א. הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי יי הוּא, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע וְהוּא חוֹלֶה – צָרִיךְ אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִים הַמַּחֲלִימִים, וְאֵלּוּ הֵן:
לְעוֹלָם לֹא יֹאכַל אָדָם אֶלָּא כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָמֵא, וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין אוֹ לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו יַעֲמֹד מִיָּד.
לְעוֹלָם לֹא יֹאכַל אָדָם אֶלָּא כְּשֶׁהוּא רָעֵב וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָמֵא, וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין אוֹ לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו יַעֲמֹד מִיָּד.
א. הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי יי הוּא וכו'. ראה לעיל ג,ג. מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף. הגורמים לגוף נזק. הַמַּבְרִים הַמַּחֲלִימִים. מביאים לבריאות והחלמה.
א. צָרִיךְ אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף. לעניין הנהגות בריאות ורפואות בזמן הזה ראה הרחבות: 'ענייני רפואה בתלמוד וברמב"ם', עמ' $$$.
וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו. לא יתאפק מלהתפנות אם נצרך לכך (ראה גם הלכות מאכלות אסורות וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. שו"ע או"ח ג,יז. אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. ומותר לשהות מלהסך רגליו עד שימצא מקום צנוע לעשות את צרכיו (משנ"ב).יז,לא).
וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו. לא יתאפק מלהתפנות אם נצרך לכך (ראה גם הלכות מאכלות אסורות וְאַל יַשְׁהֶה נְקָבָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. שו"ע או"ח ג,יז. אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. ומותר לשהות מלהסך רגליו עד שימצא מקום צנוע לעשות את צרכיו (משנ"ב).יז,לא).
ב. לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ, אֶלָּא יִפְחֹת כְּמוֹ רְבִיעַ מִשָּׂבְעָתוֹ. וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, אֶלָּא מְעַט וּמָזוּג בְּיַיִן, וּכְשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְאַכֵּל בְּמֵעָיו, שׁוֹתֶה מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת. וְלֹא יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת מַיִם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן. וְלֹא יֹאכַל עַד שֶׁיִּבְדֹּק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה, שֶׁמָּא יְהֵא צָרִיךְ לִנְקָבָיו.
לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ קֹדֶם אֲכִילָה עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם, אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה אוֹ יִתְיַגֵּעַ בְּיֶגַע אַחֵר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: יְעַנֶּה גּוּפוֹ וְיִיגַּע כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם, וְיִשְׁקֹט מְעַט עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשׁוֹ, וְאוֹכֵל. וְאִם רָחַץ בְּחַמִּין אַחַר שֶׁיָּגַע – הֲרֵי זֶה טוֹב, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹהֶה מְעַט וְאוֹכֵל.
לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ קֹדֶם אֲכִילָה עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם, אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה אוֹ יִתְיַגֵּעַ בְּיֶגַע אַחֵר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: יְעַנֶּה גּוּפוֹ וְיִיגַּע כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם, וְיִשְׁקֹט מְעַט עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשׁוֹ, וְאוֹכֵל. וְאִם רָחַץ בְּחַמִּין אַחַר שֶׁיָּגַע – הֲרֵי זֶה טוֹב, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹהֶה מְעַט וְאוֹכֵל.
ב. יִפְחֹת כְּמוֹ רְבִיעַ מִשָּׂבְעָתוֹ. יאכל רבע פחות ממה שצריך בכדי להיות שבע. בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן. באמצע הסעודה. עַד שֶׁיִּבְדֹּק עַצְמוֹ יָפֶה יָפֶה. יוודא שאינו נצרך להתפנות.
לָחֹם. להתחמם. יִתְיַגֵּעַ בְּיֶגַע אַחֵר. המפעיל את הגוף ומחממו. וְיִשְׁקֹט. ינוח.
לָחֹם. להתחמם. יִתְיַגֵּעַ בְּיֶגַע אַחֵר. המפעיל את הגוף ומחממו. וְיִשְׁקֹט. ינוח.
ג. לְעוֹלָם כְּשֶׁיֹּאכַל אָדָם יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ יַטֶּה עַל שְׂמֹאל, וְלֹא יְהַלֵּךְ וְלֹא יִרְכַּב וְלֹא יִיגַע וְלֹא יְזַעְזֵעַ גּוּפוֹ וְלֹא יְטַיֵּל עַד שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. וְכָל הַמְטַיֵּל אַחַר אֲכִילָתוֹ אוֹ שֶׁיָּגַע – הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל עַצְמוֹ חֳלָאִים רָעִים וְקָשִׁים.
ג. אוֹ יַטֶּה עַל שְׂמֹאל. היא אכילה בדרך הסיבה (ראה הלכות ברכות ז,א, הלכות חמץ ומצה ז,ז-ח).
ד. הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה – אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת. דַּי לוֹ לָאָדָם לִישֹׁן שְׁלִישָׁן, שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת. וְיִהְיוּ בְּסוֹף הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִתְּחִלַּת שְׁנָתוֹ עַד שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, וְנִמְצָא עוֹמֵד מִמִּטָּתוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ.
ד. וְיִהְיוּ בְּסוֹף הַלַּיְלָה. אותן שמונה שעות שהוא ישן בהם.
ד. שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת. וכל אדם ינהג בזה כפי כוחו (מג"א או"ח רלח).
ה. לֹא יִישָׁן אָדָם לֹא עַל פָּנָיו וְלֹא עַל עָרְפּוֹ, אֶלָּא עַל צִדּוֹ: בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה עַל צַד שְׂמֹאל, וּבְסוֹף הַלַּיְלָה עַל צַד יָמִין. וְלֹא יִישָׁן סָמוּךְ לַאֲכִילָה, אֶלָּא יַמְתִּין אַחַר אֲכִילָה כְּמוֹ שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת. וְלֹא יִישָׁן בַּיּוֹם.
ה. לֹא עַל פָּנָיו וְלֹא עַל עָרְפּוֹ אֶלָּא עַל צִדּוֹ. ראה הלכות קריאת שמע ב,ב, הלכות איסורי ביאה כא,יט. סָמוּךְ לַאֲכִילָה. מיד אחרי האכילה.
ה. לֹא יִישָׁן אָדָם לֹא עַל פָּנָיו וְלֹא עַל עָרְפּוֹ וכו'. שו"ע אה"ע כג,ג.
ו. דְּבָרִים הַמְשַׁלְשְׁלִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם, כְּגוֹן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְתוּתִים וְאַגָּסִים וַאֲבַטִּיחִים וּמְעֵי הַקִּשּׁוּאִים וּמְעֵי הַמְּלָפְפוֹנוֹת – אוֹכֵל אָדָם אוֹתָם בַּתְּחִלָּה קֹדֶם אֲכִילָה, וְלֹא יְעָרְבֵם עִם הַמָּזוֹן, אֶלָּא שׁוֹהֶה מְעַט עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִבֶּטֶן הָעֶלְיוֹן, וְאוֹכֵל מְזוֹנוֹ. וּדְבָרִים שֶׁהֵן מְאַמְּצִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם, כְּגוֹן רִמּוֹנִים וּפְרִישִׁין וְתַפּוּחִים וּקְרוּסְטְמֵלִין – אוֹכֵל אוֹתָם תֵּכֶף לִמְזוֹנוֹ, וְלֹא יַרְבֶּה מֵהֶן.
ו. וּמְעֵי הַקִּשּׁוּאִים. חלקם הפנימי המכיל את הזרעים. וְלֹא יְעָרְבֵם עִם הַמָּזוֹן וכו'. שלא יתערבו אף בעת העיכול. מִבֶּטֶן הָעֶלְיוֹן. מן הקיבה. מְאַמְּצִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם. מקשים את המעיים כך שיהיו נוטים לעצירות. וּפְרִישִׁין. חבושים. וּקְרוּסְטְמֵלִין. אגסי בר. תֵּכֶף לִמְזוֹנוֹ. מיד אחרי אכילת המזון.
ז. כְּשֶׁיִּרְצֶה אָדָם לֶאֱכֹל בְּשַׂר עוֹף וּבְשַׂר בְּהֵמָה כְּאֶחָד – אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בְּשַׂר הָעוֹף. וְכֵן בֵּיצִים וּבְשַׂר עוֹף – אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בֵּיצִים. בְּשַׂר בְּהֵמָה דַּקָּה וּבְשַׂר בְּהֵמָה גַּסָּה – אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בְּשַׂר הַדַּקָּה. לְעוֹלָם יַקְדִּים דָּבָר הַקַּל וּמְאַחֵר הַכָּבֵד.
ז. אוֹכֵל בַּתְּחִלָּה בְּשַׂר הָעוֹף. שהוא קל לעיכול מבשר הבהמה.
ח. בִּימוֹת הַחַמָּה אוֹכֵל מַאֲכָלִים הַקָּרִים, וְלֹא יַרְבֶּה בִּתְבָלִין, וְאוֹכֵל אֶת הַחֹמֶץ. וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים אוֹכֵל אֳכָלִים הַחַמִּין, וּמַרְבֶּה בִּתְבָלִין, וְאוֹכֵל מְעַט מִן הַחַרְדָּל וּמִן הַחִלְתִּית. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּרִים וּבַמְּקוֹמוֹת הַחַמִּים, בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם בָּרָאוּי לוֹ.
ח. וְלֹא יַרְבֶּה בִּתְבָלִין. שהתבלין מחמם את הגוף. מִן הַחַרְדָּל וּמִן הַחִלְתִּית. שהם חריפים ומחממים את הגוף.
ט. יֵשׁ מַאֲכָלוֹת שֶׁהֵן רָעִים בְּיוֹתֵר עַד מְאֹד, וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁלֹּא לְאָכְלָן לְעוֹלָם, כְּגוֹן הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים הַמְּלוּחִים הַיְשָׁנִים, וְהַגְּבִינָּה הַמְּלֵחָה הַיְשָׁנָה, וְהַכְּמֵהִין וְהַפִּטְרִיּוֹת, וְהַבָּשָׂר הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן, וְיַיִן מִגִּתּוֹ, וְתַבְשִׁיל שֶׁשָּׁהָה עַד שֶׁנָּדַף רֵיחוֹ. וְכֵן כָּל מַאֲכָל שֶׁרֵיחוֹ רַע אוֹ מַר בְּיוֹתֵר – הֲרֵי אֵלּוּ לַגּוּף כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת.
וְיֵשׁ מַאֲכָלוֹת שֶׁהֵן רָעִים, אֲבָל אֵינָם כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת לָרֹעַ. לְפִיכָךְ רָאוּי לְאָדָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵהֶן אֶלָּא מְעַט וְאַחַר יָמִים הַרְבֵּה, וְלֹא יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מְזוֹנוֹ מֵהֶם אוֹ לְאָכְלָם עִם מְזוֹנוֹ תָּמִיד, כְּגוֹן דָּגִים גְּדוֹלִים, וּגְבִינָּה, וְחָלָב שֶׁשָּׁהָה אַחַר שֶׁנֶּחֱלַב אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת, וּבְשַׂר שְׁוָרִים גְּדוֹלִים וּתְיָשִׁים גְּדוֹלִים, וְהַפּוֹל, וְהָעֲדָשִׁים, וְהַסָּפִיר, וְלֶחֶם שְׂעוֹרִים, וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְהַכְּרוּב, וְהֶחָצִיר, וְהַבְּצָלִים, וְהַשּׁוּמִים, וְהַחַרְדָּל, וְהַצְּנוֹן – כָּל אֵלּוּ מַאֲכָלוֹת רָעִים הֵן.
אֵין רָאוּי לָאָדָם לֶאֱכֹל מֵאֵלּוּ אֶלָּא מְעַט עַד מְאֹד, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים לֹא יֹאכַל מֵהֶן כְּלָל. וְהַפּוֹל וְהָעֲדָשִׁים בִּלְבַד, אֵין רָאוּי לְאָכְלָן לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְהַדְּלוּעִין, אוֹכְלִין מֵהֶן מְעַט בִּימוֹת הַחַמָּה.
וְיֵשׁ מַאֲכָלוֹת שֶׁהֵן רָעִים, אֲבָל אֵינָם כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת לָרֹעַ. לְפִיכָךְ רָאוּי לְאָדָם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵהֶן אֶלָּא מְעַט וְאַחַר יָמִים הַרְבֵּה, וְלֹא יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת מְזוֹנוֹ מֵהֶם אוֹ לְאָכְלָם עִם מְזוֹנוֹ תָּמִיד, כְּגוֹן דָּגִים גְּדוֹלִים, וּגְבִינָּה, וְחָלָב שֶׁשָּׁהָה אַחַר שֶׁנֶּחֱלַב אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת, וּבְשַׂר שְׁוָרִים גְּדוֹלִים וּתְיָשִׁים גְּדוֹלִים, וְהַפּוֹל, וְהָעֲדָשִׁים, וְהַסָּפִיר, וְלֶחֶם שְׂעוֹרִים, וְלֶחֶם מַצּוֹת, וְהַכְּרוּב, וְהֶחָצִיר, וְהַבְּצָלִים, וְהַשּׁוּמִים, וְהַחַרְדָּל, וְהַצְּנוֹן – כָּל אֵלּוּ מַאֲכָלוֹת רָעִים הֵן.
אֵין רָאוּי לָאָדָם לֶאֱכֹל מֵאֵלּוּ אֶלָּא מְעַט עַד מְאֹד, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים לֹא יֹאכַל מֵהֶן כְּלָל. וְהַפּוֹל וְהָעֲדָשִׁים בִּלְבַד, אֵין רָאוּי לְאָכְלָן לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְהַדְּלוּעִין, אוֹכְלִין מֵהֶן מְעַט בִּימוֹת הַחַמָּה.
ט. כְּגוֹן הַדָּגִים הַגְּדוֹלִים הַמְלוּחִים הַיְשָׁנִים וכו'. דברים ישנים שהמלח משמר אותם מקלקול. וְיַיִן מִגִּתּוֹ. שנדרך וטרם תסס. וְתַבְשִׁיל שֶׁשָּׁהָה עַד שֶׁנָּדַף רֵיחוֹ. שעבר עליו זמן עד שהתחיל להתקלקל. סַם הַמָּוֶת. רעל.
אֵינָם כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת לָרֹעַ. מזיקים פחות מהמאכלים שנמנו לעיל. מְעַט וְאַחַר יָמִים הַרְבֵּה. בכמות מועטה ולעתים רחוקות. וְהַסָּפִיר. אפונה.
וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. מפני שעיכול המאכלים הללו מאמץ את הגוף ומחממו (כדלעיל ה"ח).
אֵינָם כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת לָרֹעַ. מזיקים פחות מהמאכלים שנמנו לעיל. מְעַט וְאַחַר יָמִים הַרְבֵּה. בכמות מועטה ולעתים רחוקות. וְהַסָּפִיר. אפונה.
וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. מפני שעיכול המאכלים הללו מאמץ את הגוף ומחממו (כדלעיל ה"ח).
י. וְיֵשׁ מַאֲכָלוֹת שֶׁהֵן רָעִים, וְאֵינָן כְּמוֹ אֵלּוּ, וְהֵם: עוֹף הַמַּיִם, וּבְנֵי יוֹנָה הַקְּטַנִּים, וְהַתְּמָרִים, וְלֶחֶם קָלוּי בְּשֶׁמֶן אוֹ לֶחֶם שֶׁנִּלּוֹשׁ בְּשֶׁמֶן, וְהַסֹּלֶת שֶׁנִּפּוּ אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהּ רֵיחַ מֻרְסָן, וְהַצִּיר, וְהַמֻּרְיָס – אֵין רָאוּי לְהַרְבּוֹת מֵאֲכִילַת אֵלּוּ. וְאָדָם שֶׁהוּא חָכָם וְכוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְלֹא יִמָּשֵׁךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ וְלֹא יֹאכַל מִכָּל הַנִּזְכָּרִים כְּלוּם אֶלָּא אִם נִצְרַךְ לָהֶם לִרְפוּאָה – הֲרֵי זֶה גִּבּוֹר.
י. שֶׁהֵן רָעִים וְאֵינָן כְּמוֹ אֵלּוּ. שאכילתם מזיקה פחות. וְהַסֹּלֶת שֶׁנִּפּוּ אוֹתָהּ כָּל צָרְכָּהּ וכו'. שניקו אותה לחלוטין מקליפות גרעין החיטה. וְהַצִּיר. היוצא מדגים מלוחים כבושים. וְהַמֻּרְיָס. רוטב הנעשה מקרבי דגים.
יא. לְעוֹלָם יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִפֵּרוֹת הָאִילָנוֹת, וְלֹא יַרְבֶּה מֵהֶן וַאֲפִלּוּ יְבֵשִׁים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רְטֻבִּים. אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן – הֲרֵי הֵן לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת. וְכֵן הֶחָרוּבִין רָעִים לְעוֹלָם. וְכָל הַפֵּרוֹת הַחֲמוּצִין רָעִים, וְאֵין אוֹכְלִין מֵהֶן אֶלָּא מְעַט בִּימוֹת הַחַמָּה וּבַמְּקוֹמוֹת הַחַמִּין. וְהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים וְהַשְּׁקֵדִים טוֹבִים לְעוֹלָם, בֵּין רְטֻבִּים בֵּין יְבֵשִׁים, וְאוֹכֵל אָדָם מֵהֶן כָּל צָרְכּוֹ. אֲבָל לֹא יַתְמִיד אֲכִילָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טוֹבִים מִכָּל פְּרִי הָאִילָנוֹת.
יא. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רְטֻבִּים. שהם רעים אף יותר מהיבשים. הֲרֵי הֵן לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת. ומזיקים ממש. אֲבָל לֹא יַתְמִיד אֲכִילָתָן. שלא יאכלם תמיד, אלא לעתים.
יב. הַדְּבַשׁ וְהַיַּיִן – רַע לַקְּטַנִּים וְיָפֶה לַזְּקֵנִים, וְכָל שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְצָרִיךְ אָדָם לֶאֱכֹל בִּימוֹת הַחַמָּה שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
יב. רַע לַקְּטַנִּים וְיָפֶה לַזְּקֵנִים. מזיק לצעירים ומועיל למבוגרים. וְכָל שֶׁכֵּן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. שמועילים לזקנים, משום שהם מחממים. שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. כדי שבקיץ הגוף יתאמץ פחות בתהליך העיכול, ולא יתחמם.
יג. לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם שֶׁיִּהְיוּ מֵעָיו רָפִים כָּל יָמָיו, וְיִהְיֶה קָרוֹב לְשִׁלְשׁוּל מְעַט. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בָּרְפוּאָה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָרְאִי נִמְנָע אוֹ יֵצֵא בְּקֹשִׁי – חֳלָאִים רַבִּים בָּאִים.
וּבַמֶּה יְרַפֶּה אָדָם מֵעָיו אִם נִתְאַמְּצוּ מְעַט? אִם הָיָה בָּחוּר – יֹאכַל בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מְלוּחִים שְׁלוּקִים מְתֻבָּלִים בְּשֶׁמֶן וּבְמֻרְיָס וּבְמֶלַח בְּלֹא פַּת, אוֹ יִשְׁתֶּה מֵי שֶׁלֶק שֶׁל תְּרָדִין אוֹ כְּרוּב בְּשֶׁמֶן וּמֶלַח וּמֻרְיָס. וְאִם הָיָה זָקֵן – יִשְׁתֶּה דְּבַשׁ מָזוּג בְּמַיִם חַמִּין בַּבֹּקֶר, וְיִשְׁהֶה כְּמוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל סְעוּדָתוֹ. יַעֲשֶׂה כֵּן יוֹם אַחַר יוֹם שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אִם צָרִיךְ לְכָךְ, עַד שֶׁיִּרְפּוּ מֵעָיו.
וּבַמֶּה יְרַפֶּה אָדָם מֵעָיו אִם נִתְאַמְּצוּ מְעַט? אִם הָיָה בָּחוּר – יֹאכַל בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מְלוּחִים שְׁלוּקִים מְתֻבָּלִים בְּשֶׁמֶן וּבְמֻרְיָס וּבְמֶלַח בְּלֹא פַּת, אוֹ יִשְׁתֶּה מֵי שֶׁלֶק שֶׁל תְּרָדִין אוֹ כְּרוּב בְּשֶׁמֶן וּמֶלַח וּמֻרְיָס. וְאִם הָיָה זָקֵן – יִשְׁתֶּה דְּבַשׁ מָזוּג בְּמַיִם חַמִּין בַּבֹּקֶר, וְיִשְׁהֶה כְּמוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל סְעוּדָתוֹ. יַעֲשֶׂה כֵּן יוֹם אַחַר יוֹם שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים אִם צָרִיךְ לְכָךְ, עַד שֶׁיִּרְפּוּ מֵעָיו.
יג. רָפִים. רפויים. שֶׁהָרְאִי נִמְנָע. הצואה נעצרת.
הָיָה בָּחוּר. אדם צעיר. מְלוּחִים. עלים מצמח המלוח (צמח מדברִי בעל עלים רחבים ומלוחים). זָקֵן. מבוגר.
הָיָה בָּחוּר. אדם צעיר. מְלוּחִים. עלים מצמח המלוח (צמח מדברִי בעל עלים רחבים ומלוחים). זָקֵן. מבוגר.
יד. וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ בִּבְרִיאַת הַגּוּף: כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מִתְעַמֵּל וְיָגֵעַ הַרְבֵּה, וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ, וּמֵעָיו רָפִים – אֵין חוֹלִי בָּא עָלָיו וְכֹחוֹ מִתְחַזֵּק, וַאֲפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת הָרָעִים.
יד. מִתְעַמֵּל וְיָגֵעַ הַרְבֵּה. מפעיל את גופו ומעייף אותו (לעיל ה"ב).
טו. וְכָל מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח וְאֵינוֹ מִתְעַמֵּל אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהֶה נְקָבָיו אוֹ מִי שֶׁמֵּעָיו קָשִׁים, אֲפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַר עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה – כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ. וַאֲכִילָה גַּסָּה לְגוּף כָּל אָדָם כְּמוֹ סַם הַמָּוֶת, וְהִיא עִקָּר לְכָל הֶחֳלָאִים.
רֹב הֶחֳלָאִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם אֵינָן אֶלָּא אוֹ מִפְּנֵי מַאֲכָלִים רָעִים, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלֵּא בִּטְנוֹ וְאוֹכֵל אֲכִילָה גַּסָּה אֲפִלּוּ מִמַּאֲכָלִים טוֹבִים. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר בְּחָכְמָתוֹ: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" (משלי כא,כג), כְּלוֹמַר שׁוֹמֵר פִּיו מִלֶּאֱכֹל מַאֲכָל רַע אוֹ מִלִּשְׂבֹּעַ, וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר אֶלָּא בִּצְרָכָיו.
רֹב הֶחֳלָאִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם אֵינָן אֶלָּא אוֹ מִפְּנֵי מַאֲכָלִים רָעִים, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלֵּא בִּטְנוֹ וְאוֹכֵל אֲכִילָה גַּסָּה אֲפִלּוּ מִמַּאֲכָלִים טוֹבִים. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר בְּחָכְמָתוֹ: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" (משלי כא,כג), כְּלוֹמַר שׁוֹמֵר פִּיו מִלֶּאֱכֹל מַאֲכָל רַע אוֹ מִלִּשְׂבֹּעַ, וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר אֶלָּא בִּצְרָכָיו.
טו. יוֹשֵׁב לָבֶטַח. בלא עמל ותנועה. שֶׁמַּשְׁהֶה נְקָבָיו. מתאפק (לעיל ה"א). תָּשֵׁשׁ. נחלש. וַאֲכִילָה גַּסָּה. אכילה מרובה ומוגזמת.
וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר אֶלָּא בִּצְרָכָיו. שימעט אדם בדיבור כמה שיכול (לעיל ב,ד).
וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר אֶלָּא בִּצְרָכָיו. שימעט אדם בדיבור כמה שיכול (לעיל ב,ד).
טז. דֶּרֶךְ הָרְחִיצָה – שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ מִשִּׁבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים. וְלֹא יִכָּנֵס סָמוּךְ לַאֲכִילָה, וְלֹא כְּשֶׁהוּא רָעֵב, אֶלָּא כְּשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְאַכֵּל. וְרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בְּחַמִּין שֶׁאֵין הַגּוּף נִכְוֶה בָּהֶן, וְרֹאשׁוֹ בִּלְבַד בְּחַמִּין שֶׁהַגּוּף נִכְוֶה בָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ יִרְחֹץ גּוּפוֹ בְּפוֹשְׁרִין, וְאַחַר כָּךְ בְּפוֹשְׁרִין מִן הַפּוֹשְׁרִין, עַד שֶׁיִּרְחַץ בְּצוֹנִין. וְלֹא יַעֲבִיר עַל רֹאשׁוֹ כְּלָל לֹא פּוֹשְׁרִין וְלֹא צוֹנִין. וְלֹא יִרְחֹץ בְּצוֹנִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא יִרְחַץ עַד שֶׁיָּזִיעַ וִיפָרֵךְ כָּל גּוּפוֹ, וְלֹא יַאֲרִיךְ בַּמֶּרְחָץ, אֶלָּא כְּשֶׁיָּזִיעַ וִיפָרֵךְ גּוּפוֹ יִשְׁתַּטֵּף וְיֵצֵא.
וּבוֹדֵק עַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא, שֶׁמָּא הוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו. וְכֵן בּוֹדֵק אָדָם עַצְמוֹ תָּמִיד קֹדֶם אֲכִילָה וְאַחַר אֲכִילָה, וְקֹדֶם בְּעִילָה וְאַחַר בְּעִילָה, וְקֹדֶם שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמֵּל וְאַחַר שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמֵּל, וְקֹדֶם שֶׁיִּישַׁן וּכְשֶׁיֵּעוֹר – הַכֹּל עֲשָׂרָה.
וּבוֹדֵק עַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ וְאַחַר שֶׁיֵּצֵא, שֶׁמָּא הוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו. וְכֵן בּוֹדֵק אָדָם עַצְמוֹ תָּמִיד קֹדֶם אֲכִילָה וְאַחַר אֲכִילָה, וְקֹדֶם בְּעִילָה וְאַחַר בְּעִילָה, וְקֹדֶם שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמֵּל וְאַחַר שֶׁיִּיגַע וְיִתְעַמֵּל, וְקֹדֶם שֶׁיִּישַׁן וּכְשֶׁיֵּעוֹר – הַכֹּל עֲשָׂרָה.
טז. מִשִּׁבְעָה יָמִים לְשִׁבְעָה יָמִים. פעם אחת בשבוע. בְּחַמִּין שֶׁהַגּוּף נִכְוֶה בָּהֶן. מים חמים מאוד. עַד שֶׁיִּרְחַץ בְּצוֹנִין. יעבור בהדרגה למים קרים. וְלֹא יִרְחֹץ בְּצוֹנִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. שלא יתקרר גופו יותר מדי. וִיפָרֵךְ כָּל גּוּפוֹ. יתעייף מן הרחיצה. אֶלָּא כְּשֶׁיָּזִיעַ וִיפָרֵךְ גּוּפוֹ יִשְׁתַּטֵּף וְיֵצֵא. שבשלב זה הרחיצה מתחילה להזיק.
וּבוֹדֵק עַצְמוֹ. אם צריך להתפנות. וּכְשֶׁיֵּעוֹר. יקום משנתו. הַכֹּל עֲשָׂרָה. בסך הכל עשר בדיקות.
וּבוֹדֵק עַצְמוֹ. אם צריך להתפנות. וּכְשֶׁיֵּעוֹר. יקום משנתו. הַכֹּל עֲשָׂרָה. בסך הכל עשר בדיקות.
יז. כְּשֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הַמֶּרְחָץ יִלְבַּשׁ בְּגָדָיו וִיכַסֶּה רֹאשׁוֹ בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בּוֹ רוּחַ קָרָה, וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר. וְיִשְׁהֶה אַחַר שֶׁיֵּצֵא עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשׁוֹ וְיָנוּחַ גּוּפוֹ וְתָסוּר הַחֲמִימוּת, וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל. וְאִם יָשַׁן מְעַט כְּשֶׁיָּצָא מִן הַמֶּרְחָץ קֹדֶם אֲכִילָה – הֲרֵי זֶה יָפֶה עַד מְאֹד.
לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם קָרִים כְּשֶׁיֵּצֵא מִן הַמֶּרְחָץ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה בַּמֶּרְחָץ. וְאִם צָמֵא כְּשֶׁיָּצָא וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְנֹעַ עַצְמוֹ – יְעָרֵב הַמַּיִם בְּיַיִן אוֹ בִּדְבַשׁ וְיִשְׁתֶּה. וְאִם סָךְ בְּשֶׁמֶן בַּמֶּרְחָץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אַחַר שֶׁיִּשְׁתַּטֵּף – הֲרֵי זֶה טוֹב.
לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם קָרִים כְּשֶׁיֵּצֵא מִן הַמֶּרְחָץ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה בַּמֶּרְחָץ. וְאִם צָמֵא כְּשֶׁיָּצָא וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְנֹעַ עַצְמוֹ – יְעָרֵב הַמַּיִם בְּיַיִן אוֹ בִּדְבַשׁ וְיִשְׁתֶּה. וְאִם סָךְ בְּשֶׁמֶן בַּמֶּרְחָץ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אַחַר שֶׁיִּשְׁתַּטֵּף – הֲרֵי זֶה טוֹב.
יז. בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. החדר החיצוני שבמרחץ שבו מתלבשים (ראה הלכות תפילין ד,כב).
יח. לֹא יַרְגִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְהַקִּיז דָּם תָּמִיד, וְלֹא יַקִּיז דָּם אֶלָּא אִם יִהְיֶה צָרִיךְ לוֹ בְּיוֹתֵר. וְלֹא יַקִּיז לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא בְּיוֹמֵי נִיסָן וּמְעַט בְּיוֹמֵי תִּשְׁרֵי. וּמֵאַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה לֹא יַקִּיז כְּלָל. וְלֹא יַקִּיז אָדָם דָּם וְיִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ בְּיוֹם אֶחָד, וְלֹא יַקִּיז וְיֵצֵא לַדֶּרֶךְ, וְלֹא בְּיוֹם שֶׁיָּבוֹא מִן הַדֶּרֶךְ. וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה בְּיוֹם הַקָּזָה פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא רָגִיל, וְיָנוּחַ בְּיוֹם הַהַקָּזָה, וְלֹא יִתְעַמֵּל וְלֹא יְטַיֵּל.
יח. לְהַקִּיז דָּם. הוצאת דם מן הגוף כפעולה רפואית. אֶלָּא בְּיוֹמֵי נִיסָן וּמְעַט בְּיוֹמֵי תִּשְׁרֵי. בהם מזג האוויר נוח. וּמֵאַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה. אחרי גיל חמישים. וְלֹא יַקִּיז אָדָם דָּם וכו'. שאין להקיז במצב שבו הגוף חלוש, או יהיה חלוש אחרי ההקזה.
יט. שִׁכְבַת זֶרַע הִיא כֹּחַ הַגּוּף וְחַיָּיו וּמְאוֹר הָעֵינַיִם. וְכָל זְמַן שֶׁתֵּצֵא בְּיוֹתֵר – הַגּוּף בָּלֶה וְכֹחוֹ כָּלֶה וְחַיָּיו אוֹבְדִים. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: "אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין" (משלי לא,ג).
כָּל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה – זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ, וְעֵינָיו כֵּהוֹת, וְרֵיחַ רַע נוֹדֵף מִפִּיו וּמִשֶּׁחְיוֹ, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשֵׁר, וּשְׂעַר זְקָנוֹ וְשֶׁחְיוֹ וּשְׂעַר רַגְלָיו רָבֶה, וְשִׁנָּיו נוֹפְלוֹת, וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִין עָלָיו.
אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים: אֶחָד מֵאֶלֶף מֵת בִּשְׁאָר חֳלָאִים, וְהָאֶלֶף מֵרֹב הַתַּשְׁמִישׁ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה אִם רָצָה לִחְיוֹת בְּטוֹבָה. וְלֹא יִבְעֹל אֶלָּא כְּשֶׁיִּמְצָא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר, וְהוּא מִתְקַשֶּׁה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, וּמֵסִיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר וְהַקִּשּׁוּי כְּשֶׁהָיָה, וְיִמְצָא כֹּבֶד מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה, וּכְאִלּוּ חוּטֵי הַבֵּיצִים נִמְשָׁכִים, וּבְשָׂרוֹ חַם – זֶה צָרִיךְ לִבְעֹל, וּרְפוּאָה לוֹ שֶׁיִּבְעֹל.
לֹא יִבְעֹל אָדָם וְהוּא שָׂבֵעַ וְלֹא רָעֵב, אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. וְיִבְדֹּק נְקָבָיו קֹדֶם בְּעִילָה וְאַחַר בְּעִילָה. וְלֹא יִבְעֹל מֵעוֹמֵד, וְלֹא מִיּוֹשֵׁב, וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַס לַמֶּרְחָץ, וְלֹא בְּיוֹם הַקָּזָה, וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ אוֹ בִּיאָה מִן הַדֶּרֶךְ, לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם.
כָּל הַשָּׁטוּף בִּבְעִילָה – זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו, וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ, וְעֵינָיו כֵּהוֹת, וְרֵיחַ רַע נוֹדֵף מִפִּיו וּמִשֶּׁחְיוֹ, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו וְרִיסֵי עֵינָיו נוֹשֵׁר, וּשְׂעַר זְקָנוֹ וְשֶׁחְיוֹ וּשְׂעַר רַגְלָיו רָבֶה, וְשִׁנָּיו נוֹפְלוֹת, וְהַרְבֵּה כְּאֵבִים חוּץ מֵאֵלּוּ בָּאִין עָלָיו.
אָמְרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים: אֶחָד מֵאֶלֶף מֵת בִּשְׁאָר חֳלָאִים, וְהָאֶלֶף מֵרֹב הַתַּשְׁמִישׁ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה אִם רָצָה לִחְיוֹת בְּטוֹבָה. וְלֹא יִבְעֹל אֶלָּא כְּשֶׁיִּמְצָא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר, וְהוּא מִתְקַשֶּׁה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, וּמֵסִיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר וְהַקִּשּׁוּי כְּשֶׁהָיָה, וְיִמְצָא כֹּבֶד מִמָּתְנָיו וּלְמַטָּה, וּכְאִלּוּ חוּטֵי הַבֵּיצִים נִמְשָׁכִים, וּבְשָׂרוֹ חַם – זֶה צָרִיךְ לִבְעֹל, וּרְפוּאָה לוֹ שֶׁיִּבְעֹל.
לֹא יִבְעֹל אָדָם וְהוּא שָׂבֵעַ וְלֹא רָעֵב, אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. וְיִבְדֹּק נְקָבָיו קֹדֶם בְּעִילָה וְאַחַר בְּעִילָה. וְלֹא יִבְעֹל מֵעוֹמֵד, וְלֹא מִיּוֹשֵׁב, וְלֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, וְלֹא בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַס לַמֶּרְחָץ, וְלֹא בְּיוֹם הַקָּזָה, וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ אוֹ בִּיאָה מִן הַדֶּרֶךְ, לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם.
יט. בָּלֶה. מתבלה. כָּלֶה. נגמר. חֵילֶךָ. כוחך. וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין. אל תגרום בהתנהגותך לאבד את עתידך כמלך.
יט. שו"ע או"ח רמ,יד-טו.
זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו. מזקין במהירות. תָּשֵׁשׁ. נחלש. רָבֶה. מתרבה.
כְּשֶׁיִּמְצָא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר. ולא כשהוא חלוש. שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. שלא מרצונו. וּמֵסִיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר. מנסה לעסוק בדברים אחרים.
לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם. שהם זמנים של חולשת הגוף.
וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ. ודווקא כשמהלך ברגליו, אבל אין צריך להימנע מכך כשיוצא לדרך כשהוא רוכב או יושב בקרון (ט"ז ס"ק א).
זִקְנָה קוֹפֶצֶת עָלָיו. מזקין במהירות. תָּשֵׁשׁ. נחלש. רָבֶה. מתרבה.
כְּשֶׁיִּמְצָא גּוּפוֹ בָּרִיא וְחָזָק בְּיוֹתֵר. ולא כשהוא חלוש. שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ. שלא מרצונו. וּמֵסִיחַ עַצְמוֹ לְדָבָר אַחֵר. מנסה לעסוק בדברים אחרים.
לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם. שהם זמנים של חולשת הגוף.
וְלֹא בְּיוֹם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ. ודווקא כשמהלך ברגליו, אבל אין צריך להימנע מכך כשיוצא לדרך כשהוא רוכב או יושב בקרון (ט"ז ס"ק א).
כ. כָּל הַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְרָכִים אֵלּוּ שֶׁהוֹרִינוּ, אֲנִי עָרֵב לוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי חֹלִי כָּל יָמָיו, עַד שֶׁיַּזְקִין הַרְבֵּה וְיָמוּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְרוֹפֵא, וְשֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם וְעוֹמֵד עַל בֻּרְיוֹ כָּל יָמָיו, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גּוּפוֹ רַע מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ, אוֹ אִם הָיָה רָגִיל בְּמִנְהָג מִן הַמִּנְהָגוֹת הָרָעִים מִתְּחִלַּת מוֹלַדְתּוֹ, אוֹ אִם תָּבֹא מַכַּת דֶּבֶר אוֹ מַכַּת בַּצֹּרֶת לָעוֹלָם.
כ. אֲנִי עָרֵב לוֹ. מובטח לו. הָיָה גּוּפוֹ רַע מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ. שהיו בו קלקולים מולדים.
כא. וְכָל הַמִּנְהָגוֹת הַטּוֹבִים הָאֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ – אֵין רָאוּי לִנְהֹג בָּהֶן אֶלָּא הַבָּרִיא. אֲבָל הַחוֹלֶה אוֹ מִי שֶׁאֶחָד מֵאֵבָרָיו חוֹלֶה אוֹ מִי שֶׁנָּהַג מִנְהָג רַע שָׁנִים רַבּוֹת – יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן דְּרָכִים אֲחֵרִים וּמִנְהָגוֹת כְּפִי חָלְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִפְרֵי הָרְפוּאוֹת. וְשִׁנּוּי וֶסֶת – תְּחִלַּת חֹלִי.
כא. וְשִׁנּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חֹלִי. שינוי ההרגלים גורם למחלות.
כב. כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ רוֹפֵא – אֶחָד הַבָּרִיא וְאֶחָד הַחוֹלֶה אֵין רָאוּי לוֹ לָזוּז מִכָּל הַדְּרָכִים שֶׁאָמַרְנוּ בְּפֶרֶק זֶה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן לְאַחֲרִית טוֹבָה הוּא מֵבִיא.
כב. אֵין רָאוּי לוֹ לָזוּז מִכָּל הַדְּרָכִים. שבהיעדר המלצה אחרת, יש לנהוג לפי האמור כאן.
כג. כָּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הָאֵלּוּ – אֵין תַּלְמִיד חֲכָמִים רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: רוֹפֵא, וְאֻמָּן, וּבֵית הַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכִּסֵּא, וּמַיִם מְצוּיִין, כְּגוֹן נָהָר אוֹ מַעְיָן, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וְלַבְלָר, וְגַבַּאי צְדָקָה, וּבֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין.
כג. אֵין תַּלְמִיד חֲכָמִים רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ. משום שאותם הדברים הכרחיים לחיים מתוקנים, וראוי שתלמיד חכמים יקפיד על כך. וְאֻמָּן. מקיז דם. וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. שמלמדם תורה (ראה גם הלכות תלמוד תורה ב,א). וְלַבְלָר. עוסק במלאכת הכתיבה. וּבֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין. בעלי סמכות להלקות ולכלוא עבריינים.