א. אָמָה עִבְרִיָּה – הִיא הַקְּטַנָּה שֶׁמְּכָרָהּ אָבִיהָ. וּמִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְתֵעָשֶׂה נַעֲרָה – אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ בָּהּ רְשׁוּת וְיֵשׁ לוֹ לְקַדְּשָׁהּ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה.
אַף הַקְּטַנָּה שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית בְּסִימָנֶיהָ וְאֵינָהּ רְאוּיָה לַהֲבָאַת שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת – יֵשׁ לְאָבִיהָ לְמָכְרָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא קְטַנָּה. אֲבָל הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרָגִינָס – אֵינוֹ נִמְכָּר לֹא כְּדִין עֶבֶד עִבְרִי וְלֹא כְּדִין אָמָה עִבְרִיָּה.
ב. אֵין הָאָב רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הֶעֱנִי וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ כְּלוּם, לֹא קַרְקַע וְלֹא מִטַּלְטְלִין, וַאֲפִלּוּ כְּסוּת שֶׁעָלָיו. וְאַף עַל פִּי כֵן כּוֹפִין אֶת הָאָב לִפְדּוֹתָהּ אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ, מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. בָּרַח הָאָב אוֹ שֶׁמֵּת אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לִפְדּוֹתָהּ – הֲרֵי זוֹ עוֹבֶדֶת עַד שֶׁתֵּצֵא.
ג. אָמָה עִבְרִיָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף אוֹ בְּשָׁוֶה כֶּסֶף וּבִשְׁטָר. וְאֵינָהּ נִקְנֵית בִּפְרוּטָה, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹתָהּ בְּדָמִים שֶׁרְאוּיִין לְגֵרָעוֹן, כְּדֵי שֶׁתִּגְרַע פִּדְיוֹנָהּ וְתֵצֵא.
כֵּיצַד בִּשְׁטָר? כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס: 'בִּתִּי מְכוּרָה לְךָ', 'בִּתִּי קְנוּיָה לְךָ', וְנוֹתֵן בְּיַד הָאָדוֹן. וּשְׁטַר אָמָה עִבְרִיָּה – הָאָב כּוֹתְבוֹ.
ד. אָמָה עִבְרִיָּה עוֹבֶדֶת שֵׁשׁ שָׁנִים כְּעֶבֶד שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה" וכו' (דברים טו,יב), וְיוֹצְאָה בִּתְחִלַּת שֶׁבַע. וְאִם פָּגַע בָּהּ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שֵׁשׁ – יוֹצְאָה חִנָּם, כָּעֶבֶד. וְאִם מֵת הָאָדוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ בֵּן – יוֹצְאָה חִנָּם, כַּנִּרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" (שם טו,יז).
וְכֵן מְגָרַעַת פִּדְיוֹנָהּ וְיוֹצְאָה. וְאִם כָּתַב לָהּ שְׁטַר שִׁחְרוּר וּמָחַל עַל הַשְּׁאָר – יוֹצְאָה חִנָּם כָּעֶבֶד.
ה. יְתֵרָה אָמָה עִבְרִיָּה, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּסִימָנִין.
כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה סִימָנִין וְנַעֲשָׂת נַעֲרָה – יָצָאת לְחֵרוּת בְּלֹא כֶּסֶף. אֲפִלּוּ הֵבִיאָה סִימָנִין מֵאַחַר יוֹם שֶׁלְּקָחָהּ – הֲרֵי זוֹ יוֹצֵאת לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָצְאָה חִנָּם" (שמות כא,יא) – רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת בְּחִנָּם יָתֵר עַל הָעֶבֶד, וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהִיא הֲבָאַת סִימָנֵי נַעֲרוּת. וְתַחֲזֹר לִרְשׁוּת אָבִיהָ עַד שֶׁתִּבְגֹּר, וְתֵצֵא מֵרְשׁוּת אָב.
הָיְתָה הַבַּת אַיְלוֹנִית, שֶׁאֵין לָהּ יְמֵי נַעֲרוּת, אֶלָּא יוֹצְאָה מִקַּטְנוּתָהּ לְבֶגֶר, כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה – תֵּצֵא לְחֵרוּת.
ו. אֵין אָמָה עִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא,ז). וְכֵן עֶבֶד עִבְרִי, אִם הִפִּיל לוֹ שִׁנּוֹ אוֹ סִמֵּא עֵינוֹ – מְשַׁלֵּם לוֹ כְּדִין הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת חוֹבֵל.
נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאָמָה עִבְרִיָּה נִקְנֵית בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר, וְקוֹנָה עַצְמָהּ בְּשִׁשָּׁה דְּבָרִים: בַּשָּׁנִים, וּבַיּוֹבֵל, וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, וּבִשְׁטַר שִׁחְרוּר, וּבְמִיתַת אָדוֹן, וּבְסִימָנִין.
ז. יִעֵד אוֹתָהּ הָאָדוֹן לְעַצְמוֹ אוֹ לִבְנוֹ – הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר הָאֲרוּסוֹת, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, אֶלָּא בְּמִיתַת הַבַּעַל אוֹ בְּגֵט. וּמִצְוַת יִעוּד קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.
כֵּיצַד מִצְוַת יִעוּד? אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי' אוֹ 'הֲרֵי אַתְּ מְאֹרֶסֶת לִי', 'הֲרֵי אַתְּ לִי לְאִשָּׁה', אֲפִלּוּ בְּסוֹף שֵׁשׁ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּלוּם, שֶׁמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְקִדּוּשִׁין נִתְּנוּ. וְנוֹהֵג בָּהּ מִנְהַג אִישׁוּת, לֹא מִנְהַג שִׁפְחוּת. וְאֵינוֹ מְיַעֵד שְׁתַּיִם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְעָדָהּ" (שמות כא,ח).
וְכֵיצַד מְיַעֲדָהּ לִבְנוֹ? אִם הָיָה בְּנוֹ גָּדוֹל, וְנָתַן רְשׁוּת לְאָבִיו לְיַעֲדָהּ לוֹ – הֲרֵי הָאָב אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִבְנִי'.
ח. אֵין הָאָדוֹן מְיַעֵד אָמָה עִבְרִיָּה לֹא לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר קִבֵּל אָבִיהָ מְעוֹתֶיהָ; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "יְעָדָהּ" (שמות כא,ח) – מִדַּעְתָּהּ. וְאִם מֵת הָאָדוֹן – אֵין בְּנוֹ יָכוֹל לְיַעֲדָהּ לוֹ, שֶׁהֲרֵי יָצָאת לְחֵרוּת בְּמִיתַת הָאָדוֹן.
ט. הַיִּעוּד כְּאֵרוּסִין, וְאֵינוֹ כְּנִשּׂוּאִין. לְפִיכָךְ אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ וְלֹא יוֹרְשָׁהּ וְלֹא מֵפֵר נְדָרֶיהָ, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה.
"וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" (שמות כא,יא): לֹא יְעָדָהּ לוֹ, וְלֹא יְעָדָהּ לִבְנוֹ, וְלֹא נִפְדָּת בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף. "וְיָצְאָה חִנָּם" (שם) – בַּהֲבָאַת סִימָנִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ,
י. יָתֵר עַל אוֹתָן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנָה בָּהֶן עַצְמָהּ כְּעֶבֶד עִבְרִי.
אֵין הָאָדוֹן יָכוֹל לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה וְלֹא לִתְּנָהּ לְאִישׁ אַחֵר, בֵּין רָחוֹק בֵּין קָרוֹב. וְאִם מָכַר אוֹ נָתַן – לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא,ח). וְכֵן עֶבֶד עִבְרִי – אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרוֹ לְאַחֵר וְלֹא לִתְּנוֹ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לֶאֱסֹר דָּבָר זֶה בָּאָמָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְיַעֲדָהּ לִבְנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ".
יא. אֵין אָמָה עִבְרִיָּה נִמְכֶּרֶת אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלָיו אוֹ עַל בְּנוֹ קִדּוּשִׁין, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְיִעוּד. כֵּיצַד? מוֹכֵר אָדָם בִּתּוֹ לְאָבִיו, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדוֹן יָכוֹל לְיַעֲדָהּ לוֹ – רְאוּיָה הִיא לִבְנוֹ, שֶׁהֲרֵי הָאָמָה בַּת אָחִיו; אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לִבְנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָאָדוֹן, שֶׁהֲרֵי הִיא אֲחוֹתוֹ, וְלֹא לִבְנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו.
יב. יֵשׁ לָאָדָם לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לִפְסוּלִים, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּלָאו – קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהֶן.
יג. הַמְקַדֵּשׁ בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה – אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָהּ, שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לִמְכֹּר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת. אֲבָל מוֹכְרָהּ לְשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת.
כֵּיצַד? מְכָרָהּ לְשִׁפְחוּת תְּחִלָּה, וְיִעֵד אוֹתָהּ אָדוֹן, וּמֵת אָדוֹן אוֹ גֵּרְשָׁהּ, וְחָזְרָה לִרְשׁוּת הָאָב כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה – הֲרֵי הָאָב מוֹכְרָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, אֲפִלּוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל.
וְכֵן אִם נָפְלָה לִפְנֵי יָבָם מִן הַיִּעוּד וְחָלַץ לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֲלִיצָה פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְטַנָּה – הֲרֵי נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וְיֵשׁ לוֹ לְמָכְרָהּ לְכֹהֵן, הוֹאִיל וְקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
יד. הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְיָצָאת בַּשָּׁנִים אוֹ בַּיּוֹבֵל אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, וַעֲדַיִן הִיא קְטַנָּה – יֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר וּלְמָכְרָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
טו. הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְאַחֵר: אִם רָצָה הָאָדוֹן לְיַעֵד – מְיַעֵד; וְאִם לֹא יִעֵד הָאָדוֹן לֹא לוֹ וְלֹא לִבְנוֹ – כְּשֶׁתֵּצֵא מֵרְשׁוּת אָדוֹן, יִגָּמְרוּ קִדּוּשֶׁיהָ וְתֵעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ.
טז. הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וּפָסַק עִם הָאָדוֹן עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְיַעֵד אוֹתָהּ, אִם רָצָה הָאָדוֹן לְיַעֵד – מְיַעֵד; שֶׁהִתְנָה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, שֶׁתְּנָאוֹ בָּטֵל.
אַיְלוֹנִית. אישה שהתפתחותה המינית פגומה, אינה מסוגלת ללדת ואין לה סימני נערות (ראה הלכות אישות ב,ה). יֵשׁ לְאָבִיהָ לְמָכְרָהּ. רשאי למכרה. הַטֻּמְטוּם. מי שאיברי מינו מכוסים ולא ידוע אם הוא זכר או נקבה. וְהָאַנְדְּרָגִינָס. אדם שיש לו סימני זכרות ונקבות ונחשב ספק זכר ספק נקבה. לֹא כְּדִין עֶבֶד עִבְרִי. שמא הוא נקבה שאינה נמכרת בגנבה ואינה מוכרת עצמה (ראה לעיל א,ב). וְלֹא כְּדִין אָמָה עִבְרִיָּה. שמא הוא זכר.