א. אָסוּר לָאָדָם לַחֲבֹל בֵּין בְּעַצְמוֹ בֵּין בַּחֲבֵרוֹ. וְלֹא הַחוֹבֵל בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַמַּכֶּה אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, דֶּרֶךְ נִצָּיוֹן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יֹסִיף… לְהַכֹּתוֹ" (דברים כה,ג); אִם הִזְהִירָה תּוֹרָה שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּהַכָּאַת הַחוֹטֵא, קַל וָחֹמֶר לְמַכֶּה אֶת הַצַּדִּיק.
ב. אֲפִלּוּ לְהַגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ אָסוּר. וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ – נִקְרָא רָשָׁע.
ג. הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה – לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן תַּשְׁלוּמִין כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָאו זֶה נִתָּן לְתַשְׁלוּמִין. וַאֲפִלּוּ הִכָּה עֶבֶד חֲבֵרוֹ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה – לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנוֹ בְּמִקְצָת מִצְווֹת. וְגוֹי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל – חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" וכו' (שמות ב,יב).
ד. קְנָס קָנְסוּ חֲכָמִים לְאֵלּוּ הַשּׁוֹטִים בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, שֶׁיִּהְיֶה הַנֶּחְבָּל נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁזֶּה חָבַל בּוֹ חֵבֶל זֶה, וְנוֹטֵל מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֵדִים.
כֵּיצַד? הָיוּ שְׁנֵי עֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ שָׁלֵם וְיָצָא חָבוּל, וְלֹא רָאוּהוּ בְּעֵת שֶׁחָבַל בּוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא חָבַלְתִּי', וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ: 'אַתָּה חָבַלְתָּ בִּי' – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.
ה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַכּוֹתָהּ לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה עִמָּהֶם שְׁלִישִׁי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הַנֶּחְבָּל אָמַר לוֹ לַחֲבֹל בּוֹ וּלְהִתְרַעֵם עַל אַחֵר. אֲבָל אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר, וְהָיְתָה הַמַּכָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה נְשִׁיכָה בֵּין כְּתֵפָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – הֲרֵי זֶה נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה.
ו. הוֹדָה הַחוֹבֵל שֶׁהוּא חָבַל – מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי הָעֵדִים הָיוּ שָׁם שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ שָׁלֵם בִּשְׁעַת הַמְּרִיבָה וְיָצָא חָבוּל. אֲבָל אִם לֹא הָיוּ שָׁם עֵדִים כְּלָל, וְהוּא אוֹמֵר: 'חָבַלְתָּ בִּי', וְהוֹדָה מֵעַצְמוֹ – פָּטוּר מִן הַנֶּזֶק וּמִן הַצַּעַר, וְחַיָּב בְּשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת וְרִפּוּי עַל פִּי עַצְמוֹ. לְפִיכָךְ אִם כָּפַר וְאָמַר: 'לֹא חָבַלְתִּי' – נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת.
ז. וְלָמָּה מְשַׁלֵּם אָדָם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ עַל פִּי עַצְמוֹ? שֶׁהַשֶּׁבֶת וְהָרִפּוּי מָמוֹן הוּא וְאֵינוֹ קְנָס, שֶׁאִם לֹא יִתֵּן לוֹ הֲרֵי חִסְּרוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מִתְרַפֵּא בּוֹ, וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ. וְהַבֹּשֶׁת לֹא הִגִּיעָה לוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוֹדָה בְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא חָבַל בּוֹ, שֶׁהַנֶּחְבָּל שֶׁלֹּא חָבַל בּוֹ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם אֵין לוֹ בֹּשֶׁת, וְהוֹדָאָתוֹ בְּבֵית דִּין הִיא שֶׁבִּיְּשָׁה אוֹתוֹ.
ח. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בַּבֹּשֶׁת בֵּין בּוּשָׁה הַמַּגִּיעָה לוֹ אִם חָבַל בּוֹ בִּפְנֵי אֲחֵרִים וּבֵין בּוּשָׁה הַמַּגִּיעָה לוֹ בְּעֵת שֶׁהוֹדָה בִּפְנֵי אֲחֵרִים שֶׁחָבַל בּוֹ. לְפִיכָךְ מְשַׁלֵּם אָדָם בֹּשֶׁת עַל פִּי עַצְמוֹ.
ט. אֵינוֹ דּוֹמֶה מַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ לְמַזִּיק מָמוֹנוֹ, שֶׁהַמַּזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ, כֵּיוָן שֶׁשִּׁלֵּם מַה שֶּׁהוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם – נִתְכַּפֵּר לוֹ; אֲבָל חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים – אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ, וַאֲפִלּוּ הִקְרִיב כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ, וְלֹא נִמְחָל עֲוֹנוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִן הַנֶּחְבָּל וְיִמְחֹל לוֹ.
י. וְאָסוּר לַנֶּחְבָּל לִהְיוֹת אַכְזָרִי וְלֹא יִמְחֹל לוֹ, וְאֵין זוֹ דֶּרֶךְ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹבֵל וְנִתְחַנֵּן לוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, וְיָדַע שֶׁהוּא שָׁב מֵחֶטְאוֹ וְנִחַם עַל רָעָתוֹ – יִמְחֹל לוֹ. וְכָל הַמְמַהֵר לִמְחֹל הֲרֵי הוּא מְשֻׁבָּח, וְרוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
יא. וְעוֹד יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין נִזְקֵי גּוּפוֹ לְנִזְקֵי מָמוֹנוֹ, שֶׁהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'סַמֵּא אֶת עֵינִי', 'קְטַע אֶת יָדִי' 'עַל מְנָת שֶׁאַתָּה פָּטוּר' – הֲרֵי זֶה חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה בְּכָךְ.
אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'קְרַע אֶת כְּסוּתִי', 'שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי' 'עַל מְנָת שֶׁאַתָּה פָּטוּר' – הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְאִם לֹא אָמַר לוֹ 'עַל מְנָת שֶׁאַתָּה פָּטוּר' – הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהִרְשָׁהוּ לְהַשְׁחִית.
יב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁבָּאוּ הַכֵּלִים לְיָדוֹ תְּחִלָּה בְּתוֹרַת שְׁמִירָה, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁאוּלִים אוֹ מֻפְקָדִין אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ 'שַׁבֵּר' וּ'קְרַע', וְעָשָׂה כֵּן – חַיָּב לְשַׁלֵּם, עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ 'עַל מְנָת שֶׁאַתָּה פָּטוּר'. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: 'קַח כְּלִי זֶה וְשַׁבְּרוֹ', 'בֶּגֶד זֶה וְקָרְעוֹ', וְעָשָׂה כֵּן – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
יג. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'שַׁבֵּר כֵּלָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עַל מְנָת שֶׁאַתָּה פָּטוּר', וְעָשָׂה – הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם, וּכְאִלּוּ אָמַר לוֹ: 'סַמֵּא עֵינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עַל מְנָת שֶׁאַתָּה פָּטוּר'. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹשֶׂה כָּךְ הוּא הַחַיָּב לְשַׁלֵּם, הֲרֵי זֶה הָאוֹמֵר לוֹ שֻׁתָּפוֹ בֶּעָוֹן, וְרָשָׁע הוּא, שֶׁהֲרֵי הִכְשִׁיל עִוֵּר וְחִזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.
