א. כְּשֶׁיִּרְצוּ הַשֻּׁתָּפִין לְהִשְׁתַּתֵּף, בַּמֶּה יִקְנֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן מָמוֹן חֲבֵרוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ? אִם בְּמָעוֹת נִשְׁתַּתְּפוּ – יָבִיא זֶה מְעוֹתָיו וְיָבִיא זֶה מְעוֹתָיו, וְיַטִּילוּ אוֹתָן לְכִיס אֶחָד, וְיַגְבִּיהוּ אֶת הַכִּיס שְׁנֵיהֶם.
אֲבָל אִם כָּתְבוּ שְׁטָר וְהֵעִידוּ עֵדִים, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיַּד שְׁנֵיהֶם שֶׁיָּבִיא זֶה מֵאָה וְזֶה מֵאָה וְיִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן – לֹא קָנוּ, וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין, שֶׁאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין.
לְפִיכָךְ, אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין, כֵּיוָן שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם שֶׁיָּבִיא זֶה חָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה כַּדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ, וַהֲרֵי נִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן – נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין בָּהֶן. וְכֵן אִם עֵרְבוּ פֵּרוֹתֵיהֶן, אוֹ שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם בְּשֻׁתָּפוּת וְהִנִּיחַ זֶה חָבִיתוֹ וְזֶה כַּדּוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שֻׁתָּפִין.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנֶה הַלּוֹקֵחַ – בְּאוֹתָן הַדְּרָכִים עַצְמָן קוֹנִין הַשֻּׁתָּפִין זֶה מִזֶּה הַמָּמוֹן הַמֻּטָּל בֵּינֵיהֶן לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ.
ב. הָאֻמָּנִין שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בְּאֻמָּנוּת, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדָם – אֵינָן שֻׁתָּפִין. כֵּיצַד? שְׁנֵי חַיָּטִין אוֹ שְׁנֵי אוֹרְגִין שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶן שֶׁכָּל שֶׁיִּקַּח זֶה וָזֶה בִּמְלַאכְתּוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶן בְּשָׁוֶה – אֵין כָּאן שֻׁתָּפוּת כְּלָל, שֶׁאֵין אָדָם מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.
אֲבָל אִם הָיוּ לוֹקְחִין הַבְּגָדִים מִמָּמוֹן עַצְמָן וְתוֹפְרִין אוֹתָן וּמוֹכְרִין, וְלוֹקְחִין הַשְּׁתִי וְהָעֵרֶב מִמְּעוֹתֵיהֶן וְאוֹרְגִין וּמוֹכְרִין, וְנִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹקְחִין בּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ שֻׁתָּפִין, וְכָל שֶׁיַּרְוִיחוּ בִּשְׂכַר מְלַאכְתָּן וּבְמַשָּׂאָן וּמַתָּנָן, הֲרֵי הוּא לָאֶמְצַע.
ג. הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם וְזֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְנִתְעַסְּקוּ כֻּלָּן בַּמָּמוֹן, וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ – הַשָּׂכָר אוֹ הַפְּחָת בֵּינֵיהֶן בְּשָׁוֶה לְפִי מִנְיָנָם, לֹא לְפִי הַמָּעוֹת. וַאֲפִלּוּ לָקְחוּ שׁוֹר לִטְבִיחָה, שֶׁאִלּוּ טְבָחוּהוּ הָיָה כָּל אֶחָד נוֹטֵל מִבְּשָׂרוֹ כְּפִי מְעוֹתָיו, אִם מְכָרוּהוּ חַי וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ – הַשָּׂכָר אוֹ הַפְּחָת לָאֶמְצַע.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁנָּשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּמָּעוֹת שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן. אֲבָל אִם הַמָּעוֹת קַיָּמִין וַעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתָם, וּפָחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ מֵחֲמַת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁשִּׁנָּהוּ הַמֶּלֶךְ אוֹ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה – חוֹלְקִין הַשָּׂכָר אוֹ הַהֶפְסֵד לְפִי הַמָּעוֹת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּסְתָם. אֲבָל אִם הִתְנוּ שֶׁיִּטֹּל בַּעַל הַמֵּאָה שְׁלֹשָׁה רְבָעִים מִן הַשָּׂכָר וְיִטֹּל בַּעַל הַמָּאתַיִם רְבִיעַ, וְאִם יִפְחֲתוּ, לֹא יִפְחֹת זֶה שֶׁיִּטֹּל שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַשָּׂכָר אֶלָּא רְבִיעַ הַהֶפְסֵד, וְיַפְסִיד זֶה שֶׁנּוֹטֵל רְבִיעַ הַשָּׂכָר שְׁלֹשֶׁת רְבָעִים מִן הַפְּחָת – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין לְפִי מַה שֶּׁהִתְנוּ, שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם.
ד. שֻׁתָּפִין שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶן שֶׁיַּעַמְדוּ בְּשֻׁתָּפוּת זוֹ עַד זְמַן קָצוּב – כָּל אֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב עַל חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲלֹק עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן אוֹ עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל מָמוֹן הַשֻּׁתָּפוּת, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לִטֹּל חֶלְקוֹ בַּקֶּרֶן וְלֹא בַּשָּׂכָר עַד סוֹף הַזְּמַן.
נִשְׁתַּתְּפוּ סְתָם, וְלֹא קָבְעוּ לָהֶם זְמַן – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה אֶחָד מֵהֶן, וְזֶה נוֹטֵל חֶלְקוֹ מִן הַסְּחוֹרָה וְזֶה נוֹטֵל חֶלְקוֹ. וְאִם לֹא הָיָה בְּאוֹתָהּ הַסְּחוֹרָה דִּין חֲלֻקָּה, אוֹ הָיָה בַּחֲלֻקָּתָהּ הֶפְסֵד – הֲרֵי אֵלּוּ מוֹכְרִין אוֹתָהּ וְחוֹלְקִין אֶת הַדָּמִים.
הָיָה זְמַן יָדוּעַ לִמְכִירַת אוֹתָהּ הַסְּחוֹרָה – יֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לְעַכֵּב שֶׁלֹּא יַחֲלֹקוּ עַד שֶׁתִּמָּכֵר הַסְּחוֹרָה בַּזְּמַן הַיָּדוּעַ לִמְכִירָתָהּ, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן נוֹטֵל לֹא מִן הַקֶּרֶן וְלֹא מִן הָרֶוַח עַד זְמַן הַחֲלֻקָּה, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן.
הָיָה לָהֶם חוֹב אֵצֶל אֲחֵרִים – אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: 'לֹא נַחֲלֹק עַד שֶׁנִּגְבֶּה כָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ', אֶלָּא חוֹלְקִין, וּכְשֶׁיִּפְרְעוּ הַחוֹבוֹת, יִטֹּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ.
הָיָה עֲלֵיהֶן חוֹב לְאַחֵר: אִם אֵינָן אַחֲרָאִין זֶה לָזֶה – חוֹלְקִין, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַחוֹב לְפָרְעוֹ, יִתֵּן כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ; וְאִם הֵן אַחֲרָאִין – כָּל אֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב לַחֲלֹק עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁטָר, וְיִפְרְעוּ הַחוֹב.
וְלָמָּה מְעַכֵּב? שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ אוֹמֵר לוֹ: 'הוֹאִיל וְכָל אֶחָד מִמֶּנּוּ חַיָּב לְשַׁלֵּם כָּל הַשְּׁטָר, נִשָּׂא וְנִתֵּן בְּדָמִים אֵלּוּ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן'. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: 'נַחֲלֹק, וְטֹל אַתָּה דָּמִים כְּנֶגֶד כָּל הַשְּׁטָר וַעֲשֵׂה בָּהֶן סְחוֹרָה לְעַצְמְךָ, וּתְשַׁלֵּם כָּל הַשְּׁטָר בִּזְמַנּוֹ' – יֵשׁ לוֹ לְעַכֵּב עֲדַיִן וְלוֹמַר לוֹ: 'שֶׁמָּא נַפְסִיד, וְהַשְּׁנַיִם מַרְוִיחִין יָתֵר מִן הָאֶחָד'.
ה. הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ מָמוֹן לֵילֵךְ בּוֹ לִמְדִינָה פְּלוֹנִית לִסְחוֹרָה אוֹ לִקְנוֹת בּוֹ פֵּרוֹת לִסְחוֹרָה אוֹ לֵישֵׁב בּוֹ בַּחֲנוּת – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וּלְהַחֲזִיר הַמָּמוֹן מִיַּד הַשֻּׁתָּף, עַד שֶׁיֵּלֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁהִתְנוּ וְיַחֲזֹר אוֹ עַד שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָן הַפֵּרוֹת וְיִמְכֹּר אוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב בַּחֲנוּת, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁקָּבַע זְמַן הוּא.
אֲבָל אִם כָּתְבוּ שְׁטָר וְהֵעִידוּ עֵדִים. החתימו עדים על שטר שבו נכתבה ההסכמה על השותפות. אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיַּד שְׁנֵיהֶם שֶׁיָּבִיא זֶה מֵאָה וְזֶה מֵאָה וְיִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן. שעשו קניין חליפין על מטבעות בסכום מסוים שיביאו שיהיו שותפים בו (קניין זה מכונה גם 'קניין סודר' – ראה הלכות מכירה ה,ה ובביאור שם). שֶׁאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין. שם ו,א, וראה גם לעיל ג,ז.
לְפִיכָךְ אִם נִשְׁתַּתְּפוּ בִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין… נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין בָּהֶן. שבהם מועיל קניין חליפין. וַהֲרֵי נִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִין בָּהֶן. לאחר שהביאו בפועל את הסחורה שהתחייבו נעשו שותפים בה מתוקף קניין החליפין שעשו בתחילה ואינם צריכים לעשות קניין נוסף. וְכֵן אִם עֵרְבוּ פֵּרוֹתֵיהֶן. ואפילו לא הגביהו את הפירות, שמכיוון שדרכם של אנשים להקפיד על פירותיהם שלא לערבם עם אחרים, העירוב עצמו נחשב קניין לשותפות ואין צורך בקניין נוסף (סמ"ע קעו ס"ק ח; ובכס"מ כתב שמדובר דווקא שהגביהו את הפירות לאחר שעירבום). אוֹ שֶׁשָּׂכְרוּ מָקוֹם בְּשֻׁתָּפוּת. ונעשתה חצר שלהם, וכשהניחו את המיטלטלין קנו שניהם את הכול בקניין חצר (הלכות מכירה ג,ז).
בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנֶה הַלּוֹקֵחַ. המפורטות בהלכות מכירה פרקים א-ו.