א. מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ קַרְקַע תַּחַת יַד אֶחָד אוֹ שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין פִּקָּדוֹן, וְרָצָה לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לָדוּן עִם זֶה וּלְהוֹצִיא הַקַּרְקַע אוֹ הַפִּקָּדוֹן מִתַּחַת יָדוֹ – הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב לוֹ הַרְשָׁאָה. וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ שֶׁהִרְשָׁהוּ, וְאוֹמֵר לוֹ: 'לֵךְ דּוּן וּזְכֵה וְהוֹצִיא לְעַצְמְךָ' וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ. וְאִם לֹא כָּתַב לוֹ כֵּן – אֵינוֹ יָכוֹל לָדוּן עִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'אֵין אַתָּה בַּעַל דִּינִי'.
אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ כֵּן – אֵינוֹ אֶלָּא שָׁלִיחַ, וְכָל מַה שֶּׁיִּזְכֶּה בּוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁל מְשַׁלְּחוֹ. וְכָל הַהוֹצָאוֹת שֶׁיּוֹצִיא הַשָּׁלִיחַ עַל דִּין זֶה שֶׁהֻרְשָׁה בּוֹ – הֲרֵי הַמְשַׁלֵּחַ חַיָּב בָּהֶן, שֶׁכָּךְ כּוֹתְבִין בַּהַרְשָׁאָה: 'כָּל שֶׁתּוֹצִיא בְּדִין זֶה עָלַי לְשַׁלְּמוֹ'.
ב. הִקְנָה לְזֶה הַמֻּרְשֶׁה שְׁלִישׁ אוֹ רְבִיעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה דָּן עַל הַכֹּל; הוֹאִיל וְדָן עַל חֶלְקוֹ, וַהֲרֵי הוּא בַּעַל דִּינוֹ בְּחֶלְקוֹ – דָּן עַל הַכֹּל.
ג. אֶחָד מִן הָאַחִים שֶׁלֹּא חָלְקוּ אוֹ מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבָּא לִתְבֹּעַ – תּוֹבֵעַ עַל הַכֹּל; הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּזֶה הַמָּמוֹן, אֵינוֹ צָרִיךְ הַרְשָׁאָה מִשְּׁאָר שֻׁתָּפָיו, וְאֵין הַשֻּׁתָּף הָאֶחָד יָכוֹל לוֹמַר לְשֻׁתָּפוֹ שֶׁדָּן: 'אִלּוּ הָיִיתִי אֲנִי הַתּוֹבֵעַ, הָיִיתִי תּוֹבֵעַ טְעָנוֹת אֲחֵרוֹת וּמְחַיֵּב בַּעַל דִּינִי', שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לוֹ: 'לָמָּה לֹא בָּאתָה לִתְבֹּעַ גַּם אַתָּה?'.
לְפִיכָךְ, אִם הָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת – יֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר עַל בַּעַל הַדִּין וְלָדוּן עִמּוֹ וְלוֹמַר לוֹ: 'אֲנִי אֵינִי מוֹדֶה בְּכָל מַה שֶּׁטָּעַן שֻׁתָּף שֶׁלִּי'. לְפִיכָךְ יֵשׁ לַנִּתְבָּע לְעַכֵּב וְלוֹמַר לָזֶה: 'אוֹ דּוּן עִמִּי בְּחֶלְקְךָ אוֹ הָבֵא הַרְשָׁאָה, שֶׁהֲרֵי מָמוֹן שְׁנֵיכֶם בְּיָדִי, וּשְׁנֵיכֶם בַּעֲלֵי דִּינִי, וּלְמָחָר יָבֹא אָחִיךָ אוֹ שֻׁתָּפְךָ וְיִתְבַּע גַּם הוּא'.
ד. הַבַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ צָרִיךְ הַרְשָׁאָה. וְאִם יֵשׁ שָׁם פֵּרוֹת בַּקַּרְקַע, מִתּוֹךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָדוּן עַל הַפֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵן שֶׁלּוֹ – דָּן עַל הָעִקָּר וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַרְשָׁאָה מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁאִם אֵין קַרְקַע – אֵין לוֹ פֵּרוֹת.
ה. מִי שֶׁהָיָה לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ פִּקָּדוֹן אוֹ מִלְוָה, בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין מָעוֹת, וְעָשָׂה שָׁלִיחַ בְּעֵדִים לַהֲבִיאָן לוֹ – הָרְשׁוּת בְּיַד זֶה שֶׁהֵן אֶצְלוֹ: אִם רָצָה לִתֵּן – נִפְטָר, וְאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, שֶׁהֲרֵי נוֹתֵן לִשְׁלוּחוֹ; וְאִם לֹא רָצָה לִתֵּן – אֵינוֹ נוֹתֵן, שֶׁאֵין זֶה בַּעַל דִּינוֹ עַד שֶׁיָּבֹא בְּהַרְשָׁאָה. וְכָל הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה – הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַנֶּאֱמָר בָּהֶן: "וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו" (יחזקאל יח,יח).
ו. הַתּוֹבֵעַ חֲבֵרוֹ בַּדִּין בְּמִטַּלְטְלִין אוֹ בְּמָעוֹת שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ, וְכָפַר בּוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּב הַרְשָׁאָה עָלָיו, שֶׁנִּמְצָא זֶה כִּמְשַׁקֵּר, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'הִרְשִׁיתִיךְ לִטֹּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי', וּכְבָר אָמַר פְּלוֹנִי שֶׁאֵין לוֹ אֶצְלוֹ כְּלוּם.
וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹ חֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה – אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת עָלָיו אַחֵר לְהַשְׁבִּיעוֹ, שֶׁאֵין שָׁם דָּבָר שֶׁיַּקְנֶה לוֹ, וְאֵין אָדָם מַרְשֶׁה עַל תְּבִיעַת דְּבָרִים, שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נִקְנִין, אֶלָּא עַל תְּבִיעַת הַמָּמוֹן.
ז. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ מָעוֹת פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר, וְרָצָה לְהַרְשׁוֹת שָׁלִיחַ לַהֲבִיאָן – אֵין הַקִּנְיָן מִיָּדוֹ מוֹעִיל בָּזֶה, שֶׁאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה? נוֹתֵן לוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהִיא, וּמַקְנֶה לוֹ הַמָּעוֹת עַל גַּבָּהּ כְּדֵי לְהוֹצִיאָן בְּהַרְשָׁאָה זוֹ, וְהוֹלֵךְ וְדָן עִמּוֹ וּמוֹצִיאָן.
הָיְתָה לוֹ מִלְוָה בְּיַד אַחֵר – אֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּב הַרְשָׁאָה עָלֶיהָ, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַחוֹב בִּשְׁטָר, מִפְּנֵי שֶׁהַמִּלְוָה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה, וְאֵין אָדָם מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בָּעוֹלָם. וְאֵין לְךָ דֶּרֶךְ שֶׁיַּקְנֶה אָדָם בָּהּ חוֹב אֶלָּא אוֹ בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ טַעַם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אוֹ בְּהַקְנָיַת שְׁטַר הַחוֹב עַצְמוֹ בִּכְתִיבָה וּמְסִירָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקְנֶה הַשִּׁעְבּוּד שֶׁבּוֹ. זֶה הוּא הַדִּין שֶׁיֵּרָאֶה לִי מִן הַתַּלְמוּד.
אֲבָל גְּאוֹנִים תִּקְּנוּ שֶׁכּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה אַף עַל הַמִּלְוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטֹּל כָּל אֶחָד מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְיֵלֵךְ לוֹ לִמְדִינָה אַחֶרֶת. וְעוֹד תִּקְּנוּ, שֶׁאִם הִרְשָׁהוּ לִטֹּל מָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ אוֹ לִתְבֹּעַ מִמֶּנּוּ הַלְוָאָה, וְלֹא הָיְתָה קַרְקַע לַמַּקְנֶה – מַקְנֵהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת מֵחֶלְקוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַקְנֶה לוֹ הַמָּעוֹת עַל גַּבָּן.
וּדְבָרִים אֵלּוּ דְּבָרִים קַלִּים הֵן עַד מְאֹד וּרְעוּעִים, שֶׁזֶּה – מִי יֹאמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וַאֲפִלּוּ הוּא רָאוּי – אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְהַגְּאוֹנִים עַצְמָן שֶׁתִּקְּנוּ תַּקָּנָה זוֹ, אָמְרוּ שֶׁאֵין אוֹמְרִין בָּהּ 'יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר', וְאֵינָהּ אֶלָּא כְּדֵי לְאַיֵּם עַל הַנִּתְבָּע; אִם רָצָה לָדוּן בְּהַרְשָׁאָה זוֹ וְלִתֵּן – נִפְטָר.
וְלָמָּה יִפָּטֵר? שֶׁאֵין זֶה הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה זוֹ הָרְעוּעָה פָּחוּת מִשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂהוּ בְּעֵדִים. אֲבָל אִם לֹא יִרְצֶה הַנִּתְבָּע לָדוּן עִמּוֹ – אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן וְלֹא לְהִשָּׁבַע, עַד שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּינוֹ.
וְכֵן הוֹרוּ, שֶׁאִם הָיְתָה לוֹ מִלְוָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, בֵּין בִּשְׁטָר בֵּין בְּעֵדֵי קִנְיָן, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַר בָּהּ בְּבֵית דִּין – כּוֹתְבִין עָלָיו הַרְשָׁאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִירַת שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת. אֲבָל מִלְוָה עַל פֶּה שֶׁכָּפַר בָּהּ – לֹא תִּקְּנוּ שֶׁיִּכְתְּבוּ עָלֶיהָ הַרְשָׁאָה.
ח. מִי שֶׁהִרְשָׁה לְאֶחָד, וְרָצָה לְבַטֵּל הַשְּׁלִיחוּת וּלְהַרְשׁוֹת לְאַחֵר – הֲרֵי זֶה מְבַטֵּל. וְאֵין לַמֻּרְשֶׁה רְשׁוּת לִכְתֹּב הַרְשָׁאָה לְאַחֵר, שֶׁזֶּה אוֹמֵר לוֹ: 'אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר'. לְפִיכָךְ, אִם הִתְנָה עָלָיו שֶׁיַּרְשֶׁה הוּא לְאַחֵר, וְאַחֵר לְאַחֵר – הֲרֵי הַשָּׁלִיחַ כּוֹתֵב בְּהַרְשָׁאָה לַשֵּׁנִי, וְשֵׁנִי לַשְּׁלִישִׁי, הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ.
ט. הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה שֶׁמָּחַל לְזֶה הַנִּתְבָּע, אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ, אוֹ שֶׁמָּחַל לוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה, אוֹ שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ פְּשָׁרָה – לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'לְתַקֵּן שְׁלַחְתִּיךָ וְלֹא לְעַוֵּת'. לְפִיכָךְ, אִם הִתְנָה עִמּוֹ בֵּין לְתַקֵּן בֵּין לְעַוֵּת, אֲפִלּוּ מָחַל לוֹ עַל הַכֹּל – הֲרֵי זֶה מָחוּל.
י. רְאוּבֵן שֶׁבָּא בְּהַרְשָׁאָה וְתָבַע שִׁמְעוֹן – אֵין שִׁמְעוֹן יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ: 'שֶׁמָּא הַמְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ הִרְשָׁה אַחֵר, וּבִטֵּל שְׁלִיחוּתְךָ', שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר לוֹ: 'תֵּן לִי הַפִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ, וְזוֹ הַרְשָׁאָתִי תְּהִי אֶצְלְךָ'. וְאִם הַמַּפְקִיד הִרְשָׁה אַחֵר – הוּא הִפְסִיד עַל עַצְמוֹ, וְשִׁמְעוֹן פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי בְּהַרְשָׁאָתוֹ נָתַן.
יא. רְאוּבֵן שֶׁבָּא בְּהַרְשָׁאַת שִׁמְעוֹן וְתָבַע לֵוִי, וְאָמַר לֵוִי: 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, אֲבָל יִשָּׁבַע שִׁמְעוֹן וְיִטֹּל' – מוֹצִיאִין הַמָּמוֹן מִיַּד לֵוִי, וְיִהְיֶה מֻנָּח בְּבֵית דִּין עַד שֶׁיָּבֹא שִׁמְעוֹן וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל.
וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁתּוֹלֶה לֵוִי בְּשִׁמְעוֹן – יָדוּן עִם רְאוּבֵן, וְיִהְיֶה הַמָּמוֹן מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא שִׁמְעוֹן וְיִשָּׁאֵל. וְיֵשׁ לִרְאוּבֵן לְהַחֲרִים עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן טַעֲנוֹת שֶׁקֶר כְּדֵי לְעַכֵּב הַמָּמוֹן וּלְאַחֲרוֹ.
נִתְחַיֵּב לֵוִי שְׁבוּעָה – אֵינוֹ יָכוֹל לְעַכֵּב וְלוֹמַר: 'אֵינִי נִשְׁבָּע עַד שֶׁאַחֲרִים בִּפְנֵי שִׁמְעוֹן עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלַי שֶׁקֶר', שֶׁאֵין זֶה הַחֵרֶם אֶלָּא תַּקָּנָה קַלָּה שֶׁתִּקְּנוּהָ הַגְּאוֹנִים הָאַחֲרוֹנִים כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ בַּעֲלֵי דִּינִין טַעֲנוֹתֵיהֶם, וְאֵין מְעַכְּבִין שְׁבוּעָתוֹ שֶׁל זֶה מִפְּנֵי תַּקָּנָה זוֹ הַקַּלָּה.
אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ כֵּן אֵינוֹ אֶלָּא שָׁלִיחַ. אף על פי שכתב לו שידון ויזכה ויוציא לעצמו ועשה קניין על כך, אין כוונתו להקנות לו את הדברים באופן מוחלט או בשותפות, והקנייה זו נועדה רק כדי לאפשר למורשה לדון עבורו עם הנתבע.