א. כֵּיצַד דִּין וַלְדוֹת הַקֳּדָשִׁים? וְלַד שְׁלָמִים וּוְלַד תְּמוּרַת שְׁלָמִים – הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁלָמִים, וְהֵן עַצְמָן כִּשְׁלָמִים לְכָל דָּבָר. וְכֵן וְלַד הַתּוֹדָה וּוְלַד תְּמוּרָתָהּ – הֲרֵי אֵלּוּ יִקְרְבוּ כְּתוֹדָה, אֶלָּא שֶׁאֵין טְעוּנִין לֶחֶם, שֶׁאֵין מְבִיאִין לֶחֶם אֶלָּא עִם הַתּוֹדָה עַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל זֶבַח הַתּוֹדָה" (ויקרא ז,יב) – עָלָיו, לֹא עַל וְלָדָהּ וְלֹא עַל תְּמוּרָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּוְּלָדוֹת עַצְמָן. אֲבָל וַלְדֵי וְלָדוֹת אֵינָן קְרֵבִין, שֶׁמִּתּוֹךְ מַעֲשָׂיו נִכָּר שֶׁהוּא מַשְׁהֶה אוֹתָן כְּדֵי לְגַדֵּל מֵהֶן עֲדָרִים עֲדָרִים, וּלְפִיכָךְ קוֹנְסִין אוֹתוֹ וְלֹא יַקְרִיבֵן.
ב. וְלַד הַחַטָּאת יָמוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר וְלַד תְּמוּרָתָהּ.
ג. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַחַטָּאת וּמָצָא בָּהּ בֶּן אַרְבָּעָה חַי – הֲרֵי זֶה נֶאֱכָל כִּבְשַׂר הַחַטָּאת, שֶׁוַּלְדֵי הַקֳּדָשִׁים בִּמְעֵי אִמָּן הֵן קְדֵשִׁין.
ד. וְלַד תְּמוּרַת הָאָשָׁם וּוְלַד וְלָדָהּ עַד סוֹף הָעוֹלָם – יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִמָּכְרוּ, וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה. וְאִם יָלְדָה זָכָר אַחַר שֶׁהִקְרִיב אֲשָׁמוֹ – הַוָּלָד עַצְמוֹ יִקְרַב עוֹלָה. הִפְרִישׁ נְקֵבָה לַאֲשָׁמוֹ, וְיָלְדָה – תִּרְעֶה הִיא וּבְנָהּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵי שְׁנֵיהֶן אֲשָׁמוֹ. וְאִם כְּבָר הִקְרִיב אֲשָׁמוֹ – יִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה.
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין 'יִפְּלוּ לִנְדָבָה', הוּא שֶׁיִּתֵּן הַמָּעוֹת לַשּׁוֹפָרוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁבֵּאַרְנוּ כַּמָּה הֵם בִּשְׁקָלִים, וּבֵית דִּין מַקְרִיבִין בְּאוֹתָן הַמָּעוֹת עוֹלוֹת נְדָבָה, וְנִסְכֵּיהֶם מִשֶּׁל צִבּוּר, וְאֵינָן טְעוּנוֹת סְמִיכָה. אֲבָל מָקוֹם שֶׁנֹּאמַר 'הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב עוֹלָה' אוֹ 'יָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה' – הֲרֵי זוֹ טְעוּנָה סְמִיכָה, וּנְסָכֶיהָ מִשֶּׁלּוֹ.
ה. וְלַד תְּמוּרַת הָעוֹלָה וּוְלַד וְלָדָהּ עַד סוֹף הָעוֹלָם – הֲרֵי אֵלּוּ כָּעוֹלָה, וְהֵן עַצְמָן יִקְרְבוּ עוֹלָה. הִפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָתוֹ וְיָלְדָה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּלְדָה זָכָר – יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה.
ו. וְלַד הַמַּעֲשֵׂר וּוְלַד תְּמוּרַת הַמַּעֲשֵׂר, וּוְלַד תְּמוּרַת הַבְּכוֹר, וּוַלְדוֹת וַלְדוֹתֵיהֶן עַד סוֹף הָעוֹלָם – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקְרְבוּ, אֶלָּא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר וּכְמַעֲשֵׂר שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם: וַלְדוֹת תְּמוּרַת הַבְּכוֹר – לַכֹּהֵן, וּוַלְדוֹת מַעֲשֵׂר וּתְמוּרָתוֹ – לִבְעָלָיו.
ז. וְלַד תְּמוּרַת הַפֶּסַח – כִּתְמוּרַת הַפֶּסַח: אִם הָיְתָה אִמּוֹ קְרֵבָה שְׁלָמִים – וְלָדָהּ יִקְרַב שְׁלָמִים; וְאִם הָיָה דִּינָה שֶׁתִּמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ שְׁלָמִים – אַף וְלָדָהּ נִמְכָּר וְיָבִיא בְּדָמָיו שְׁלָמִים.
הִפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ וְיָלְדָה, אוֹ שֶׁהִפְרִישָׁהּ מְעֻבֶּרֶת – הִיא וּוְלָדָהּ יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן פֶּסַח. וְאִם נִשְׁאֲרָה נְקֵבָה זוֹ עַד אַחַר הַפֶּסַח אוֹ שֶׁיָּלְדָה אַחַר הַפֶּסַח – תִּרְעֶה הִיא וּוְלָדָהּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן שְׁלָמִים.
ח. וַלְדוֹת הַקֳּדָשִׁים שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ דֹּפֶן, אוֹ שֶׁיָּלְדוּ טֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס וְכִלְאַיִם וּטְרֵפָה – הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן קָרְבָּן הָרָאוּי לְהָבִיא בִּדְמֵי וָלָד שֶׁל זוֹ.
ט. וְלַד בַּעֲלַת מוּם – הֲרֵי הוּא כִּוְלַד הַתְּמִימָה לְכָל דָּבָר, וְיִקְרַב בָּרָאוּי לוֹ.
י. קָדָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ נֵפֶל אוֹ שִׁלְיָה – יִקָּבְרוּ, וַהֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה.
יא. הַמְשַׁנֶּה אֶת הַקֳּדָשִׁים מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּבְּכוֹר: "לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ" (ויקרא כז,כו) – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנּוּ עוֹלָה וְלֹא שְׁלָמִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵין מְשַׁנִּין אוֹתָן מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה, אֶחָד קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. כֵּיצַד? אִם הִקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַהֵיכָל – לֹא יְשַׁנֶּה לְבֶדֶק הַמִּזְבֵּחַ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה.
יב. כֵּיצַד מַעֲרִימִין עַל הַבְּכוֹר לְהַקְדִּישׁוֹ לַמִּזְבֵּחַ הֶקְדֵּשׁ אַחֵר? מַקְדִּישׁוֹ בַּבֶּטֶן קֹדֶם שֶׁיִּוָּלֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַיי… לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ" (ויקרא כז,כו) – מִשֶּׁיְּבֻכַּר אִי אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ, אֲבָל אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ בַּבֶּטֶן. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ לוֹמַר: 'מַה שֶּׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל מְבַכֶּרֶת זוֹ, אִם הוּא זָכָר – הֲרֵי זֶה עוֹלָה'. אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר 'זִבְחֵי שְׁלָמִים', שֶׁאֵינוֹ מַפְקִיעַ אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ כְּדֵי לֵהָנוֹת בּוֹ. וְאִם אָמַר עִם יְצִיאַת רֹב רֹאשׁוֹ: 'יִהְיֶה עוֹלָה' – הֲרֵי זֶה בְּכוֹר, וְאֵינוֹ עוֹלָה.
יג. וְאֵין מַעֲרִימִין עַל בֶּהֱמַת הֶקְדֵּשׁ לְהַקְדִּישׁ עֻבָּרָהּ קְדֻשָּׁה אַחֶרֶת, אֶלָּא הֲרֵי הוּא בִּקְדֻשַּׁת אִמּוֹ, שֶׁוַּלְדוֹת הַקֳּדָשִׁים בִּמְעֵי אִמָּן הֵן קְדֵשִׁים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וַהֲרֵי כָּל עֻבָּר מֵהֶן כִּקְדֻשַּׁת אִמּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹתוֹ בַּבֶּטֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בַּבְּכוֹר, שֶׁהַבְּכוֹר בִּיצִיאָתוֹ הוּא שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ.
אַף עַל פִּי שֶׁכָּל חֻקֵּי הַתּוֹרָה גְּזֵרוֹת הֵן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹף מְעִילָה, רָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן, וְכָל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִתֵּן טַעַם – תֵּן לוֹ טַעַם. הֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הֵבִין רֹב הַטְּעָמִים שֶׁל כָּל חֻקֵּי הַתּוֹרָה.
יֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז,י; כז,לג), כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר: "וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו" (שם כז,טו). יָרְדָה תּוֹרָה לְסוֹף מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם וּקְצָת יִצְרוֹ הָרַע, שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל אָדָם נוֹטֶה לְהַרְבּוֹת קִנְיָנוֹ וְלָחוּס עַל מָמוֹנוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּדַר וְהִקְדִּישׁ, אֶפְשָׁר שֶׁחָזַר בּוֹ וְנִחַם, וְיִפְדֶּה בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ; אָמְרָה תּוֹרָה: אִם פָּדָה לְעַצְמוֹ – יוֹסִיף חֹמֶשׁ.
וְכֵן אִם הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה קְדֻשַּׁת הַגּוּף, שֶׁמָּא יַחֲזֹר בּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹתָהּ יַחֲלִיפָהּ בִּפְחוּתָה מִמֶּנָּה, וְאִם תִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת לְהַחֲלִיף הָרַע בְּיָפֶה, יַחֲלִיף הַיָּפֶה בְּרָע וְיֹאמַר: טוֹב הוּא. לְפִיכָךְ סָתַם הַכָּתוּב בְּפָנָיו שֶׁלֹּא יַחֲלִיף, וּקְנָסוֹ אִם הֶחֱלִיף, וְאָמַר: "וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ" (ויקרא כז,י; כז,לג).
וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים – כְּדֵי לָכֹף יִצְרוֹ וּלְתַקֵּן דֵּעוֹתָיו. וְרֹב דִּינֵי תּוֹרָה אֵינָן אֶלָּא עֵצוֹת מֵרָחוֹק מִגְּדוֹל הָעֵצָה לְתַקֵּן הַדֵּעוֹת וּלְיַשֵּׁר כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִשִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת, לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת" וכו' (משלי כב,כ-כא).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
נִגְמַר סֵפֶר תְּשִׁיעִי בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁל סֵפֶר זֶה אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה: הִלְכוֹת קָרְבַּן פֶּסַח – עֲשָׂרָה פְּרָקִים. הִלְכוֹת חֲגִיגָה – שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים. הִלְכוֹת בְּכוֹרוֹת – שְׁמוֹנָה פְּרָקִים. הִלְכוֹת שְׁגָגוֹת – חֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּרָקִים. הִלְכוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה – חֲמִשָּׁה פְּרָקִים. הִלְכוֹת תְּמוּרָה – אַרְבָּעָה פְּרָקִים.
שֶׁמִּתּוֹךְ מַעֲשָׂיו נִכָּר שֶׁהוּא מַשְׁהֶה אוֹתָן כְּדֵי לְגַדֵּל מֵהֶן עֲדָרִים עֲדָרִים. ממעשי האיש שלא הקריב את הוולדות אלא עיכבם אצלו עד שנולדו מהם ולדות, נראה שהוא מעוניין שיהיו לו בהמות רבות של שלמים (שבשרם נאכל). ומכיוון שיש בכך איסור משום בל תאחר, קונסים אותו (פה"מ תמורה ג,א).