א. כָּל הַמֵּבִיא בִּכּוּרִים טָעוּן קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה. אֲבָל הַוִּדּוּי אֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שֶׁחַיָּבִין לְהָבִיא בִּכּוּרִים וְאֵינָן קוֹרְאִין עֲלֵיהֶן.
ב. וְאֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרְאִין: הָאִשָּׁה, וְהַטֻּמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס, לְפִי שֶׁהֵן סְפֵק אִשָּׁה, וְאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר: "אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יי" (דברים כו,י).
וְכֵן הָאַפִּטְרוֹפִּין וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ אֵינָן קוֹרְאִין, לְפִי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר: "אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי".
ג. אֲבָל הַגֵּר מֵבִיא וְקוֹרֵא, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם: "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (בראשית יז,ה) – הֲרֵי הוּא אָב לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁנִּכְנָסִין תַּחַת כַּנְפוֹת הַשְּׁכִינָה, וּלְאַבְרָהָם הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה תְּחִלָּה שֶׁיִּירְשׁוּ בָּנָיו אֶת הָאָרֶץ. וְכֵן כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מְבִיאִין וְקוֹרְאִין, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עָרֵי מִגְרָשׁ.
ד. הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, לְפִי שֶׁהַדָּבָר סָפֵק אִם יֵשׁ לוֹ קַרְקַע אוֹ אֵין לוֹ. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה? מַקְדִּישׁ אוֹתָן תְּחִלָּה לְבֶדֶק הַבַּיִת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְפֵק חֻלִּין וְאֵין מַכְנִיסִין חֻלִּין לָעֲזָרָה, וְהַכֹּהֵן פּוֹדֶה אוֹתָן מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלָן. וּמַפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְפֵק חֻלִּין, וְנוֹתֵן מַעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים, שֶׁמָּא בִּכּוּרִים הֵן וַאֲסוּרִין לְזָרִים. וְאֵינוֹ מֵבִיא אוֹתָן בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא מְשַׁלֵּחַ אוֹתָן בְּיַד שָׁלִיחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּעַכֵּב אוֹתָם הַקְּרִיאָה מִלְּאָכְלָן, שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִקְרִיאָה מִפְּנֵי הַסָּפֵק – הַקְּרִיאָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ.
ה. הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו וּמָכַר אֶת שָׂדֵהוּ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: "אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי", שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ. וְהַלּוֹקֵחַ אֵינוֹ חַיָּב לְהַפְרִישׁ בִּכּוּרִים אֲחֵרִים מֵאוֹתוֹ הַמִּין, שֶׁכְּבָר הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ הַמּוֹכֵר, וְאִם הִפְרִישׁ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. אֲבָל מִמִּין אַחֵר – מַפְרִישׁ וּמֵבִיא וְקוֹרֵא.
ו. הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ לְפֵרוֹת – הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁקִּנְיַן הַפֵּרוֹת אֵינוֹ כְּקִנְיַן הַגּוּף. אֲבָל מֵבִיא אָדָם מִנִּכְסֵי אִשְׁתּוֹ בִּכּוּרִים וְקוֹרֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ גּוּף הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: "אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יי אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ" (דברים כו,יא). אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ אַחַר שֶׁהִפְרִישׁ וְהוּא בַּדֶּרֶךְ – מֵבִיא וְקוֹרֵא.
ז. הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ אוֹ שֶׁמָּכַר אִילָנוֹת וְקַרְקָעָן בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג – הֲרֵי זֶה מֵבִיא וְקוֹרֵא בְּיוֹבֵל רִאשׁוֹן בִּלְבַד, שֶׁעֲדַיִן לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מוֹכֵר שֶׁתַּחֲזֹר לוֹ הַקַּרְקַע. אֲבָל אִם חָזַר וּמְכָרָהּ בְּיוֹבֵל שֵׁנִי – הֲרֵי זֶה מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁכְּבָר סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא הַפֵּרוֹת, וְקִנְיַן פֵּרוֹת אֵינוֹ כְּקִנְיַן הַגּוּף.
ח. הִפְרִישׁ בִּכּוּרִים וְחָלָה, וַהֲרֵי הוּא מְסֻכָּן – זֶה שֶׁרָאוּי לְיָרְשׁוֹ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו וְשִׁלְּחָן בְּיַד אַחֵר, וּמֵת הַשָּׁלִיחַ בַּדֶּרֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הוּא וֶהֱבִיאָן – אֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלָקַחְתָּ… וּבָאתָ" (דברים כו,ב-ג) – עַד שֶׁתִּהְיֶה לְקִיחָה וַהֲבָאָה כְּאֶחָד.
ט. הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו, וְאָבְדוּ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְהַר הַבַּיִת, וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן – מֵבִיא הַשְּׁנִיִּים וְאֵינוֹ קוֹרֵא, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: "אֶת רֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה" (דברים כו,י, ושם בלי: 'כל'), לְפִי שֶׁאֵינָן רֵאשִׁית. וְאֵלּוּ הַשְּׁנִיִּים אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן חֹמֶשׁ כַּבִּכּוּרִים.
י. הֵבִיא בִּכּוּרָיו וְנִטְמְאוּ בָּעֲזָרָה – נוֹפֵץ אוֹתָם שָׁם וְאֵינוֹ קוֹרֵא.
יא. הֵבִיא בִּכּוּרָיו מֵאֶחָד מִן הַמִּינִים וְקָרָא, וְחָזַר וְהֵבִיא בִּכּוּרִים מִמִּין אַחֵר – אֵינוֹ קוֹרֵא עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם" (דברים כו,ג) – פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה הוּא מַגִּיד, וְאֵינוֹ מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד בְּשָׁנָה אַחַת.
יב. הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו וְיָבַשׁ הַמַּעְיָן אוֹ שֶׁנִּקְצַץ הָאִילָן – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, לְפִי שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע, שֶׁהֲרֵי אָבְדָה.
יג. הַמֵּבִיא בִּכּוּרִים מֵאַחַר חַג הַסֻּכּוֹת וְעַד חֲנֻכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישָׁן קֹדֶם הֶחָג – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" וכו' (דברים כו,יא) – אֵין קְרִיאָה אֶלָּא בִּשְׁעַת שִׂמְחָה, מֵחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד סוֹף חַג הַסֻּכּוֹת. וּשְׁאָר כָּל הַמְּבִיאִין חוּץ מֵאֵלּוּ – מְבִיאִין וְקוֹרְאִין.
יד. הַבִּכּוּרִים וְהַתְּרוּמוֹת וְהַחַלָּה וְהַקֶּרֶן וְהַחֹמֶשׁ וּמַתְּנוֹת בְּהֵמָה הֵן נִכְסֵי הַכֹּהֵן: יֵשׁ לוֹ לִקְנוֹת מֵהֶן עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה, וּבַעַל חוֹב נוֹטְלָן בְּחוֹבוֹ, וְהָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ, וְקוֹנֶה בָּהֶן סֵפֶר תּוֹרָה,
טו. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּרוּמוֹת וְהַבִּכּוּרִים אֲסוּרִין לְהֵאָכֵל לְזָרִים.
אַף עַל פִּי שֶׁהַבִּכּוּרִים עוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה כַּתְּרוּמָה, אִם נִתְעָרְבוּ בְּחֻלִּין בִּירוּשָׁלַיִם – אוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן בְּמִינָן כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי; מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקוֹם אֲכִילָתָן, עָשׂוּ אוֹתָן כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבִּכּוּרִים אֲסוּרִין לְזָרִים אַף בִּירוּשָׁלַיִם – הֲרֵי הֵן אוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן. אֲפִלּוּ זָרַע הַבִּכּוּרִים אַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם – הֲרֵי הַגִּדּוּלִין אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן אִם נִתְעָרְבוּ בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל הַזּוֹרֵעַ בִּכּוּרִים קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם – הַגִּדּוּלִין חֻלִּין.
טז. כֵּיצַד מַעֲלִים אֶת הַבִּכּוּרִים? כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לְעִירוֹ שֶׁל מַעֲמָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יְחִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" (משלי יד,כח), וּבָאִים וְלָנִים בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא יִכָּנְסוּ לַבָּתִּים, מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה. וּבַשַּׁחַר הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר: "קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יי אֱלֹהֵינוּ" (ירמיהו לא,ה).
וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זָהָב, וַעֲטָרָה שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ לְהוֹדִיעַ שֶׁהַבִּכּוּרִים מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. וְהֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶן, עַד שֶׁהֵן מַגִּיעִין קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם. וְהֵן הוֹלְכִין בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְקוֹרְאִין: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יי נֵלֵךְ" וכו' (תהלים קכב,א). וְלֹא הָיוּ מְהַלְּכִין כָּל הַיּוֹם, אֶלָּא שְׁתֵּי יָדוֹת בַּיּוֹם.
הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם – שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶן שְׁלוּחִים לְהוֹדִיעַ לְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶן וּפִרְכְּסוּ אוֹתָן, וְאִם הָיָה לָהֶן לַח וְיָבֵשׁ – מַרְאִין אֶת הַלַּח מִלְּמַעְלָה. וְהַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִין יוֹצְאִין לִקְרָאתָן מִירוּשָׁלַיִם. לְפִי הַבָּאִין הֵן יוֹצְאִין: אִם בָּאוּ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה – יוֹצְאִין לִקְרָאתָם רַבִּים, וְאִם מְעַט – מְעַט. וּכְשֶׁיִּכָּנְסוּ כֻּלָּם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, יַתְחִילוּ לִקְרוֹת: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" וכו' (תהלים קכב,ב).
יז. כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶן וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן: 'אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מְקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם בְּשָׁלוֹם', וְהֵן מְהַלְּכִין בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם וְהֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶן עַד שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת.
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת – נוֹטֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד סַלּוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וְאוֹמְרִין: "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ" וכו' עַד "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ" (תהלים קנ), וְהֵן מְהַלְּכִין בְּהַר הַבַּיִת וְקוֹרְאִין, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לָעֲזָרָה. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה – דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר: "אֲרוֹמִמְךָ יי כִּי דִלִּיתָנִי" וכו' (שם ל,ב).
הָאַפִּטְרוֹפִּין. ממונים על נכסי יתומים. וְהָעֶבֶד. כנעני. שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי. שרק מי שהקרקע שממנה מביאים את הביכורים שייכת לו, יכול לומר את מקרא הביכורים.