א. מִנְהַג יִשְׂרָאֵל בַּמֵּתִים וּבַקְּבוּרָה כָּךְ הוּא: מְאַמְּצִין עֵינָיו שֶׁל מֵת, וְאִם נִפְתַּח פִּיו קוֹשְׁרִין אֶת לֶחְיוֹ, וּפוֹקְקִין נְקָבָיו אַחַר שֶׁמְּדִיחִין אוֹתוֹ וְסָכִין אוֹתוֹ בְּמִינֵי בְּשָׂמִים, וְגוֹזְזִין שְׂעָרוֹ, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ תַּכְרִיכִין תְּפוּרִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְבָנִים, וְלֹא יִהְיוּ דְּמֵיהֶן יְקָרִים. נָהֲגוּ חֲכָמִים בְּצוּדָר שָׁוֶה זוּז, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. וּמְכַסִּין פְּנֵי הַמֵּת, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁפְּנֵיהֶם מֻשְׁחָרִין בָּרָעָב.
ב. וְאָסוּר לִקְבֹּר בְּתַכְרִיכִין שֶׁל מֶשִׁי וּבִבְגָדִים הַמֻּזְהָבִין הַמְרֻקָּמִין, אֲפִלּוּ לְנָשִׂיא שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹ גַּסּוּת רוּחַ וְהַשְׁחָתָה וּמַעֲשֵׂה גּוֹיִם.
וְסוֹבְלִין אֶת הַמֵּת עַל הַכָּתֵף עַד בֵּית הַקְּבָרוֹת.
ג. וְנוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה אֲסוּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל, שֶׁמָּא תִּפָּסֵק רְצוּעָה מִסַּנְדָּלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, וְנִמְצָא מִתְעַכֵּב מִן הַמִּצְוָה.
ד. וְחוֹפְרִין בֶּעָפָר מְעָרוֹת, וְעוֹשִׂין כּוּךְ בְּצַד הַמְּעָרָה, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בּוֹ וּפָנָיו לְמַעְלָה, וּמַחֲזִירִין הֶעָפָר וְהָאֲבָנִים לְמַעְלָה; וְיֵשׁ לָהֶן לִקְבֹּר בְּאָרוֹן שֶׁל עֵץ. וְהַמְלַוִּין אוֹתוֹ אוֹמְרִין לוֹ: 'לֵךְ בְּשָׁלוֹם', שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם" (בראשית טו,טו).
וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וּבוֹנִין נֶפֶשׁ עַל הַקֶּבֶר. וְהַצַּדִּיקִים אֵין בּוֹנִין לָהֶם נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹתֵיהֶן, דִּבְרֵיהֶם הֵם זִכְרוֹנָם. וְלֹא יִפְנֶה אָדָם לְבַקֵּר הַקְּבָרוֹת.
ה. הַגּוֹסֵס – הֲרֵי הוּא כְּחַי לְכָל דָּבָר: אֵין קוֹשְׁרִין לֶחְיוֹ, וְאֵין פּוֹקְקִין נְקָבָיו, וְאֵין מַנִּיחִין כְּלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי מֵקַר עַל טַבּוּרוֹ שֶׁלֹּא יִתְפַּח, וְלֹא סָכִין אוֹתוֹ וְלֹא מְדִיחִין אוֹתוֹ, וְלֹא מְטִילִין אוֹתוֹ עַל הַחוֹל וְלֹא עַל הַמֶּלַח, עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת; וְהַנּוֹגֵעַ בּוֹ – הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים. לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְנֵר שֶׁמְּטַפְטֵף, כֵּיוָן שֶׁיִּגַּע בּוֹ אָדָם – יִכְבֶּה. וְכָל הַמְאַמֵּץ עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ – הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, אֶלָּא יִשְׁהֶה מְעַט, שֶׁמָּא נִתְעַלֵּף. וְכֵן אֵין קוֹרְעִין עָלָיו, וְלֹא חוֹלְצִין כָּתֵף, וְלֹא מַסְפִּידִין, וְלֹא מַכְנִיסִין עִמּוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין בַּבַּיִת עַד שֶׁיָּמוּת.
ו. מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו – אוֹכֵל בְּבֵית חֲבֵרוֹ. אֵין לוֹ בַּיִת אַחֵר – עוֹשֶׂה מְחִצָּה וְאוֹכֵל. אֵין לוֹ דָּבָר לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה – מַחֲזִיר פָּנָיו וְאוֹכֵל. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מֵסֵב וְאוֹכֵל, וְלֹא אוֹכֵל בָּשָׂר, וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, וְאֵינוֹ מְזַמֵּן, וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו, וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וּפָטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין וּמִכָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.
בְּשַׁבָּת מֵסֵב, וְאוֹכֵל בָּשָׂר, וְשׁוֹתֶה יַיִן, וּמְזַמֵּן, וּמְבָרֵךְ, וּמְבָרְכִין עָלָיו, וּמְזַמְּנִין עָלָיו, וְחַיָּב בְּכָל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, חוּץ מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. נִקְבַּר הַמֵּת – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְלִשְׁתּוֹת יַיִן מְעַט כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו, אֲבָל לֹא לִרְווֹת.
ז. אֵין מַשְׁהִין אֶת הַמֵּת, אֶלָּא מַדְחִין מִטָּתוֹ מִיָּד. וְכָל הַמַּדְחֶה מִטָּתוֹ – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח; וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ – הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה.
ח. הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת אוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב, אוֹ שֶׁהָיוּ גְּשָׁמִים מְזַלְּפִין עַל הַמִּטָּה – מֻתָּר, שֶׁלֹּא מִהֵר אֶלָּא לִכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וְכָל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, אֶלָּא אִם כֵּן הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ וּלְהַשְׁלִים צְרָכָיו.
ט. הָאָבֵל – בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וְלֶאֱכֹל מִשֶּׁלּוֹ, וְחַיָּב לֵישֵׁב עַל מִטָּה כְּפוּיָה. וּבִשְׁאָר יְמֵי הָאֵבֶל מֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל מִשֶּׁלּוֹ וְלֵישֵׁב עַל גַּבֵּי מַפָּץ אוֹ קַרְקַע, וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין.
וּמִנַּיִן שֶׁהוּא אָסוּר בָּרִאשׁוֹן לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין? שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד,יז) – מִכְּלָל שֶׁכָּל הָעָם אֲסוּרִין; וְנֶאֱמַר לוֹ: "וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל" (שם) – מִכְּלָל שֶׁכָּל הָעָם אוֹכְלִין מִשֶּׁל אֲחֵרִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וַאֲסוּרִין לֶאֱכֹל מִשֶּׁל עַצְמָן.