א. הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּחִנָּם, וְנִגְנַב אוֹ אָבַד – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנִפְטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ וכו' וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כב,ו-ז).
וּמְגַלְגְּלִין עָלָיו בְּתוֹךְ הַשְּׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁע בָּהּ אֶלָּא שָׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין, וְשֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יָד וְאַחַר כָּךְ נִגְנַב, שֶׁאִם נִגְנַב אַחַר שֶׁשָּׁלַח יָד בַּפִּקָּדוֹן – חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.
ב. הוֹאִיל וּפָטַר הַכָּתוּב אֶת שׁוֹמֵר חִנָּם מִן הַגְּנֵבָה – קַל וָחֹמֶר מִן הָאֳנָסִין הַגְּדוֹלִים, כְּגוֹן שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה וּמֵתָה; וְהוּא שֶׁלֹּא שָׁלַח יָד בַּפִּקָּדוֹן. אֲבָל אִם שָׁלַח יָד בַּפִּקָּדוֹן – נִתְחַיֵּב בָּאֳנָסָיו.
כֵּיצַד דֶּרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין? הַכֹּל לְפִי הַפִּקָּדוֹן: יֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּבֵית שַׁעַר, כְּגוֹן הַקּוֹרוֹת וְהָאֲבָנִים; וְיֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בֶּחָצֵר, כְּגוֹן חֲבִילוֹת שֶׁל פִּשְׁתָּן הַגְּדוֹלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; וְיֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בַּבַּיִת, כְּגוֹן שִׂמְלָה וְטַלִּית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; וְיֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּתֵבָה אוֹ בְּמִגְדָּל וְנוֹעֵל עָלָיו, כְּגוֹן בִּגְדֵי מֶשִׁי וּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי כֶּסֶף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
ג. הַשּׁוֹמֵר שֶׁהִנִּיחַ הַפִּקָּדוֹן בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ וְנִגְנַב מִשָּׁם אוֹ אָבַד, אֲפִלּוּ נֶאֱנַס שָׁם, כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה דְּלֵקָה וְנִשְׂרַף כָּל הַבַּיִת – הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ הַפִּקָּדוֹן עִם שֶׁלּוֹ: אִם רָאוּי לִשְׁמִירָה – פָּטוּר; וְאִם אֵין הַמָּקוֹם רָאוּי לִשְׁמִירָה – חַיָּב; בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי וְאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשֶׁל אֲחֵרִים.
ד. הַכְּסָפִים וְהַדִּינָרִין – אֵין לָהֶן שְׁמִירָה אֶלָּא שֶׁיִּטְמְנֵם בַּקַּרְקַע וְיִתֵּן עֲלֵיהֶן טֶפַח עָפָר, אוֹ יִטְמְנֵם בַּכֹּתֶל בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַקַּרְקַע אוֹ בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לִשְׁמֵי קוֹרָה, אֲבָל לֹא בְּאֶמְצַע הַכֹּתֶל, שֶׁמָּא יַחְפְּרוּ שָׁם הַגַּנָּבִים וְיִגְנְבוּ. אֲפִלּוּ נָעַל עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי בְּתֵבָה אוֹ הֶחְבִּיא אוֹתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם מַכִּירוֹ וְלֹא מַרְגִּישׁ בּוֹ – הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם.
הוֹרוּ מִקְצָת הַמְּבִינִים שֶׁהוּא הַדִּין לְכָל דָּבָר שֶׁמַּשָּׂאוֹ קַל וְאֵין הַקַּרְקַע מְאַבֶּדֶת אוֹתוֹ בִּמְהֵרָה, כְּגוֹן לְשׁוֹנוֹת שֶׁל כֶּסֶף, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְשׁוֹנוֹת הַזָּהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁאֵין לָהֶן שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע. וְלָזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה.
ה. הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ כְּסָפִים עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – אֵינוֹ חַיָּב לִטְרֹחַ וְלִקְבֹּר אוֹתָן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְאִם נִתְאַחֵר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְקָבְרָן וְלֹא קְבָרָן, וְנִגְנְבוּ אוֹ נֶאֶנְסוּ – חַיָּב. וְאִם תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא – אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי לְקָבְרָן אַחַר שֶׁיַּבְדִּיל.
ו. הִפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ כְּסָפִים בַּדֶּרֶךְ לְהוֹלִיכָם לְבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח עִמּוֹ מָעוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם – צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ צְרוּרִין וּמֻנָּחִין בְּיָדוֹ אוֹ קְשׁוּרִין עַל בִּטְנוֹ מִכְּנֶגֶד פָּנָיו עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְיִקְבְּרֵם כָּרָאוּי. וְאִם לֹא קְשָׁרָן כַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת – אֲפִלּוּ נֶאֶנְסוּ חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְהִנִּיחָם בִּמְחִצָּה שֶׁל קָנִים וַהֲרֵי הֵן טְמוּנִין בָּעֳבִי הַמְּחִצָּה, וְנִגְנְבוּ מִשָּׁם, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה לְעִנְיַן גְּנֵבָה, אֵינָהּ שְׁמִירָה כָּרָאוּי לְעִנְיַן הָאֵשׁ, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא טְמָנָם בַּקַּרְקַע אוֹ בְּכֹתֶל בִּנְיָן – פּוֹשֵׁעַ הוּא, וְכָל שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס – חַיָּב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ז. הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בֵּין כֵּלִים בֵּין מָעוֹת, וְאָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקְדוֹנִי', וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיאַךְ הִנַּחְתִּי פִּקָּדוֹן זֶה' אוֹ 'בְּאֵי זֶה מָקוֹם קָבַרְתִּי הַכְּסָפִים', 'הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲבַקֵּשׁ וְאֶמְצָא וְאַחֲזִיר לְךָ' – הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם מִיָּד.
ח. כָּל הַמַּפְקִיד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בֵּין כֵּלִים בֵּין מָעוֹת – עַל דַּעַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַגְּדוֹלִים הוּא מַפְקִיד. אֲבָל אִם מְסָרָן לְבָנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים, אוֹ לַעֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, אוֹ לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו שֶׁאֵינָן עִמּוֹ שְׁרוּיִין בַּבַּיִת וְסוֹמְכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מָסַר לְאַחֵר – הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם, אֶלָּא אִם כֵּן הֵבִיא הַשּׁוֹמֵר הַשֵּׁנִי רְאָיָה שֶׁלֹּא פָּשַׁע, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, נְתָנָם הַשּׁוֹמֵר לְאִמּוֹ, הֶחְבִּיאָה אוֹתָן וְלֹא טָמְנָה אוֹתָן, וְנִגְנְבוּ, אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין הַשּׁוֹמֵר חַיָּב לְשַׁלֵּם, מִפְּנֵי שֶׁנְּתָנָם לְאִמּוֹ, שֶׁכָּל הַמַּפְקִיד, עַל דַּעַת בָּנָיו וּבְנֵי הַבַּיִת מַפְקִיד; וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶן: 'פִּקָּדוֹן הֵם' – יֵשׁ לוֹ לִטְעֹן: 'כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהִיא נִזְהֶרֶת בָּהֶן אִם הֵן שֶׁלִּי'.
וְכֵן אֵין אִמּוֹ חַיֶּבֶת לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר לָהּ שֶׁהֵן פִּקָּדוֹן. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִשָּׁבַע הַשּׁוֹמֵר שֶׁאוֹתָן הַמָּעוֹת עַצְמָן הֵן שֶׁנָּתַן לְאִמּוֹ, וְתִשָּׁבַע הָאֵם שֶׁהֶחְבִּיאָה אוֹתָן וְנִגְנְבוּ, וְיִפָּטְרוּ שְׁנֵיהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
ט. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר הַפִּקָּדוֹן לְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְהוֹדִיעָן שֶׁהוּא פִּקָּדוֹן, וְלֹא שָׁמְרוּ כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִין – שֶׁהֵן חַיָּבִין לְשַׁלֵּם לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר, שֶׁכָּל הַמַּפְקִיד, עַל דַּעַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הִפְקִיד.
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד כְּשׁוּת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְהָיָה לַשּׁוֹמֵר כְּשׁוּת אַחֶרֶת, וְאָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: 'מִזּוֹ הַכְּשׁוּת הַשְׁלֵךְ לְתוֹךְ הַשֵּׁכָר', וְהָלַךְ הַשַּׁמָּשׁ וְהִשְׁלִיךְ מִכְּשׁוּת שֶׁל פִּקָּדוֹן, אָמְרוּ חֲכָמִים: הַשַּׁמָּשׁ פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר לוֹ: 'מִזּוֹ הַשְׁלֵךְ וּמִזּוֹ אַל תַּשְׁלֵךְ', וְדִמָּה שֶׁהוּא מַרְאֶה מָקוֹם לוֹ וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל זֶה.
וְכֵן בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ: 'מִזֶּה הַשְׁלֵךְ', וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי מַה שֶּׁנֶּהֱנָה בִּלְבַד. לְפִיכָךְ, אִם נַעֲשָׂה הַשֵּׁכָר חֹמֶץ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיָּב הַשּׁוֹמֵר בִּשְׁבוּעָה שֶׁכָּךְ אֵרַע לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וּמְגַלְגְּלִין עָלָיו בְּתוֹךְ הַשְּׁבוּעָה וכו'. מלבד השבועה הבסיסית שהפיקדון נגנב או אבד ואינו ברשותו, מגלגלים עליו שיישבע שהגנבה או האבדה לא נגרמה מכך שפשע בשמירה, ושלא שלח יד בפיקדון קודם שנגנב או אבד (השווה לקמן ו,א). שֶׁאִם נִגְנַב אַחַר שֶׁשָּׁלַח יָד בַּפִּקָּדוֹן חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. שמעת שלקח את הפיקדון כדי להכניסו לרשותו או שהשתמש בו לצרכו דינו כגזלן, וחייב באחריות החפץ בכל מקרה (ראה הלכות גזלה ג,יא).