א. הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בִּפְנֵיהֶם בְּדֶלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה, וְיָצָאת וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. וְאִם אֵין הַדֶּלֶת יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה, אוֹ שֶׁהָיוּ כָּתְלֵי הַדִּיר רְעוּעִין, הֲרֵי לֹא נָעַל בִּפְנֵיהֶם כָּרָאוּי, וְאִם יָצָאת וְהִזִּיקָה – חַיָּב; וַאֲפִלּוּ חָתְרָה וְיָצָאת, וַאֲפִלּוּ נִפְרְצָה מְחִצָּה בַּלַּיְלָה אוֹ פְּרָצוּהָ לִסְטִים – בַּעַל הַצֹּאן חַיָּב.
הָיְתָה מְחִצָּה בְּרִיאָה, וְנִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצָאת וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים וְהִזִּיקָה – הַלִּסְטִים חַיָּבִין.
ב. הַפּוֹרֵץ גָּדֵר לִפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה: אִם הָיָה גָּדֵר חָזָק וּבָרִיא – חַיָּב; וְאִם הָיָה כֹּתֶל רָעוּעַ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְכֵן הַנּוֹתֵן סַם הַמָּוֶת לִפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
ג. הַמַּעֲמִיד בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ עַל גַּבֵּי קָמָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הַמַּעֲמִיד חַיָּב לְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה. וְכֵן אִם הִכִּישָׁהּ עַד שֶׁהָלְכָה לְקָמַת חֲבֵרוֹ וְהִזִּיקָה – זֶה שֶׁהִכִּישָׁהּ חַיָּב.
ד. הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם אוֹ לְנוֹשֵׂא שָׂכָר אוֹ לְשׂוֹכֵר אוֹ לְשׁוֹאֵל – נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, וְאִם הִזִּיקָה – הַשּׁוֹמֵר חַיָּב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא שְׁמָרוּהָ כְּלָל. אֲבָל אִם שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה כָּרָאוּי וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – הַשּׁוֹמְרִים פְּטוּרִים. שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה פְּחוּתָה: אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא – פָּטוּר, וְהַבְּעָלִין חַיָּבִין, וַאֲפִלּוּ הֵמִיתָה אֶת הָאָדָם; וְאִם שׁוֹמֵר שָׂכָר אוֹ שׂוֹכֵר אוֹ שׁוֹאֵל הוּא – חַיָּבִין.
ה. הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה, אֲפִלּוּ חָתְרָה וְיָצָאת וְהִזִּיקָה – חַיָּב זֶה שֶׁהִנִּיחָהּ שָׁם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִנִּיחָהּ בַּחַמָּה הֲרֵי הִיא מִצְטַעֶרֶת וּבוֹרַחַת וְעוֹשָׂה כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת.
ו. מָסַר בְּהֶמְתּוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַשּׁוֹר קָשׁוּר – הַבְּעָלִים חַיָּבִין, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל שׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְהַתִּיר הַקֶּשֶׁר וְלָצֵאת וּלְהַזִּיק; אֲפִלּוּ שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה וְחָתְרָה וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – הַבְּעָלִים חַיָּבִין.
ז. מָסַר שׁוֹרוֹ לַחֲמִשָּׁה, וּפָשַׁע בּוֹ אֶחָד מֵהֶן, וְיָצָא וְהִזִּיק: אִם אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר אֶלָּא בַּחֲמִשְׁתָּן – זֶה שֶׁפָּשַׁע בִּשְׁמִירָתוֹ חַיָּב; וְאִם מִשְׁתַּמֵּר בִּשְׁאָרָן – אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִין חַיָּבִין.
ח. שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם וְנִמְצָא מוּעָד: אִם יָדַע הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא נַגְחָן – הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ הֲרֵי שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה תָּם כְּשֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ, חֲצִי נֶזֶק הָיָה מְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי יָדַע שֶׁהוּא נַגְחָן; וְאִם לֹא יָדַע הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא נַגְחָן – אֵין הַשּׁוֹאֵל חַיָּב כְּלוּם, וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם.
ט. שְׁאָלוֹ כְּשֶׁהוּא תָּם, וְהוּעַד בְּבֵית הַשּׁוֹאֵל, וְהֶחֱזִירוֹ לִבְעָלָיו – חָזַר לְתַמּוּתוֹ; הוֹאִיל וְנִשְׁתַּנָּת רְשׁוּתוֹ – בָּטְלָה הַהֶעָדָה, וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְהַשּׁוֹאֵל פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִירוֹ.
י. שׁוֹמֵר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת גּוּף הַבְּהֵמָה בִּלְבַד אֲבָל לֹא שְׁמִירַת נְזָקֶיהָ, וְהִזִּיקָה – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, וְהַבְּעָלִים חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. קִבֵּל שְׁמִירַת נְזָקֶיהָ, וְהִזִּיקָה – הַשּׁוֹמֵר חַיָּב; וְאִם הֻזְּקָה – פָּטוּר, וְהַבְּעָלִין עוֹשִׂין דִּין עִם הַמַּזִּיק.
יא. מְסָרָהּ שׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר אַחֵר – הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן חַיָּב לְשַׁלֵּם לַנִּזָּק, שֶׁהַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חַיָּב, וַהֲרֵי הַנִּזָּק אוֹמֵר לוֹ: 'לָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ וּמָסַרְתָּ לְאַחֵר? שַׁלֵּם לִי אַתָּה, וְלֵךְ עֲשֵׂה דִּין עִם הַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַרְתָּ לוֹ אַתָּה'. מְסָרָהּ הַשּׁוֹמֵר לִבְנוֹ אוֹ לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹ לִמְסַעֲדוֹ – נִכְנְסוּ תַּחַת הַשּׁוֹמֵר, וְחַיָּבִין.
יב. כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְאֵין לוֹ, וְהָיָה הַמַּזִּיק תָּם, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ – הֲרֵי הַנִּזָּק מִשְׁתַּלֵּם מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה, וְיִשָּׁאֵר דְּמֵי מַה שֶּׁגָּבָה הַנִּזָּק חוֹב עַל הַשּׁוֹמֵר לְבַעַל הַבְּהֵמָה.
יג. כָּל בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין – מְשַׁעֲרִין מַה שֶּׁהִזִּיקָה בְּשִׁשִּׁים, וּמְשַׁלֵּם זֶה שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, בֵּין הַבְּעָלִים וּבֵין הַשּׁוֹמְרִים.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁאָכְלָה בֵּית סְאָה – שָׁמִין שִׁשִּׁים בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה אַחַר שֶׁנִּפְסְדָה בּוֹ הַסְּאָה, וּמְשַׁלֵּם הַשְּׁאָר. וְכֵן אִם אָכְלָה קַב אוֹ רֹבַע, אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד – שָׁמִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים.
יד. אָכְלָה פֵּרוֹת גְּמוּרִין שֶׁאֵין צְרִיכִין לַקַּרְקַע – מְשַׁלֵּם דְּמֵי פֵּרוֹת גְּמוּרִין בְּשָׁוְיֵהֶן, אִם סְאָה דְּמֵי סְאָה, וְאִם סָאתַיִם דְּמֵי סָאתַיִם.
הֲרֵי שֶׁאָכְלָה פֵּרוֹת דֶּקֶל אֶחָד, וְכֵן הַקּוֹצֵץ פֵּרוֹת דֶּקֶל חֲבֵרוֹ וַאֲכָלָן: אִם הָיָה דֶּקֶל רוֹמִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵין הַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת – מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים עַל גַּב הַקַּרְקַע; וְאִם דֶּקֶל פַּרְסִי הוּא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁהַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת בְּיוֹתֵר – מְשַׁעֲרִין הַדֶּקֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה.
מְחִצָּה בְּרִיאָה. חזקה, העומדת ברוח מצויה. וְנִפְרְצָה בַּלַּיְלָה… פָּטוּר. שאין זו אשמתו שנפרצה המחיצה באופנים חריגים כאלו. הַלִּסְטִים חַיָּבִין. שמשעה שהוציאוה לגנבה היא נכנסה לרשותם וחייבים בשמירתה ובנזקיה במקום הבעלים. אבל אם רק פרצו לה את הקיר ולא גנבוה בפועל פטורים, מכיוון שלא נכנסה לרשותם (שו"ת הרמב"ם תלב).