א. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר נִפְנִין בֵּית דִּין לְצָרְכֵי הָרַבִּים, וּבוֹדְקִין עַל הָרְאוּיָה לִשְׁתּוֹת לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְעַל הָרְאוּיָה לְקַנֵּא לָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא כְּתֻבָּה לְקַנֵּא לָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ. וּבְכָל זְמַן מַשְׁקִין אֶת הַשּׂוֹטוֹת.
ב. וְאֵין מַשְׁקִין אֶת הַשּׂוֹטָה אֶלָּא בַּיּוֹם, וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְהַשְׁקוֹת שׂוֹטָה. וְאֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי שׂוֹטוֹת כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמִיד אוֹתָהּ הַכֹּהֵן" (במדבר ה,טז, ושם: וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ).
ג. שׂוֹטָה שֶׁאָמְרָה: 'אֵינִי שׁוֹתָה' מֵחֲמַת יִרְאָה וָפַחַד – יֵשׁ לָהּ לַחֲזֹר וְלוֹמַר: 'הֲרֵינִי שׁוֹתָה'. אֲבָל אִם אָמְרָה: 'אֵינִי שׁוֹתָה' וְהִיא בְּרִיאָה, וְאֵינָהּ יְרֵאָה וְלֹא פּוֹחֶדֶת – אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר וְלוֹמַר: 'הִנְנִי שׁוֹתָה'.
ד. אָמְרָה: 'אֵינִי שׁוֹתָה' קֹדֶם שֶׁתִּמָּחֵק הַמְּגִלָּה – הֲרֵי מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת, וְאֵינָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ שׂוֹטָה אַחֶרֶת, וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן. וְאִם אָמְרָה: 'אֵינִי שׁוֹתָה' אַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה – מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ.
ה. וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה, וְאוֹמְרִין לָהּ: 'בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךָ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ, עִמְדִי עַל בֻּרְיֵךְ וּשְׁתִי, וְאַל תִּפְחֲדִי, לְפִי שֶׁאֵין הַמַּיִם דּוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ מֻנָּח עַל בָּשָׂר חַי: יֵשׁ שָׁם מַכָּה – מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד; אֵין שָׁם מַכָּה – אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם'.
ו. אָמְרָה: 'טְמֵאָה אָנִי' – אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה, וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן.
ז. מְגִלַּת שׂוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ בַּלַּיְלָה – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָתַב וכו' וְהִשְׁקָה וכו' וְהִקְרִיב" (במדבר ה,כג-כה) – כְּשֵׁם שֶׁקָּרְבָּנָהּ בַּיּוֹם, כָּךְ כְּתִיבַת הַמְּגִלָּה וְהַשְׁקָיָתָהּ בַּיּוֹם. כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָאֵלֶּה" (שם) – עַל הַסֵּדֶר. כְּתָבָהּ קֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ הַשְּׁבוּעָה – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִשְׁבִּיעַ… וְכָתַב" (שם).
ח. כְּתָבָהּ אִגֶּרֶת – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּסֵּפֶר" (במדבר ה,כג) כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַּפִּין – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּסֵּפֶר" – סֵפֶר אֶחָד, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא עַל הַנְּיָר וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלַּת סֵפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּסֵּפֶר". וְאִם כְּתָבָהּ עַל נְיָר אוֹ דִּפְתְּרָא – פְּסוּלָה.
ט. "וְכָתַב… הַכֹּהֵן" (שם) – הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם כְּתָבָהּ יִשְׂרָאֵל אוֹ כֹּהֵן קָטָן, פְּסוּלָה.
אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַלְקַנְתּוֹס וְלֹא בְּכָל דָּבָר שֶׁרִשּׁוּמוֹ נִכָּר וְעוֹמֵד, אֶלָּא בִּדְיוֹ שֶׁאֵין בּוֹ קַלְקַנְתּוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָתַב… וּמָחָה" (במדבר ה,כג) – כְּתָב שֶׁהוּא יָכוֹל לִמָּחוֹת. וְאִם כָּתַב בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּם – פְּסוּלָה.
י. נִשְׁאַר בַּמְּגִלָּה רֹשֶׁם כְּתָב נִכָּר – פְּסוּלָה, עַד שֶׁיִּמְחֹק יָפֶה יָפֶה.
כָּתַב אוֹת אַחַת וּמְחָקָהּ, וְחָזַר וְכָתַב אוֹת שְׁנִיָּה וּמְחָקָהּ, עַד שֶׁהִשְׁלִים – פְּסוּלָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה כֻּלָּהּ כְּתוּבָה.
יא. כְּתָבָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אוֹ שֶׁמְּחָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה. כָּתַב שְׁתֵּי מְגִלּוֹת לִשְׁתֵּי שׂוֹטוֹת, וּמְחָקָן לְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד אוֹ לְתוֹךְ שְׁתֵּי כּוֹסוֹת, וְעֵרְבָן בְּכוֹס אֶחָד וְהִשְׁקָה לִשְׁתֵּיהֶן – פְּסוּלָה, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לֹא שָׁתָת מְגִלָּתָהּ.
מְחָקָן בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת וְעֵרְבָן, וְחָזַר וְחִלְּקָן לִשְׁנֵי הַכּוֹסוֹת – לֹא יַשְׁקֶה אוֹתָן; וְאִם הִשְׁקָה – כָּשֵׁר. נִשְׁפְּכוּ הַמַּיִם – הֲרֵי זֶה כּוֹתֵב בִּמְגִלָּה אַחֶרֶת וּמֵבִיא מַיִם אֲחֵרִים. נִשְׁפְּכוּ וְנִשְׁתַּיֵּר מֵהֶן – לֹא יַשְׁקָהּ אֶת הַשְּׁאָר; וְאִם הִשְׁקָהּ – כָּשֵׁר.
יב. מֵי שׂוֹטָה שֶׁלָּנוּ – נִפְסָלִין בְּלִינָה. הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם – פּוֹסֵל.
לֹא הָיָה שָׁם עָפָר בַּהֵיכָל – מֵבִיא עָפָר מִבַּחוּץ וּמַנִּיחוֹ בַּהֵיכָל, וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ וְנוֹתֵן עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְאֵינוֹ מֵבִיא אֵפֶר, אֲבָל מֵבִיא רַקְבּוּבִית, שֶׁהוּא כְּעָפָר.
יג. וְלֹא יַחְפֹּר בְּקַרְדֹּם בַּהֵיכָל וְיוֹצִיא עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן" (במדבר ה,יז). וְאִם חָפַר וְהוֹצִיא עָפָר – כָּשֵׁר.
יד. הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁקָהּ – כְּשֵׁרָה. נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ קֹדֶם שֶׁיַּנִּיחֶנָּה בִּכְלִי שָׁרֵת – הֲרֵי זוֹ תִּפָּדֶּה, כְּכָל הַמְּנָחוֹת שֶׁיִּטָּמְאוּ קֹדֶם שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת, וְיָבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת. נִטְמֵאת הַמִּנְחָה אַחַר שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת – הֲרֵי זוֹ תִּשָּׂרֵף.
וְכֵן אִם אָמְרָה: 'טְמֵאָה אָנִי' קֹדֶם שֶׁתִּקָּמֵץ הַמִּנְחָה, אוֹ שֶׁאָמְרָה: 'אֵינִי שׁוֹתָה', אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ, אוֹ שֶׁבָּאוּ עֵדֵי טֻמְאָה, אוֹ שֶׁמֵּת הוּא, אוֹ שֶׁמֵּתָה הִיא – הֲרֵי הַמִּנְחָה כֻּלָּהּ נִשְׂרֶפֶת. וְאִם אֵרַע אֶחָד מֵאֵלּוּ אַחַר שֶׁקָּרַב הַקֹּמֶץ – אֵין הַשִּׁירַיִם נֶאֱכָלִין.
טו. הָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן – אֵין שְׁיָרֵי מִנְחָתָהּ נֶאֱכָלִין, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַבַּעַל חֵלֶק בָּהּ, וְאֵינָהּ עוֹלָה כֻּלָּהּ לָאִשִּׁים כְּמִנְחַת זִכְרֵי כְּהֻנָּה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהּ; אֶלָּא הַקֹּמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. נִמְצְאוּ עֵדֶיהָ זוֹמְמִין – מִנְחָתָהּ תֵּצֵא לְחֻלִּין.
טז. הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וְנִסְתְּרָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִנְחָה אַחַת עַל יְדֵי כֻּלָּן כְּשֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִנְחַת קְנָאֹת" (במדבר ה,טו; ה,יח) – מִנְחָה אַחַת לְקִנּוּיִין הַרְבֵּה.
יז. יֵשׁ לַבַּעַל לְגַלְגֵּל עָלֶיהָ בִּשְׁבוּעָה שֶׁלֹּא זִנְּתָה עִם אִישׁ זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בּוֹ וְלֹא עִם אִישׁ אַחֵר, וְשֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה קֹדֶם שֶׁתִּנָּשֵׂא, וְלֹא אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת. אֲבָל אֵינוֹ מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה קֹדֶם הָאֵרוּסִין, וְלֹא אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אִם גֵּרְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ; שֶׁאִם זִנְּתָה בְּעֵת זֶה – לֹא תֵּאָסֵר עָלָיו, וְכָל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא תִּהְיֶה אֲסוּרָה לוֹ, אֵינוֹ מַתְנֶה עִמָּהּ.
לְפִיכָךְ, אִם כָּנַס יְבִמְתּוֹ – אֵינוֹ מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה כְּשֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּרֶת יָבָם, אֲבָל מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחַת אָחִיו, שֶׁאִם זִנְּתָה תַּחַת אָחִיו הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו. וְכֵן אִם גֵּרְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ – מְגַלְגֵּל עָלֶיהָ שֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו בַּנִּשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים.
וְכֵן יֵשׁ לוֹ לְגַלְגֵּל עָלֶיהָ בִּלְהַבָּא שֶׁלֹּא תִּזְנֶה תַּחְתָּיו, וְשֶׁלֹּא תִּזְנֶה אַחַר שֶׁיַּחֲזִירָהּ, אִם יְגָרֵשׁ וְיַחֲזִיר. לְפִיכָךְ כְּשֶׁתִּזְנֶה לְהַבָּא – מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, וְיֶאֶרְעוּ לָהּ אוֹתָן הַמְאֹרָעוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: "אָמֵן אָמֵן" (במדבר ה,כב) – 'אָמֵן' מֵאִישׁ זֶה, 'אָמֵן' מֵאִישׁ אַחֵר; 'אָמֵן' נְשׂוּאָה, 'אָמֵן' אֲרוּסָה; 'אָמֵן' לְשֶׁעָבַר, 'אָמֵן' לְהַבָּא.
יח. מִצְוַת חֲכָמִים עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַנּוֹת לִנְשֵׁיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ" (במדבר ה,יד; ה,ל). וְכָל הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ – נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ טָהֳרָה. וְלֹא יְקַנֵּא לָהּ לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ מְרִיבָה, וְלֹא לְהַטִּיל עָלֶיהָ אֵימָה. וְאִם עָבַר וְקִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים מִתּוֹךְ אֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ – הֲרֵי זֶה קִנּוּי.
יט. אֵין רָאוּי לִקְפֹּץ וּלְקַנּוֹת בִּפְנֵי עֵדִים תְּחִלָּה, אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ טָהֳרָה וְהַזְהָרָה, כְּדֵי לְהַדְרִיכָהּ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהָסִיר הַמִּכְשׁוֹל. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ וּמַזְהִירָן וּפוֹקֵד דַּרְכֵיהֶם תָּמִיד, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם שְׁלֵמִים מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן – הֲרֵי זֶה חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא" (איוב ה,כד).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַןנִגְמַר סֵפֶר רְבִיעִי בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁל סֵפֶר זֶה שְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים: הִלְכוֹת אִישׁוּת – חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים. הִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין – שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פְּרָקִים. הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה – שְׁמוֹנָה פְּרָקִים. הִלְכוֹת נַעֲרָה בְּתוּלָה – שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים. הִלְכוֹת שׂוֹטָה – אַרְבָּעָה פְּרָקִים.
