א. מִי שֶׁהָיְתָה מַכָּה בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְנִפְשַׁט הָעוֹר מֵחֲמַת הַמַּכָּה: אִם הָיְתָה הַמַּכָּה מֵחֲמַת הָאֵשׁ, כְּגוֹן שֶׁנִּכְוָה בְּגַחֶלֶת אוֹ בְּרֶמֶץ אוֹ בְּבַרְזֶל שֶׁלִּבְּנוֹ בָּאֵשׁ וּבְאֶבֶן שֶׁלִּבְּנָהּ בָּאֵשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי זוֹ נִקְרֵאת מִכְוָה; וְאִם הָיְתָה הַמַּכָּה שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָאֵשׁ, בֵּין שֶׁלָּקָה בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, בֵּין שֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה מֵחֲמַת חֹלִי הַגּוּף, כְּגוֹן גָּרָב אוֹ חֲזָזִית שֶׁהִפְסִיד הָעוֹר אוֹ שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת אוֹ דַּלֶּקֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁהִשְׁחִיתוּ אֶת הָעוֹר – הֲרֵי זֶה נִקְרָא שְׁחִין.
א. וְנִפְשַׁט הָעוֹר. התקלף. בְּרֶמֶץ. אפר גחלים. גָּרָב אוֹ חֲזָזִית. סוגים של מחלות עור. שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת. מיני מחלות היוצרות בעור מוגלה ונפיחות.
ב. לִבֵּן שַׁפּוּד וְהִכָּה בּוֹ: אִם הָיָה רֹאשׁוֹ מְבֹרָז – הֲרֵי זֶה מִכְוָה; וְאִם הָיָה רֹאשׁוֹ חַד – הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הִיא מִכְוָה אוֹ שְׁחִין. לָקָה בְּמֵי טְבֶרְיָה אוֹ בְּגֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי זֶה שְׁחִין.
ב. אִם הָיָה רֹאשׁוֹ מְבֹרָז. שאינו חד, שבכגון כך מסתבר שהכוויה באה מחמת חום השפוד ולא מחמת עצמת המכה או הדקירה. בְּמֵי טְבֶרְיָה. מעיינות חמים. בְּגֶפֶת. שאריות של זיתים לאחר עצירת השמן מהם, והם מתחממים מחמת עצמם (ראה הלכות שבת ד,א).
ג. הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה, כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַכּוֹת טְרִיּוֹת – הֵן נִקְרָאִין מוֹרְדִין, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים כְּלָל. חָיוּ הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְנִתְרַפְּאוּ רִפּוּי גָּמוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהַמָּקוֹם צַלֶּקֶת וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לִשְׁאָר הָעוֹר – הֲרֵי הֵן כְּעוֹר הַבָּשָׂר לְכָל דָּבָר, וּמִתְטַמְּאִין בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִין, וְיֵשׁ בָּהֶן הֶסְגֵּר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג. כָּל זְמַן שֶׁהֵן מַכּוֹת טְרִיּוֹת. שעדיין לא נקרם עליהם אפילו מעט עור. הֵן נִקְרָאִין מוֹרְדִין. ומכונים כך על דרך ההשאלה מפני שמקומות אלו בגוף נרתעים מן הנגיעה בהם מפני הכאב (פה"מ נגעים ו,ח). כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל א,י.
ד. הִתְחִילוּ הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה לִחְיוֹת וּלְהִתְרַפֹּאות וְנַעֲשָׂת עֲלֵיהֶן קְלִפָּה כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם – זוֹ הִיא "צָרֶבֶת הַשְּׁחִין" הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (ויקרא יג,כג) וּ"מִחְיַת הַמִּכְוָה" הָאֲמוּרָה שָׁם (שם יג,כד), וּמִתְטַמְּאוֹת בִּשְׁנֵי סִימָנִין, בְּשֵׂעָר לָבָן אוֹ בְּפִשְׂיוֹן, וְאֵין בָּהֶן הֶסְגֵּר אֶלָּא שָׁבוּעַ אֶחָד.
כֵּיצַד? בַּהֶרֶת שֶׁהָיְתָה בְּצָרֶבֶת הַשְּׁחִין אוֹ בְּמִחְיַת הַמִּכְוָה: אִם הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן – יַחֲלִיט; לֹא הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן – יַסְגִּיר שָׁבוּעַ אֶחָד, וְיִרְאֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ: אִם נוֹלַד בָּהּ שֵׂעָר לָבָן אוֹ פָּשָׂת – יַחֲלִיט; וְאִם לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם – יִפְטֹר. פָּשָׂת לְאַחַר הֶפְטֵר אוֹ נוֹלַד בָּהּ שֵׂעָר לָבָן – יַחֲלִיט.
כֵּיצַד? בַּהֶרֶת שֶׁהָיְתָה בְּצָרֶבֶת הַשְּׁחִין אוֹ בְּמִחְיַת הַמִּכְוָה: אִם הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן – יַחֲלִיט; לֹא הָיָה בָּהּ שֵׂעָר לָבָן – יַסְגִּיר שָׁבוּעַ אֶחָד, וְיִרְאֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ: אִם נוֹלַד בָּהּ שֵׂעָר לָבָן אוֹ פָּשָׂת – יַחֲלִיט; וְאִם לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם – יִפְטֹר. פָּשָׂת לְאַחַר הֶפְטֵר אוֹ נוֹלַד בָּהּ שֵׂעָר לָבָן – יַחֲלִיט.
ד. וְנַעֲשָׂת עֲלֵיהֶן קְלִפָּה כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. שכבה דקה של עור. וּמִתְטַמְּאוֹת בִּשְׁנֵי סִימָנִין בְּשֵׂעָר לָבָן אוֹ בְּפִשְׂיוֹן. אך אינן מיטמאות במחיה הואיל והמחיה היא עור של בשר בריא (ראה ביאור לעיל ג,א) ולעולם לא יופיע על גבי השחין והמכווה כל עוד לא נתרפאו לגמרי (ר"ש נגעים ט,א).
אוֹ פָּשָׂת. שהבהרת פשתה בתוך השחין או המכווה.
אוֹ פָּשָׂת. שהבהרת פשתה בתוך השחין או המכווה.
ה. הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. לְפִיכָךְ חִלְּקָן הַכָּתוּב, לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְלֹא פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא בַּהֶרֶת עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשָׂה לְתוֹכָן.
כֵּיצַד? הָיָה שְׁחִין בְּצַד הַמִּכְוָה וּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס בִּשְׁתֵּיהֶן – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. הָיְתָה בְּאֶחָד מֵהֶן וּפָשָׂת לַשְּׁנִיָּה, אוֹ שֶׁפָּשָׂת לְעוֹר הַבָּשָׂר – טָהוֹר. הָיְתָה בַּהֶרֶת בְּעוֹר הַבָּשָׂר וּפָשָׂת לְאַחַת מֵהֶן – אֵינוֹ פִּשְׂיוֹן.
הָיָה בְּתוֹךְ כַּפּוֹ צָרֶבֶת שְׁחִין כַּגְּרִיס וּבָהּ בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס – יַסְגִּיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְשֵׂעָר לָבָן וְלֹא לְפִשְׂיוֹן, שֶׁמָּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר בְּצִדָּהּ וְתִפְשֶׂה לְתוֹכוֹ.
כֵּיצַד? הָיָה שְׁחִין בְּצַד הַמִּכְוָה וּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס בִּשְׁתֵּיהֶן – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. הָיְתָה בְּאֶחָד מֵהֶן וּפָשָׂת לַשְּׁנִיָּה, אוֹ שֶׁפָּשָׂת לְעוֹר הַבָּשָׂר – טָהוֹר. הָיְתָה בַּהֶרֶת בְּעוֹר הַבָּשָׂר וּפָשָׂת לְאַחַת מֵהֶן – אֵינוֹ פִּשְׂיוֹן.
הָיָה בְּתוֹךְ כַּפּוֹ צָרֶבֶת שְׁחִין כַּגְּרִיס וּבָהּ בַּהֶרֶת כַּגְּרִיס – יַסְגִּיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְשֵׂעָר לָבָן וְלֹא לְפִשְׂיוֹן, שֶׁמָּא יִוָּלֵד לוֹ שְׁחִין אַחֵר בְּצִדָּהּ וְתִפְשֶׂה לְתוֹכוֹ.
ה. לְפִיכָךְ חִלְּקָן הַכָּתוּב. לשני מקרים שונים בשתי פרשיות שונות (ראה ויקרא יג,יח-כח).
וּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס בִּשְׁתֵּיהֶן. בהרת בשיעור גריס בשתיהן ביחד.
שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְשֵׂעָר לָבָן. שהרי לא צומח שער בכף היד. וְלֹא לְפִשְׂיוֹן. שאין הבהרת שבשחין פושה לעור הבשר.
וּבַהֶרֶת כַּגְּרִיס בִּשְׁתֵּיהֶן. בהרת בשיעור גריס בשתיהן ביחד.
שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְשֵׂעָר לָבָן. שהרי לא צומח שער בכף היד. וְלֹא לְפִשְׂיוֹן. שאין הבהרת שבשחין פושה לעור הבשר.
ו. שְׁחִין שֶׁנַּעֲשָׂה מִכְוָה – בִּטְּלָה מִכְוָה אֶת הַשְּׁחִין. וּמִכְוָה שֶׁנַּעֲשָׂת שְׁחִין – בִּטֵּל שְׁחִין אֶת הַמִּכְוָה. אִם אֵין יָדוּעַ אִם שְׁחִין הָיוּ אִם מִכְוָה – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁשְּׁנֵיהֶן סִימָן אֶחָד וְטֻמְאָה אַחַת, וְלֹא חִלְּקָן הַכָּתוּב אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפִין.
ו. אִם אֵין יָדוּעַ אִם שְׁחִין הָיוּ אִם הַמִּכְוָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וכגון שיש שם בוודאות רק אחד מהם ולא שניהם יחד. שֶׁשְּׁנֵיהֶן סִימָן אֶחָד וְטֻמְאָה אַחַת. ששניהם מיטמאים באותו אופן ולפיכך אין צריך לדעת אם מדובר בשחין או מכווה.
ז. הִסְגִּירוֹ בַּבַּהֶרֶת שֶׁבַּשְּׁחִין וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ נַעֲשָׂה עוֹר הַבָּשָׂר, אוֹ שֶׁהִסְגִּירוֹ בְּעוֹר הַבָּשָׂר וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ נַעֲשָׂה שְׁחִין – יֵרָאֶה כַּתְּחִלָּה.
ז. יֵרָאֶה כַּתְּחִלָּה. כאילו יש כאן נגע חדש.
ח. מִי שֶׁנָּשַׁר כָּל שְׂעַר רֹאשׁוֹ, בֵּין מֵחֲמַת חֹלִי בֵּין מֵחֲמַת מַכָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדֵּל שֵׂעָר, בֵּין שֶׁאָכַל דְּבָרִים שֶׁמַּשִּׁירִין אֶת הַשֵּׂעָר אוֹ סָךְ דְּבָרִים שֶׁהִשִּׁירוּ שְׂעָרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְגַדֵּל לְאַחַר זְמַן, הוֹאִיל וְאָבַד כָּל שְׂעַר רֹאשׁוֹ עַתָּה – הֲרֵי זֶה נִקְרָא קֵרֵחַ אוֹ גִּבֵּחַ: אִם נָשַׁר שְׂעָרוֹ מִן הַקָּדְקֹד וּלְמַטָּה, שׁוֹפֵעַ לַאֲחוֹרָיו עַד פִּקָּה שֶׁל צַוָּאר – נִקְרָא קֵרֵחַ; וְאִם נָשַׁר מִן הַקָּדְקֹד וּלְמַטָּה, שׁוֹפֵעַ לְפָנָיו עַד כְּנֶגֶד פַּדַּחְתּוֹ – נִקְרָא גִּבֵּחַ.
ח. מִן הַקָּדְקֹד. המקום הגבוה שבראש. עַד פִּקָּה שֶׁל צַוָּאר. החוליה הראשונה של הצוואר. עַד כְּנֶגֶד פַּדַּחְתּוֹ. עד תחילת המצח.
ט. הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי סִימָנִין, בְּמִחְיָה וּבְפִשְׂיוֹן, וְיֵשׁ בָּהֶן הֶסְגֵּר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: "כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר" (ויקרא יג,מג). וּלְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן שֵׂעָר – אֵין הַשֵּׂעָר הַלָּבָן סִימַן טֻמְאָה בָּהֶן.
וְכֵיצַד מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי סִימָנִין וּבִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת? שֶׁאִם הָיְתָה בַּהֶרֶת בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְּגַבַּחְתּוֹ: אִם הָיְתָה בָּהּ מִחְיָה – יַחֲלִיט; לֹא הָיָה בָּהּ מִחְיָה – יַסְגִּיר, וְיִרְאֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ: אִם נוֹלְדָה בָּהּ מִחְיָה אוֹ פִּשְׂיוֹן: יַחֲלִיט; לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם – יַסְגִּיר שָׁבוּעַ שֵׁנִי: פָּשָׂת אוֹ שֶׁנּוֹלַד בָּהּ מִחְיָה – יַחֲלִיט; לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם – יִפְטֹר. וְאִם פָּשָׂת אוֹ נוֹלַד בָּהּ מִחְיָה לְאַחַר הֶפְטֵר – יַחֲלִיט.
וְכֵיצַד מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי סִימָנִין וּבִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת? שֶׁאִם הָיְתָה בַּהֶרֶת בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְּגַבַּחְתּוֹ: אִם הָיְתָה בָּהּ מִחְיָה – יַחֲלִיט; לֹא הָיָה בָּהּ מִחְיָה – יַסְגִּיר, וְיִרְאֶה בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ: אִם נוֹלְדָה בָּהּ מִחְיָה אוֹ פִּשְׂיוֹן: יַחֲלִיט; לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם – יַסְגִּיר שָׁבוּעַ שֵׁנִי: פָּשָׂת אוֹ שֶׁנּוֹלַד בָּהּ מִחְיָה – יַחֲלִיט; לֹא נוֹלַד בָּהּ כְּלוּם – יִפְטֹר. וְאִם פָּשָׂת אוֹ נוֹלַד בָּהּ מִחְיָה לְאַחַר הֶפְטֵר – יַחֲלִיט.
ט. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן כְּמַרְאֵה צָרַעַת עוֹר בָּשָׂר. ומכאן שהם שווים לצרעת עור הבשר שמשך ההסגר שלה הוא שני שבועות (לעיל א,י).
י. הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת אֵין מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ" (ויקרא יג,מב; יג,מג) – מְלַמֵּד שֶׁהֵן שְׁתַּיִם, וְאֵין פּוֹשׂוֹת מִזּוֹ לָזוֹ וְלֹא לִשְׁאָר עוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא בַּהֶרֶת עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשָׂה לְתוֹכָן.
י. אֵין מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ. שאם יש בהרת כגריס בשתיהן יחדיו הרי זה טהור. מְלַמֵּד שֶׁהֵן שְׁתַּיִם. נפרדות, ואין מחשיבים את כל הראש כמקום אחד. וְלֹא לִשְׁאָר עוֹר הַבָּשָׂר. שמחוץ לגבולות שלהן (ראה לעיל ה"ח).
יא. הַקָּרַחַת אוֹ הַגַּבַּחַת אוֹ הַזָּקָן שֶׁנִּקְרַח, וְנַעֲשָׂה בָּהֶן שְׁחִין אוֹ מִכְוָה – מִטַּמְּאִין כַּשְּׁחִין וְכַמִּכְוָה שֶׁבְּעוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁהָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן שֶׁנִּקְרְחוּ – כְּעוֹר הַבָּשָׂר לְכָל דָּבָר, אֶלָּא שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין בְּשֵׂעָר לָבָן.
הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן קֹדֶם שֶׁיִּצְמַח בָּהֶן הַשֵּׂעָר וַעֲדַיִן לֹא הֶעֱלוּ שֵׂעָר מֵעוֹלָם, וְכֵן הַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן – הֲרֵי הֵן כְּעוֹר הַבָּשָׂר, וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִין וּבִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת.
וְכֵן זְקַן הָאִשָּׁה וְהַסָּרִיס: עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר – הֲרֵי הֵן כְּעוֹר הַבָּשָׂר; וְאִם הֶעֱלוּ שֵׂעָר – הֲרֵי הֵן כִּזְקַן הָאִישׁ שֶׁמִּתְטַמֵּא בַּנְּתָקִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בַּבַּהֶרֶת.
הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן קֹדֶם שֶׁיִּצְמַח בָּהֶן הַשֵּׂעָר וַעֲדַיִן לֹא הֶעֱלוּ שֵׂעָר מֵעוֹלָם, וְכֵן הַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן – הֲרֵי הֵן כְּעוֹר הַבָּשָׂר, וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִין וּבִשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת.
וְכֵן זְקַן הָאִשָּׁה וְהַסָּרִיס: עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר – הֲרֵי הֵן כְּעוֹר הַבָּשָׂר; וְאִם הֶעֱלוּ שֵׂעָר – הֲרֵי הֵן כִּזְקַן הָאִישׁ שֶׁמִּתְטַמֵּא בַּנְּתָקִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בַּבַּהֶרֶת.
יא. אוֹ הַזָּקָן שֶׁנִּקְרַח. שגם הוא מיטמא בבהרת (ראה גם לקמן ו,ב, ח,יב). מִטַּמְּאִין כַּשְּׁחִין וְכַמִּכְוָה שֶׁבְּעוֹר הַבָּשָׂר. כמבואר לעיל ה"ד. אֶלָּא שֶׁאֵין מִטַּמְּאִין בְּשֵׂעָר לָבָן. ולפיכך השחין והמכווה שבהם מיטמאים בפשיון בלבד.
קֹדֶם שֶׁיִּצְמַח בָּהֶן הַשֵּׂעָר. כגון אצל תינוקות וילדים. הַדִּלְדּוּלִין. חתיכות בשר או עור המידלדלות מן הגוף ואין בהם שער.
וְכֵן זְקַן הָאִשָּׁה וכו'. מקום הזקן, הסנטר. וְהַסָּרִיס. שאינו מגדל זקן בדרך כלל (ראה הלכות אישות ב,יג). כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ח,א.
קֹדֶם שֶׁיִּצְמַח בָּהֶן הַשֵּׂעָר. כגון אצל תינוקות וילדים. הַדִּלְדּוּלִין. חתיכות בשר או עור המידלדלות מן הגוף ואין בהם שער.
וְכֵן זְקַן הָאִשָּׁה וכו'. מקום הזקן, הסנטר. וְהַסָּרִיס. שאינו מגדל זקן בדרך כלל (ראה הלכות אישות ב,יג). כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן ח,א.