א. אַרְבָּעָה גּוּפִים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵן אֵשׁ וְרוּחַ וּמַיִם וְאֶרֶץ – הֵם יְסוֹדוֹת כָּל הַנִּבְרָאִים לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ. וְכָל שֶׁיִּהְיֶה מֵאָדָם וּמִבְּהֵמָה וְעוֹף וְרֶמֶשׂ וְדָג וְצֶמַח וּמַתֶּכֶת וַאֲבָנִים טוֹבִים וּמַרְגָּלִיּוֹת וּשְׁאָר אַבְנֵי בִּנְיָן וְהָרִים וְגוּשֵׁי עָפָר – הַכֹּל גָּלְמוֹ מְחֻבָּר מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הָאֵלּוּ.
נִמְצְאוּ כָּל הַגּוּפִים שֶׁלְּמַטָּה מִן הָרָקִיעַ חוּץ מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָאֵלּוּ, מְחֻבָּרִים מִגֹּלֶם וְצוּרָה, וְגֹלֶם שֶׁלָּהֶם מְחֻבָּר מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵלּוּ, אֲבָל כָּל אֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵינוֹ מְחֻבָּר אֶלָּא מִגֹּלֶם וְצוּרָה בִּלְבַד.
נִמְצְאוּ כָּל הַגּוּפִים שֶׁלְּמַטָּה מִן הָרָקִיעַ חוּץ מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָאֵלּוּ, מְחֻבָּרִים מִגֹּלֶם וְצוּרָה, וְגֹלֶם שֶׁלָּהֶם מְחֻבָּר מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵלּוּ, אֲבָל כָּל אֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵינוֹ מְחֻבָּר אֶלָּא מִגֹּלֶם וְצוּרָה בִּלְבַד.
ב. דֶּרֶךְ הָאֵשׁ וְהָרוּחַ לִהְיוֹת מַהֲלָכָם מִמַּטָּה, מִטַּבּוּר הָאָרֶץ, לְמַעְלָה, כְּלַפֵּי הָרָקִיעַ. וְדֶרֶךְ הַמַּיִם וְהָאָרֶץ לִהְיוֹת מַהֲלָכָם מִתַּחַת הָרָקִיעַ לְמַטָּה, לָאֶמְצַע, שֶׁאֶמְצַע הָרָקִיעַ הוּא הַמַּטָּה שֶׁאֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. וְאֵין הִלּוּכָם בְּדַעְתָּם וְלֹא בְּחֶפְצָם, אֶלָּא מִנְהָג שֶׁנִּקְבַּע בָּהֶם וְטֶבַע שֶׁנִּטְבַּע בָּהֶם.
טֶבַע הָאֵשׁ חַם יָבֵשׁ, וְהוּא קַל מִכֻּלָּם. וְהָרוּחַ חַם לַח, וְהַמַּיִם קָרִים לַחִים, וְהָאָרֶץ יְבֵשָׁה קָרָה, וְהִיא כְּבֵדָה מִכֻּלָּם. וְהַמַּיִם קַל מִמֶּנָּה, לְפִיכָךְ נִמְצָא לְמַעְלָה עַל הָאָרֶץ. וְהָרוּחַ קַל מִן הַמַּיִם, לְפִיכָךְ הוּא מְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְהָאֵשׁ קַל מִן הָרוּחַ.
וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם יְסוֹדוֹת לְכָל גּוּפִים שֶׁתַּחַת הָרָקִיעַ, יִמָּצֵא כָּל גּוּף וָגוּף מֵאָדָם וּבְהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹף וְדָג וְצֶמַח וּמַתֶּכֶת וְאֶבֶן – גָּלְמוֹ מְחֻבָּר מֵאֵשׁ וְרוּחַ וּמַיִם וְעָפָר. וְאַרְבַּעְתָם יִתְעָרְבוּ בְּיַחַד, וְיִשְׁתַּנֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּעֵת הָעֵרוּב, עַד שֶׁיִּמָּצֵא הַמְחֻבָּר מֵאַרְבַּעְתָּן אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאֶחָד מֵהֶן כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ. וְאֵין בַּמְעֹרָב מֵהֶן אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד שֶׁהוּא אֵשׁ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ מַיִם בִּפְנֵי עַצְמָן אוֹ אֶרֶץ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ רוּחַ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא הַכֹּל נִשְׁתַּנּוּ וְנַעֲשׂוּ גּוּף אַחֵר.
וְכָל גּוּף וָגוּף הַמְחֻבָּר מֵאַרְבַּעְתָּן, יִמָּצֵא בּוֹ קֹר וָחֹם לֵחַ וָיֹבֶשׁ כְּאֶחָד. אֲבָל יֵשׁ מֵהֶם גּוּפִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם חָזְקָה מִיסוֹד הָאֵשׁ, כְּמוֹ בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ חַיָּה, לְפִיכָךְ יֵרָאֶה בָּהֶם הַחֹם יָתֵר, וְיֵשׁ מֵהֶם גּוּפִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם חָזְקָה מִיסוֹד הָאָרֶץ, כְּמוֹ הָאֲבָנִים, לְפִיכָךְ יֵרָאֶה בָּהֶם הַיֹּבֶשׁ הַרְבֵּה.
וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה יִמָּצֵא גּוּף חַם יָתֵר מִגּוּף אַחֵר חַם, וְגוּף יָבֵשׁ יָתֵר מִגּוּף אַחֵר יָבֵשׁ. וְכֵן יִמָּצֵא גּוּפִים יֵרָאֶה בָּהֶם הַקֹּר בִּלְבַד, וְגוּפִים יֵרָאֶה בָּהֶם הַלֵּחַ בִּלְבַד, וְגוּפִים יֵרָאֶה בָּהֶן הַקֹּר וְהַיֹּבֶשׁ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה, אוֹ הַקֹּר וְהַלֵּחַ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה, אוֹ הַחֹם וְהַיֹּבֶשׁ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה, אוֹ הַחֹם וְהַלֵּחַ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה – לְפִי רֹב הַיְסוֹד שֶׁהָיָה בְּעִקַּר הַתַּעֲרֹבֶת, יֵרָאוּ מַעֲשֵׂה אוֹתוֹ הַיְסוֹד וְטִבְעוֹ בַּגּוּף הַמְעֹרָב.
טֶבַע הָאֵשׁ חַם יָבֵשׁ, וְהוּא קַל מִכֻּלָּם. וְהָרוּחַ חַם לַח, וְהַמַּיִם קָרִים לַחִים, וְהָאָרֶץ יְבֵשָׁה קָרָה, וְהִיא כְּבֵדָה מִכֻּלָּם. וְהַמַּיִם קַל מִמֶּנָּה, לְפִיכָךְ נִמְצָא לְמַעְלָה עַל הָאָרֶץ. וְהָרוּחַ קַל מִן הַמַּיִם, לְפִיכָךְ הוּא מְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְהָאֵשׁ קַל מִן הָרוּחַ.
וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם יְסוֹדוֹת לְכָל גּוּפִים שֶׁתַּחַת הָרָקִיעַ, יִמָּצֵא כָּל גּוּף וָגוּף מֵאָדָם וּבְהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹף וְדָג וְצֶמַח וּמַתֶּכֶת וְאֶבֶן – גָּלְמוֹ מְחֻבָּר מֵאֵשׁ וְרוּחַ וּמַיִם וְעָפָר. וְאַרְבַּעְתָם יִתְעָרְבוּ בְּיַחַד, וְיִשְׁתַּנֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּעֵת הָעֵרוּב, עַד שֶׁיִּמָּצֵא הַמְחֻבָּר מֵאַרְבַּעְתָּן אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאֶחָד מֵהֶן כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ. וְאֵין בַּמְעֹרָב מֵהֶן אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד שֶׁהוּא אֵשׁ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ מַיִם בִּפְנֵי עַצְמָן אוֹ אֶרֶץ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אוֹ רוּחַ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא הַכֹּל נִשְׁתַּנּוּ וְנַעֲשׂוּ גּוּף אַחֵר.
וְכָל גּוּף וָגוּף הַמְחֻבָּר מֵאַרְבַּעְתָּן, יִמָּצֵא בּוֹ קֹר וָחֹם לֵחַ וָיֹבֶשׁ כְּאֶחָד. אֲבָל יֵשׁ מֵהֶם גּוּפִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם חָזְקָה מִיסוֹד הָאֵשׁ, כְּמוֹ בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ חַיָּה, לְפִיכָךְ יֵרָאֶה בָּהֶם הַחֹם יָתֵר, וְיֵשׁ מֵהֶם גּוּפִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם חָזְקָה מִיסוֹד הָאָרֶץ, כְּמוֹ הָאֲבָנִים, לְפִיכָךְ יֵרָאֶה בָּהֶם הַיֹּבֶשׁ הַרְבֵּה.
וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה יִמָּצֵא גּוּף חַם יָתֵר מִגּוּף אַחֵר חַם, וְגוּף יָבֵשׁ יָתֵר מִגּוּף אַחֵר יָבֵשׁ. וְכֵן יִמָּצֵא גּוּפִים יֵרָאֶה בָּהֶם הַקֹּר בִּלְבַד, וְגוּפִים יֵרָאֶה בָּהֶם הַלֵּחַ בִּלְבַד, וְגוּפִים יֵרָאֶה בָּהֶן הַקֹּר וְהַיֹּבֶשׁ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה, אוֹ הַקֹּר וְהַלֵּחַ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה, אוֹ הַחֹם וְהַיֹּבֶשׁ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה, אוֹ הַחֹם וְהַלֵּחַ כְּאֶחָד בְּשָׁוֶה – לְפִי רֹב הַיְסוֹד שֶׁהָיָה בְּעִקַּר הַתַּעֲרֹבֶת, יֵרָאוּ מַעֲשֵׂה אוֹתוֹ הַיְסוֹד וְטִבְעוֹ בַּגּוּף הַמְעֹרָב.
ב. לִהְיוֹת מַהֲלָכָם מִמַּטָּה מִטַּבּוּר הָאָרֶץ לְמַעְלָה כְּלַפֵּי הָרָקִיעַ. שתכונתם היא לעלות ממרכז העולם כלפי מעלה. שֶׁאֶמְצַע הָרָקִיעַ הוּא הַמַּטָּה שֶׁאֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. שהרקיע עשוי ככדור, ונקודת המרכז שלו היא המקום הנמוך ביותר ביחס להיקף. וְאֵין הִלּוּכָם בְּדַעְתָּם וְלֹא בְּחֶפְצָם. התנועה של ארבעת היסודות אינה נובעת מרצונם אלא מטבע בריאתם.
וְיִשְׁתַּנֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּעֵת הָעֵרוּב. החומרים היסודיים המרכיבים את הגופים מצויים בכל אחד מהם ביחס שונה. וְאֵין בַּמְעֹרָב מֵהֶן אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד שֶׁהוּא אֵשׁ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וכו'. שחומרי היסוד נמצאים רק במקומם, ובארץ יש תערובות של יסודות אלה.
קֹר וָחֹם לֵחַ וָיֹבֶשׁ כְּאֶחָד. כל המרכיבים, ביחסים שונים. יֵרָאֶה בָּהֶם הַחֹם יָתֵר. הם מפיקים חום במידה רבה יותר מאשר שאר היצורים.
וְיִשְׁתַּנֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶן בְּעֵת הָעֵרוּב. החומרים היסודיים המרכיבים את הגופים מצויים בכל אחד מהם ביחס שונה. וְאֵין בַּמְעֹרָב מֵהֶן אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד שֶׁהוּא אֵשׁ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וכו'. שחומרי היסוד נמצאים רק במקומם, ובארץ יש תערובות של יסודות אלה.
קֹר וָחֹם לֵחַ וָיֹבֶשׁ כְּאֶחָד. כל המרכיבים, ביחסים שונים. יֵרָאֶה בָּהֶם הַחֹם יָתֵר. הם מפיקים חום במידה רבה יותר מאשר שאר היצורים.
ג. וְכָל הַמְחֻבָּר מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵלּוּ, לָהֶם הוּא נִפְרָד בַּסּוֹף: יֵשׁ שֶׁהוּא נִפְרָד לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים, וְיֵשׁ שֶׁהוּא נִפְרָד לְאַחַר שָׁנִים רַבִּים. וְכָל שֶׁנִּתְחַבֵּר מֵהֶם – אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִפָּרֵד לָהֶם, אֲפִלּוּ הַזָּהָב וְהָאֹדֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִפָּסֵד וְיַחֲזֹר לִיסוֹדוֹתָיו, וְיַחֲזֹר מִקְצָתוֹ לְאֵשׁ וּמִקְצָתוֹ לְמַיִם וּמִקְצָתוֹ לְרוּחַ וּמִקְצָתוֹ לְאֶרֶץ.
ג. הוּא נִפְרָד בַּסּוֹף וכו'. בעתיד הוא עתיד להתפרק ולשוב ליסודותיו, שכך טבעו של כל דבר המורכב. אֲפִלּוּ הַזָּהָב וְהָאֹדֶם. שאינם נראים כנתונים לפעולתם של חומרים אחרים. וְהָאֹדֶם. אבן חן קשה במיוחד.
ד. הוֹאִיל וְכָל הַנִּפְרָד – לְאֵלּוּ יִפָּרֵד, לָמָּה נֶאֱמַר לָאָדָם: "וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג,יט)? לְפִי שֶׁרֹב בִּנְיָנוֹ מִן הֶעָפָר. וְלֹא כָּל הַנִּפְסָד כְּשֶׁיִּפָּסֵד, מִיָּד יַחֲזֹר לְאַרְבַּע הַיְסוֹדוֹת, אֶלָּא יִפָּסֵד וְיַחֲזֹר לְדָבָר אַחֵר, וְדָבָר אַחֵר לְדָבָר אַחֵר, וְסוֹף הַדְּבָרִים יַחֲזֹר לַיְסוֹדוֹת, וְנִמְצְאוּ כָּל הַדְּבָרִים חוֹזְרִין חָלִילָה.
ד. לָמָּה נֶאֱמַר לָאָדָם וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. והלא הוא עתיד להיפרד לכל ארבע היסודות. וְלֹא כָּל הַנִּפְסָד כְּשֶׁיִּפָּסֵד מִיָּד יַחֲזֹר לְאַרְבַּע הַיְסוֹדוֹת. ליסודות הראשוניים. חוֹזְרִין חָלִילָה. שכל הדברים בעולם משתנים ומקבלים תכונות שונות לאחר שנפרדו.
ה. אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָאֵלּוּ מִשְׁתַּנִּים זֶה לָזֶה תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, מִקְצָתָן, לֹא כָּל גּוּפָן. כֵּיצַד? מִקְצָת הָאָרֶץ הַקְּרוֹבָה מִן הַמַּיִם מִשְׁתַּנֵּית וּמִתְפּוֹרֶרֶת וְנַעֲשֵׂית מַיִם. וְכֵן מִקְצָת הַמַּיִם הַסְּמוּכִין לָרוּחַ מִשְׁתַּנִּים וּמִתְמַסְמְסִין וְהוֹוִין רוּחַ. וְכֵן הָרוּחַ, מִקְצָתוֹ הַסָּמוּךְ לָאֵשׁ מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְחוֹלֵל וְנַעֲשֶׂה אֵשׁ.
וְכֵן הָאֵשׁ, מִקְצָתָהּ הַסָּמוּךְ לָרוּחַ מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְכַּנֵּס וְנַעֲשֶׂה רוּחַ. וְכֵן הָרוּחַ, מִקְצָתוֹ הַסָּמוּךְ לַמַּיִם מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְכַּנֵּס וְנַעֲשֶׂה מַיִם. וְכֵן הַמַּיִם, מִקְצָתָן הַסָּמוּךְ לָאָרֶץ מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְכַּנֵּס וְנַעֲשֶׂה אֶרֶץ.
וְשִׁנּוּי זֶה – מְעַט מְעַט, וּלְפִי אֹרֶךְ הַיָּמִים. וְאֵין כָּל הַיְסוֹד מִשְׁתַּנֶּה עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כָּל הַמַּיִם רוּחַ אוֹ כָּל הָרוּחַ אֵשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּבְטַל אֶחָד מִן הַיְסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה, אֶלָּא מִקְצָת יִשְׁתַּנֶּה מֵאֵשׁ לְרוּחַ וּמִקְצָת מֵרוּחַ לְאֵשׁ. וְכֵן בֵּין כָּל אֶחָד וַחֲבֵרוֹ יִמָּצֵא הַשִּׁנּוּי בֵּין אַרְבַּעְתָּם, וְחוֹזְרוֹת חָלִילָה.
וְכֵן הָאֵשׁ, מִקְצָתָהּ הַסָּמוּךְ לָרוּחַ מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְכַּנֵּס וְנַעֲשֶׂה רוּחַ. וְכֵן הָרוּחַ, מִקְצָתוֹ הַסָּמוּךְ לַמַּיִם מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְכַּנֵּס וְנַעֲשֶׂה מַיִם. וְכֵן הַמַּיִם, מִקְצָתָן הַסָּמוּךְ לָאָרֶץ מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְכַּנֵּס וְנַעֲשֶׂה אֶרֶץ.
וְשִׁנּוּי זֶה – מְעַט מְעַט, וּלְפִי אֹרֶךְ הַיָּמִים. וְאֵין כָּל הַיְסוֹד מִשְׁתַּנֶּה עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כָּל הַמַּיִם רוּחַ אוֹ כָּל הָרוּחַ אֵשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּבְטַל אֶחָד מִן הַיְסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה, אֶלָּא מִקְצָת יִשְׁתַּנֶּה מֵאֵשׁ לְרוּחַ וּמִקְצָת מֵרוּחַ לְאֵשׁ. וְכֵן בֵּין כָּל אֶחָד וַחֲבֵרוֹ יִמָּצֵא הַשִּׁנּוּי בֵּין אַרְבַּעְתָּם, וְחוֹזְרוֹת חָלִילָה.
ה. וּמִתְחוֹלֵל. נפרד ומתפרק.
ו. וְשִׁנּוּי זֶה יִהְיֶה בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל, וּמִסְּבִיבָתוֹ יִתְחַבְּרוּ אַרְבַּעְתָּם, וְיִהְיֶה מֵהֶם שְׁאָר גָּלְמֵי בְּנֵי אָדָם וְנֶפֶשׁ חַיָּה וְצֶמַח וְאֶבֶן וּמַתֶּכֶת. וְהָאֵל נוֹתֵן לְכָל גֹּלֶם וְגֹלֶם צוּרָה הָרְאוּיָה לוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ הָעֲשִׂירִי, שֶׁהִיא הַצּוּרָה שֶׁנִּקְרֵאת אִישִׁים.
ו. וְשִׁנּוּי זֶה יִהְיֶה בִּסְבִיבַת הַגַּלְגַּל. ששם משתנים הדברים ומתרכבים מחדש. מַלְאָךְ הָעֲשִׂירִי שֶׁהִיא הַצּוּרָה שֶׁנִּקְרֵאת אִישִׁים. לעיל ב,ז.
ז. לְעוֹלָם אֵין אַתָּה רוֹאֶה גֹּלֶם בְּלֹא צוּרָה אוֹ צוּרָה בְּלֹא גֹּלֶם, אֶלָּא לֵב הָאָדָם הוּא שֶׁמְּחַלֵּק הַגּוּף הַנִּמְצָא בְּדַעְתּוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִגֹּלֶם וְצוּרָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם גּוּפִים שֶׁגָּלְמָם מְחֻבָּר מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְגוּפִים שֶׁגָּלְמָם פָּשׁוּט וְאֵינוֹ מְחֻבָּר מִגֹּלֶם אַחֵר. וְהַצּוּרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם גֹּלֶם אֵינָן נִרְאִין לָעַיִן, אֶלָּא בְּעֵין הַלֵּב הֵם יְדוּעִים, כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ אֲדוֹן הַכֹּל בְּלֹא רְאִיַּת עַיִן.
ז. לְעוֹלָם אֵין אַתָּה רוֹאֶה גֹּלֶם בְּלֹא צוּרָה אוֹ צוּרָה בְּלֹא גֹּלֶם. במציאות אין רואים חומר טהור, ואין מבחינים בצורה טהורה. אֶלָּא לֵב הָאָדָם הוּא שֶׁמְּחַלֵּק וכו'. תפיסתנו היא העושה הבחנה בין החומר כשלעצמו ובין צורתו, אבל אין זה דבר הניכר למראית העין. וְגוּפִים שֶׁגָּלְמָם פָּשׁוּט. הגלגלים והכוכבים (לעיל ב,ג). וְהַצּוּרוֹת שֶׁאֵין לָהֶן גֹּלֶם. המלאכים (שם). בְּעֵין הַלֵּב הֵם יְדוּעִים. בהבנתו של כל אדם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ אֲדוֹן הַכֹּל בְּלֹא רְאִיַּת עַיִן. כפי שקיומו של ה' נודע בלא שרואים אותו.
ח. נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר הִיא צוּרָתוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל, וְהַדַּעַת הַיְתֵרָה הַמְּצוּיָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם הִיא צוּרַת הָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, וְעַל צוּרָה זוֹ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א,כו), כְּלוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ צוּרָה הַיּוֹדַעַת וּמַשֶּׂגֶת הַדֵּעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם גֹּלֶם, עַד שֶׁיִּדְמֶה לָהֶן. וְאֵינוֹ אוֹמֵר עַל צוּרָה זוֹ הַנִּכֶּרֶת לַעֵינַיִם, שֶׁהִיא הַפֶּה וְהַחֹטֶם וְהַלְּסָתוֹת וּשְׁאָר רֹשֶׁם הַגּוּף, שֶׁזּוֹ – תּוֹאַר שְׁמָהּ.
וְאֵינָהּ הַנֶּפֶשׁ הַמְּצוּיָה לְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה, שֶׁבָּהּ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמוֹלִיד וּמַרְגִּישׁ וּמְהַרְהֵר, אֶלָּא הַדֵּעָה, שֶׁהִיא צוּרַת הַנֶּפֶשׁ, וּבְצוּרַת הַנֶּפֶשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּפְעָמִים רַבּוֹת תִּקָּרֵא זֹאת הַצּוּרָה נֶפֶשׁ וְרוּחַ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּשֵּׁמוֹת שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, וְכָל שֵׁם וָשֵׁם יִלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ.
וְאֵינָהּ הַנֶּפֶשׁ הַמְּצוּיָה לְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה, שֶׁבָּהּ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמוֹלִיד וּמַרְגִּישׁ וּמְהַרְהֵר, אֶלָּא הַדֵּעָה, שֶׁהִיא צוּרַת הַנֶּפֶשׁ, וּבְצוּרַת הַנֶּפֶשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּפְעָמִים רַבּוֹת תִּקָּרֵא זֹאת הַצּוּרָה נֶפֶשׁ וְרוּחַ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּשֵּׁמוֹת שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, וְכָל שֵׁם וָשֵׁם יִלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ.
ח. נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר הִיא צוּרָתוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל. הצורה הבסיסית של האדם (לא מבנהו הגופני) היא הקרויה נפש. וְהַדַּעַת הַיְתֵרָה הַמְּצוּיָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם הִיא צוּרַת הָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעְתּוֹ. שהיא צורת אדם מושלמת. וְעַל צוּרָה זוֹ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה. בתיאור החלטתו של ה' ביום השישי לבריאה, לברוא את האדם. צוּרָה הַיּוֹדַעַת וּמַשֶּׂגֶת הַדֵּעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם גֹּלֶם. יכולת לדעת על קיומם של מהויות שאינן גופניות (לעיל ב,ג). עַד שֶׁיִּדְמֶה לָהֶן. שיהיה בעל היכולת להידמות בדעתו למלאך (ראה לקמן ז,א). וְאֵינוֹ אוֹמֵר עַל צוּרָה זוֹ הַנִּכֶּרֶת לַעֵינַיִם וכו'. צלם אלהים שבו נברא האדם, אינו מתייחס לגופו של האדם, וכן אינו כוח החיים הגופני.
אֶלָּא הַדֵּעָה שֶׁהִיא צוּרַת הַנֶּפֶשׁ. הכוח השכלי המיוחד שבאדם (וראה עוד הלכות תשובה ח,ג). לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּשֵּׁמוֹת שֶׁלֹּא תִּטְעֶה. לבלבל בין המובנים של נפש. יִלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ. יובן מן ההקשר, באיזה מובן של 'נפש' מדובר.
אֶלָּא הַדֵּעָה שֶׁהִיא צוּרַת הַנֶּפֶשׁ. הכוח השכלי המיוחד שבאדם (וראה עוד הלכות תשובה ח,ג). לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּשֵּׁמוֹת שֶׁלֹּא תִּטְעֶה. לבלבל בין המובנים של נפש. יִלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ. יובן מן ההקשר, באיזה מובן של 'נפש' מדובר.
ט. אֵין צוּרַת הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת מְחֻבֶּרֶת מִן הַיְסוֹדוֹת כְּדֵי שֶׁתִּפָּרֵד לָהֶם, וְאֵינָהּ מִכֹּחַ הַנְּשָׁמָה עַד שֶׁתִּהְיֶה צְרִיכָה לַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁהַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לַגּוּף, אֶלָּא מֵאֵת יי מִן הַשָּׁמַיִם הִיא. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּפָּרֵד הַגֹּלֶם שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִן הַיְסוֹדוֹת, וְתֹאבַד הַנְּשָׁמָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה אֶלָּא עִם הַגּוּף וּצְרִיכָה לַגּוּף בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ – לֹא תִּכָּרֵת הַצּוּרָה הַזֹּאת, לְפִי שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לַנְּשָׁמָה בְּמַעֲשֶׂיהָ, אֶלָּא יוֹדַעַת וּמַשֶּׂגֶת הַדֵּעוֹת הַפְּרוּדוֹת מִן הַגְּלָמִים, וְיוֹדַעַת בּוֹרֵא הַכֹּל, וְעוֹמֶדֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת יב,ז).
ט. מִכֹּחַ הַנְּשָׁמָה. הוא הכוח המחייה את הגוף. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּפָּרֵד הַגֹּלֶם. בזמן המוות. לֹא תִּכָּרֵת הַצּוּרָה הַזֹּאת. הנפש אינה אובדת אף אחר המוות (ראה הלכות תשובה ח,ג).
י. כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּעִנְיָן זֶה – כְּמַר מִדְּלִי הֵם, וּדְבָרִים עֲמֻקִּים הֵם, אֲבָל אֵינָם כְּעֹמֶק עִנְיַן פֶּרֶק רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. וּבֵאוּר כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁבְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי הוּא הַנִּקְרָא מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְכָךְ צִוּוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵין דּוֹרְשִׁין גַּם בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ בָּרַבִּים, אֶלָּא לְאָדָם אֶחָד בִּלְבַד מוֹדִיעִים דְּבָרִים אֵלּוּ וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ.
י. כְּמַר מִדְּלִי הֵם. כטיפת מים מדלי שלם (על פי ישעיה מ,טו). שֶׁאֵין דּוֹרְשִׁין גַּם בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ בָּרַבִּים. שמא לא יובנו כראוי (וראה גם לעיל ב,יב). לְאָדָם אֶחָד בִּלְבַד. לימוד באופן פרטי.
יא. וּמַה בֵּין עִנְיַן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה לְעִנְיַן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית? שֶׁעִנְיַן מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה – אֲפִלּוּ לְאֶחָד אֵין דּוֹרְשִׁין בּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, נוֹתְנִין לוֹ רָאשֵׁי הַפְּרָקִים. וְעִנְיַן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית – מְלַמְּדִין אוֹתוֹ לְיָחִיד אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ כָּל שֶׁיָּכוֹל לֵידַע מִדְּבָרִים אֵלּוּ. וְלָמָּה אֵין מְלַמְּדִין אוֹתוֹ לָרַבִּים? לְפִי שֶׁאֵין כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ דַּעַת רְחָבָה לְהַשִּׂיג פֵּרוּשׁ וּבֵאוּר כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן.
יא. נוֹתְנִין לוֹ רָאשֵׁי הַפְּרָקִים. עיקרי הדברים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ. שאין צורך שיהיה מבין העניינים מעצמו אלא ניתן לבאר לו.
יב. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ וּמַכִּיר כָּל הַבְּרוּאִים, מִמַּלְאָךְ וְגַלְגַּל וְאָדָם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְיִרְאֶה חָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַיְצוּרִים וְכָל הַבְּרוּאִים – מוֹסִיף אַהֲבָה לַמָּקוֹם, וְתִצְמְאָה נַפְשׁוֹ וְיִכְמַהּ בְּשָׂרוֹ לֶאֱהוֹב הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְיִירָא וְיִפְחַד מִשִּׁפְלוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ וְקַלּוּתוֹ כְּשֶׁיַּעֲרֹךְ עַצְמוֹ לְאֶחָד מֵהַגּוּפוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַגְּדוֹלִים, וְכָל שֶׁכֵּן לְאֶחָד מֵהַצּוּרוֹת הַטְּהוֹרוֹת הַנִּפְרָדוֹת מִן הַגְּלָמִים שֶׁלֹּא נִתְחַבְּרוּ בְּגֹלֶם כְּלָל, וְיִמְצָא עַצְמוֹ שֶׁהוּא כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, רֵיק וְחָסֵר.
יב. מוֹסִיף אַהֲבָה לַמָּקוֹם. מתוך התפעלות מחכמת יצירתם (ראה גם לעיל ב,ב, הלכות תשובה י,ו). וְיִכְמַהּ בְּשָׂרוֹ. יחשוק ויתאווה. כְּשֶׁיַּעֲרֹךְ עַצְמוֹ וכו'. כשינסה להעמיד את עצמו ביחס לאותם ברואים נעלים. לְאֶחָד מֵהַגּוּפוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַגְּדוֹלִים. כגון הגלגלים והכוכבים. לְאֶחָד מֵהַצּוּרוֹת הַטְּהוֹרוֹת הַנִּפְרָדוֹת מִן הַגְּלָמִים. שאינן קשורות במהותן לכל חומר.
יג. וְעִנְיְנֵי אַרְבָּעָה פְּרָקִים אֵלּוּ שֶׁבְּחָמֵשׁ מִצְווֹת הָאֵלּוּ – הֵם שֶׁחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים קוֹרְאִין אוֹתָן פַּרְדֵּס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ, וַחֲכָמִים גְּדוֹלִים הָיוּ, לֹא כֻּלָּם הָיָה בָּהֶן כֹּחַ לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן.
וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין רָאוּי לְהִטַּיֵּל בַּפַּרְדֵּס אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. וְלֶחֶם וּבָשָׂר זֶה הוּא לֵידַע בֵּאוּר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר הַמִּצְווֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דָּבָר קָטֹן קָרְאוּ אוֹתָם חֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: דָּבָר גָּדוֹל – מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְדָבָר קָטֹן – הֲוָיָה דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא, אַף עַל פִּי כֵן רְאוּיִין הֵן לְהַקְדִּימָן, שֶׁהֵן מְיַשְּׁבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם תְּחִלָּה. וְעוֹד, שֶׁהֵן הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִנְחֹל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּדָעֵם הַכֹּל, גָּדוֹל וְקָטֹן, אִישׁ וְאִשָּׁה, בַּעַל לֵב רָחָב וּבַעַל לֵב קָצָר.
וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין רָאוּי לְהִטַּיֵּל בַּפַּרְדֵּס אֶלָּא מִי שֶׁנִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. וְלֶחֶם וּבָשָׂר זֶה הוּא לֵידַע בֵּאוּר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר הַמִּצְווֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דָּבָר קָטֹן קָרְאוּ אוֹתָם חֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: דָּבָר גָּדוֹל – מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְדָבָר קָטֹן – הֲוָיָה דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא, אַף עַל פִּי כֵן רְאוּיִין הֵן לְהַקְדִּימָן, שֶׁהֵן מְיַשְּׁבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם תְּחִלָּה. וְעוֹד, שֶׁהֵן הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִנְחֹל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּדָעֵם הַכֹּל, גָּדוֹל וְקָטֹן, אִישׁ וְאִשָּׁה, בַּעַל לֵב רָחָב וּבַעַל לֵב קָצָר.
יג. שֶׁבְּחָמֵשׁ מִצְווֹת הָאֵלּוּ. המנויות בראש חטיבת ההלכות – לידע שיש שם אלוה, שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה אחר זולתי ה', ליחדו, לאהבו, ליראה ממנו. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס וכו'. באגדת חז"ל על חכמי ישראל שעסקו בנסתרות הללו, שחלקם ניזוקו מחמת לימוד זה (ראה בבלי חגיגה יד,ב).
יג. שו"ע יו"ד רמו,ד. הֵם שֶׁחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים קוֹרְאִין אוֹתָן פַּרְדֵּס. הש"ך כתב שפרדס הוא ספרי הפילוסופיה והתכונה וחכמת הקבלה. ובמשך הדורות דנו עד כמה ראוי לכל ללמוד חכמות אלה. וביחס לחכמת הקבלה כתב הש"ך שאין לאדם ללמוד חכמת הקבלה עד שימלא כרסו מלימוד משנה ותלמוד. וכתב עוד שיש שאמרו שאין לאדם ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה לפי שלימוד זה צריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות (וראה רמב"ם הלכות תלמוד תורה א,יב, ג,יג). והאריז"ל כתב שבדורות האחרונים חל שינוי בעניין, ויש היתר ואף מצווה לגלות את חכמת הקבלה (הובא והתבאר בספר התניא אגה"ק סימן כו; וראה עוד שערי הלכה ומנהג יו"ד ג סי' עא-עד).
לְהִטַּיֵּל בַּפַּרְדֵּס. לטייל בו, דהיינו להגות בעניינים הללו. שֶׁנִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. אכילה משביעה של מזונות יסוד. וְדָבָר קָטֹן הֲוָיָה דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא. דוגמה לדיונים הרווחים בתלמוד, שהם קטנים ביחס לעניין 'מעשה מרכבה'. שֶׁהֵן הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וכו'. שעל ידי לימוד התורה וקיום המצוות כהוגן זוכים לחיי העולם הבא (ראה הלכות תשובה ט,ב). בַּעַל לֵב רָחָב וּבַעַל לֵב קָצָר. בין מי שדעתו מוכשרת להעמיק ולהתבונן, ובין מי שאינו מסוגל לכך (ראה הלכות תלמוד תורה א,יב).
לְהִטַּיֵּל בַּפַּרְדֵּס. לטייל בו, דהיינו להגות בעניינים הללו. שֶׁנִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. אכילה משביעה של מזונות יסוד. וְדָבָר קָטֹן הֲוָיָה דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא. דוגמה לדיונים הרווחים בתלמוד, שהם קטנים ביחס לעניין 'מעשה מרכבה'. שֶׁהֵן הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וכו'. שעל ידי לימוד התורה וקיום המצוות כהוגן זוכים לחיי העולם הבא (ראה הלכות תשובה ט,ב). בַּעַל לֵב רָחָב וּבַעַל לֵב קָצָר. בין מי שדעתו מוכשרת להעמיק ולהתבונן, ובין מי שאינו מסוגל לכך (ראה הלכות תלמוד תורה א,יב).
מְחֻבָּרִים מִגֹּלֶם וְצוּרָה וכו'. כמבואר לעיל ב,ג.