א. נֶשֶׁךְ וְרִבִּית – אֶחָד הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ" (ויקרא כה,לז), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ" (דברים כג,כ). וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נֶשֶׁךְ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׁךְ, שֶׁמְּצַעֵר חֲבֵרוֹ וְאוֹכֵל בְּשָׂרוֹ. וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב? לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.
ב. כְּדֶרֶךְ שֶׁאָסוּר לַנּוֹתֵן לְהַלְוֹת בְּרִבִּית, כָּךְ אָסוּר לַלּוֹקֵחַ לִלְוֹת בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" (דברים כג,כ) – מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַלֹּוֶה, כְּלוֹמַר: לֹא תִּנָּשֵׁךְ לְאָחִיךָ.
וְכֵן אָסוּר לְהִתְעַסֵּק בֵּין לֹוֶה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית, וְכָל מִי שֶׁהָיָה עָרֵב אוֹ סוֹפֵר אוֹ עֵד בֵּינֵיהֶן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כב,כד) – זוֹ אַזְהָרָה אַף לָעֵדִים וְלֶעָרֵב וְלַסּוֹפֵר.
הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַמַּלְוֶה בְּרִבִּית עוֹבֵר עַל שִׁשָּׁה לָאוִין: "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" (שמות כב,כד), "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ" (ויקרא כה,לז), "וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ" (שם), "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית" (שם כה,לו), "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כב,כד), "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". וְהַלֹּוֶה עוֹבֵר בִּשְׁנַיִם: "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" (דברים כג,כ), "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט,יד). עָרֵב וְעֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵין עוֹבְרִין אֶלָּא מִשּׁוּם "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". וְכָל מִי שֶׁהָיָה סַרְסוּר בֵּין שְׁנֵיהֶן אוֹ שֶׁסִּיַּע אֶחָד מֵהֶן אוֹ הוֹרָהוּ – עוֹבֵר מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר".
ג. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה עוֹבְרִין עַל כָּל אֵלּוּ הַלָּאוִין, אֵינָן לוֹקִין, מִפְּנֵי שֶׁנִּתַּן לְהִשָּׁבוֹן, שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, אִם הָיְתָה רִבִּית קְצוּצָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה – הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה בְּדַיָּנִין, וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִן הַמַּלְוֶה וּמַחֲזִירִין לַלֹּוֶה. וְאִם מֵת הַמַּלְוֶה – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד הַבָּנִים.
ד. הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מָעוֹת שֶׁל רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁהֵן שֶׁל רִבִּית – אֵינָן חַיָּבִין לְהַחֲזִיר. הִנִּיחַ לָהֶן פָּרָה וְטַלִּית שֶׁל רִבִּית וְכָל דָּבָר הַמְסֻיָּם – חַיָּבִין לְהַחֲזִיר מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְלֹא הִסְפִּיק לְהַחֲזִיר עַד שֶׁמֵּת. אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה – אֵין חוֹשְׁשִׁין לִכְבוֹדוֹ, וַאֲפִלּוּ דָּבָר מְסֻיָּם אֵינָן מַחֲזִירִין.
ה. הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן, כְּדֵי לִפְתֹּחַ לָהֶן דֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה. וְכָל הַמְקַבֵּל מֵהֶן – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְאִם הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, וְהָרִבִּית דָּבָר מְסֻיָּם, וַהֲרֵי הוּא בְּעַצְמוֹ – מְקַבְּלִין מֵהֶן.
ו. שְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ רִבִּית, בֵּין קְצוּצָה בֵּין שֶׁל דִּבְרֵיהֶם – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. קָדַם וְגָבָה אֶת הַכֹּל – מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הָרִבִּית הַקְּצוּצָה. אֲבָל אֲבַק רִבִּית, שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶן – אֵינוֹ נִגְבֶּה מִן הַלֹּוֶה לַמַּלְוֶה, וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִן הַמַּלְוֶה לַלֹּוֶה.
ז. כָּל הַכּוֹתֵב שְׁטַר רִבִּית – הֲרֵי זֶה כְּכוֹתֵב וּמֵעִיד עָלָיו עֵדִים שֶׁכָּפַר בַּיי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן כָּל הַלֹּוֶה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן – שְׁנֵיהֶם כְּכוֹפְרִין בַּיי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָפְרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וכו' אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כה,לז-לח).
ח. אָסוּר לְאָדָם לְהַלְוֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בְּרִבִּית; אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד, וּמַתָּנָה הוּא שֶׁנּוֹתֵן לָהֶן – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁמָּא יַרְגִּילָן בְּדָבָר זֶה.
ט. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהִלְווּ זֶה אֶת זֶה, וְנָתַן לוֹ יָתֵר עַל מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ אֶלָּא מַתָּנָה, שֶׁהֲרֵי הֵן יוֹדְעִין חֹמֶר אִסּוּר הָרִבִּית.
י. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וּמָצָא הַלֹּוֶה יָתֵר, אוֹ שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ חוֹבוֹ וּמָצָא יָתֵר: אִם בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה – חַיָּב לְהַחֲזִיר; וְאִם לָאו – מַתָּנָה הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ, אוֹ גְּזֵלָה הָיְתָה לוֹ בְּיָדוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן, אוֹ אַחֵר צִוָּה לוֹ לְהַבְלִיעַ לוֹ.
בְּכַמָּה הַדַּעַת נוֹטָה? בְּאַחַת וּבִשְׁתַּיִם אוֹ בַּחֲמִשָּׁה אוֹ בַּעֲשָׂרָה, שֶׁמָּא חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה מָנָה אוֹ עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה. וְכֵן אִם מָצָא יָתֵר מִנְיַן הַחֲמִישׁוֹת אוֹ מִנְיַן הָעֲשָׂרוֹת – חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁמָּא הָאֲחָדִים שֶׁהָיָה מוֹנֶה בָּהֶן הַחֲמִישׁוֹת אוֹ הָעֲשָׂרוֹת נִתְעָרְבוּ עִם הָעֲשָׂרוֹת.
יא. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְכֵן הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ מַטְבֵּעַ יָדוּעַ וּפֵרֵשׁ מִשְׁקָלוֹ, וְהוֹסִיפוּ עַל מִשְׁקָלוֹ: אִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת מֵחֲמַת הַתּוֹסֶפֶת – מְנַכֶּה לוֹ שִׁעוּר הַתּוֹסֶפֶת, וַאֲפִלּוּ הוֹסִיפוּ עָלָיו כָּל שֶׁהוּא; וְאִם לֹא הוּזְלוּ מֵחֲמַת הַתּוֹסֶפֶת – אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִמַּטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהוֹסִיפוּ עָלָיו עַד חֲמִישִׁיתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ אַרְבָּעָה וְעָשׂוּהוּ חֲמִשָּׁה. אֲבָל אִם הוֹסִיפוּ עָלָיו יָתֵר עַל חֲמִישִׁיתוֹ – מְנַכֶּה לוֹ כָּל הַתּוֹסֶפֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת. וְהוּא הַדִּין לַמַּלְוֶה עַל הַמַּטְבֵּעַ וּפָחֲתוּ מִמֶּנּוּ.
יב. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְנִפְסַל: אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְאוֹתָהּ הַמְּדִינָה – נוֹתֵן לוֹ מִמַּטְבֵּעַ שֶׁהִלְוָהוּ, וְאוֹמֵר לוֹ: 'לֵךְ וְהוֹצִיאוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי'; וְאִם אֵין לוֹ דֶּרֶךְ לְשָׁם – נוֹתֵן מִמַּטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. וְכֵן בִּכְתֻבָּה.
יג. הוֹרוּ מִקְצָת גְּאוֹנִים, שֶׁלֹּוֶה שֶׁמָּחַל לַמַּלְוֶה בְּרִבִּית שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁעָתִיד לִקַּח, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ שֶׁמָּחַל אוֹ נָתַן מַתָּנָה – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם, שֶׁכָּל רִבִּית שֶׁבָּעוֹלָם מְחִילָה הִיא, אֲבָל הַתּוֹרָה לֹא מָחֲלָה, וְאָסְרָה מְחִילָה זוֹ, וּלְפִיכָךְ אֵין הַמְּחִילָה מוֹעֶלֶת בְּרִבִּית, אֲפִלּוּ בְּרִבִּית שֶׁל דִּבְרֵיהֶם.
יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין הוֹרָאָה זוֹ נְכוֹנָה, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁאוֹמְרִין לַמַּלְוֶה: 'הַחֲזֵר לוֹ', וְיָדַע הַלֹּוֶה שֶׁדָּבָר אָסוּר עָשָׂה וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ לִטּוֹל מִמֶּנּוּ – אִם רָצָה לִמְחֹל, מוֹחֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹחֵל הַגָּזֵל. וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן, מִכְּלָל שֶׁהַמְּחִילָה לָהֶן מוֹעֶלֶת.
יד. נִכְסֵי יְתוֹמִים – מֻתָּר לִתֵּן אוֹתָן לְאָדָם נֶאֱמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְכָסִים טוֹבִים, קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד. כֵּיצַד? אוֹמְרִין לוֹ: 'תִּהְיֶה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶן: אִם הָיָה שָׁם רֶוַח – תֵּן לָהֶן חֶלְקָן מִן הָרֶוַח, וְאִם יֵשׁ שָׁם הֶפְסֵד – אַתָּה תַּפְסִיד לְבַדְּךָ', שֶׁזֶּה כַּאֲבַק רִבִּית הוּא, וְכָל אֲבַק רִבִּית אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, וּבְנִכְסֵי יְתוֹמִים לֹא גָּזְרוּ.
