א. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹת אוֹתָהּ בְּעוֹנָתָהּ, וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, כְּדֵי לְחַנְּכָן בַּמִּצְווֹת. מִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ טָרוּד וְנֶחְפָּז בִּדְבַר מִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת – פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. לְפִיכָךְ, חָתָן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה – פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה, שֶׁמָּא לֹא יִמְצָא בְּתוּלִים. וְאִם שָׁהָה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא בָּעַל – חַיָּב לִקְרוֹת מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וָאֵילָךְ, שֶׁהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּעַל.
ב. אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אֶת הַבְּעוּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמִצְוָה – חַיָּב לִקְרוֹת, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ דָּבָר שֶׁמְּשַׁבֵּשׁ אֶת דַּעְתּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
ג. מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו – פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע עַד שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה לִקְרוֹת. וְאִם הָיָה מְשַׁמֵּר אֶת הַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵתוֹ – פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע. וְאִם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִין שְׁנַיִם – הָאֶחָד מְשַׁמֵּר וְהַשֵּׁנִי נִשְׁמָט לְמָקוֹם אַחֵר וְקוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמְשַׁמֵּר וְנִשְׁמָט הָאַחֵר וְקוֹרֵא. וְכֵן הַחוֹפֵר קֶבֶר לַמֵּת – פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע.
ד. אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת לְקָבְרוֹ סָמוּךְ לִזְמַן קְרִיַּת שְׁמַע, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָדָם גָּדוֹל. וְאִם הִתְחִילוּ וְהוֹצִיאוּהוּ וְהִגִּיעַ זְמַן הַקְּרִיאָה וְהֵן מְלַוִּין אֶת הַמֵּת: כָּל שֶׁיֵּשׁ לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן, כְּגוֹן נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, בֵּין הָיוּ לִפְנֵי הַמִּטָּה בֵּין הָיוּ לְאַחַר הַמִּטָּה – פְּטוּרִין; וּשְׁאָר הַמְלַוִּין שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן – חַיָּבִין.
ה. הָיוּ עוֹסְקִין בְּהֶסְפֵּד וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע: בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת מֻנָּח לִפְנֵיהֶן – נִשְׁמָטִין אֶחָד אֶחָד וְקוֹרִין וְחוֹזְרִין לַהֶסְפֵּד; אֵין הַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם – כָּל הָעָם קוֹרִין קְרִיַּת שְׁמַע, וְהָאָבֵל יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לִקְרוֹת עַד שֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ.
ו. קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ הָאֲבֵלִים לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים, וְכָל הָעָם הוֹלְכִין אַחֲרֵיהֶם מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר לַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדִין בּוֹ הָאֲבֵלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים: אִם יְכוֹלִין הָעָם לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר אֲפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לַשּׁוּרָה – יַתְחִילוּ; וְאִם לָאו – אַל יַתְחִילוּ, אֶלָּא יְנַחֲמוּ אֶת הָאֲבֵלִים, וְאַחַר שֶׁיִּפָּטְרוּ מֵהֶם יַתְחִילוּ לִקְרוֹת. בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה: הַפְּנִימִיִּים שֶׁהֵן רוֹאִין פְּנֵי הָאֲבֵלִים – פְּטוּרִין מִקְּרִיַּת שְׁמַע; וְהַחִיצוֹנִים, הוֹאִיל וְאֵינָן רוֹאִין אֶת הָאֲבֵלִים – חַיָּבִין בִּקְרִיַּת שְׁמַע בִּמְקוֹמָן.
ז. כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִלִּקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע, אִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִקְרוֹת – קוֹרֵא, וְהוּא שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה זֶה הַפָּטוּר מִלִּקְרוֹת מְבֹהָל וְתָמֵהַּ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרוֹת עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ.
ח. כָּל הַטְּמֵאִים חַיָּבִין בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ וְהֵן בְּטֻמְאָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָתָן בּוֹ בַּיּוֹם, כְּגוֹן הַנּוֹגְעִים בְּשֶׁרֶץ אוֹ בְּנִדָּה וְזָבָה וּמִשְׁכָּבָן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְעֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ תִּקְּנוּ שֶׁלֹּא יִקְרָא בַּעַל קֶרִי לְבַדּוֹ מִן שְׁאָר הַטְּמֵאִים עַד שֶׁיִּטְבֹּל, וְלֹא פָּשְׁטָה תַּקָּנָה זוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה כֹּחַ לְרֹב הַצִּבּוּר לַעֲמֹד בָּהּ, לְפִיכָךְ בָּטְלָה. וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וְלִקְרוֹת קְרִיַּת שְׁמַע וְהֵן בַּעֲלֵי קְרָאִין, לְפִי שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֶלָּא עוֹמְדִין בְּטָהֳרָתָן לְעוֹלָם.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
