁלֹּא פָּשַׁע – נִפְטָר אַף מִן הַשְּׁבוּעָה.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֶעֱבִיר חָבִית שֶׁל יַיִן בְּשָׂכָר וּשְׁבָרָהּ בַּשּׁוּק שֶׁל מָחוֹזָא, וּבָאוּ לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ: 'שׁוּק זֶה שֶׁטָּעַנְתָּ שֶׁנִּשְׁבְּרָה בּוֹ הֶחָבִית, בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין שָׁם – אוֹ תָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתָּ אֶלָּא נִתְקַלְתָּ וְנָפַלְתָּ, אוֹ תְּשַׁלֵּם דָּמֶיהָ'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ב. הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּשָׂכָר, וְנִשְׁבְּרָה – דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁיְּשַׁלֵּם, שֶׁאֵין זֶה אֹנֶס גָּדוֹל, וַהֲרֵי הַשְּׁבִירָה כִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶן. אֲבָל תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁע בָּהּ, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר יְשַׁלֵּם – אֵין לְךָ אָדָם שֶׁיַּעֲבִיר חָבִית לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ עָשׂוּ שְׁבִירַת הֶחָבִית כְּמִיתַת הַבְּהֵמָה וּשְׁבִירָתָהּ.
וְעוֹד תִּקְּנוּ בְּדָבָר זֶה, שֶׁאִם נָשְׂאוּ אוֹתָהּ שְׁנַיִם בְּמוֹט וְנִשְׁבְּרָה – מְשַׁלְּמִין חֲצִי דָּמֶיהָ; הוֹאִיל וּמַשּׂוֹי זֶה גָּדוֹל לְגַבֵּי אֶחָד וְקַל לְגַבֵּי שְׁנַיִם – הֲרֵי הוּא כְּאֹנֶס וְאֵינוֹ אֹנֶס, וּמְשַׁלְּמִין מֶחֱצָה אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁלֹּא פָּשְׁעוּ בָּהּ.
נִשְׁבְּרָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין – נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא שְׁבָרוּהָ בִּפְשִׁיעָה, וּמְשַׁלְּמִין חֲצִי דָּמֶיהָ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לְכָל אֶחָד לְהַעֲבִיר אֶלָּא מַשּׂוֹי שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲבִירוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהָאֶחָד שֶׁהֶעֱבִיר חָבִית גְּדוֹלָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ כָּל הַסַּבָּלִים לְהַעֲבִירָהּ, שֶׁהוּא פּוֹשֵׁעַ, וְאִם נִשְׁבְּרָה מִיָּדוֹ – מְשַׁלֵּם הַכֹּל.

ג. הַסַּבָּל שֶׁשָּׁבַר חָבִית שֶׁל יַיִן לַחֶנְוָנִי וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וַהֲרֵי הִיא שָׁוָה בְּיוֹם הַשּׁוּק אַרְבָּעָה וּבִשְׁאָר הַיָּמִים שְׁלֹשָׁה: אִם הֶחֱזִירוֹ בְּיוֹם הַשּׁוּק – חַיָּבִין לְהַחֲזִיר חָבִית שֶׁל יַיִן אוֹ יְשַׁלְּמוּ לוֹ אַרְבָּעָה, וְהוּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יַיִן לִמְכֹּר בְּיוֹם הַשּׁוּק. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ יַיִן – מַחֲזִירִין לוֹ שְׁלֹשָׁה.
הֶחֱזִירוֹ לוֹ בִּשְׁאָר הַיָּמִים – מַחֲזִירִין לוֹ שְׁלֹשָׁה. וּמְנַכִּין לוֹ בְּכָל זְמַן טֹרַח שֶׁהָיָה טוֹרֵחַ בִּמְכִירָתָהּ וּפְגַם הַנֶּקֶב שֶׁהָיָה נוֹקֵב הֶחָבִית. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ד. רוֹעֶה שֶׁבָּאוּ זְאֵבִים וְטָרְפוּ מִמֶּנּוּ: אִם הָיָה זְאֵב אֶחָד – אֵין זֶה אֹנֶס, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים; וְאִם הָיוּ שְׁנֵי זְאֵבִים – הֲרֵי זֶה אֹנֶס. שְׁנֵי כְּלָבִים – אֵינָן אֹנֶס, אֲפִלּוּ בָּאוּ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת; הָיוּ יָתֵר עַל שְׁנַיִם – הֲרֵי זֶה אֹנֶס. לִסְטֵיס מְזֻיָּן – הֲרֵי הוּא אֹנֶס; וַאֲפִלּוּ הָיָה הָרוֹעֶה מְזֻיָּן וּבָא לוֹ לִסְטֵיס אֶחָד מְזֻיָּן – הֲרֵי זֶה אֹנֶס, שֶׁאֵין הָרוֹעֶה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ כַּלִּסְטֵיס.
הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבֻּרְדְּלֵס וְהַנָּחָשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ אֳנָסִין. אֵימָָתַי? בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֵלֵיהֶן. אֲבָל אִם הוֹלִיכָהּ לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיּוֹת וְלִסְטִים – אֵין אֵלּוּ אֳנָסִין, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם.

ה. רוֹעֶה שֶׁמָּצָא גַּנָּב, וְהִתְחִיל לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ שֶׁאֵין חוֹשֵׁשׁ מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ: 'הֲרֵי אָנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְכָךְ וְכָךְ רוֹעִים אֲנַחְנוּ, וְכָךְ וְכָךְ כְּלֵי מִלְחָמָה יֵשׁ לָנוּ', וּבָא אוֹתוֹ הַלִּסְטֵיס וְנִצְּחָן וְלָקַח מֵהֶן – הֲרֵי הָרוֹעֶה חַיָּב, שֶׁאֶחָד הַמּוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמָה לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים אוֹ הַמֵּבִיא אֶת הַלִּסְטִין בְּהִתְגָּרוּתוֹ לִמְקוֹם הַבְּהֵמָה.

ו. רוֹעֶה שֶׁהָיָה לוֹ לְהַצִּיל הַטְּרֵפָה אוֹ הַשְּׁבוּיָה בְּרוֹעִים אֲחֵרִים וּבְמַקְלוֹת, וְלֹא קָרָא רוֹעִים אֲחֵרִים וְלֹא הֵבִיא מַקְלוֹת לְהַצִּיל – הֲרֵי זֶה חַיָּב. אֶחָד שׁוֹמֵר שָׂכָר וְאֶחָד שׁוֹמֵר חִנָּם, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹמֵר חִנָּם קוֹרֵא רוֹעִים וּמֵבִיא מַקְלוֹת בְּחִנָּם, וְאִם לֹא מָצָא – פָּטוּר.
אֲבָל שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב לִשְׂכֹּר הָרוֹעִים וְהַמַּקְלוֹת עַד כְּדֵי דְּמֵי הַבְּהֵמָה כְּדֵי לְהַצִּיל, וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ שְׂכָרָן מִבַּעַל הַבַּיִת. וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, וְהָיָה לוֹ לִשְׂכֹּר וְלֹא שָׂכַר – הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב.

ז. רוֹעֶה שֶׁטּוֹעֵן שֶׁ'הִצַּלְתִּי עַל יְדֵי רוֹעִים בְּשָׂכָר' – נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מַה שֶּׁטָּעַן, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן אֶלָּא עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן, וְיָכֹל הָיָה לוֹמַר: 'נִטְרְפָה'. וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין.

ח. רוֹעֶה שֶׁהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, בֵּין בְּעֵת שֶׁדֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס בֵּין בְּעֵת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס, וּבָאוּ זְאֵבִים וְטָרְפוּ, אֲרִי וְדָרַס – אֵין אוֹמְרִין: אִלּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל, אֶלָּא אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם יָכוֹל לְהַצִּיל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי רוֹעִים וּמַקְלוֹת – חַיָּב; וְאִם לָאו – פָּטוּר; וְאִם אֵין הַדָּבָר יָדוּעַ – חַיָּב לְשַׁלֵּם.

ט. מֵתָה הַבְּהֵמָה כְּדַרְכָּהּ – הֲרֵי זֶה אֹנֶס, וְהָרוֹעֶה פָּטוּר. סִגְּפָהּ וָמֵתָה – אֵינוֹ אֹנֶס. תְּקָפַתּוּ וְעָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין וּתְקָפַתּוּ וְנָפְלָה – הֲרֵי זֶה אֹנֶס.
הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוּקִין אוֹ שֶׁעָלְתָה מֵאֵלֶיהָ וְהָיָה יָכוֹל לְמָנְעָהּ וְלֹא מְנָעָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקָפַתּוּ וְנָפְלָה וָמֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה – חַיָּב, שֶׁכָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס – חַיָּב.
וְכֵן רוֹעֶה שֶׁהֶעֱבִיר הַבְּהֵמוֹת עַל הַגֶּשֶׁר, וְדָחֲפָה אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ וְנָפְלָה לְשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ לְהַעֲבִירָן אַחַת אַחַת, שֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵר נוֹטֵל שָׂכָר אֶלָּא לִשְׁמֹר שְׁמִירָה מְעֻלָּה, וְהוֹאִיל וּפָשַׁע בַּתְּחִלָּה וְהֶעֱבִירָן כְּאַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱנַס בַּסּוֹף בְּעֵת הַנְּפִילָה – הֲרֵי הוּא חַיָּב.

י. פָּשַׁע בָּהּ, וְיָצָאת לָאֲגַם וּמֵתָה שָׁם כְּדַרְכָּהּ – פָּטוּר, שֶׁאֵין יְצִיאָתָהּ גָּרְמָה לָהּ שֶׁתָּבֹא לִידֵי אֹנֶס זֶה; הוֹאִיל וּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, מַה לִּי בְּבֵית הַשּׁוֹמֵר מַה לִּי בָּאֲגַם. אֲבָל אִם גְּנָבָהּ גַּנָּב מֵהָאֲגַם וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ בְּבֵית הַגַּנָּב – הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר חִנָּם, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא מֵתָה – הֲרֵי הִיא אֲבוּדָה בְּיַד הַגַּנָּב, וִיצִיאָתָהּ גָּרְמָה לָהּ לְהִגָּנֵב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.