א. מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ עֲלִיָּה לְמַעְלָה מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְנָפַל כֹּתֶל מִכָּתְלֵי הַבַּיִת – אֵין בַּעַל הָעֲלִיָּה נוֹתֵן לוֹ בִּיצָאוֹתָיו כְּלוּם, וְכוֹפֶה אֶת בַּעַל הַבַּיִת לִבְנוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה. אֲבָל אֵין בַּעַל הַבַּיִת כּוֹפֶה לְבַעַל הָעֲלִיָּה לִבְנוֹת כֹּתֶל עֲלִיָּה שֶׁנָּפַל. וְהַתִּקְרָה שֶׁל בַּיִת – הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְהַמַּעֲזִיבָה שֶׁעַל הַתִּקְרָה – הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הָעֲלִיָּה.
ב. נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן, הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה – הֲרֵי שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר. וְאִם נִשְׁתַּבְּרוּ מִקְצָת הָאֲבָנִים – רוֹאִין אֵי זוֹ רְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר, אִם אַבְנֵי הַבַּיִת אוֹ אַבְנֵי הָעֲלִיָּה; וְדָבָר זֶה יִוָּדַע מִדֶּרֶךְ הַנְּפִילָה: אִם נָפַל הָעֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן וַהֲרָסוֹ אוֹ נִשְׁמַט הַתַּחְתּוֹן וְנָפַל הָעֶלְיוֹן וְנֶהֱרַס. וְאִם אֵינָם יוֹדְעִים כֵּיצַד נָפַל – חוֹלְקִין הָאֲבָנִים הַשְּׁלֵמוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת.
ג. אָמַר בַּעַל עֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּבְנֶה עֲלִיָּתוֹ עַל גַּבָּיו, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת כְּשֶׁהָיָה, וְיוֹשֵׁב וְדָר בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת כָּל יְצָאוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא וְיִבְנֶה עֲלִיָּתוֹ אִם רָצָה.
ד. וְאִם אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לִבְנוֹת – בַּעַל הָעֲלִיָּה נוֹטֵל שְׁלִישׁ הַקַּרְקַע וּבַעַל הַבַּיִת שְׁנֵי שְׁלִישִׁים.
ה. רָצָה בַּעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת בֵּיתוֹ – בּוֹנֶה אוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה. וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת בַּכְּתָלִים: אִם חִזֵּק אוֹתָן וְהִרְבָּה בְּרָחְבָּן יָתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ – שׁוֹמְעִין לוֹ; רָצָה לְמַעֵט בְּרָחְבָּן אוֹ לִפְחֹת מֵחָזְקָן, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אֲבָנִים וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִירָן לְבֵנִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. בָּא לְשַׁנּוֹת הַתִּקְרָה לְקוֹרוֹת כְּבֵדִים וַחֲזָקִים – שׁוֹמְעִין לוֹ; פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהָיוּ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הִרְבָּה בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁהוֹסִיף בְּגֹבַהּ הַבַּיִת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; מִעֵט בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הַבַּיִת – שׁוֹמְעִין לוֹ.
וְכֵן בַּעַל עֲלִיָּה בּוֹנֶה אוֹתָהּ אִם רָצָה כְּשֶׁהָיְתָה. וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת אֶת הַכְּתָלִים: לְהַרְחִיב וּלְחַזֵּק – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד עַל כָּתְלֵי הַתַּחְתּוֹן; אֲבָל לְמַעֵט מֵהֶן – שׁוֹמְעִין לוֹ.
וְכֵן בְּקוֹרוֹת תִּקְרַת הָעֲלִיָּה: אִם שִׁנָּה אוֹתָן לְקַלִּים מִמַּה שֶּׁהָיוּ – שׁוֹמְעִין לוֹ; לִכְבֵדִים מֵהֶן – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הִרְבָּה בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הָעֲלִיָּה – שׁוֹמְעִין לוֹ; אֲבָל אִם מִעֵט בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁהִרְבָּה בְּגָבְהָהּ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
ו. נִדַּלְדְּלוּ קוֹרוֹת הַבַּיִת וְיָרְדוּ לַאֲוִיר הַבַּיִת: אִם הִגִּיעוּ לְתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים – סוֹתֵר וּבוֹנֶה; וְאִם לֹא הִגִּיעוּ – יָכוֹל בַּעַל הָעֲלִיָּה לְעַכֵּב עָלָיו. וַאֲפִלּוּ אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: 'הֲרֵינִי אֶשְׂכֹּר לְךָ מָקוֹם כְּדֵי שֶׁתָּדוּר בּוֹ עַד שֶׁאֲתַקֵּן הַתִּקְרָה' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: 'אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן אַתָּה אֶת בֵּיתְךָ'.
ז. הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן עַל דָּבָר זֶה: אִם נִשְׁאַר בְּגֹבַהּ הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּקַּח אָדָם חֲבִילָה בֵּינוֹנִית עַל רֹאשׁוֹ וְיִכָּנֵס בָּהּ תַּחַת קוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנֶּעֶקְמוּ – אֵינוֹ סוֹתֵר; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס בָּהּ עַד שֶׁיָּכֹף רֹאשׁוֹ – סוֹתֵר וּמְתַקֵּן וּבוֹנֶה, וְאֵין בַּעַל הָעֲלִיָּה יָכוֹל לְעַכֵּב, שֶׁהֲרֵי הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן תְּחִלָּה.
ח. בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בְּעֹבִי הָהָר וְגִנַּת אַחֵר עַל גַּבָּיו, וְנִפְחֲתוּ שְׁמֵי בֵּית הַבַּד בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר – הֲרֵי בַּעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה לְבֵית בַּדּוֹ כִּפִּין, וִיתַקֵּן הָעֶלְיוֹן קַרְקַע גִּנָּתוֹ, וְיִזְרַע כָּל גִּנָּתוֹ.
ט. שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְהַיָּרָק בֵּינְתַּיִם בְּגֹבַהּ עֹבִי הָאָרֶץ שֶׁבֵּינֵיהֶן: כָּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטֹּל אוֹתוֹ מֵעִקָּרוֹ – הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֶאֱנֹס עַצְמוֹ; וְהַשְּׁאָר שֶׁל תַּחְתּוֹן. הָיָה מַגִּיעַ לְנוֹפוֹ וְאֵינוֹ מַגִּיעַ לְעִקָּרוֹ – לֹא יִטֹּל הָעֶלְיוֹן; וְאִם נָטַל – אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. אֲבָל אִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֶּצֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה אֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי שְׁנֵיהֶן חוֹלְקִין בְּפֵרוֹתָיו.
י. שָׁטַף נָהָר זֵיתָיו וּשְׁתָלָם בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, וְאָמַר הַלָּה: 'זֵיתַי אֲנִי נוֹטֵל' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִשּׁוּם יִשּׁוּב הָאָרֶץ, אֶלָּא יַעַמְדוּ בִּמְקוֹמָן: וְאִם עֲקָרָן הַנָּהָר בְּגוּשֵׁיהֶן כְּשֶׁשְּׁתָלָן – יַחְלְקוּ הַפֵּרוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה עִם בַּעַל הַזֵּיתִים כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ – הַכֹּל לְבַעַל הַשָּׂדֶה; וְאִם לֹא נֶעֶקְרוּ בְּגוּשֵׁיהֶן – הַכֹּל לְבַעַל הַקַּרְקַע מִיָּד.
יא. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לְעֵצִים: אִם פָּסַק עִמּוֹ לָקֹץ מִיָּד – כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ, הֲרֵי הֵן לְבַעַל הַקַּרְקַע; וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיָּקֹץ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה – הֲרֵי כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹצִיאוּ לְבַעַל הָעֵצִים. מָכַר סְתָם: אִם עָשׂוּ פָּחוֹת מֵרְבִיעִית לִסְאָה חוּץ מִן הַהוֹצָאָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַזֵּיתִים; עָשׂוּ רְבִיעִית לִסְאָה חוּץ מִן הַהוֹצָאָה – הֲרֵי אֵלּוּ יַחֲלֹקוּ.